Tehillim 18 – תהלים יח‏ – Mikraot Gedolot

וְשַׁדַר מֵימְרֵיהּ הֵיךְ גִירִין וּבַרְדִין וּבַרְקִין סַגִיאִין יְשַׂגְשְׂגוּן.

And he sent his word like arrows, and scattered them; [he sent] many lightning bolts, and confounded them.

ובעת׳ סהאמה פיהם פבדדהם, וברוקא כת׳ירה פאהאמהם.

ושלח החצים שלו בהם וכך הוא הפיץ אותם. וברקים מרובים וכך הוא בלבל אותם.

וישלח, וישלח חציו בהם ויפיצם וברקים הרבה ויהמם.

וסוף יעד אלצׄמיר עליהם פי קו׳ וישלח חציו ויפיצם וברק׳ רב ויהמם.

The subject will refer to them as stated “he let fly His shafts and scattered them; He discharged lightning and routed them.”

וישלח חציו – ומלת רב פעל עבר מפעלי הכפל, על משקל כי אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח), והוא מגזרת ורובו. והנה רב כנגד וישלח.

AND HE SENT OUT HIS ARROWS… AND HE SHOT. The word rav (he shot) is a verb in the perfect.⁠¹ It comes from a double stem.⁠² Rav follows the paradigm of tam (spent)⁠³ in how that our money is all spent (Gen. 47:18). It is related to va-robbu (and shot)⁠⁴ (Gen. 49:23). Observe, And He shot is parallel to And He sent.

1. Rav might be taken to be an adjective. In the latter instance u-varakim rav (and He shot forth lightnings) would mean, and much lightning. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Its root is resh, bet, bet.

3. From the root tav, mem, mem.

4. Its root is resh, bet, bet.

וישלח חציו ויפיצם – שלח חציו והפיץ האיבים.

וברקים רב ויהמם, המם – האיבים בברקים שרב עליהם.

ורב – מן וימררוהו ורבו (בראשית מ״ט:כ״ג), ענינו ירה חצים. והוא פעל עבר מפעלי הכפל.

והחצים והברקים – הם הגזרות הקשות.

ויפיצם. כאמרו (שם פסוק כה) ׳ויאמר מצרים אנוסה׳:

רב – ענין השלכת חצים כמו רובה קשת (בראשית כ״א:כ׳).

ויפיצם – את האויבים.

וברקים רב – ירה ברקים והמם אותם.

רב – מענין ריבוי, או מענין רובה קשת,

ויהומם – כמו והמם גלגל עגלתו (ישעיהו כ״ח).

וישלח – פה נמשך החרוז בצר לי אקרא ה׳ וכו׳ וישמע מהיכלו קולי, וישלח חציו ויפיצם – שהרעם עצמו יפוצץ את העבים, וע״י שיתרבו הרעמים וברקים, יתפזרו העננים וישפכו את מימיהם כנודע, ומדמה זה במליצתו כאילו ה׳ שלח חציו והפיץ את העבים, ומפרש מה הם החצים שברקים רב וע״י רבות הברקים הממם וחדל הרעם, וכל תשועות אלה הם ע״י סבות טבעיות, עד שנושע גם מצרה זאת.

וברקים רב – מלשון וימררוהו ורבו (פרשת ויחי) ויהי רבה קשת (פרשת וירא) אע״פי שהוא משרש אחר (רבב⁠־רבה) מקורו רב כמו בשרש ריב ורבב (הוראת גדולה); בימי קדם נפרדו המשפחות זו מזו וכל אחת תחת משטר אבי המשפחה נתישבה בארץ, וברבות בני משפחה חמדו ארץ או נכסי משפחה אחרת ובאו עמה בריב, ובריבם רבו זה עם זה אבנים או חצים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון