×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ א באוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָהי֭״י בְּכׇל⁠־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה׃
Halleluyah. I will give thanks to Hashem with my whole heart, in the council of the upright, and in the congregation.
א. הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀> (חטף)
ב. ‹ר3› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הַלְלוּיָהּ אֲשַׁבַּח קֳדָם יְיָ בְּכָל לִבָּא בְּרָזְהוֹן דִתְרִיצַיָא וּכְנִשְׁתָּא.
Hallelujah! I will sing praise in the presence of the LORD with all my heart in the secret of the upright and the assembly.
אודה יי׳ בכל לבב – זה שאמר הכתוב (ישעיהו ל כה-כו) והיה על כל הר גבוה וגו׳. והיה אור הלבנה כאור החמה. אימתי (שם כ״ה) ביום הרג רב בנפל מגדלים. אלו הרשעים שהן מונעין את האור מן העולם. וכן הוא אומר (שופטים ה׳:ל״א) כן יאבדו כל אויביך ה׳. אותה שעה (שם) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ואותה שעה הקב״ה מרפא את שבר עמו שנאמר (ישעיהו ל׳:כ״ו) ביום חבוש ה׳ את שבר עמו. (יואל ד׳:י״ד) המונים המונים בעמק החרוץ. מהו חרוץ שכל שנופל שם דינו חרוץ וכן הוא אומר (ירמיהו כ״ה:ל״ג) והיו חללי ה׳ ביום ההוא. (עד עכשיו לא היו יודעין). (תהלים ק״י:ו׳) ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש. לעתיד נהרות יורדין מדמן של רשעים ובא העוף לשתות מן הנחל של דם שנאמר (שם ז׳) מנחל בדרך ישתה. והנחל עושה גלים והגל בא לשטפו והוא מרים את ראשו שנאמר (שם) על כן ירים ראש. אמר דוד הלל והודיה אני נותן על דבר זה. לכן נאמר הללויה.
אודה ה׳ בכל לבב – מהו בסוד ישרים ועדה לפי שהקב״ה מגלה סודו לישראל. וכן הוא אומר (עמוס ג׳:ז׳) כי לא יעשה ה׳ אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. וכן ישראל נקראו נביאים שנאמר (ישעיהו מד א-ד) ועתה אל תירא עבדי יעקב וישראל בחרתי בו. כי אצק מים על צמא וגו׳. וצמחו בבין חציר. ואין צריכים שילמדם אלא (שם ה׳) זה יאמר ליי׳ אני וזה יקרא בשם יעקב. ומי גרם להם סוד שגליתי להם לכך נאמר בסוד ישרים ועדה.

רמז תתע

הללויה אודה ה׳ בכל לבב בסוד ישרים ועדה. לפי שהקב״ה מגלה סודו לישרים, וכתיב כי אם גלה סודו אל עבדיו וגו׳ וכתיב אל תירא יעקב וגו׳ כי אצק מים על צמא ואין צריכין מי שילמדם אלא זה יאמר לה׳ אני וזה יקרא בשם יעקב ומי גרם להם סוד שגליתי להם לכך נאמר בסוד ישרים ועדה.
סבחו אלאזלי וקולוא, אשכר אללה מכ׳לצא פי עצבהֵ אלמסתקימין וג׳מעהם.
תשבחו את האלוהים הנצחי ותאמרו: אני מודה לה׳ בכל לבי ובאסיפת הישרים והתקהלויותיהם.
הללו את יה ואמרו אודה את ה׳ בלב שלם בקהלת הישרים וקבוצתם. סוד ״עצבה״ קהלה, אגודה, וראה לעיל ב ב.
[הללויה וגו׳ – מזמור זה הוסד באלף בית אות אחד בראש הפסוק ואחד באמצעותיו וכן כלם מאל״ף ועד תי״ו, וכמו כן מזמור השני, הראשון מדבר בשבחו של הקב״ה והשני מספר בשבחו של צדיק.]
Hallelujah, I shall thank, etc. This psalm was based on the alphabet, one letter at the beginning of the verse and one in the middle of it, and so all of them [this psalm's verses are] from "aleph" to "tav,⁠" and so too is the second psalm. The first one speaks in praises of the Holy One, blessed be He, and the second one speaks in praise of a righteous, God-fearing person.
הללויה אודה י״י – הללויה דברי המשורר הללו יה כמוני כי אני אודה השם בכל לב.
בסוד ישרים – בסתר.
ועדה – בגלוי וזה הוא שאודה לאמר.
HALLELUJAH. These are the words of the poet. He says “praise (hallelu) the Lord (Yah)⁠1 as I do, for I praise the Lord with all of my heart.”
IN THE COUNCIL OF THE UPRIGHT. In private.⁠2
AND IN THE CONGREGATION. In public. The following is how I praise God. I say:
1. Hallelujah is made up of two words: hallel and Yah. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Literally, “in secret.”
הללויה אודה י״י בכל לבב – המזמור הזה נאמר באל״ף בי״ת, שתי אותיות בפסוק אחד. ובשני פסוקים האחרונים שלש אותיות, כי המזמור קצר. והוא מזמור נכבד מאד, ידבר בו להתבונן במעשה האל ולזכור תמיד נפלאותיו ועוצם גבורותיו, ואמר בו להתעסק ביראת האל ובחכמה. וכל מזמור שנאמר באל״ף בי״ת, נראה כי לפי גדלו והדברים נכבדים שנאמרים בו, נאמר כן ברוח הקדש.
אמר למשוררים הללויה, כי כן אעשה גם אני, אודה את י״י בכל לבב – כלומר בכל כוונת לבי.
בסוד ישרים ועדה – בעצת ישראל והם ישרים, כמו: תמות נפשי מות ישרים (במדבר כ״ג:י׳), כי הם ישרים במעשיהם, על פי המשפטים שנתן להם האל יתברך.
ועדה – כמו: ובעדה, ובי״ת בסוד במקום שנים, כלומר: בעצת ישראל ובעצתם אודנו, כי כולם יסכימו עמו.
(הקדמה)
בזה המזמור הזהיר המשורר את ההמון לעסוק בתורה, ולא יתנצלו לסור מזה בסיבת היות הדרוש עמוק וקשה להשיג, ולא בסיבת טרדתם בהשיג צרכי חיי שעה. ואמר:
(א) אודה ה׳ בכל לבב. שיסכימו בזה גם הכוחות החומריות1: בסוד ישרים. ישרי לב שהשיגו למצוא דברי חפץ אמיתיים: ועדה. במעמד התלמידים הנועדים2 לשמוע דברי חכמי הדור3:
1. ׳לבבך׳ בשני יצריך.
2. מתאספים. ולכן נקרא ׳עדה׳.
3. בסוד ישרים הם חכמי הדור שכבר השיגו יושר לבב, ועדה הם תלמידים המתאספים אליהם לשמוע דבריהם.
הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה ה׳ בְּכָל לֵבָב וגו׳. אמר דוד המלך, ׳הללו יה׳ במה שה׳תהילה׳ היא להודיע גדלו וטובו לכל העולם כולו.
ואמר, אוֹדֶה ה׳ – על כל הטוב שגמלני, בְּכָל לֵבָב – על דרך שאמרו ז״ל (משנה ברכות ט׳:ה׳) ׳בכל לבבך – בשני יצריך׳1: בְּסוֹד יְשָׁרִים. שהם במעלה יותר מן ה׳צדיקים׳, שהצדיקים – באורה, וישרים – בשמחה, כדכתיב (תהלים צ״ז:י״א) ׳אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה׳2. ו׳ישרים׳ הם הישרים בפעולות הישרות, וגם בעיון הישר האמיתי. ובסוד עֵדָה גם כן:
1. והוא שפירש בנדפס: ׳שיסכימו בזה גם הכוחות החומריות׳.
2. כן דרשו בתענית (טו.). ובכוונות התורה כתב: ׳ואין ספק כי מדרגת זה התענוג מהשמחה והכבוד לא תהיה שווה בכל הצדיקים, אבל תהיה נבדלת ברב ובמעט או זולת זה כפי מדרגת השלימות המושג אצלם בבחירתם בחיי שעה, כאמרם ז״ל (ב״ב י:) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳, ולזה אמרו בפרק קמא דתעניות (טו.) בענין מדרגת השמחה ׳לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה׳⁠ ⁠׳. אך לעיל (תהלים ל״ב:י״א) כתב: ׳ו׳ישרים׳ – יקראו בעלי מעשה לבד׳, ע״ש.
הללויה – תיבה אחת.
בסוד – ענין עצה כי נעשית בסוד לבל יגלה, או הוא מלשון יסוד כי העצה למעשה היא כמו היסוד להבנין.
הללויה – אתם כולכם הללויה ואף אני אודה את ה׳ בכל לבב.
בסוד – בעצת ישרים ובני העדה ר״ל כפי אשר יורו ישרי הלב ויתר העם.
אודה ה׳ – מזמורים אלה נאמרו באל״ף בי״ת לרוב חשיבותם כמ״ש חז״ל, אמר אני אודה ה׳ בכל לבב – בין בסוד ישרים שהם בעלי הבינה המבינים דרכי ה׳ ועיני האלהות וסודותיו, ובין בתוך העדה הם כל ההמון הנועדים לשמוע את דברי.
בסוד – מענין ורוזנים נוסדו יחד (למעלה ב׳:ב׳) אע״פי שהם שני שרשים מקורם אחד, ועל שם עדה כתבנו למעלה (סימן א׳:ה׳).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) גְּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ דְּ֝רוּשִׁ֗ים לְכׇל⁠־חֶפְצֵיהֶֽם׃
The works of Hashem are great, sought out by all those that have delight in them.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רַבְרְבִין עוֹבָדַיָא דַייָ מִתְבַּעְיָן לְכָל דְצָבְיָן לְהוֹן.
The deeds of the LORD are great; they are sought for by all who desire them.
גדולים מעשי ה׳ – הוא גדול ומהלליו גדולים. הוא גדול שנאמר (תהלים קמ״ה:ג׳) גדול ה׳ ומהולל מאוד. ומהלליו גדולים דכתיב (שם קכ״ו:ב׳) אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות. ומהו שכרו מי שהוא עושה אותם מלבישו הוד והדר שנאמר הוד והדר פעלו. וכן הוא אומר (שם צ׳:ט״ז) יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם.
גדולים מעשי ה׳ – הוא גדול שנאמר גדול ה׳ ומהולל מאד, וכן הוא אומר אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה, מהו שכרו כל מי שעושה אותם מלבישו הוד והדר שנאמר הוד והדר פעלו, ומהלליו גדולים וכן הוא אומר יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם (כתוב ברמז תתרנ״ז).
לאן אעמאל אללה עט׳מא מנטלבה לכל מרידהא.
לפי שמעשי ה׳ הם מרובים ומבוקשים לכל מי שיחפוץ בהם.
גדולים, כי מעשי ה׳ עצומים נדרשים לכל החפץ בהם. תרגם דרושים ״מנטלבה״ כלומר נענים ונמצאים, וכן תרגם בישעיה סה א נדרשתי ללא שאלו ״אנטלבת לקום״ נעניתי לעם לא שאלוני. ותיבת חפציהם כאלו הפה נקודה בצירי.
דרושים לכל חפציהם – הם נדרשים לכל חפציהם, שאדם חפץ בהם ודורש הקב״ה עליהם.
גדולים מעשי י״י ודרושים – מבוארים.
אמר ר׳ מרינוס: כי חפציהם על משקל זקניהם. והטעם שימצא בהם הדורש כל חפציו שידרוש, כמו: וכל חפצים לא ישוו בה (משלי ח׳:י״א).
THE WORKS OF THE LORD ARE GREAT. The word derushim (sought out) means “discernible.”1 Rabbi Marinus says that cheftzehem (that have delight in them) follows the form of ziknehem (their elders).⁠2 The meaning of our clause is, “The one who seeks the works of the Lord will find in them all of his desires, all that he seeks.”3 Cheftzehem (that have delight in them) is similar to chafatzim (things desirable)⁠4 in and all things desirable (chafatzim) are not to be compared unto her (Prov. 8:11).
1. Literally, explained. In Hebrew, mevu’arim. This interpretation renders derushim le-kohl cheftzehem (sought out of all them that have delight in them) as “discernible to all who have a desire for them.” According to this interpretation, cheftzehem means “desire them.”
2. Ziknehem is a noun in the plural with the pronominal suffix hem (their). Similarly, cheftzehem is a noun in the plural plus the pronominal suffix hem (their). It means their desirable things. If Cheftzehem meant one’s wants or desires, then it would be written chafetzehem. According to Rabbi Marinus, our verse reads, “The works of the Lord, are sought out because of their delightful things. – Filwarg.
3. For God’s work contains all desirable things.
4. Thus Cheftzehem means “their desirable things.”
גדלים מעשי י״י – זה תחילת ההודאה, אמר: גדולים מעשי י״י שעשה בנבראים.
ואף על פי שהם גדולים, הם דרושים לכל חפציהם – כלומר לכל מי שיחפוץ להתבונן בהם ודורש אותם, הם דרושים ונמצאים לו.
וחפציהם – תואר, מן: חפץ, חפצים, כמו מן: זקן – זקנים זקניהם.
כי אמנם גדולים מעשי ה׳ במעשה בראשית, מכל מקום הם דרושים לכל חפציהם כשישתדלו להשיגם1, כאמרם ז״ל (מגילה ו:) ׳יגעת ולא מצאת - אל תאמן׳:
1. דרושים – מבוארים׳ (אבע״ז). ׳גדולים מעשי ה׳ שעשה בנבראים, ואף על פי שהם גדולים הם דרושים לכל חפציהם, כלומר, לכל מי שחפץ להתבונן בהם ודורש אותם הם דרושים ונמצאים לו׳ (רד״ק).
ואני שאמרתי ׳הללויה׳ להודיע גדלו וטובו, אמת הוא כי גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה׳ מלספר בהם, אפילו הכי דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם, כי כל הרוצה ליטול – במקומו מונח, ודברי ה׳ הם דרושים ומושגים לרוצים בהם1:
1. דרושים – מבוארים׳ (אבע״ז), ׳גדולים מעשי ה׳ שעשה בנבראים, ואף על פי שהם גדולים – הם דרושים לכל חפציהם, כלומר, לכל מי שחפץ להתבונן בהם ודורש אותם הם דרושים ונמצאים לו׳ (רד״ק).
גדולים מעשי ה׳ – עם כי מעשה ה׳ המה גדולים ר״ל עשויים בחכמה נפלאה עכ״ז המה דרושים ונמצאים לכל החפצים להתבונן בהם.
(ב-ג) מעשי ה׳ – פעלו, עי׳ הבדלם למעלה כ״ח ד׳.
חפציהם – הנפרד חפץ, והוא שם.
הוד והדר – ע״ל ק״ד א׳.
צדקתו – עי׳ ישעיה נ״ט.
גדולים מעשי ה׳ – יתחיל לספר משלשה מיני השגות אשר נשיג בהנהגת ה׳, והם מעשים ופעולות ונפלאות – שיש הבדל בין מעשים ובין פעולות שמעשה הונח על דבר הנגמר שאין יד הפועל עוסק בו יותר, ופעולה הונח על העסק שהפועל עודנו מתעסק בפעלו, ובב׳ בחינות אלה נשקיף על הבריאה שברא ה׳, מצד אחד נשקיף עליה כמו שהיא עשויה ונגמרת בשלימותה ותכלית תקונה, ובצד הב׳ נשקיף מצד שעוד ידי היוצר פועלים תמיד בבריאותה ומחדש בכל יום מעשה בראשית, וקיום הבריאה היא תמיד כבריאה חדשה, ושני אלה הם בההנהגה שהיא כפי חקי הטבע, ועוד יש הנהגה אחרת שלפעמים יהרוס וישדד חקי הטבע וזה נקרא נפלאות, אמר הנה מעשי ה׳ המה גדולים מאד בריבוי ובגודל הכמות, ובכ״ז הם דרושים לכל חפציהם – שלכל מעשה יש חפץ, ר״ל יש תכלית אשר יכוין אליו העושה במעשהו ואליו יכונן את מעשיו, כמו חפץ הבית הוא לשבת בו, חפץ הכסא לשבת עליו, חפץ האהל לשבת תחתיו וכדומה, אולם ה׳ שלא ברא את הבריאה לצרכו, החפץ של המעשה אינו לצרכו, רק לצורך המעשה עצמה, שהתכלית רצוף במעשה עצמה, והוא חפץ של המעשה שיפיק את תכליתו, ויש שחק אחד טבעי יכון לתכליתים שונים, כמו כח ההתפשטות ששם ה׳ באויר, בו יש חפצים שונים, שעל ידו יעלו האדים, ישבו הרוחות, יפיחו הצמחים, וכדומה, ועל זה אמר שמעשי ה׳ הם דרושים לכל חפציהם, שכל החפצים והתכליות שלהם דרושים מהם ונמצאים בם.
דרושים לכל חפציהם – הם ראוים שאדם ידרוש אחריהם להיותם דברי חפץ כלומר יקרי הערך, או להבין מה חפץ הקב״ה בעשותו אותם ומה היא מגמתו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) הוֹד⁠־וְהָדָ֥ר פׇּעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
His work is glory and majesty; and His righteousness endures forever.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שְׁבָחָא וְשִׁבְהוֹרָא עוֹבָדֵיהּ וּזְכוּתֵיהּ קַיָמָא לְעָלְמִין.
His work is praise and glory, and his merit endures for ever.
ואלבהא ואלבהג׳ה מן פעלה, ועדלה ת׳אבת אלי אלדהר.
וההוד וההדר הם ממעשיו והצדק שלו קייצם לעד.
פעלו, מפעולותיו.
הוד – אף על פי שמעשיו גדולים דרושים הם לדורשיהם ומבוארים כי פועל השם נראה לעין, על כן: הוד והדר.
וטעם וצדקתו – שכל פעלו צדק.
HIS WORK IS GLORY. Even though God’s works are great, they are accessible and comprehensible to those who seek them, for God’s creation1 is visible to the eye. Scripture therefore says His work is glory and majesty.
Scripture refers to God’s work as His righteousness, for all of His work is righteous.
1. Literally, “the work of God.”
הוד והדר פעלו – כשיתבונן אדם בפעלו, שהם השמים והארץ, יראה כי הוד והדר הוא.
וצדקתו – שהוא העולם כולו, שהוא צדקה מאתו לנבראים, עומדת לעד.
וזה כי הוד והדר פעלו - כי כל ׳פעלו׳ אשר בלתי אמצעי, מורה על ׳הוד׳ מלכותו וגדלו, ומורה כמו כן על ׳הדר׳ השגחתו1: וצדקתו עומדת לעד. שמחדש טובו בכל יום תמיד2:
1. ראה במצויין להלן קמה הדר כבוד מלכותך.
2. לשון ברכת היוצר כמנהג בני רומא.
(ג-ד) וזה כי הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ, שכל אחד ואחד מפעליו מורה ׳הוד׳ המלכות ו׳הדר׳ השגחתו על כל בשר1: וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. שהוא יתברך משביע לכל חי רצון2 ונותן [לאדם] די מחסורו, ומחדש טובו בכל יום תמיד3. וזֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו כדי שתוכל להבין ולהשכיל בהם. הלוא תראה שבצפרדע אמר (שמות ח׳:ה׳) ׳רק ביאור תישארנה׳ – וכן הוא4, וכן בעניין הארבה5, וכן בעניין מה ששם חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו6, ורבים כאלה7.
ועוד, חַנּוּן וְרַחוּם ה׳. ׳חנון׳ – שחונן הדעת ואותו האור השכלי העליון שעליו נאמר (במדבר ו׳:כ״ה) ׳יאר ה׳ פניו אליך ויחוניך׳8, ׳ורחום׳ – שהוא מרחם לתת סיפוק הדברים הגשמיים גם כן הצריכים אל כל איש ואיש:
1. ׳הדר׳ מורה על טובו (תהלים ק״ד:א׳), והיינו שמשגיח עליהם להיטיב להם.
2. לשה״כ להלן (תהלים קמ״ה:ט״ז).
3. לשון ברכת היוצר כמנהג בני רומא.
4. ראה בנדפס ושיעורים לשמות (ח ה-ז).
5. ראה רבינו בחיי (שמות י׳:י״ט): ׳לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים – תפילתו של משה במכת הארבה היא שעמדה עד היום שאין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים, ואם יפול בארץ ישראל ויבוא ויכנס בגבול מצרים – אינו אוכל מכל גבול מצרים כלום, וזה דבר ידוע׳.
6. ע״פ ירמיה (ה כב). בכוונות התורה: ׳וקצת נפלאות עשה, אשר קצתם שם זכר למו מיד ולדורות, כענין רקיע של יום שני ההכרחי בירידת המטר וגובה הים על החול ולא יעברנהו׳, כי מי הים גבוהים יותר מן החול על שפת הים, ומ״מ אינם עוברים אותו, וגם זה הוא פלא במעשה בראשית הנראה לעין, ומוכיח שה׳ ברא את העולם מרצונו. וכ״כ בבראשית (א ט).
7. ראה בכוונות התורה שם.
8. ׳חנון׳ – ׳ויחונך׳. ובשיעורים שם: ׳יאר ה׳ פניו אליך – שישלים אור שכלי עליך, ותוכלו לקנות שכליות רבות לאין קץ, ויחונך – למצוא הדיעות האמיתיות׳.
עומדת לעד – היא דבר המתקיימת לעולם משא״כ צדקת בשר ודם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

הוד והדר פעלו – אולם פעלו, שהוא מה שעדיין פועל ועוסק בהבריאה בתמידות והיא בריאה חדשה בכל רגע, בפעלו זה נמצא הוד והדר, שמבואר אצלנו שההוד הוא הפנימי, וההדר הוא ההדר החיצוני, ר״ל שפועל בין בחיצוניות הדברים לפי מה שאנו משיגים אותם בחושינו נמצא הדר חיצוני המתפשט על כל פעולותיו, ובין ההוד הפנימי של כחות הפנימיות הנצפנים במעשיו אשר עין חוקר לא יביטם וצדקתו עומדת לעד – מבואר אצלנו שהצדקה הנאמרת אצל ה׳ תרמוז אל המעשים הנשגבים שיעשה לפי האלהות שבו לא לפי ההשקף על הנבראים, ויען שבעניני הנפלאות שיבואר אח״ז יביט על סדר מעשה הנבראים, יאמר שלא כן במעשיו ופעולותיו אשר ערך בהסידור הטבעיי בו ישקיף על אלהותו כפי מה שרצה ברצונו הפשוט לפי מדתו האלהית, וזאת לא תשתנה כל ימי עולם והיא עומדת בקביעות הפך הנפלאות שאינם קבועים לעד, ובצדקה זו יעמיד את הבריאה תמיד ולא ימושו חקיה כל ימי עולם.
הוד והדר – פירשנום למעלה (כ״א:ו׳).
עמדת לעד – ולא כצדקת האדם שאולי תשוב ותתחלף לרשעה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאוֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהֹוָֽהי״יֽ׃
He has made a memorial for His wonderful works; Hashem is gracious and full of compassion.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דָכְרָן טָב עֲבַד לִפְרִשְׁוָתֵיהּ חֲנָנָא וְרַחֲמָנָא יְיָ.
He made a good memorial for his wonders; the LORD is gracious and merciful.
זכר עשה לנפלאותיו – כל מה שעושה הקב״ה לצדיקים בעולם אינו כלום אלא זכר הוא עושה להם. אלא כשיעשה לעולם הבא צדקתו עומדת לעד. וכן הוא אומר (שם קי״ט:קמ״ב) צדקתך צדק לעולם.
זכר עשה לנפלאותיו – כל מה שעשה בעולם הזה לצדיקים לאו כלום הוא אלא כשיעשה לעולם הבא וצדקתו עומדת לעד.
וקד עמל ד׳כרא לאעג׳ובאתה, לאן אלראוף אלרחום אללה.
וכבר עשה זכר לנפלאות שלו. לפי שה׳ הוא הרחום והחנון.
זכר עשה לנפלאותיו – קבע לישראל שבתות ומועדים ומצות שנאמרו בהם וזכרת כי עבד היית במצרים (דברים ט״ז:י״ב) לפי שהוא חנון ורחום על בניו וחפץ להצדיקם.
He made a memorial He set down for Israel Sabbaths and festivals and commandments, of which was stated: "And remember that you were a slave in the land of Egypt" (Devarim 5:15), because He is gracious and merciful to His children, and He wishes to make them righteous.
זכר עשה לנפלאתיו – על ידי שהיה מחדש נפלאות בכל יום, וזכר לנפלאותיו הראשונות, ואומר להם: אין זה דבר חדש.
זכר – הטעם בכל דור יעשה זכר לנפלאותיו שעשה במצרים שהוא חנון ורחום לחון הצועקים אליו, כמו: ושמעתי כי חנון אני (שמות כ״ב:כ״ו).
HE HATH MADE A MEMORIAL. The meaning of this is, “In every generation He makes a memorial for the wondrous works that He did in Egypt,⁠1 for He is gracious, compassionate, and shows concern2 for those who cry out to Him.” Compare this to that I will hear, for I am gracious (Exodus 22:26).
1. God does wondrous acts in each generation that recalls the works that He did in Egypt.
2. Literally, “compassion.”
זכר עשה לנפלאותיו – אחר שספר מעשיו בעולם שהם גדולים ונאים, ספר בנבחרים בנבראי מטה, והם ישראל.
ואמר כי זכר עשה לנפלאותיו – שעשה עמהם במצרים, ואותם היו תחילת הנפלאות, והיו כל כך הנפלאות גדולים, שהם נזכרים בכל דור ודור.
חנון ורחום י״י – שחנן אותם וריחם עליהם.
ויש לפרש: זכר עשה כי הנפלאות שעושה עמהם בכל דור ודור, עושה זכר לנפלאותיו הראשונים שעשה עמהם במצרים, שאדם זוכר אותם על אלה הנפלאות.
ובדרש: זכר עשה לנפלאותיו – בשבתות ובמועדים שנתן לישראל, שאומרים בהם: זכר ליציאת מצרים.
זכר עשה לנפלאותיו. כמו גובה הים על הארץ, נטיית גלגל השמש, חורבן סדום, צפרדע של נילוס וזולתם, וראוי שכל אלה יעוררו האדם להכיר את עושה אלה והשגחתו: חנון. להאיר עיני המתבונן: ורחום. לתת די מחסורו:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

לנפלאותיו – בס״ס מלא וא״ו וכן נכון עפ״ה דס׳ ואלה שמות כי לא נמנה שם עם ז׳ חסר וא״ו בלישנא.
זכר עשה לנפלאותיו – כמ״ש במן קח צנצנת וגו׳ והנח אותו וגו׳ למשמרת (שמות ט״ז:ל״ג) למען תהיה לזכרון.
חנון – כי הוא חנון ורחום ולזה עשה זכרון על הנסים למען ייטיבו דרכם ויקבלו שכר.
זכר – ע״ל קל״ה י״ג.
זכר עשה לנפלאותיו – אמנם הנפלאות שהם למעלה מדרך הטבע לא יעשם ה׳ תמיד, ולא ישנה את הטבע רק בעת מן העתים לפי הצורך להודיע לבני האדם גבורותיו, וזה זכרו לדור, שע״י הנפלאות יזכרו שהוא הבורא והוא היכול לשנות את הבריאה, וע״כ לא יעשם תמיד אחר שהם רק לזכר, וכל שיזכרו נפלאותיו אין צריך עוד להם, וזה יעשה מצד שהוא חנון ורחום – ר״ל אם מצד החנינה כמו שעשה להאבות שמצאו חן בעיניו, אם מצד הרחמים כמו שעשה בעת יציאת מצרים מצד שרחם על ענים וצרתם.
זכר עשה – עשה מעשיו כ״כ נפלאים, שבני אדם בהתפלאותם עליהם יזכרום ולא ישכחום.
חנון – בעשותו חסד עם מי שמצא חן בעיניו, ורחום בהכמר רחמיו על מי שהיה ראוי להענש.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃
He has given food to those that fear Him; He will be mindful of His covenant forever.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְזוֹנָא יְהַב לְדָחֲלוֹי יִדְכַּר לַעֲלַם קְיָמֵיהּ.
He gave food to those who fear him; he will remember his covenant forever.
טרף נתן ליראיו – אמר ר׳ יהושע בן לוי טירוף נתן ליראיו בעולם הזה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה, אבל לעתיד לבא יזכור לעולם בריתו.
ואעטא אתקיאה רזקא, יד׳כרון בה אלי אלאבד עהדה.
וחנן פרנסה ליראיו. שהם על ידי (קבלת הפרנסה) הם זוכרים את בריתו לעולם.
טרף, ונתן ליראיו פרנסה שבה יזכרו לעד בריתו.
טרף – מזון.
He gave food Heb. טֶרֶף, food.
טרף נתן ליריאיו – לשון מזון, כמו: הטריפני לחם חקי (משלי ל׳:ח׳).
טרף – דבר וינצלו את מצרים (שמות י״ב:ל״ו), כמו: הטריפני (משלי ל׳:ח׳).
טעם יזכור לעולם בריתו – הוא ברית בין הבתרים ושם כתיב ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית ט״ו:י״ד).
HE HATH GIVEN FOOD. This reference is to And they despoiled the Egyptians (Exodus 12:36).⁠1 Teref (food) is similar to hatrifeni (feed me) (Prov. 30:8).
HE WILL EVER BE MINDFUL OF HIS COVENANT. This reference is to the “Covenant of the Pieces.”2 It is there written and afterward shall they come out with great substance (Gen. 15:14).
1. God gave Israel their food from the spoil that Israel took from Egypt. (Ibn Ezra’s point is that the verse does not refer to the manna.)
2. The berit ben ha-betarim. See Genesis 15.
טרף נתן ליראיו – נתן לישראל טרפם, ממון מצרים, כמו שאמר: וינצלו את מצרים (שמות י״ב:ל״ו).
יזכור לעולם בריתו – זכר לזמן רב בריתו שכרת עם אברהם אבינו בין הבתרים, שאמר לו: ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית ט״ו:י״ד).
וזהו אומרו טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו – ואפילו לחסידי אומות העולם, ויִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ שנשבע לאברהם באמרו (בראשית י״ז:ז׳) ׳להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך׳:
ליראיו – ברוב המדוייקים חסר יו״ד בתר רי״ש.
טרף – ענין מזון כמו הטריפני לחם חוקי (משלי ל׳:ח׳) והושאל ממזון החיה הבאה על ידי טרף.
טרף – זה המן שכלכל בו אנשי דור המדבר.
יזכור – כי זכר לעולם הברית אשר כרת את אברהם להביאם לארץ ולזה אף כי מרו בו לא חסרו דבר.
טרף – הנפלאות שעשה לאבותינו היה תכליתם לתת להם את ארץ כנען, ששם ימצאו מזונותיהם בריוח ויוכלו לעסוק בתורה, וזה טרף נתן ליראיו – קרא מזון זה בשם טרף, שהושאל מן מזון האריה שהוא ע״י מה שטורף חיות הקטנות ממנו, כן נתן להם מזונם ע״י שאכלו את העמים, כמ״ש ואכלת את כל העמים אשר ה׳ אלהיך נותן לך, שכמו שהצומח מזון להחי והחי מזון להמדבר, כן הוכנו עובדי גלולים להיות מזון לאשר עלו למדרגה נעלה ונשא ממינם, ומבאר שזה היה ע״י שיזכר לעולם בריתו – שהוא הברית שכרת עם האבות לתת להם את א״י, והמאמרים מקבילים,
יזכר לעולם בריתו, לתת להם נחלת גוים
טרף – מחיה בטוחה כמחית הכפירים ע״י טרפם טרף שלא בנקלה יורשו ורעבו (למעלה ל״ד:י״א).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃
He has declared to His people the power of His works in giving them the heritage of the nations.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חֵיל עוֹבָדוֹי חַוֵי לְעַמֵיהּ לְמִתַּן לְהוֹן אַחְסָנַת עַמְמַיָא.
The might of his deeds he told to his people, to give them the inheritance of the Gentiles.
כח מעשיו הגיד לעמו – רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי מה טעם גלה הקב״ה לישראל מה שנברא ביום ראשון וביום שני מפני הכנענים שלא יהיו מגנין את ישראל לומר הלא אומה של בזוזות אתם וישראל משיבין להם ואומרים להם הלא בזוזה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, אלא העולם ומלואו של הקב״ה כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה״ד [כח מעשיו וגו׳] בשביל לתת להם נחלת גוים.
וקוהֵ אעמאלה אכ׳בר בה שעבה, ואנה סיעטיהם נחלהֵ אלאמם.
והודיע לעמו את כח מעשיו. והודיע להם שהוא עתיד לתת להם את ארצות הגויים נחלה.
לתת להם, ושהוא יתן להם.
כח מעשיו הגיד לעמו – כשנתן להם נחלת גוים אז הודיעם כחו וגבורתו, ומדרש תנחומא כתב לישראל מעשה בראשית להודיעם שהארץ שלו ובידו להושיב בה כל מי שירצה ולעקור אילו ולהושיב אחרים שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם שכבשתם ארץ שבעה גוים.
The strength of His works He related to His people When He gave them the inheritance of the nations, He let them know His strength and His might. And Midrash Tanchuma (Buber, Bereshit 11): He wrote for Israel [about] the Creation to let them know that the earth is His and that it is in His power to settle in it anyone He wishes, and to move these out and settle others, so that the nations will not be able to say to Israel, "You are thieves, for you conquered the land of the seven nations.⁠"
כח מעשיו – כח מצותיו, שנתן תורה, כח מצות.
כדי שירשו נחלת גוים, כדכתיב: ושמרתא את {וגו׳} אשר אנכי מצוך (דברים ד׳:מ׳, ז׳:י״א) למען {אשר} תבא וגו׳ (דברים כ״ז:ג׳).⁠1
1. הפירוש צירף שני פסוקים נפרדים, וקשה לדעת לאיזה פסוק נתכוון.
א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: ושמרו.
כח – הטעם שהשם עושה חסד ומשפט וצדקה וזה הוא שהגיד לעמו ללכת אחריו.
לתת להם – כדרך: כי לא באתם עד עתה (דברים י״ב:ט׳) וכתוב כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען (ויקרא י״ח:ג׳) ושם כתוב את משפטי תעשו (ויקרא י״ח:ד׳). והנה פירש כח מעשיו.
THE POWER OF HIS WORKS. His works refers to God’s acts of loving-kindness, justice, and righteousness.
HE HATH DECLARED TO HIS PEOPLE. He told this to His people so that they would follow Him.
IN GIVING THEM THE HERITAGE OF THE NATIONS.⁠1 This is similar to [Ye shall not do after all that we do here this day, every man whatso-ever is right in his own eyes;] for ye are not as yet come to the rest and to the inheritance which the Lord your God giveth thee (Deut. 12:9).⁠2
Scripture also writes, After the doings of the land of Egyptand after the doings of the land of Canaan (Lev. 18:3). The Torah there writes, Mine ordi-nances shall ye do (Lev. 18:4).⁠3
The following4 is the meaning of the power of His works:
1. God told Israel to follow the ways of the Lord in giving them the heritage of nations. Thismeans that God gave Israel the land of the nations (“the heritage of nations”) on the condition that they follow Him.
2. This verse, like our verse, states that God declared to the people of Israel that once they entered the Land of Israel, they had to follow His commands. See Deut. 12:8-18.
3. Scripture in Leviticus ties the giving of the land to the observance of God’s commandments. Our psalm does the same.
4. This is the interpretation of Filwarg and Ha-Keter. Literally, the word used means “this.”
כח מעשיו – אף על פי שהראה להם במצרים נפלאותיו ומעשיו הגדולים, כח מעשיו הגיד לעמו, כשאמר להם שיתן להם נחלת גוים. כי כשהוציאם ממצרים, לא היה כל כך כחו נראה כמו שנראה כשגרש שבעה גוים גדולים ועצומים מארצם, והשכין בה ישראל. כן אמר משה רבנו ע״ה: פן יאמרו יושבי הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכולת וגו׳ (דברים ט׳:כ״ח) – יאמרו אף על פי שהיה בו כח להוציאם מעבדותנו, לא היה בו כח לגרש גוים מארצם ולתתה להם.
ואמר: הגיד – כי זה היה יותר פלא, כי קודם המעשה אמר להם זה, שלא יאמר ובדרך מקרה היה, לפיכך הגיד להם קודם שיעשה זה, וכן עשה.
ובמדרש: כח מעשיו הגיד לעמו – שכתב לישראל מעשה בראשית, להודיע כי הארץ שלו, כי הוא ברא אותה, ובידו להושיב בה כל מי שירצה, ולעקור אלו ולהושיב אלו. שלא יוכלו אומות העולם לומר: לסטים אתם שכבשתם ארץ שבעה אומות.
כח מעשיו. בבריאת העולם וסדרו: הגיד לעמו. בראשית תורתו, למען ידעו זה גם המון עמו לפחות דרך קבלה, ויהיו ראוים לרשת ארץ לתת להם נחלת גוים, שלא היו מספיקים ליישב אותה תופשי התורה בלבד שידעו זה במופתים שכליים, ובזה1 יקל על המתבונן למצוא דברי חפץ2:
1. שהגיד כח מעשיו לעמו בתורה בסיפור מעשה בראשית, למרות שהיה ניתן להבין כל זה מתוך העיון וההתבוננות.
2. שיוכל להשיג כח ה׳ בבריאה וטובו מתוך הפלאות שמסופרים בתורה, ולא על ידי חקירתו במופתים שכליים, שאז רק מעטים היו מגיעים לזה.
אמנם אין לישראל כלום להתנצל, שהרי כֹּחַ מַעֲשָׂיו – שהיא התורה – הִגִּיד לְעַמּוֹ בכלל, וכל העם היו במתן תורה במדריגת ׳פנים בפנים׳ (דברים ה׳:ד׳), כמו שאמר משה (דברים ד׳:ל״ג) ׳השמע עם קול אלקים׳ וגו׳, וזה לתכלית לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, שלא היו ראויים באופן אחר:
הגיד לעמו – הבטיח לעמו להראות כח מעשיו להוריש ז׳ האומות ולתת להם נחלת הגוים ההם ולזה הגיד שלא יאמרו במקרה בא.
כח מעשיו הגיד לעמו מעשי ידיו אמת ומשפט – ר״ל שזכר לעולם בריתו שכרת עם האבות לתת להם נחלת גוים, והגיד להם כח מעשיו שמעשי ידיו הם אמת ומשפט, שהכח של המעשה אשר עשה והבריאה אשר ברא, הוא אמת ומשפט, שזאת היא הכח הפנימי המעמיד כל הבריאה, עד שהאמת והמשפט הוא הכח והנפש והחיות של כלל מעשה ה׳, שה׳ ערך את הבריאה שתהיה כגוף וגויה אל האמת בדברים העיונים, שיכירו ע״י הבריאה מציאת ה׳ ואחדותו והאמונה האמתיית, ואל המשפט בין אדם לחברו, ואם אין אמת ומשפט אין כח ואין חיות ונפש בכל הבריאה והמעשה שעשה, והיא כגוף בלא נשמה, וע״כ הכנענים שהפרו אמת ומשפט לא יכלו להתקיים בעולם, וצוה למחות זכרם כמו שמבערים את גופת המת אשר אין לו כח ונשמה פנימית,
נאמנים כל פקודיו ומזה מבואר שפקודי ה׳ הם נאמנים וקיימים מצד עצמם, וגם הם
לתת – למ״ד זו תשמש כלמ״ד לאשמה בה (סוף פרשת ויקרא) לטמאה בה (פרשת אמר) להוראה קרובה לבי״ת בתתו לעמו נחלת גוים עצומים (עיין מה שכתבתי סימן ב׳:ט׳) הודיע כח שיש בו לעשות הכל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כׇּל⁠־פִּקּוּדָֽיו׃
The works of His hands are truth and justice; all His precepts are sure.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
עוֹבָדֵי יְדוֹי קוּשְׁטָא וְדִינָא מְהֵימְנִין כָּל פִּקוּדוֹי.
The works of his hands are truth and justice; all his commands are faithful.
ועמל ידיה אלחק ואלחכם, וג׳מיע פראיצ׳ה מאמונה.
ומעשה ידיו זה האמת והמשפט וכל מצותיו נאמנים.
פקודיו – הם התורות והמצות הנטועות בלב כל האדם, על כן אמר עמהם: נאמנים.
ALL HIS PRECEPTS ARE SURE. Pikkudim (precepts) refers to the torot (laws) and mitzvot (commandments) that are planted in the heart of every person.⁠1 Scripture therefore describes the pikkudim (precepts) as ne’emanim (sure).⁠2
1. See Ibn Ezra on psalm 19:9.
2. Man’s rational mind tells him that the pikkudim are certain.
מעשי ידיו – מה שעשה במלחמות הגוים וגרשם מארצם, לא יאמרו כי היה עול, אבל אמת ומשפט היה.
אמת – שקיים דבורו שאמר לאברהם אבינו. ומשפט – כי לא היה מן הדין שישבו בה עוד מפני מעשיהם הרעים, כמו שאמר: כי לא שלם עון האמורי עד הנה (בראשית ט״ו:ט״ז) – מלמד שבעונם גרשם מארצם. והארץ ההיא היא אדמת הקדש, ולא יתכן שישבו בה עושי התועבות ההם. וכן אמר: אלהי נכר הארץ (דברים ל״א:ט״ז), וכן אמר: כי ברשעת הגוים האלה י״י אלהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את הדבר אשר נשבע י״י לאבותיך (דברים ט׳:ה׳). הנה: אמת ומשפט.
נאמנים כל פקודיו – ולא זו בלבד, אלא כל פקודיו נאמנים אין בהם עולה.
מעשי1 ידיו. שעשה באמצעי2, שציוה לישראל להשמיד שבעה אומות3, אמת - כאמרו (שמות כג לג) ׳פן יחטיאו אותך לי׳: ומשפט. כאמרו (ויקרא כ כג) ׳כי את כל אלה עשו ואקוץ בם׳4: נאמנים כל פיקודיו. באמרו (דברים ז ג-ד) ׳לא תתחתן בם - כי יסיר את בנך מאחרי׳, כמו שהתבאר בנסיון במעשה פעור וזולתו5:
1. בדפו״ר מעשה עי׳ כת״י.
2. על ידי ׳ידיו׳ – אמצעיים. ונראה הכוונה שנתינת ארץ ישראל לישראל היא ׳מעשי ידיו׳, לא ׳מעשיו׳, ולכן אין המתנה נצחית אלא אם יעשו את פיקודיו שאז הם ׳נאמנים׳ ודו״ק.
3. הרי שנחשב השמדת האומות מעשי ׳ידיו׳ ושלוחיו של ה׳, שנעשה בציוויו. רד״ק: ׳מעשי ידיו. מה שעשה במלחמות הגוים וגרשם מארצם, לא תאמרו כי עָוֶל היה זה, אבל אמת ומשפט היה. אמת, שקיים דברו שאמר לאברהם אבינו. ומשפט, כי לא היה מהדין שׁיֵשׁבו בה עוד מפני מעשיהם הרעים׳.
4. כלומר, שמלבד שהוא אמת, הוא נעשה במשפט ובדין, כי שבעת האומות עשו את כל התועבות והיו חייבים עונש כליון.
5. שע״י זנות בנות מואב באו לעבודה זרה, ראה כ״מ מזה. בעיקר בקהלת צויין הכל.
(ז-ח) מַעֲשֵׂי יָדָיו. שהם הלוחות ש׳מעשה אלקים המה׳ (שמות ל״ב:ט״ז): אֱמֶת. היינו עיון ותורת אמת, כי כל הלוח הראשון סובב בדברים עיוניים, והלוח השני הוא מִשְׁפָּט1. וכָּל פִּקּוּדָיו אחר כך, שהיינו כל יתר התורה, נֶאֱמָנִים וקיימים לעד, שהם סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם ואינם הוראת שעה, וזה לפי שהם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת – בעיון והשכלה, ובמשפט, וכל מה שציוה – צריך שיעשה ׳לעד לעולם׳, כי תמיד צריכים אנו למצוות ההם, כי אם ציוה על דרך משל שלא נאכל חלב ודם המטמטמים את הלב, תמיד צריכים אנו להישמר מהם:
1. ראה בפירוש לויקרא (יט ב) על שני הלוחות.
נאמנים – במקצת ספרים האל״ף בחטף סגול ובס״ס בשוא לבדו.
מעשי ידיו אמת – מה שגרש הגוים ההם היה לאמת הבטחתו לאברהם ובמשפט היה כי העובדי גלולים נגרשו בעונם.
נאמנים – כי כל פקודיו המה נאמנים ולא ימצא בהם דבר עול.
אמת ומשפט – עי׳ ירמיה ה׳ ב׳.
פקודיו – נראה שאין ענינו כאן מצות לבני אדם, רק מה שהוא בהשגחתו מצוה שיהיה, ופוקד ודורש אם היה אם לא, ופקודיו אלה נאמנים ולא כוזבים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
 
(ח) סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר׃
They are established forever and ever; they are done in truth and uprightness.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סְמוּכִין לְעַלְמֵי עַלְמָא מִתְעַבְּדִין בְּקוּשְׁטָא וְתִירוּצָא.
They are reliable for ever and ever; they are done in truth and uprightness.
סמוכים לעד לעולם – א״ר אלעזר סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר.
מסנודה אלי אלדהר ואלאבד, מעמולה באלחק ואלמסתקים.
ותמוכים (מצותיו) לעולם ועד. עשויים באמת וביושר.
סמוכים – הם פקודיו על סמך עז מחוזקים בעונשים ואזהרות והפרשיות קבועות זו על זו כסדר ולדרוש וזהו שאמר שלמה שוקיו עמודי שש וגו׳ (שיר השירים ה׳:ט״ו).
Steadfast are His commandments, supported by might, strengthened with punishments and warnings, and the chapters are set one next to the other in sequence and to expound on them. This is what Solomon said: "His thighs are pillars of marble, etc.⁠" (Shir HaShirim 5:15).
סמוכים – ולכך אנו קיימים שאינם מוטין ועומדין.
סמוכים – השם סומכם לעד, על כן יעמדו והוא עשה באמת ובדרך ישר.
THEY ARE ESTABLISHED FOREVER AND EVER. God supports them forever. They therefore stand forever. God made them in truth and uprightness.
סמוכים לעד לעולם – כי יעמדו ולא ימוטו לעולם, לפי שהם עשויים באמת ובדרך ישר. לפיכך לא יכשלו ההולכים בהם והשומרים אותם.
כי אמנם סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר. כולם ׳סמוכים׳ בטעם של ׳אמת לעולם׳ ו׳עשוים בישר׳1, שהם מיוסדים על משפט ׳ישר׳:
1. עי׳ כת״י, אולי ביושר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

סמוכים – פקודיו המה סמוכים ונשענים להתקיים לעולם כי המה עשוים באמת וישר ואין א״כ מקום שיהיו בטלים בשום זמן.
סמוכים – שם, הם הסמוכים של העולם לעד, ר״ל העמודים של העולם.
סמוכים לעד לעולם – ר״ל שהם הסמוכים של העולם לעד – דהיינו שהם העמודים והיסודות שהעולם סמוך ונשען עליהם לעד ולנצח, ואם ימושו פקודיו מלסמוך את העולם יפול העולם בכללו ולא יוכל לעמוד אחר שאין לו סמוכים, ומפרש שזה היה מפני שהם עשוים באמת וישר – שמה שנאמנים כל פקודיו – הוא מפני שעשוים באמת והאמת הוא נאמן ומה שהם סמוכים של העולם – הוא מפני שעשוים בישר – והישר והמישרים הם סמוכים ועמודים של העולם, כמו שכתוב (למעלה סימן ע״ה) אני מישרים אנכי תכנתי עמודיה – שהמישרים הם הסמוכים של עמודי העולם, וכמו שפרשתי שם.
סמוכים – ולא ימוטו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) פְּד֤וּת׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה⁠־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃
He has sent redemption to His people. He has commanded His covenant forever, holy and awesome is His name.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
פּוּרְקָנָא שְׁלַח לְעַמֵיהּ פַּקֵד לַעֲלַם קְיָמֵיהּ קַדִישָׁא וּדְחִילָא שְׁמֵיהּ.
He sent redemption to his people; he commanded his covenant for ever; his name is holy and awesome.
ובעת׳ לקומה בפדא ועדהם בה, ועאהדהם אלי אלדהר, והו אלקדוס אלמכ׳יף.
ושלח לעמו את הפדות שהבטיח אותה להם וכרת אתם על כך ברית. והוא הקדוש הנורא.
פדות, ושלח לעמו את הפדות שהבטיחם בו וכרת עמהם ברית לעולם והוא הקדוש הנורא.
פדות – טעם פדות – לעולם ישלח פדות לעמו והם השומרים בריתו כי בריתו לעולם עומדת.
והוא קדוש ולא יוכל נברא לחלל בריתו, על כן מלת ונורא.
HE HATH SENT REDEMPTION UNTO HIS PEOPLE. The meaning of He hath sent redemption unto His people is, “He will always send redemption to His people.” His people refers to those who keep His covenant, for His covenant lasts forever. God is holy and no created being can desecrate His covenant. Scripture therefore reads and awful1 is His name.
1. Feared.
פדות שלח לעמו – שלח להם פדות, וצוה שיזכרו לעולם בריתו.
כי קדוש ונורא שמו – לפיכך יראוהו ויהיו קדושים, כי הוא קדוש, שקדשם והבדילם מן האומות. וכן אמר: והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא י״א:מ״ד), כי קדוש אני י״י מקדשכם (ויקרא כ״א:ח׳).
פדות שלח לעמו. ביציאת מצרים, כדי שלא ימנעם השעבוד מעסוק בתורה ובמצוות, ובזה ציוה לעולם בריתו, כאמרו (שמות לד כז) ׳כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית׳, ו׳ציוה׳ זה ׳לעולם׳ כי אמנם קדוש ונורא שמו, כי אמנם ׳שמו׳ - המורה על מהותו - מורה עליו שהוא ׳קדוש׳ - נצחי בלתי משתנה, והוא ׳נורא׳ - גומל ועונש:
ואחר כך יאמר, אף על פי שפְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ ויש מציאות אחר בעולם ו׳שמים חדשים וארץ חדשה׳ (ע״פ ישעיה ס״ו:כ״ב), והייתי אומר, עכשיו כל האומות בשווה ימלוך ה׳ עליהם באופן אחד, אינו אמת, לפי שצִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ שאמר לאבות לייחד שמו על זרעו בלבד יותר משאר האומות, ומה שאולי יתבטל מחלק המצוות בימים ההם, לא לפי שיצווה דבר אחר תחתיו, כי קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ, ואם הוא ׳קדוש׳ וקיים – אין בו שינוי, אבל לפי שלא נצטרך עוד לדבר ההוא, אבל דבריו קיימים וחיים לעד לעולם:
פדות – להפדותם ממצרים.
צוה – על כי צוה להם התורה הנתונה בברית המתקיימת לעולם ובעבור קבלתה שלח הפדות.
קדוש וגו׳ – ולזה קדש גם אותם במצותיו למען תהיה יראת ה׳ על פניהם.
פדות – ר״ל שע״י הפקודים האלה שלח פדות לעמו – שעל תנאי זה פדה אותם שישמרו את הפקודים, ואם לא ישמרו אותם יהיו משועבדים ועבדים, וע״י הפקודים צוה לעולם בריתו – שכמו שאמר שיזכר לעולם בריתו ע״י שכח מעשיו (שהם אמת ומשפט) הגיד לעמו, כן קיום הברית לעולם הוא רק ע״י שמירת הפקודים, כמ״ש ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו.
פדות – משעבוד מצרים, והמצרים שאבדו, הם עדיין ישראל, ואחר שפדה עמו צוהו תורתו וכרת עמו ברית.
קדוש – לעושים מאהבה, שמקדשים עצמם ונזהרים מן הכיעור ומן הדומה לו.
ונורא – לעושים מיראה.
שכל טוב – הצלחה, שרדם שם לבו על מעשיו ושימה זו תועיל לו להנצל ממקרים רעים.
עושיהם – לשון יחיד, והיו״ד תמורת ה״א השרש, וכן כל הלילה ישן אפהם (הושע ז׳:ו׳) אע״פי שהוא כתוב חסר (וכן לפי דברי שד״ל צריך לומר ביוצר רצון קוניהם מלא יו״ד) ובכן כנוי של תהלתו על מקומו יבא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) רֵ֘אשִׁ֤ית חׇכְמָ֨ה׀ יִרְאַ֬ת יְהֹוָ֗הי״י֗ שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכׇל⁠־עֹֽשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
The fear of Hashem is the beginning of wisdom. All those that practice them have a good understanding. His praise endures forever.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שֵׁרוּי חוּכְמְתָא דְחַלְתָּא דַייָ סִכְלָא טָבָא לְכָל עוֹבָדֵיהוֹן תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ קַיָמָא לְעַלְמִין.
The beginning of wisdom is fear of the LORD, good understanding to all who do them;1 his praise endures forever.
1. Who do them: text corrected; Aramaic “their works.”
ראשית חכמה יראת ה׳ – מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים כד שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו או באמו או ברבו או במי שגדול ממנו בחכמה שנאמר ראשית חכמה יראת י״י שכל טוב לכל עושיהם, ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם, לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה, וכל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ומה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה סוליתא לרגלה שנאמר עקב ענוה יראת ה׳.
פאול מא תאמר בה אלחכמה תקוי אללה, וג׳ודהֵ אלעקל לג׳מיע פאעלי ד׳לך, ומדחתה ת׳אבתה אלי אלאבד.
ולפי (שהוא קדוש ונורא) ראשית מה שמצוה בו החכמה: זה יראת ה׳ והדעה הנכונה לכל עושי המצות של ה׳. וגם תהילתו [של ה׳ יתברך] קיימת לעד.
ראשית, וראשית מה שהחכמה מצווה הוא יראת ה׳, וטוב השכל לכל עושי זאת ותהלתו קיימת לעד. וכך תרגם במשלי א ז יראת ה׳ ראשית דעת ״אוול מא תאמר בה אלמערפה תקוי אללה״ ראשית מה שהדעת מצווה היא יראת ה׳.
שכל טוב – מוסב למעלה: נאמנים כל פקודיו (תהלים קי״א:ז׳), ושכל טוב לכל עושיהם.
ראשית – בעבור שהזכיר שהוא נורא אמר ראשית חכמה יראת י״י.
שכל טוב יש לכל עושי פקודיו.
וכל אחד מהעושים תהלתו עומדת לעד, כמו: בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב) ויתכן שישוב ו״ו תהלתו אל שכל טוב.
ור׳ משה אמר: כי ה״א ומ״ם עושיהם שבים אל החכמה והיראה, והטעם כי העושים כפי חיובם וכדרך שיורו.
THE FEAR OF THE LORD IS THE BEGINNING OF WISDOM. The psalmists says, The fear of the Lord is the beginning of wisdom, a good understanding have all they that keep all His precepts (pikkudav),⁠1 because he earlier mentioned that God is awe-inspiring (verse 9).
[HIS PRAISE ENDURETH FOREVER.] The praise of each one who keeps God’s commandments will last forever.⁠2 Our verse is similar to its branches (banot)⁠3 run (tza’adah)⁠4 over the wall (Gen. 49:22).
It is also possible that the vav of tehillato5 (His praise) refers back to sekhel tov (a good understanding).⁠6
Rabbi Moses says that the heh and mem of osehem (they that do) refer back to wisdom and fear of the Lord.⁠7 The meaning of a good understanding have all they that do thereafter is, “The praise of each one who acts in accordance with their demands 8 and their teachings9 [will endure forever].
1. “That keep all of His precepts (pikkudav)” is Ibn Ezra’s rendition of all they that do thereafter.
2. Our verse reads sekhel tov le-khol osehem, tehillato omedet la-ad (a good understanding have all they that do thereafter; his praise endureth forever). Osehem (they that do) is a plural, tehillato is a singular. According to Ibn Ezra, the combination of a singular with a plural indicates each one of the plural. Hence his interpretation.
3. Banot is a plural.
4. Tza’adah is a singular. Gen. 49:22 literally reads, branches, it runs over the wall. Hence Ibn Ezra’s comment. See Ibn Ezra on Gen. 49:22.
5. The vav of tehillato is a third person pronominal suffix.
6. In this case, tehillato (his praise) means “its praise.” The meaning of our clause is, “its praise (the praise of a good understanding) endureth forever.” This interpretation avoids the problem of combining a singular (tehillato) with a plural (osehem).
7. Hem is a third person plural pronoun meaning “them.” According to this interpretation, the suffix -hem does not refer to pikkudim (precepts) but to yirat Adonai (fear of the Lord) and chokhmah (wisdom). Our text is to be rendered, a good understanding have all they that do them; i.e. a good understanding has he who does all that the fear of the Lord and wisdom require and teach.
8. Fear of the Lord.
9. Wisdom. The wisdom that they impart to others. Reading yoru as in Ha-Keter.
ראשית חכמה יראת י״י – וצוה להם: ראשית חכמה יראת י״י. ואנה צוה להם זה? כשאמר: את י״י אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק וגו׳ (דברים י׳:כ׳) – תחילה אמר: תירא. ויראת י״י היא שמירת התורה והמצות. והחכמה היא חכמת החקירה האמיתית לדעת כל מעשי בראשית, והיא עבודת האל יתברך, כי בה יכיר אדם את בוראו. לפיכך אמר אחר כן: ואותו תעבוד. ובהתבודדו בחכמה ההיא, ויסיר מלבו כל דברי העולם השפל, אז ידבק באל יתברך, וזהו: ובו תדבק, כי נפשו קשורה בעליונים. ואז ידע שמו, זהו: ובשמו תשבע, כי מי שאינו יודע שמו אינו ראוי לישבע בשמו. והקדים באותו פסוק יראת י״י לעבודה, וכן בזה הפסוק צוה להקדים יראת י״י לחכמה.
ואמר ראשית חכמה יראת י״י – אמר מי שהכין לבבו להתעסק בחכמה, תחילה יתעסק ביראת האל ויעשה ממנה שרש ועיקר. ועל דרכיה יתנהג בחכמה שילמוד, על דרך שאמרו רבותינו ז״ל: כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת. ואם ילמד אדם חכמת החקירה תחילה, אולי יבהל ברוחו, ויעיז מצחו להכחיש האותות והמופתים הגדולים הנמצאים בכתבי הקודש. לפיכך צריך להקדים לימוד התורה שהיא יראת י״י, וישים בלבו להאמין כל הכתוב בה, חידוש העולם, ושינוי הטבע באותות ובמופתים. וכאשר יתבונן האדם בתורה ימצא בה דרכי החכמה, כמו שאומר: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו׳ (דברים ד׳:ו׳). כי אין צריך לאמר התורה והמצות שהם בנויות על דרך השכל, כי גם החוקים אשר נאמר עליהם שאין להם טעם, כן הוא שאין להם טעם נראה לרוב בני אדם, אבל החכם המתבונן בהם ימצא טעמם ברור ומבואר.
ואחר שהתבונן החכם המבין בדברי התורה, וישימה יסוד לחכמה, וישתדל בלבו לקרב הדברים הרחוקים אל הדעת, ואם ילמוד חכמת הפילוסופיה אחרי כן, לא תשתבש דעתו בלמדו החכמה בתורה אשר למד תחילה, כי כבר תקעה יתד במקום נאמן.⁠1 ויקרב דרכי החכמה אליה בכל כחו. לפיכך אמר: ראשית חכמה יראת י״י.
ואמר שכל טוב לכל עושיהם – פירוש: שכל טוב והשגחה טובה יש לעושה את שתיהן, שמתעסק ביראת י״י ובחכמה.
או פירש שכל טוב – הצלחה טובה, כמו: ויהי דוד בכל דרכיו משכיל (שמואל א י״ח:י״ד) שפירושו: מצליח, כלומר שיצליח המתעסק בשתיהן בעולם הזה ובעולם הבא.
תהלתו עומדת לעד – כי עושה מעשה היושר. ושומר התורה והמצות תהיה תהלתו בפי האנשים לכמה דורות, ולנפשו גם כן עומדת לעולם הבא לעד, עד עולם. וכבר הרחבנו יותר בפירוש הפסוק הזה בפתיחת פירוש הנביאים.
1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו כ״ב:כ״ג.
ראשית חכמה יראת ה׳. וראוי בלעדי אלה לעסוק בתורה ובמצוות, כי אמנם ׳ראשית׳ ומבחר כל ׳חכמה׳1 היא ׳יראת ה׳⁠ ⁠׳ שתהיה בהכרת גדלו: שכל טוב לכל עושיהם. והמצוות הן נותנות ׳שכל טוב׳ בזה ׳לכל עושיהם׳2, כאמרו (להלן קמז יט-כ) ׳מגיד דבריו ליעקב [וגו׳], לא עשה כן לכל גוי׳: תהילתו עומדת לעד. ובזה התבאר ש׳תהילתו׳ אשר התחלנו בה באמרנו (פסוק א) ׳הללויה׳, היא ׳עומדת לעד׳ בעמו אשר הכין לו להבין את כל אלה:
1. בשמות (כג יז-יט) ׳ראשית ביכורי אדמתך, מבחר הביכורים, כמו וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ (עמוס ו ו), נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם (שם פסוק א)׳. וכ״כ בדברים (כו ב).
2. פירוש שכל טוב - עיון טוב (רד״ק), וראה שיעורים.
ואמר, רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה׳. המובחר והטוב שבחכמה היא ׳יראת ה׳⁠ ⁠׳ הטהורה1, על דרך ׳ראשית דגנך [וגו׳] תתן לו׳ (דברים י״ח:ד׳)2, וזה כי יראת ה׳ היא קודמת במעלה ובזמן גם כן בערך החכמה המעולה, שבה תקנה האהבה שהיא תכלית כל תכלית: שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. לכל עושי אותם הפקודים שאמר (פסוק ז) ׳נאמנים כל פיקודיו׳, יש הצלחה ו׳שכל טוב׳, על דרך ׳ויהי דוד בכל דרכיו משכיל׳ (שמואל א׳ י״ח:י״ד), ׳ואז תשכיל׳ (יהושע א׳:ח׳). ולפי שתְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, לכן פתחתי ואמרתי ׳הללויה׳:
1. ראה מש״כ לעיל (תהלים י״ט:י׳) בביאור ׳יראת ה׳ טהורה׳.
2. ראה מש״כ בשמות (כג יט) ובדברים (כו ב).
ראשית חכמה – הנכון הוא שבתחלת למוד החכמה ישריש האדם בלבו יראת ה׳ ולשכל טוב יחשב לכל העושים כן כי אז תהיה תהלתו עומדת לעד להיות מהולל בחכמה כי תהיה מתקיימת משא״כ אם לא תקדים היראה אל החכמה וכמ״ש רז״ל.
ראשית חכמה – התבאר בפי׳ משלי.
ושכל טוב – מורה תמיד על ההשכלה ברוה״ק, וכינוי עושיהם, על פקודיו שבפסוק ז׳.
ראשית – אולם ראשית החכמה ושרשה היא יראת ה׳, שבאשר החכמה היא מקובלת מאדון החכמה, ואין חקיה ושרשיה מתבררים במופתים, והתאוה והיצר מסיתים את האדם לסור מחקי החכמה, צריך לאסור את הנפש במוסרות היראה, שאם יירא את ה׳ לא יעבר מחקי החכמה אשר צוה וישמור פקודיו ומצותיו, ואז יהיה שכל טוב לכל עושיהם – כינוי עושיהם מוסב אל הפקודים הנזכר למעלה, שאז ימצא העושה את הפקודים בם שכל טוב, ורוח ה׳ ישכילהו להבין טעמם וסודותם, ואז תהלתו עומדת לעד – כי ימצא בם אושר הנצחי ולישרים נאוה תהלה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים קיא – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים קיא, מדרש תהלים תהלים קיא, ילקוט שמעוני תהלים קיא, רס"ג תפסיר ערבית תהלים קיא, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים קיא, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים קיא, רש"י תהלים קיא, מיוחס לרשב"ם תהלים קיא, אבן עזרא ב׳ תהלים קיא, רד"ק תהלים קיא, ר"ע ספורנו תהלים קיא – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים קיא – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים קיא, מצודת ציון תהלים קיא, מצודת דוד תהלים קיא, מלבי"ם ביאור המילות תהלים קיא, מלבי"ם ביאור הענין תהלים קיא, הואיל משה תהלים קיא

Tehillim 111 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 111 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 111, Yalkut Shimoni Tehillim 111, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 111, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 111, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 111, Rashi Tehillim 111 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 111, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 111 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 111, Sforno Tehillim 111, Shiurei Sforno Tehillim 111, Minchat Shai Tehillim 111, Metzudat Zion Tehillim 111, Metzudat David Tehillim 111, Malbim Beur HaMilot Tehillim 111, Malbim Beur HaInyan Tehillim 111, Hoil Moshe Tehillim 111

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×