יגמלני – אחר שבאר האופן הראשון שיושיעהו ה׳ ע״י תפלתו וצעקתו וע״י אמצעיים טבעיים, שבזה יתהלכו לפעמים הסבות והמסובבים ויוליכוהו מצרה אל צרה אחרת, עד שהוצרך לצעוק בכל פעם, מתחיל לדבר על האופן השני שיושיעהו ה׳ בדרך נס ופלא בעת יזכה לזה עפ״י מעשיו הטובים, שאז לא תקום פעמים צרה ותהיה התשועה מופלאת וגדולה מאד, ועז״א בעת שיגמלני ה׳ כצדקי וכו׳, אז האל המאזרני חיל וכו׳ משוה רגלי כאילות וכו׳ כמו שיתבאר, ואמר יגמלני ה׳ כצדקי כבור ידי ישיב לי ויש הבדל בין גמול ובין השבה – שההשבה היא כפי המעשה והפעולה והגמול הוא כפי תכונת האהבה או השנאה שיש לו עליו, שהגמול נקשר תמיד עם התפעליות, ויש הבדל בין צדקי ובין בור ידי – שצדקי הוא בקום ועשה ובור ידי הוא מה שישב ולא עבר עבירה, לפ״ז היה ראוי שיאמר בהפך ישיב לי כצדקי ויגמלני כבור ידי, שההשבה הוא על מה שעשה במעשה, והגמול והאהבה הוא על השוא״ת, אולם אמר רבותא, שלא לבד שישיב לי כצדקי כי גם יגמלני כצדקי, שמלבד התשלומין כפי הפעולה תהיה ג״כ גמול כפי האהבה, וכן לא לבד שיגמלני על בור ידי כי גם ישיב לי, כי יחשב לי את מה שנמנעתי מלעשות רע כאלו עשיתי טוב בפועל וישיב לי ע״ז שכר, ומפרש הדבר במאמרים מקבילים,

יגמלני ה׳ כצדקי