Tehillim 18 – תהלים יח‏ – Mikraot Gedolot

וְאִתְרְגִיפַת וְאִתְרְגִישַׁת אַרְעָא וְאֻשְׁיָת טוּרַיָא זְעוּ וְאִתְרְטִישׁוּ מְטוּל דִתְקֵיף לֵיהּ.

The earth trembled and shook and the foundations of the mountains tottered, and split, for he was angry with it.

ותגעש ותרעש הארץ – א״ר שמואל בר נחמני למה הזיעות באות על הפסק בין מלכות למלכות. הדא הוא דכתיב (ירמיהו נ״א:כ״ט) ותרעש הארץ ותחול כי קמה על בבל. אליהו זכור לטוב שאל את ר׳ נהוראי על מה הזיעות באות לעולם. אמר לו על חלול מעשרות שאין מפרישין אותן כתקנן. אמר לו חייך כך היא סברא דמילתא. אלא זהו עיקרו של דבר בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בעולמו ורואה בתי טרטיסאות ובתי קרקסאות ואומות העכו״ם יושבין בהשקט ובבטחה ובית המקדש חרב ובניו בצער מחרה אפו בעולמו להחריבו הדא הוא דכתיב (שם כ״ה:ל׳) ישאג על נוהו. בשביל נוהו. לפיכך ותרעש הארץ. רבי אחא אמר על משכב זכור. אמר הקב״ה אתה הזדעזעת איבריך על דבר שאינו ראוי לך. אף אני אזדעזע בשבילך העליונים והתחתונים. ורבנן אמרי על המחלוקת שנאמר (זכריה י״ד:ה׳) ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל. א״ר שמואל בר נחמני אין הרעש בא אלא על הפסק מלכות שנאמר (ירמיהו נ״א:כ״ט) ותרעש הארץ ותחול. למה כי קמה על בבל מחשבות ה׳. אליהו זכור לטוב שאל את ר׳ נהוראי מפני מה ברא הקב״ה שקצים ורמשים. אמר לו לצורך נבראו שבשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהן צורך אני מקיימן אלו שיש בהן צורך על אחת כמה וכמה. אמר לו עוד יש בהן צורך. זבוב לצרעה. פשפש לעלוקה. נחש לחפפית. שבלול לחזזית. סממית לעקרב.

דבר אחר: ותגעש ותרעש – את מוצא בשעה שעלה משה למרום ונשתהה שם ועשו ישראל אותו מעשה. נזדווגו לו חמשה מלאכי חבלה נתיירא משה התחיל ומתפלל על ישראל עד שהשיב את האף מהן. שנאמר (שמות ל״ב:ט״ו) ויפן וירד משה. אמר רבי יצחק לא זז משם עד שפנה משם כל ישראל ופנה כל הפנים הזעומות שכתוב בספר תהלים ותגעש ותרעש. עלה עשן באפו. אימתי ויט שמים וירד ויפן וירד משה. כתוב אחד אומר (דברים ד׳:ל״ו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. ואומר (שמות כ׳:י״ח) כי מן השמים דברתי עמכם. וכתוב אחד אומר ויט שמים וירד. ובא השלישי והכריע ביניהם מן השמים השמיעך. אימתי מן השמים.

פתהתז אלארץ׳ ותלזל, ואסאסאת אלג׳באל תרג׳ז, ויהתז ג׳מיעהם אד׳ ישתד גצ׳בה.

ואז ותתנודד הארץ ותרעד ויסודות הארץ ירגזו. וכולם ירעדו אם כעסו יתחזק.

ותגעש, ותנוע הארץ ותרעד, ויסודות ההרים יזדעזעו וינועו כולם הארץ ומוסדות ההרים כאשר יחרה אפו.

וקו׳ ותגעש ידל עלי געש אלכׄפיף פי מעני אלאפתעאל סוי ואלמתעדי מנה גועש יגועש יגועשו עם איוב ויעברו (איוב לד:כ).

The word “rocked” demonstrates that the light form (Qāl) of G-ʿ-Š is identical in meaning to the the transitive form Hiṯpaʿel is in ‘GôʿaŠ, yəḡôʿašû “People are in turmoil (yəḡôʿašû) and pass one” (Job 34:20).

ותגעש ותרעש הארץ – אינו מחובר למקרא עליון, אלא מחובר ראשו לסופו: כי חרה לו ותגעש הארץ. כי משמש בלשון כאשר, וכשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ועמו, געשה ורעשה הארץ.

The earth shook and quaked This is not connected to the preceding verse, but its beginning is connected to its end; i.e., when He was angered, the earth shook and quaked. [The word] כי is used as an expression of "when.⁠" When He was angered and came to wreak the vengeance of His people, His servants, on Pharaoh and his people, the earth shook and quaked.

ותגעש – הזכיר הארץ וההרים בעבור היותם עומדים ואין להם תנועה. וזה משל שיתגעשו כל שונאי דוד מפני חרון השם, ואילו היו חזקים כהרים.

THEN THE EARTH DID SHAKE. David mentions the earth and the mountains because they stand and do not move. Our verse is metaphoric. It means; God’s anger caused David’s enemies to quake, even though they were as strong as the mountains.

ותגעש ותרעש הארץ – מזה הפסוק (למעלה ח) עד ישלח ממרום יקחני (שם יז) יש מהמפרשים (רש״י) שפרשו שהם רמז על הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל, ועל המופתים שחדש. וכן דעת המתרגם. ופרשו ותגעש ותרעש הארץ במהפכת סדום ועמרה. וכן עלה עשן באפו. והמתרגם פרש עלה עשן באפו על דבר פרעה. ויט שמים וירד במתן תורה. וכן דעת הדרש (מדרש שוחר טוב). וכן הפסוקים שאחריהם: וירעם בשמים י״י ירמוז לברד שירד בימי יהושע. ויראו אפיקי מים רמז לקריעת ים סוף וירדן. ואמר: האל אשר עשה כל אלה הנפלאות יעשה גם עמי נפלאות. ישלח ממרום יקחני.

והנכון לפי דרך הפשט כי כל אלו הפסוקים הם משל על איבי דוד וישראל, וכי י״י נלחם להם באיביהם, כי הצרה היא להם רעש הארץ והשמים, וחשך, וערפל, וגחלים, ואש, וחצים, וברק. והכל דרך משל. וכן תמצא במקרא בהרבה מקומות על הצרה: חשך, ואפלה, ענן, וערפל, וקדרות השמש, והירח והככבים. ומה שאמר: ויט שמים וירד כאלו הטה שמים וירד לכלותם במהרה. וזהו וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח, רצונו לומר: מהירות הגזרה. וכן מצאנו במקום אחר בדברי רבותינו, זכרם לברכה (שוחר טוב): אמר רבי שמואל בר נחמני אין הרעש בא אלא על הפסק מלכות. וכן הוא אומר ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות י״י (ירמיהו נ״א:כ״ט).

ותגעש ותרעש הארץ.⁠¹ הנה במצרים רעשה הארץ בעשר מכות: כי חרה לו. על חמס מצרים, וכן אני מתפלל שיעשה בעדי²:

1. מזה הפסוק עד ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים (פסוק יז) יש מהמפרשים (רש״י) שפירשו שהם רמז על הנסים שעשה הקב״ה לישראל, ועל המופתים שחידש, וכן דעת המתרגם (לשון הרד״ק).

2. על דרך זו כתב הרד״ק: ואמר: האל אשר עשה כל אלה הנפלאות יעשה גם עמי נפלאות, ישלח ממרום יקחני.

יאמר אחר כך, כי שאול ובניו מתו באופן נבזה, שהרג הוא עצמו¹, אף על פי שנגזר עליו המוות בעבור מלחמת עמלק, לפי שרדפו כל כך, והקב״ה כעס עליו, וכן אמר וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ לפי שחָרָה לוֹ על שרדף צדיק. ו׳מוסדי הרים׳ – רמז לשאול ובניו. ולשון ׳געש׳ – ר״ל מהומה ופנים רעים של עצב וזעם:

1. ראה שמואל א׳ (לא ד).

ויתגעשו – היו״ד בגעיא.

ותגעש – ענין התנודה והתנועה כמו כנהרות יתגעשו מימיו (ירמיהו מ״ו:ז׳).

ותגעש – רעדו ורעשו אויבי יושבי הארץ.

מוסדי הרים – הוא משל על פרעה ושריו.

כי חרה לו – כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי.

ותגעש, ותרעש – געש היא התנועה היתירה והרעש גדול מן הגעש, ותרגז קטן מן הגעש.

ותגעש ותרעש הארץ – ונעשה רעש הארץ להטביע את אויביו חיים שאולה,

ומוסדי הרים ירגזו – כדרך הררי עד שיפתחו לועם בעת הרעש וירגזו באף ובחמה ובאש בוער, וזה היה ע״י שחרה לה׳ – והתגלה חרון אפו ואש חמתו בתוך הרעש.

ותגעש וגו׳ – געש יורה תנועה אחת, רעש נענוע מתמיד, ובחילוף אותיות (גוז⁠־עוש, גף⁠־עף, גורן⁠־ערימה, אגרוף⁠־ערף), רגז רעידת האדם מפחד רעה.

ויתגעשו – ההתפעל מוסיף על הקל, שזה מסבת אחרים, וההתפעל מסבת עצמו שהולך ומזכיר שהולך ומזכיר לעצמו הדבר ובכל זכירה הוא שב ורועד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון