Devarim 27 – דברים כז‏ – Mikraot Gedolot

לא תניף עליהם ברזל – בה״ג מניין המצוות מצוות לא תעשה רנ״ג, יראים שצ״ז

שלא לבנות אבני מזבח גזית – יראים ש״י. מפסוקים אחרים – בה״ג מניין המצוות מצוות לא תעשה ל״ה, רמב״ם ספר המצוות מצוות לא תעשה ע״ט, סמ״ג מצוות לא תעשה ר״צ, ספר החינוך מ׳

לא תניף עליהן בר׳ יכול אם הניף עלי׳ ברזל יהו פסולות הרי אתה דן נאמר כאן הנפה ונאמר להלן (שמות כ׳:כ״ב) הנפה מה הנפה האמ׳ להלן מגע אף הנפה האמ׳ כאן מגע מה הנפה האמ׳ להלן חסרון אף הנפה האמ׳ כאן חסרון מיכן אתה אומר ברזל פוסל בנגיעה ופגיעה בכל דבר ושאר כל הדברים בחסרון:

וְתִבְנֵי תַּמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מַדְבַּח אַבְנִין לָא תְרִים עֲלֵיהוֹן בַּרְזְלָא.

and you shalt build an altar before the Lord your God, an altar of stones: you shalt not lift up iron upon it.

ותבנון מדבח קדם י״י אלהכון מדבח דאבנין לא תעברון עליהון מן דברזל^א.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״תעברון עליהון מן דברזל״) גם נוסח חילופי: ״תני⁠(ס){פ}⁠ון מן דפורזל״.

ותיבנון תמן מדבחא קדם י״י אלקכון מדבח אבנין לא תרים עליהון פרזלא.

and you shall build there an altar before the Lord your God, an altar of stone, not lifting up iron upon it.

ואבן ת׳ם מד׳בחא ללה רבך מד׳בח חג׳ארהֵ לם תחרך עליהא חדידהֵ

ותבנה שם מזבח לה׳ אלוהיך, מזבח אבנים שלא הונף עליהן ברזל.

פס׳: ובנית שם מזבח לה׳ אלהיך – זה שבנה יהושע.

מזבח אבנים – אלו שהוציאוהו מן הירדן דכתיב (שם ה) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל.

לא תניף עליהם ברזל – שנא׳ (שמות כ׳:כ״ב) ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית:

מזבח – להודות לשם שהחלו להיותם בארץ.

Namely, the command to build a new altar, was to give thanks to God for their starting to inherit the land.

ובנית שם מזבח לי״י – לפי שלא יקשה בעיניהם לאותם שעומדין בהר עיבל, צוה לעשות המזבח בהר עיבל, ולזבח עליו זבח שלמים ולשמוח שם. שיהיו להם סעד, שהם עומדים אצל המזבח ומקום השמחה, דכתיב: וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני י״י אלהיך (דברים כ״ז:ז׳), כי שם תהא שכינה שורה עמהם.

ובנית שם מזבח לי"י – THERE YOU SHALL BUILD AN ALTAR TO HASHEM – So that it will not be difficult for those standing on Mount Eival, he commanded to make the altar on Mount Eival and to sacrifice on it peace offerings and to rejoice there. For these [aspects] would be for them support, that they are standing next to the altar and a place of rejoicing, as it is written: “And you shall sacrifice peace offerings, and shall eat there; and you shall rejoice before Hashem your God” (Devarim 27:7), because there the divine presence would rest upon them.

לא תניף עליהם ברזל – תימה איך כתבו עליהם והלא לא היה שיר רק שאשמדאיי הביאו לשלמה, וי״ל שהיו לוקחים אבנים וסדים עליהם בסיד וכותב, ול״ג דאדרבה בימי משה היה השמיר ושלמה לא למד לתקן ע״י שמיר אלא ממשה כדאמר פרק מי שאחזו (גטין ס״ח א׳).

ובנית שם מזבח – זאת המצוה הראשונה לביאתם, לבנות להם מזבח חדש להודות לשם על שנכנסו לארץ והשיגו מבוקשתם ותאות נפשם זה שנים רבות:

ובנית שם מזבח – לפי הפשט לא נבנה המזבח באותן האבנים ששדו בשיד וכתבו עליהן את התורה, אלא שני ענינים הם: נצטוו להקים אבנים בהר עיבל ולכתוב עליהן את התורה שתהיה לנגד עיניהם בכרתם הברית; וגם נצטוו לקחת אבנים אחרות ולבנות שם מזבח, ולזבוח עליו זבחים, ולאכול ולשמוח, כמו שהיה דרכם בכרתם ברית. ויהושע בספרו סתם ולא פירש ענין הקמת האבנים וכתב (ח׳:ל״ב) ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה, והקורא סבור שהוא על אבני המזבח, ואינו אלא על אבנים גדולות (לא אבנים שלמות), אשר שד והקים ככתוב בתורה. ובירושלמי נחלקו ר׳ יהודה ור׳ יוסי (תוספות סוטה ל״ה עמוד ב׳ דבור המתחיל כיצד), לר׳ יוסי כתבו התורה על אבני המזבח, ולר׳ יהודה על אבני המלון.

ובנית שם מזבח אבנים המה אבנים אחרות. לא תניף עליהם ברזל כי האבנים שטחו בשיד היו מסותתים ע״י כלי ברזל בכדי שיהיה טיח הסיד בשוה בכל שטח האבנים שאז יהיה עומק הכתב שוה בכל מקום, אבל אבני המזבח לא יניף עליהם ברזל כמ״ש כי חרבך הנפת עליה ותחללה (שמות כ׳:כ״א):

ובנית שם מזבח¹ וגו׳: כמו שהיה בהר סיני הקרבת עולות ושלמים ושמחה² בשביל שנתקבלו לעם ה׳ ולעבודתו, כן היה בהר עיבל שנבחרו אז ״לברית עם״, וכמו שאמר ישעיה הנביא (מב,ו) ״ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים״³, והפירוש, לתקן הברית (שהיא האמונה) לכל עם, שיהיו משליכים אמונת אלילים ולהאמין בה׳ אחד. וכבר נכרתה ברית עם אברהם אבינו על דבר זה, כמו שכתבתי בספר בראשית (יז,ד)⁴, והיום נכרתה זו הברית עם כלל ישראל⁵. והיתה התחלה לזה בהר עיבל במה שכתבו את התורה בשבעים לשון⁶. ולא הגיעו לתכלית זה הענין הנעלה⁷ רק ע״י גלות ופיזור, וכמו שכתבתי בפרשת שלח (במדבר יד,כא) בפסוק ״ואולם חי אני״. ובשביל שכאן זכו לדבר הזה שיגלה כבוד ה׳ על ידם לכל הארץ, על כן נצטוו לבנות מזבח ולעשות שמחה⁸. {ואע״ג שזה גרם לנו הרבה צרות, מ״מ כך חובת חיל ה׳, וכמו שכתבתי להלן (כט,א) דבזה פייסם דזהו כבודו.}

1. ועליו מעלים עולות ושלמים ושמחים שם. מדוע כל זה? ובספורנו כתב: ״ושמחת לפני ה׳ אלוהיך״ – על שתכנס אז עמו לברית בהר גריזים ובהר עיבל.

2. שמות (כד, ד-ה) (לדעת רש״י היה עוד לפני ולקראת מתן תורה) ״ויבן מזבח... ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים״. (אך לא מצאנו ענין שמחה).

3. חזינן ש״ברית עם״ = ״לאור גויים״.

4. על הפסוק ״אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים״.

5. לעומת ברית חורב שהיתה ״לעם סגולה״ בלי התייחסות שלהם אל ״כל העמים״.

6. אשר על זה נצטוו כאן בערבות מואב בלשון ״באר היטב״.

7. להיותם ״ברית עם״ – לתקן את האמונה של אומות העולם.

8. ויתכן על-פי-זה שדוקא כאן נצטוו על שמחה, ולא בהר סיני, (עיין הערה 59).

ובנית שם מזבח וגו׳ – מבקרי המקרא טענו, כי בספר דברים, בו נאמר פעמים רבות שאסור להקריב בבמות, אין מתקבל על הדעת שתכלל בו מצוה להקים מזבח מבלי להזכיר את המקום אשר יבחר ה׳, כמו שמצינו בפסוקים רבים. הם מייחסים לשיטתם מקרא זה למקור אחר (כמו שמות כ׳:כ׳-כ״ב). אולם כבר הוכחנו למעלה י״ב:ח׳-י״ד, שמפורש הדבר בספר דברים, שהמקום אשר יבחר ה׳ לא ייבחר אלא אחרי כיבוש וחילוק הארץ בזמן המנוחה, ועד אז מותר לכל אחד לעשות ״כל הישר בעיניו״ (דברים י״ב:ח׳). ולא יתכן כלל שמיד עם הכניסה לארץ נאסרו הבמות. אלא שבשביל אותה תקופה היו צריכים לקבוע מקום מזבח מסויים, שאינו אלא לפי שעה ולא לדורות. אותו הטעם שהביא לידי קביעתו של הר עיבל לאמירת הקללות שנאמרו בספר דברים (דברים י״א:כ״ט), אותו הטעם גרם לקביעת המזבח שם.

מזבח אבנים וגו׳ – משמע שאין הכתוב מתכוון ל״אבנים האלה״, שנאמרו בפסוק הקודם. זאת אומרת, שלא נכתבה התורה על גבי אבני המזבח. וכן הדעת נותנת, שכן אבנים שלא נפסלו אינן מתאימות לכתיבה, ואפילו אחרי שסויידו.

לא תניף וגו׳ – השוה שמות כ׳:כ״א.

ברזל – כלומר כלי ברזל.

לא תניף עליהם ברזל – ולא כתב לא תניף עליו ברזל להורות אבן שנגע בו ברזל הוא פסול והשאר כשרות. כמוש״כ רמב״ם פ״א מהבהב״ח הל׳ י״ז והמזבח כשר רק האבן פסול.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון