יכול אבני היכל ועזרות לא יהו כשרות אלא אם כן היו שלמות דין הוא ומה מזבח שאבני היכל ועזרות מכשירות אותו אין כשר אלא באבנים שלמות אבני היכל ועזרות שמכשירות את המזבח אינו דין שלא יהו כשרות אלא אם כן היו שלמות ת״ל לא תבנה את׳ גזית אתהן אין אתה בונה גזית בונה אתה את ההיכל והעזרות באבנים שנפגמו או שנגממו:
ושיהיו עם זאת אבנים שלמות, והקרב עליו עולות לה׳ אלוהיך.
פס׳: אבנים שלמות תבנה – הא כיצד מראה היה לשמיר בדיו והאבנים מתבקעות כתאנה זו שמתבקעת ואינה חסרה כלום:
וכן אמר אבנים שלימות תבנה את מזבח ה׳ אלהיך. אחר שהם מביאות השלימות ומשימות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
והעלית עליו עוֹלֹת: במנחת כהן1 כתו׳ עלות מל׳ וי״ו בתרא׳, ושאר אוריתא חס׳ דחס׳. וזהו נגד הספרי׳ והמסורת כמו שנמס׳ במ״ג2 ריש סדר ויהי מקץ, והוא עצמו במפתחות3 שכתב בראש ספרו, יפה מסר, וזל״ש, עלת בלשון עולה כל אורייתא חס׳ דחס׳, במ״א מלא וי״ו קדמאה, והעלית עליו עולת4 בפ׳ תב<ו>א. ועיין מ״ש5 בריש מקץ, <וריקאנטי6 פ׳ נח אצל ויעל עלת במזבח.> [עוֹלֹת].
1. במנחת כהן: על אתר.
2. במ״ג: מ״ג-ד בר׳ מא ג.
3. והוא עצמו במפתחות: מנחת כהן, הקדמה, אות ע.
4. והעלית עליו עולת: פסוקנו.
5. מ״ש: בר׳ מא יח (׳עלת שבע׳).
6. וריקאנטי: בראשית, יט ע״ד.
אבנים שלמות תבנה וגו׳: בפרשת1 יתרו (שמות כ,כא) כתיב ״לא תבנה אתהן גזית2, כי חרבך הנפת עליה ותחללה״, וממילא מובן דמ״מ יהיו ״שלמות״ בלי פגימה3, דבשביל זה היתה הדעת נותנת לעשות אותן ״גזית״ כדי ליישרם ולהסיר הפגימות, והוצרך הכתוב להזהיר דמ״מ ״גזית״ אסור, אלא יהיו שלמות מטבע הוייתם4. אך כאן דכתיב תחילה (פסוק ה׳) ״לא תניף וגו׳ ״ הרי מיותר ״אבנים שלמות״, או להיפך מיבעי ׳אבנים שלמות, ולא תניף עליהם ברזל׳, ויהיה ביאורו דמ״מ5 אסור להישיר הפגימות6 ע״י ברזל, אבל לשון ״לא תניף״ קודם אזהרה ד״שלמות״, מוכח דאפילו בדבר שאינו נוגע לשלמות האבנים, אסור להניף ברזל7. והיינו כדתנן במדות שם (ג,ד) שלא היו מלבנין בכפיס של ברזל וכו׳8, ומעתה ההכרח לפרש שיהיו ״אבנים שלמות״ גם כן. {ופירוש ״שלמות״ – בלי פגימה כל שהיא, היינו כדי חגירת צפורן. אבל בסיד שבין האבנים לא נפסל אלא באופן שנתקלקל הריבוע, היינו, כדי טפח או כזית, כדאיתא בחולין (יח,א)9.}
1. שואל רבינו...
2. רש״י: לשון גזיזה, שפוסלן ומכתתן בברזל.
3. ולכן שם אין צורך לכתוב ״אבנים שלמות״.
4. כפי שמוזכר במשנה מסכת מדות (ג,ד): אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח, מבקעת בית כרם, וחופרין למטה מהבתולה (מקרקע בתולה שעדיין לא חפרו בה מעולם, כך שבטוחים שלא נגע שם ברזל), ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל, שהברזל פוסל בנגיעה, והפגימה (פוסלת) בכל דבר (אפילו שלא בברזל (עכ״ל המשנה). נראה א״כ שבעומק הקרקע ישנם לא רק סלעים גדולים אלא גם אבנים בגודל רגיל מטבע ברייתן, שניתן לנתקן מהאדמה ולהוציאם. ועיין בענין זה בתוספות חולין (יח,א) ד״ה וכמה פגימת המזבח.
5. אף שהן שלמות, וכך נוצרו מטבע ברייתן.
6. על מנת להתאימן למקומן במבנה המזבח.
7. ולכאורה אין מציאות כזאת. עונה רבינו שאכן כן יש דבר כזה.
8. לא היו סדין אותן (כשהם כבר חלק ממבנה המזבח) בכפיס של ברזל (כף הסיידים העשוי מברזל) שמא יגע (הברזל באבני המזבח מבלי שתהא בו חציצת הסיד) ויפסול (את האבן או כל המזבח), שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם... (מקרה נוסף שרבינו מוצא מקור לדין בתורה שבע״פ, שחז״ל עצמם לא הביאו לו מקור).
9. וכמה פגימת המזבח, כדי שתחגור בה צפורן. מיתיבי, כמה פגימת המזבח, רבי שמעון בן יוחי אומר – טפח, רבי אליעזר בן יעקב אומר – כזית. לא קשיא, הא בסידא הא באבנא.
אבנים שלמות – אבנים שלא נפגמו, דהיינו שלא נפסלו. יחס־פעול בנוגע לחומר (גזניוס-קאוטש 117).
עולות – על ידי כך העידו ישראל, שמעכשו כל חייהם ומעשיהם הם קודש לה׳ (עיין בספרי לויקרא חלק א, סוף הפרק ״ערכם של הקרבנות ומשמעותם״).
אבנים שלמות תבנה את מזבח ה׳ וכו׳ – יתכן שהכוונה שאף הכבש שהוא אצל המזבח והוא את המזבח ג״כ יהיה מאבנים שלמות, וזה שאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח דייק מה שהוא את המזבח, וכן דרשו רז״ל בזבחים פ״ז אין לי אלא מזבח כבש מנין ת״ל את המזבח, וכוונתם מה שהוא עם המזבח. אח״ז ראיתי כתוב כן ברמב״ם הלכות בהב״ח פ״א הי״ד כל אבן שנפגמה כו׳ הר״ז פסולה לכבש ולמזבח שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח ה׳, כוונתו למש״כ. ובזה ניחא מה שהקשה במשל״מ אמאי לא הצריך שיהא מחובר לאדמה גם הכבש דשם מזבח לחודא כתיב. ודו״ק.
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.