את הדברים האלה וגו׳ בהר כ״ז נראה מיותר וכן הא דמסיים ויכתבם על שני לחות אבנים וגו׳. וזה היה מעשה אחר ארבעים יום ולא באותו יום שמדבר בו עוד כמבואר במקראות אותה פרשה1. אלא בשביל שאמר משה לפני הדברות הללו שהוא הגיד את דבר ה׳2. וביארנו שלשון דברות השניות3 הללו לא שמעו בעצמם אלא משה שמע מה שאין האוזן יכול לשמוע שני דברות כאחד4. והוא הגיד לישראל. מש״ה הוסיף לבאר. שלא יאמרו ישראל שזה הלשון השני היה דבור בפ״ע כמו שאר דברות התורה5 ולא בדבור אחד נאמרו זכור ושמור. מש״ה פירש דלא כן הוא אלא כ״ז דבר ה׳ בהר מתוך האש הענן והערפל כמו דברות הראשונות.
ולא יסף לא היה בזה קול אחר כ״א באותו מעמד6. והוכיח שכן הוא7 שהרי ויכתבם על שני לחות אבנים8 וגו׳. דזה ברור דבלוחות אחרונות היה כתוב לשון דברות השניות9 כדמוכח בב״ק דנ״ה ח׳ מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב10 ובדברות האחרונות כתיב בהם טוב הואיל וסופן להשתבר. הרי דבלוחות האחרונות שלא נשתברו כתיב בהם באמת טוב. וכ״כ בפרש״י סנהדרין דנ״ו ב׳ בד״ה כאשר צוך11. וכל מה שכתוב בדברות האחרונות12 היה כתוב בלוחות13 וכן שמע בסיני14 עכ״ל. וכ״כ הראב״ע בס׳ שמות ר״פ פסל לך בשם גאון15. והיינו דמצלינן בשחרית של ש״ק ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת. וזה אינו אלא דברות אחרונות דכתיב לשון שמור16 וע״ע להלן י׳ ד׳ הוכחה לזה מדיוק לשון המקרא.17
ומזה18 הביא משה ראיה שהן19 הדברים ששמעו קול הברה באותו מעמד ולא ידעו מה עד שפירש אח״כ משה20. ומזה הגיע לדרוש שהחל משה שמחמת שיראתם מפני האש לא זכיתם לשמוע אלו הדברים כמני וכמש״כ במקרא ה׳ מה שהוציא מזה דבר תוכחה. {שיהיו למדים מתחילה על מנת לעשות, ובזה יצלח להגיע לידי כך.}
1. שמות (כד,יב) ״ויאמר ה׳ אל משה (אחרי מתן תורה) עלה אלי ההרה והיה שם, ואתנה לך את לוחות האבן״... ושם (לא,יח) ״ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני (בסוף הארבעים יום) שני לוחות העדות״.
2. פסוק ה׳ ״אנכי עומד... להגיד לכם את דבר ה׳ ״.
3. כמו ״שמור״ לעומת ״זכור״.
4. כמו ״זכור ושמור״.
5. ולא במסגרת מעמד הר סיני.
6. וזהו ״ולא יסף״ – לא הוסיף (כפירוש השני ברש״י).
7. שהלשון שבלוחות השניים (כמו ״שמור״) לא היה דיבור בפני עצמו שלא במסגרת מעמד הר סיני, אלא בדבור אחד נאמרו.
8. ונכתבו על לוחות רק דברים שנמסרו במעמד הר סיני.
9. נושא זה נמצא בדיון יסודי בין גדולי הפרשנים, האם נוסח הדברות הכתוב כאן בפרשתנו היה כתוב בלוחות השניים כשהנוסח בפרשת יתרו היה כתוב בלוחות הראשונים, או (דעה שניה) הלוחות היו כתובים באותו נוסח, והנוסח הכתוב בפרשתנו הוא ביאור של משה רבינו לישראל על תוכן הדברות. מחז״ל אכן נראה, וכפי שמביא רבינו, שנוסח הדברות שבפרשתנו היה כתוב בלוחות שניים, אך
הרמב״ן חולק על כך, וז״ל לעיל בפסוק ו׳: והתחיל
לבאר להם ״שמור״ במקום ״זכור״
על דרך הפשט, ועל דעת רבותינו בדבור אחד נאמרו,
וביאר להם זה, כי הם כולם יודעים ״זכור״ והוא יודיעם כי ״שמור״ נאמר עמו. (וכן בהמשך כל הדברות כותב הרמב״ן ׳ובאר׳, ׳והוסיף ביאור׳ וכו׳). ובפרשת יתרו
(שמות כ,ז) כתב
הרמב״ן: ואני אפרש לך קבלת רבותינו, בודאי שכל עשרת הדברות שמעו כל ישראל מפי אלהים כפשוטו של כתוב, אבל בשני הדברות הראשונות היו שומעים הדבור ומבינים אותו ממנו כאשר יבין אותם משה... ומכאן ואילך בשאר הדברות ישמעו קול הדבור ולא יבינו אותו, ויצטרך משה לתרגם להם כל דבור ודבור עד שיבינו אותו ממשה. ושם בפסוק ח׳ כתב (
הרמב״ן): ואני תמה, אם נאמר ״זכור ושמור״ מפי הגבורה, למה לא נכתב בלוחות הראשונות.
ויתכן שהיה בלוחות הראשונות
ובשניות כתוב ״זכור״, ומשה
פירש לישראל כי ״שמור״ נאמר עמו.
וזו כוונתם באמת.
10. הכוונה לפסוק ט״ז (״למען יאריכון ימיך) ולמען ייטב לך״.
11. תחילת דבריו: ״כאשר צוך״ כתוב בדברות אחרונות, והיכן צוך? הא ליכא למימר דמשה הוה אמר להו בערבות מואב ״כאשר צוך״ בסיני, דמשה לאו מאיליו היה שונה להם משנה תורה ומזהירם על מצוותיה, אלא כמו שקבלה הוא, והיה חוזר ומגיד להם. וכל מה שכתוב...
12. שבפרשת ואתחנן.
13. השניות.
14. כך סתם רש״י ולא ביאר דבריו, מתי שמע בסיני, ואיך ?התחלקו הדברים בין לוחות ראשונות לשניות.
15. ז״ל: ואמר הגאון כי השניים נכבדים מהראשונים בשבעה דרכים, האחד, שתיקן להם ארון... והשני, כי בשניים כתוב ״ולמען ייטב לך״ שהוא טוב העולם הבא... וכתב עליו הראב״ע: ואין צורך להשיב על דברי זה הגאון כי הם כדברי חלום, לא מעלים ולא מורידים, רק יצא עתק מפיו, והאומר כן חייב שילקה... ועיין דברי הראב״ע שם בפסוק כ״ח.
16. קצת קשה, כי בתפילה אנו מפרשים דברינו: וכתוב בהם שמירת שבת, וכן כתוב בתורתך ״ושמרו בני ישראל את השבת״
(שמות לא,טז), וזה נאמר עוד לפני חטא העגל.
17. וז״ל ספר ׳שערי אהרן׳ (פסוק י״ב): היוצא מדברינו דזכינו בזה ל-ו׳ שיטות: א. דעת הראב״ע בשם יש אומרים, דבלוחות הראשונות היה כתוב דברות הראשונות, ובלוחות השניות היה כתוב דברות שניות, וכן כתב ב׳העמק דבר׳. ב. דעת הראב״ע בשם אחרים... ג. דעת הראב״ע בשם יש אומרים. ד. דעת הרמב״ן... ה. דעת רש״י... ו. דעת הגר״י קמינצקי...
18. רבינו חוזר לדבריו שבתחילת הקטע.
19. השינויים בדברות שנכתבו בפרשת ואתחנן.
20. והם נכתבו בלוחות השניים.