×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ה) וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא⁠־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃
There you shall build an altar to Hashem your God, an altar of stones. You shall lift up no iron on them.
מוני המצוותמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזראר״י בכור שורמושב זקניםר׳ י״ש ריגייושד״לנתווסף למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןמשך חכמהעודהכל
לא תניף עליהן בר׳ יכול אם הניף עלי׳ ברזל יהו פסולות הרי אתה דן נאמר כאן הנפה ונאמר להלן (שמות כ׳:כ״ב) הנפה מה הנפה האמ׳ להלן מגע אף הנפה האמ׳ כאן מגע מה הנפה האמ׳ להלן חסרון אף הנפה האמ׳ כאן חסרון מיכן אתה אומר ברזל פוסל בנגיעה ופגיעה בכל דבר ושאר כל הדברים בחסרון:
וְתִבְנֵי תַּמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מַדְבַּח אַבְנִין לָא תְרִים עֲלֵיהוֹן בַּרְזְלָא.
and you shalt build an altar before the Lord your God, an altar of stones: you shalt not lift up iron upon it.
ותבנון מדבח קדם י״י אלהכון מדבח דאבנין לא תעברון עליהון מן דברזלא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״תעברון עליהון מן דברזל״) גם נוסח חילופי: ״תני⁠(ס){פ}⁠ון מן דפורזל״.
ותיבנון תמן מדבחא קדם י״י אלקכון מדבח אבנין לא תרים עליהון פרזלא.
and you shall build there an altar before the Lord your God, an altar of stone, not lifting up iron upon it.
ואבן ת׳ם מד׳בחא ללה רבך מד׳בח חג׳ארהֵ לם תחרך עליהא חדידהֵ
ותבנה שם מזבח לה׳ אלוהיך, מזבח אבנים שלא הונף עליהן ברזל.
פס׳: ובנית שם מזבח לה׳ אלהיך – זה שבנה יהושע.
מזבח אבנים – אלו שהוציאוהו מן הירדן דכתיב (שם ה) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל.
לא תניף עליהם ברזל – שנא׳ (שמות כ׳:כ״ב) ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית:
מזבח – להודות לשם שהחלו להיותם בארץ.
Namely, the command to build a new altar, was to give thanks to God for their starting to inherit the land.
ובנית שם מזבח לי״י – לפי שלא יקשה בעיניהם לאותם שעומדין בהר עיבל, צוה לעשות המזבח בהר עיבל, ולזבח עליו זבח שלמים ולשמוח שם. שיהיו להם סעד, שהם עומדים אצל המזבח ומקום השמחה, דכתיב: וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני י״י אלהיך (דברים כ״ז:ז׳), כי שם תהא שכינה שורה עמהם.
ובנית שם מזבח לי"י – THERE YOU SHALL BUILD AN ALTAR TO HASHEM – So that it will not be difficult for those standing on Mount Eival, he commanded to make the altar on Mount Eival and to sacrifice on it peace offerings and to rejoice there. For these [aspects] would be for them support, that they are standing next to the altar and a place of rejoicing, as it is written: “And you shall sacrifice peace offerings, and shall eat there; and you shall rejoice before Hashem your God” (Devarim 27:7), because there the divine presence would rest upon them.
לא תניף עליהם ברזל – תימה איך כתבו עליהם והלא לא היה שיר רק שאשמדאיי הביאו לשלמה, וי״ל שהיו לוקחים אבנים וסדים עליהם בסיד וכותב, ול״ג דאדרבה בימי משה היה השמיר ושלמה לא למד לתקן ע״י שמיר אלא ממשה כדאמר פרק מי שאחזו (גטין ס״ח א׳).
ובנית שם מזבח – זאת המצוה הראשונה לביאתם, לבנות להם מזבח חדש להודות לשם על שנכנסו לארץ והשיגו מבוקשתם ותאות נפשם זה שנים רבות:
ובנית שם מזבח – לפי הפשט לא נבנה המזבח באותן האבנים ששדו בשיד וכתבו עליהן את התורה, אלא שני ענינים הם: נצטוו להקים אבנים בהר עיבל ולכתוב עליהן את התורה שתהיה לנגד עיניהם בכרתם הברית; וגם נצטוו לקחת אבנים אחרות ולבנות שם מזבח, ולזבוח עליו זבחים, ולאכול ולשמוח, כמו שהיה דרכם בכרתם ברית. ויהושע בספרו סתם ולא פירש ענין הקמת האבנים וכתב (ח׳:ל״ב) ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה, והקורא סבור שהוא על אבני המזבח, ואינו אלא על אבנים גדולות (לא אבנים שלמות), אשר שד והקים ככתוב בתורה. ובירושלמי נחלקו ר׳ יהודה ור׳ יוסי (תוספות סוטה ל״ה עמוד ב׳ דבור המתחיל כיצד), לר׳ יוסי כתבו התורה על אבני המזבח, ולר׳ יהודה על אבני המלון.
ובנית שם מזבח אבנים המה אבנים אחרות. לא תניף עליהם ברזל כי האבנים שטחו בשיד היו מסותתים ע״י כלי ברזל בכדי שיהיה טיח הסיד בשוה בכל שטח האבנים שאז יהיה עומק הכתב שוה בכל מקום, אבל אבני המזבח לא יניף עליהם ברזל כמ״ש כי חרבך הנפת עליה ותחללה (שמות כ׳:כ״א):
ובנית שם מזבח1 וגו׳: כמו שהיה בהר סיני הקרבת עולות ושלמים ושמחה2 בשביל שנתקבלו לעם ה׳ ולעבודתו, כן היה בהר עיבל שנבחרו אז ״לברית עם״, וכמו שאמר ישעיה הנביא (מב,ו) ״ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים״3, והפירוש, לתקן הברית (שהיא האמונה) לכל עם, שיהיו משליכים אמונת אלילים ולהאמין בה׳ אחד. וכבר נכרתה ברית עם אברהם אבינו על דבר זה, כמו שכתבתי בספר בראשית (יז,ד)4, והיום נכרתה זו הברית עם כלל ישראל5. והיתה התחלה לזה בהר עיבל במה שכתבו את התורה בשבעים לשון6. ולא הגיעו לתכלית זה הענין הנעלה7 רק ע״י גלות ופיזור, וכמו שכתבתי בפרשת שלח (במדבר יד,כא) בפסוק ״ואולם חי אני״. ובשביל שכאן זכו לדבר הזה שיגלה כבוד ה׳ על ידם לכל הארץ, על כן נצטוו לבנות מזבח ולעשות שמחה8. {ואע״ג שזה גרם לנו הרבה צרות, מ״מ כך חובת חיל ה׳, וכמו שכתבתי להלן (כט,א) דבזה פייסם דזהו כבודו.}
1. ועליו מעלים עולות ושלמים ושמחים שם. מדוע כל זה? ובספורנו כתב: ״ושמחת לפני ה׳ אלוהיך״ – על שתכנס אז עמו לברית בהר גריזים ובהר עיבל.
2. שמות (כד, ד-ה) (לדעת רש״י היה עוד לפני ולקראת מתן תורה) ״ויבן מזבח... ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים״. (אך לא מצאנו ענין שמחה).
3. חזינן ש״ברית עם״ = ״לאור גויים״.
4. על הפסוק ״אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים״.
5. לעומת ברית חורב שהיתה ״לעם סגולה״ בלי התייחסות שלהם אל ״כל העמים״.
6. אשר על זה נצטוו כאן בערבות מואב בלשון ״באר היטב״.
7. להיותם ״ברית עם״ – לתקן את האמונה של אומות העולם.
8. ויתכן על-פי-זה שדוקא כאן נצטוו על שמחה, ולא בהר סיני, (עיין הערה 59).
ובנית שם מזבח וגו׳ – מבקרי המקרא טענו, כי בספר דברים, בו נאמר פעמים רבות שאסור להקריב בבמות, אין מתקבל על הדעת שתכלל בו מצוה להקים מזבח מבלי להזכיר את המקום אשר יבחר ה׳, כמו שמצינו בפסוקים רבים. הם מייחסים לשיטתם מקרא זה למקור אחר (כמו שמות כ׳:כ׳-כ״ב). אולם כבר הוכחנו למעלה י״ב:ח׳-י״ד, שמפורש הדבר בספר דברים, שהמקום אשר יבחר ה׳ לא ייבחר אלא אחרי כיבוש וחילוק הארץ בזמן המנוחה, ועד אז מותר לכל אחד לעשות ״כל הישר בעיניו״ (דברים י״ב:ח׳). ולא יתכן כלל שמיד עם הכניסה לארץ נאסרו הבמות. אלא שבשביל אותה תקופה היו צריכים לקבוע מקום מזבח מסויים, שאינו אלא לפי שעה ולא לדורות. אותו הטעם שהביא לידי קביעתו של הר עיבל לאמירת הקללות שנאמרו בספר דברים (דברים י״א:כ״ט), אותו הטעם גרם לקביעת המזבח שם.
מזבח אבנים וגו׳ – משמע שאין הכתוב מתכוון ל״אבנים האלה״, שנאמרו בפסוק הקודם. זאת אומרת, שלא נכתבה התורה על גבי אבני המזבח. וכן הדעת נותנת, שכן אבנים שלא נפסלו אינן מתאימות לכתיבה, ואפילו אחרי שסויידו.
לא תניף וגו׳ – השוה שמות כ׳:כ״א.
ברזל – כלומר כלי ברזל.
לא תניף עליהם ברזל – ולא כתב לא תניף עליו ברזל להורות אבן שנגע בו ברזל הוא פסול והשאר כשרות. כמוש״כ רמב״ם פ״א מהבהב״ח הל׳ י״ז והמזבח כשר רק האבן פסול.
מוני המצוותמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזראר״י בכור שורמושב זקניםר׳ י״ש ריגייושד״לנתווסף למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןמשך חכמההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144