Tehillim 18 – תהלים יח‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר אֲחַבְּבִנָךְ יְיָ תּוּקְפִי.

And he said: I will love you, O LORD, my strength.

ויאמר ארחמך ה׳ חזקי – רחמית יתך. כמה דאמר (דברים ו׳:ה׳) ואהבת את ה׳ אלהיך. ומתרגמנן ותרחם. דבר אחר אקראך רחום וחנון. דבר אחר אמלא יתך רחמים על בריותך. דבר אחר אחבבך על בריותיך. ר׳ נחמיה בשם ריש לקיש אמר אמר דוד מילתא דמתפרש לכל אילין ורוח הקדש אומרת לו חזקי ה׳ סלעי ומצודתי. סלעי מתוגה. ומצודתי בשמך אני צד את הרשעים. ומה ראה דוד לקלס בסלע על שנעשה לו נס בסלע שנאמר (שמואל א כ״ג:כ״ו) ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול. כיון שראה דוד עצמו מצומצם ביד שאול התחיל אומר על חנם משח אותו שמואל ואמר לי משחך ה׳ למלך. היכן היא אותה ההבטחה שהבטיח אותי. ומנין שאמר כן (תהלים קט״ז:י״א) אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב. מיד אמר לו הקב״ה שמואל כוזב. מעיד אני עליו שהוא נאמן שנאמר (שמואל א ג׳:כ׳) וידעו כל ישראל וגו׳ כי נאמן שמואל. מיד ומלאך בא אל שאול. רבי אומר מלאך מן השמים היה שנאמר ישלח ממרום יקחני. רבי יודן אמר מלאך שליח היה. אמר לו ר׳ פינחס וכי השליח יועץ הוא שאמר לו (שמואל א כ״ג:כ״ז) מהרה. אלא מלאך היה (נקרא) שנאמר (שם כ״ח) על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות. ולמה נקרא שמה סלע המחלקות. א״ר שמואל בר נחמני ששם נחלקו גבורי שאול על דוד. מהן היו אומרים עד שבן ישי בידינו לא נפנה ממנו. מהן היו אומרים מלחמת ישראל קודמת אבל בן ישי מצוי הוא אצלנו בכל שעה. רבי אלעזר אומר נחלק הסלע מכאן ומכאן ונמצאו שאול וגבוריו עומדין בצד זה ודוד וגבוריו מצד זה. והוא שדוד אומר (תהלים קמ״ד:י׳) הנותן תשועה למלכים אלו דוד ושאול. שאול שניצל משפיכות דמים. ודוד שניצל מחרב שאול. שנאמר (איוב ה׳:ט״ו) ויושע מחרב מפיהם. הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה. שלא הרגו לשאול שנאמר (שמואל א כ״ו:ט׳) מי שלח ידו במשיח ה׳ ונקה. דבר אחר מהו סלע המחלקות. שבשעה שהיה דוד וחיילותיו עוברין על אותו מקום שנעשה לו נס היה מתחלק מחיילותיו הוא ושש מאות האנשים שהיו עמו. באותה שעה הוא והן יורדין מעל סוסיהן ומשתטחין על פניהם ונופלין על פניהם ואומרים ברוך שעשה לנו נס במקום הזה. וכשהיה המחנה שלו מתחלק באותו מקום מקצתן עומדין ומברכין ומקצתן עומדין ואין מברכין לפי שלא היו עמו באותו שעה לפיכך נקרא סלע המחלקות.

ויאמר ארחמך ה׳ חזקי – רחמאי יתך כדמתרגמין ואהבת ותרחם.

דבר אחר ארחמך אקרא אותך חנון ורחום,

דבר אחר אמלא אותך רחמים על בריותיך. (כל המזמור בשמואל ברמז קנ״ז).

קאל אללהם אלד׳י אחבך שדידא.

ה׳! שאני אוהב אותך הרבה.

ויאמר, אמר ה׳ אשר אהבתיך מאד.

פירשתי ארחמך, אהבתיך, מלשון התרגום.

פסרת ארחמך, אחבך, מן לג׳הֵ אלתרגום.

ומעני ארחמך ייי חזקי. אסתרחמך אי אסל אלרחמה מנך.

The meaning of “I beg for You, O Lord, my strength.” I beg for Your mercy, as in I ask for mercy from You.

ארחמך – אאהבך, כדמתרגם: ואהבת (דברים ו׳:ה׳) – ותרחם.

I love You Heb. ארחמך, I love You, as the Targum renders: "and you shall love your neighbor" (Vayikra 19:18), ותרחם.

ויאמר – מלת רחמים בכל המקרא מהבניין הכבד, וארחמך^א – מבניין הקל. ואיננו פועל יוצא, על דרך: בני יצאוני (ירמיהו י׳:כ׳) – יצאו ממני, חזקתני – חזקת ממני, וזה אבקש רחמים ממך.

ויש אומרים: כמו תרגום אהבך.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ארחמך״.

AND HE SAID: I LOVE THEE. The transitive verbal form of the word rachamim (pity)⁠¹ always appears in Scripture in the piel.⁠² Erchamekha (I love thee) is a kal.⁠³ Erchamekha is intransitive.⁠⁴ It is similar to banai yetzau’ni (Jer. 10:20) and to chazaktani (Thou hast overcome me) (Jer. 20:7). Banai yetzau’ni means, my children are gone from of me.⁠⁵ Chazaktani means, it is stronger than I.⁠⁶ Erchamekha means, I will seek compassion from You. Others⁷ in keeping with the Aramaic say that erchamekha means; I will love You.⁠⁸

1. From the root resh, chet, mem.

2. Lit., “in the heavy conjugation.” Ibn Ezra’s point is that whenever Scripture wants to employ the root resh, chet, mem in the sense of pitying it employs the piel form.

3. Transitive and intransitive verbs come in the Kal form.

4. Erchamekha appears to be transitive for it has an adjective pronounal suffix affixed to it. Thus prima facie, erchamekha means, I will be compassionate to You. However, David would not address God in this manner. Hence Ibn Ezra goes on to suggest that the meaning of erchamekha is, I will seek compassion from You.

5. Yetza’uni is a transitive form. Its literal meaning is, gone out me. Thus banai yetza’uni means; My children have gone out me. However, this makes no sense. We thus must render yetza’uni as, “have gone out from me.” We thus see that Scripture sometimes uses a transitive form with the meaning of an intransitive.

6. Here too Scripture employs a transitive form with the meaning of an intransitive.

7. See Rashi and Radak.

8. The Targum renders erchamekha, ahabbvinakh. The root resh, chet mem in Aramaic means, to love.

ויאמר ארחמך – החי״ת נקראת בקמ״ץ חטוף בשקל אזכרך מארץ ירדן (תהלים מ״ב:ז׳), ופירושו אאהבך. תרגום ויאהב (בראשית כ״ה:כ״ח) ורחים. והאהבה הוא סוף מה שיכול האדם לעשות בזה העולם להתקרב אל הבורא. וכן אמר: זרע אברהם אהבי (ישעיהו מ״א:ח׳). והיראה קודמת לאהבה. וכשירגיל אדם עצמו ביראה יבא לידי אהבה, שיעבד הבורא מאהבה אפילו לא יהיה לו גמול בזה.

ויש מפרשים (אבן עזרא): ארחמך אבקש רחמים ממך.

י״י חזקי – החי״ת בחיר״ק, והוא מן חזק. ואם לא נמצא, כי אם מן חזק יאמר חזקי בקמ״ץ חטוף, כמו הלא בחזקנו (עמוס ו׳:י״ג).

ארחמך [ה׳ חזקי]. אני אוהב אותך¹, ומאהבה אני מהלל ואומר שאתה הוא שחיזקת אותי על זולתי²:

1. ענין אהבה וחיבה (מצודות), שוחר טוב: ׳ויאמר ארחמך ה׳ חזקי. רחמית יתך ה׳ תוקפי. היאך כמה דמתרגמינין ואהבת את ה׳ אלהיך (דברים ו ה), ותרחם ית ה׳ אלהך׳, ורש״י ורד״ק פירשו ׳אאהבך׳, שכן תרגום אהב הוא ׳רחים׳. ולכאורה כוונתם שאאהיב אותך על האחרים, אך אבע״ז כתב שאינו פועל יוצא, וא״כ לדרך זו יש לפרש שאהבתי אותך.

2. ׳ה׳ חזקי׳, ה׳ הוא שחיזק אותי.

וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ ה׳ חִזְקִי. ר״ל, אוהבך, ה׳ חוזק שלי. ואפשר כי אז בכניסתם לארץ ישראל נשארו להם מילות מועטות ארמיות¹. ואמר זה, כי שָׂם נפשו בכפו לערוך מלחמה נגד הפלישתי הערל באהבתו ה׳, אף על פי שבלי ספק מנוהג שבעולם היה הפלישתי הורגו, וכן אמרו ז״ל (משנה ברכות ט׳:ה׳) ׳ואהבת את ה׳ אלקיך בכל נפשך – אפילו נוטלים את נפשך׳, וכן אמר (שמואל א׳ י״ז:ה׳) ׳אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואני בא אליך בשם ה׳ צבקות אלקי מערכות ישראל אשר חרפת׳:

1. במדרש תהלים: ׳ויאמר ארחמך ה׳ חזקי – רחמית יתך ה׳ תוקפי, היאך כמה דמתרגמינין ואהבת את ה׳ אלהיך – ותרחם ית ה׳ אלהך׳, וראה רש״י ורד״ק.

ארחמך – קבלנו קריאתו בקמץ חטוף אשר לא כדת בהיות העי״ן גרונית וכן אבחנך על מי מריבה בסימן פ״א ולזה הסכים הקמחי וי״ס אֶרְחָמְךָ קמץ רחב וכן מצאתי בספר דקדוק ישן כי אין דרך לבא קמץ חטוף רק במקום חולם הדומה לו קצת דרך קריאה על כן יאמר בספר מדוייק ארחמך ה׳ חזקי בקמץ רחב כי הוא בא מן ארחם ולא מן ארחום ויש חולקין בתיבה זו עכ״ל.

ארחמך – ענין אהבה וחיבה.

ארחמך – פעל רחם לא נמצא בקל רק פה, והוא כמ״ש בפירוש.

ארחמך – אני ממלא אותך רחמים אתה ה׳ חזקי – (כי ה׳ לא יתפעל ולא יצדק אצלו הרחמים שהוא ההתפעליות שיתפעל המרחם בראותו איש מדוכא) אני הנושא שבעבורי אתה מלא רחמים, לא שהרחמים הם מצד התפעלות שלך.

ויאמר וגו׳ – שירה זו כפי שנכתבה בשמואל ב׳ כ״ב היא כפי מה שדבר דוד בהמית לבו, וכשיעדה לזמרה לפני ה׳ עשה בה הגהות והוסיף בה תיבות ארחמך ה׳ חזקי לכפול אותן אחר כל ענין וענין, ואחד מן הלוים היה משורר הפסוק והמון אחיו עונים אחריו ארחמך ה׳ חזקי וכן בשירת הים אשירה לה׳ היו עונים אותו האנשים אחר כל פסוק ופסוק ששומעים מפי משה המדבר בהמית לבו והנשים עונות אחריהם שירו לה׳ כי גאה גאה וגו׳ (ותען להם מרים, בשלח, הכנו במ״ם לשון זכר) כלומר גאה לכם לשיר, וכן בשירת דבורה תיבות ברכו ה׳.

ארחמך – מלשון ארמי או היא תיבה קדומה ומלשון השיר, ונגזרה מרחם האשה, שאין אהבה כאהבת האם על פרי בטנה.

חזקי – בחי״ת בחירק במקום קמץ חטוף להקל הברתה וכן בבגדו בה (פרשת משפטים) בפגעו בו (פרשת מסעי).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון