×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כא) אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם⁠־כׇּל⁠־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל⁠־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃
'Cursed is he who lies with any kind of animal.' All the people shall say, 'Amen.'
מקבילות במקראתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזראטור הפירוש הקצרנתווסף למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
לִיט דְּיִשְׁכּוֹב עִם כָּל בְּעִירָא וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.
Accursed is he who lies with any beast. And all the people shall say, Amen.
ליט יהווי גברהא די ישמשב עם כל בעיר ויאמרון כל עמא אמן.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״גברה״) גם נוסח חילופי: ״גבר״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די ישמש״) גם נוסח חילופי: ״דמשמש״.
ליט דמשמש עם כל בעירא הוון עניין כולהון כחדא ואמרין אמן.
Accursed is he who lieth with a beast. And all shall answer together, and say, Amen.
אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם⁠־כׇּל⁠־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל⁠־הָעָ֖ם אָמֵֽן
עמי הארץ הם שקץ ונשותיהם שקץ
וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא רְשׁוּמִים בַּסִּימָנִים הַלָּלוּ, שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם, אֵינָם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עַמֵּי הָאָרֶץ. מָה אֵלֶּה שֶׁקֶץ וְשֶׁרֶץ - אַף הֵם (כך) שֶׁקֶץ וְשֶׁרֶץ. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, עַמֵּי הָאָרֶץ הֵם שֶׁרֶץ, וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁקֶץ. וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם נֶאֱמַר, (דברים כז) אָרוּר שּכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה
(זהר שמות דף קיט.)
אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם⁠־כׇּל⁠־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל⁠־הָעָ֖ם אָמֵֽן
קודם שניתנה תורה כל הבריות תלויות במזל
בֹּא וּרְאֵה, כָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם, קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיוּ תְלוּיִים בְּמַזָּל, וַאֲפִלּוּ בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת.
ואח״כ הוציא הקב״ה מחיוב כוכבים ומזלות
אֲבָל אַחַר שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הוֹצִיא אוֹתָם מֵחִיּוּב כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶה לָמַדְנוּ מֵאַבְרָהָם, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בָנָיו עֲתִידִים לְקַבֵּל ה׳ מֵאַבְרָהָם, שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּה׳ בְּרָאָם.
בגלל ה׳ שנוספה לאברהם
אָמַר לְאַבְרָהָם: בִּגְלַל הַה׳ הַזּוֹ שֶׁנּוֹסְפָה לְשִׁמְךְ, הַשָּׁמַיִם תַּחְתֶּיךְ וְכָל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת שֶׁמְּאִירִים בַּה׳. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם מז) הֵ״א לָכֶם זֶרַע. וּזְרַעְתֶּם בְּהֵ״א. (שם כא) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךְ זָרַע.
ולכך המשתדל בתורה בטל ממנו חיוב כוכבים ומזלות
וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל הַמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בִּטֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּב כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אִם לוֹמֵד אוֹתָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְווֹתֶיהָ. וְאִם לֹא - כְּאִלּוּ לֹא הִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, וְלֹא בִטֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּב כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּל שֶׁכֵּן עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִבְהֵמוֹת, שֶׁבֵּאֲרוּ עֲלֵיהֶם (דברים כז) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה, שֶׁלֹּא הִתְבַּטְּלוּ מֵהֶם חִיּוּב שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
(זהר במדבר דף קטו:)
אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם⁠־כׇּל⁠־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל⁠־הָעָ֖ם אָמֵֽן
ב׳ מיני אנוסות
מִצְוָה אַחַר זוֹ, לִשָּׂא אֲנוּסָתוֹ. שֶׁוַּדִּי אֲנוּסָה יֵשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדִים: אֲנוּסָה בְּאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, וְהִיא לֹא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. וְיֵשׁ אֲנוּסָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וּפוֹחֶדֶת לְהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ בְּלִי קִדּוּשִׁין וּבְרָכָה, וְהִיא לֹא רוֹצָה אִם הִיא פְּשׁוּטָה אֵלָיו, וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה.
פרשת אנוסה משל לנשמה, ב׳ מיני נשמות, מלכה ואמה.
בְּסִתְרֵי תוֹרָה יֵשׁ לָנוּ לְהַמְשִׁיל מָשָׁל. יֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁהִיא מַלְכָּה, וְיֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁהִיא אָמָה, כְּמוֹ (שמות כא) וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה. וְיֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁהִיא שִׁפְחָה פְּשׁוּטָה שֶׁל הָאָדָם. גַּם כָּךְ, יֵשׁ שֶׁהוּא עֶבֶד שִׁפְחָה אֶל הַנְּשָׁמָה,
ופעמים שהנשמה בסוד הגלגול
וְלִפְעָמִים הַנְּשָׁמָה הוֹלֶכֶת בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ח) וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. וְיֵצֶר הָרָע רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ לְהִכָּנֵס בַּגּוּף, שֶׁהִיא שִׁפְחָה לַיֵּצֶר הָרָע. הוּא שֵׁד יְהוּדִי. וּנְשָׁמָה י׳, אָמָה הָעִבְרִיָּה.
וּבָהּ אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְחוֹזֵר לְשַׁדַּי, שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, וְשָׁב בָּהּ בִּתְשׁוּבָה, וּמְבָרֵךְ בָּהּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם בְּבָרוּךְ, וּמְקַדֵּשׁ בָּהּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וּמְיַחֵד עִמָּהּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע.
וכשחוזר השד אחר התיקון למלאך שלו מט״ט
מַה שֶּׁהָיָה אוֹתוֹ שֵׁד, חוֹזֵר מַלְאָךְ שֶׁלּוֹ מְטַטְרוֹ״ן (רוח ממנו), וְחוֹזֵר לִהְיוֹת שַׁדַּי, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה מְטַטְרוֹן בְּחֶשְׁבּוֹן שַׁדַּי.
אם לא חזר בתשובה משתעבדת אליו בחטאים שעשתה
וּמִיָּד יִתְקַיֵּם בּוֹ, וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. וְאִם לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה, הִיא מִשְׁתַּעְבֶּדֶת אֵלָיו בַּחֲטָאִים שֶׁעָשְׂתָה, וְיִתְקַיֵּם בָּהּ, הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדנֶיהָ.
ענין יוסף השד
וְנֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ שֵׁד בַּעַל חוֹבוֹ, וְהוּא יֵצֵא בְּגַפּוֹ. וְהַשֵּׁד הַזֶּה הוּא כְּמוֹ הַמַּטֶּה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה. כָּךְ הַשֵּׁד הַזֶּה, מִתְהַפֵּךְ מִשֵּׁד לְמַלְאָךְ, וּמִמַּלְאָךְ לְשֵׁד, כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם. וּמִכָּאן נוֹדָע יוֹסֵף הַשֵּׁד לָמָּה נִקְרָא כָּךְ.
ישן מן השדים כמלאכי השרת
וְעַל שֵׁם שֵׁדִים שֶׁבָּאוּ מִזֶּה, פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם כְּמוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וְהֵם בִּדְמֻיּוֹתֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֵלּוּ בַּעֲלֵי פִּילוֹסוֹפְיָה, אִצְטַגְנִינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹדְעִים מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת מֵאוֹתוֹת הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה, מִלִּקּוּי שֶׁלָּהֶם, וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל, וּמַה הוּא מַרְאֶה בָעוֹלָם.
ויש מהם כבהמות
וְיִשִׁ מֵהֶם כְּמוֹ בְּהֵמָה, פָּרִים וְרָבִים כַּבְּהֵמָה, דְּמוּתָם לְמַטָּה הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, וּפֵרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ. וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם נֶאֱמַר, (דברים כז) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. וְהֵם שׂוֹנְאִים אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֵם מַמָּשׁ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה עַל אָדָם, אִם יִהְיֶה כְּמוֹ מַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת - תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, וְאִם לֹא - לֹא יְבַקְשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ.
(זהר דברים דף רעז:)
אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם⁠־כׇּל⁠־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל⁠־הָעָ֖ם אָמֵֽן
עמי הארץ מצד זה
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה׳ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, כְּשֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְגוֹ׳. וְעֵרֶב רַב מֵתוּ.
וְהֵם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶׁה (שמות כ) וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת, וּמָצְאוּ אֶת הַתּוֹרָה.
וְאֵלֶּה הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כז) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם מִצַּד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה.
יש ערב רב מצד בהמות, חיות, נחש, אומה״ע,
וַהֲרֵי כַּמָּה הֵם עֵרֶב רַב רָעִים בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל אֻמּוֹת עַכּוּ״ם שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה,
ערב רב של מזיקים, שדים, וגרוע מכולן עמלק
וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל מַזִּיקִים, שֶׁנִּשְׁמָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֵם מַזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְלִילִין, וְהַכֹּל מְעֻרְבָּבִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵין בְּכֻלָּם מְקֻלָּל כַּעֲמָלֵק, שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע אֵל אַחֵר.
גל״ע רוצח ע״ז, וצד הנחש מקולל מן הכל.
הוּא גִלּוּי לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, רוֹצֵחַ הוּא, וּבַת זוּגוֹ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַכֹּל סמא״ל. וְיֵשׁ סמא״ל וְיֵשׁ סמא״ל, וְלֹא הַכֹּל שָׁוִים. אֲבָל אוֹתוֹ צַד שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא מְקֵלָּל עַל הַכֹּל
(זהר בראשית דף כח:)
ומלעון מן יצ׳אג׳ע שיא מן אלבהאים ויקול ג׳מיעהם אמין
וארור השוכב עם כל בהמה, ויאמרו כולם אמן.
גם הבהמה – זכר ונקבה, כי אין להם פה לצעוק ולערער כמו הזכור, על כן לא הזכירו.
CURSED BE HE THAT LIETH WITH ANY MANNER OF BEAST.⁠1 Male or female, for neither have a mouth with which to cry out and protest. Thus, a female animal is like a male animal;⁠2 therefore Scripture does not mention the male.
1. Hebrew, behemah. Behamah is feminine. Our verse could thus conceivably be translated, cursed be he that lieth with any manner of female beast. Hence Ibn Ezra's comments.
2. As neither can cry out and protest verbally.
סמך שוכב עם בהמה לאשת אביו – לפי שהוא עמה בבית וכרוך אחריה כבהמה. וכן אחותו וחותנתו שהם תדירים עמו. וסמך לו.
מכה רעהו בסתר – שהוא בצנעה כמו זנות חותנתו ואחותו שהוא בצנעה בביתו.
ארור שוכב עם כל בהמה – הוא דבר שבסתר והוא חמור (ונכלל בזה הנושא אשה שאינה הוגנת כמ״ש חז״ל) וגם קודם מ״ת הקפידו על הזווגים כי אברהם לא רצה לקחת ליצחק אשה מבנות הכנעני וכן יצחק צוה על יעקב. וגם השבטים לא רצו לתת את דינה לשכם:
שוכב עם כל בהמה: ראוי לכתוב ׳את כל בהמה׳1, וכמו שכתבתי בספר שמות (כב,יח)2 שדרשו חז״ל מזה הלשון נרבעת לבהמה3. ונראה, דמזה הוציאו באגדה עירובין (נה,ב) דבת עם-הארץ בכלל ״שוכב עם כל בהמה״4.
1. כמשמעות של נבעלת שלא ברצון.
2. על הפסוק ״כל שוכב עם בהמה מות יומת״.
3. זה לשון רבינו שם: דכל שהנבעל הוא בלי רצון כתיב ״את״. אלא מרומז בזה דעת חז״ל (סנהדרין טו,א) דכאן (שם בפרשת משפטים) מיירי בבהמה שרובעת את האדם, וא״כ הוא ברצונה של הבהמה. שיטה זאת של רבינו תואמת את דעת הגר״א המלבי״ם ועוד, אודות ההבדל בין ״את״ ובין ״עם״.
4. אמר רב יהודה אמר רב, יושבי צריפין (אנשי מקנה המסתובבים מאתר לאתר להוציא מרעה לצאנם) והולכי מדברות... נשיהם ובניהם אינם שלהם... ועל בנותיהם הוא אומר ״ארור שוכב עם כל בהמה״ (עכ״ל). (קצת קשה שהגמרא אינה מדברת על ׳עם הארץ׳ שאפשר היה לפרש שהבת כמוהו). והשוה פסחים (מט,ב): עמי הארץ – הן שקץ ובנותיהן שקץ, ועל נשותיהם הוא אומר ״ארור שוכב עם כל בהמה״.
ארור שוכב עם כל בהמה – יש לתמוה מפני מה הכניס הכתוב עון זה במקום זה, כי לכאורה היתה הדעת נותנת שכל איסורי עריות (פסוקים כ׳, כ״ב-כ״ג) יהיו סמוכים זה לזה, ואילו שוכב עם בהמה יכתב לבסוף. יש לומר, כי לכן סמך הכתוב שוכב עם בהמה לשוכב עם אשת אביו, מפני ששניהם בסקילה (השוה את פירושי לויקרא כ׳:ט״ז).
עם כל בהמה – תניא, אליעזר איש בריא אומר, יושבי צריפין כיושבי קברים1 ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה, מאי טעמא, עולא אמר מפני שאין להם מרחצאות, ור׳ יוחנן אמר, מפני שמרגישין זה לזה בטבילה.⁠2 (עירובין נ״ה:)
עם כל בהמה – ת״ר, עמי הארץ הן שקץ ובנותיהן שקץ, ועל נשותיהם הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה.⁠3 (פסחים מ״ט:)
1. יושבי צריפים הם אנשי מקנה וחונים תודש או חדשים באהליהם עד שכלה המרעה ונוסעים למקום אחר וכן להלאה, והוי כל חייהם בנדודים, והנם כיושבי קברות שלוקין ברוחות בזרם ובמטר.
2. שאין להם מקוואות והולכות הנשים לטבול למקום רחוק וקוראה לחבירתה ומרגישין השכנים ויש רשע רודף אחריהן.
3. שאינן זהירות בטהרה, וממילא הוי ערך גופן כגוף הבהמה, ועיין בדרשה הקודמת ופשוט דתכונת עמי הארץ שבכאן הם אנשים שאינם לא בתורה ולא במוסר ובדרך ארץ ומתגדלים כפראים בלא כל נמוס ודרכי ישוב העולם.
מקבילות במקראתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזראטור הפירוש הקצרנתווסף למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144