ואד׳בח ד׳באיח סלאמהֵ וכלהא הנאך ואפרח בין ידי אללה רבך
ותזבח זבחי שלמים ותאכל שם ותשמח לפני ה׳ אלוהיך.
פס׳: וזבחת שלמים וגו׳ – וכתבת עליהן וגו׳:
וגם כן תזבח שם זבחי שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳ אלהיך באופן שענין האבנים יהיה כלו לעבודת האל יתברך ותכלית אלהי נכבד ולא תכלית מדומה. ויהיה העם עם זה שמח ועלז בהעברתו ונשאר זכרון זה עדי עד.
ולכן צוה גם כן וזבחת שלמים ואכלת שם לפי שהשלמים יש בהם שלום לכהנים ולבעלים.
ושמחת לפני ה׳ אלהיך – על שתכנס אז עמו לברית בהר גרזים ובהר עיבל.
ושמחת לפני ה' אלוהיך, over the privilege of entering a covenant with God at Mount Gerizim and Mount Eyval.
וזבחת שלמים – לשמחה, ויאכלום שם אצל המזבח וישמחו יחד על כל הטובה אשר הטיב ה׳ עמם:
ואכלת שם: היינו בהר עיבל דוקא. דאחר שנצטוו להעמיד המזבח והקרבה דווקא שם, ממילא היה חוץ למקום הקרבה1, כמו חוץ לירושלים בבית הבחירה2.
1. ׳הלכה לשעה׳, כי ׳לשעה׳ נקדש המקום כראוי להקרבה (כמו שילה וירושלים לדורות).
2. ותמה על כך בספר ׳גבורת יצחק׳ על-אתר, וז״ל: וצ״ע, דתנן בזבחים (קיב,ב) ׳באו לגלגל הותרו הבמות, קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים וקדשים קלים בכל מקום׳, ופירש רש״י דכיון שבטלו הדגלים והם היו הולכים בכל הארץ לכבשה, ולא היתה חנייתן סביבות המשכן, בטלה קדושת מחנה ישראל, ועל כן נאכלים בכל מקום. וא״כ גם בהר עיבל נראה שלא היו שם מחנות, והוה ליה למימר שנאכל בכל מקום, עיי״ש דבריו באורך.
שלמים – על ידי כך העידו ישראל, שמעכשו נקראו ריעים למקום (עיין שם).
ואכלת וגו׳ – הקרבת קרבנות ואכילת בשר בשעת כריתת הברית, כמו שמצינו בכריתת הברית שבהר סיני (שמות כ״ד:ה׳,י״א).
וזבחת שלמים וגו׳ – רב הונא כי הוי מטי להאי קרא הוי בכי, אמר, עבד שרבו מצפה לאכול על שולחנו יתרחק ממנו, דכתיב (ישעיהו א׳) למה לי רוב זבחיכם יאמר ה׳.2(חגיגה ד׳:)
ואכלת שם – וכתיב במעשר (פ׳ ראה) ואכלת לפני ה׳ אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך וגו׳, מלמד לשלמים שבאים מן המעשר.3(זבחים נ׳.)
ואכלת ושמחת – תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר, בזמן שבית המקדש היה קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳, ועכשיו שאין ביהמ״ק קיים אין שמחה אלא ביין, שנא׳ (תהלים ק״ד) ויין ישמח לבב אנוש.4(פסחים ק״ט.)
1. דאינם בכלל זבח, ועיין לפנינו לעיל בפרשה ראה (ט״ז י״ד) מש״כ בזה, וביתר באור כתב בזה בס׳ שעה״מ פ״א ה״א מחגיגה בענין זה אם עופות הם בכלל זבח.
2. הלשון עבד שרבו מצפה לאכול על שולחנו, אינו עולה יפה, דהא אדרבה כאן איירי באכילת העבד על שלחן הרב דהיינו בביהמ״ק. ומצאתי הנוסחא בש״ס כת״י הגירסא עבד שרבו מצפה לו שיבא לאכול על שולחנו, והיינו שהעבד יבא לאכול על שלחן רבו, והיא גירסא נכונה ומאירת עינים. ועיין לפנינו בפ׳ משפטים בפסוק שלש פעמים בשנה יראה וגו׳ דריש כמו כן עבד שרבו מצפה לו לראותו וכו׳, וזה מכוון להכוונה היוצאת מגירסת הכת״י.
3. דרשה זו כפולה לעיל בפ׳ ראה (י״ד כ״ב) ושם נתבארה יע״וש וצרף לכאן.
4. עיין מש״כ לעיל ס״פ ראה בפסוק ושמחת בחגך. דאין הפי׳ כאן שבזמן הזה אין מצוה באכילת בשר ביו״ט משום דאינה משמחת, כפי דמשמע לכאורה, אלא דבאמת גם בזה״ז מצוה לאכול בשר משום דמטבע הבשר שמרחבת הלב ומשמחת הנפש, רק בכ״ז מפני שהבשר אינו בשר קודש וגם אינה נאכלת בירושלים אינה דיה לבדה לרומם שמחת הנפש למדרגות השלמות, אלא צריך עוד פעולה לזה והיינו יין המשמח לבב אנוש, יעו״ש שהבאנו ראיות נאמנות לזה.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאברבנאלצרור המורר״ע ספורנור׳ י״ש ריגייונצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.