Devarim 23 – דברים כג‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא רנו]

והיה לפנות ערב ירחץ במים – מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת.

וכבא השמש – ביאת שמשו מעכבתו ליכנס לפנים מן המחנה ואין זיבתו מעכבתו ליכנס לפנים מן המחנה.

סליק פיסקא

[Piska 256]

"And it shall be towards evening that he shall wash himself with water": This teaches us that a seminal emission exempts a zivah (seminal) discharge within the same twenty-four hour period (from the requirement of cleansing, the verse implying that whatever intervenes, he will be clean in the evening.)

"and when the sun sets": The (non-) setting of the sun prevents him from entering the camp.

[End of Piska]

והיה לפ׳ ערב יר׳ במ׳ מלמד שבעל קרי רוחץ והולך כל היום כולו מתחלת הלילה שנ׳ והיה לפנות ערב יר׳ במ׳ וכ׳ הש׳ שטובל והולך מתחלת הלילה עד הערב שמש ושאר כל חייבי טבילות טבילתן ביום חוץ מנדה ויולדת שטבילתן בלילה:

וכבא השמש יבא לתוך המחנה מלמד שביאת שמשו מעכבתו ליכנס לפנים מן החומה:

וִיהֵי לְמִפְנֵי רַמְשָׁא יַסְחֵי בְּמַיָּא וּכְמֵיעַל שִׁמְשָׁא יֵיעוֹל לְגוֹ מַשְׁרִיתָא.

but at eventide let him wash with water, and at sunset he may come into the camp.

[ויהווי לעידוני רמשה יסחי במיה וכמטמעי שמשה ייעול לגו משריתה.]⁠^א

א. המלים בסוגריים המרובעים הושמטו ע״י הדומות בכ״י ניאופיטי 1 והושלמו בגיליון שם.

{ויהי לעידוני רמשא יסחי במוי וכמטמוע שמש⁠{א} יעול לגו משריתא.}⁠^א

א. הושמט ע״י הדומות בכ״י לונדון.

But at evening time let him wash with water, and on the going down of the sun he may come within the camp.

ויהוי לעדנוי רמשא ישזג במיא.

And at evening let him bathe with water.

וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב – שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֲרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: יִרְחַץ בַּמָּיִם. וּכְתִיב: אִם רָחַץ י״י אֶת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן (שם ד׳:ד׳).

וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ – כְּשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁכָּתוּב בּוֹ, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי (תהלים פ״ט:ל״ז).

יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

“And it shall be, towards evening…”(Devarim 23:12) the evening of the kingdoms, and the Holy One purifies them as it says “…he shall bathe in water…” (ibid.) and it is written “When the Lord shall have washed away the filth of the daughters of Zion…” (Yeshayahu 4:4) “…and when the sun sets…” (Devraim 23:12) When the King Messiah comes of whom it is written “…and his throne is like the sun before Me.” (Tehillim 89:37) “…he may come within the camp” (Devarim 23:12) These are Israel, entering into the Holy Temple.

והיה לפנות ערב – ¹טרם ביאת השמש יטבול ולא יהיה טהור עד שיעריב עליו השמש, שנאמר וכבוא השמש.

1. טרם ביאת השמש יטבול כו׳. וכן רש״י הביא לפנות ערב, סמוך להערב שמשו יטבול שאינו טהור בלא הערב השמש, ועיין ספרי פיסקא רנ״ו.

פאד׳א כאן ענד אתג׳אה אלליל ירחץ׳ באלמא וענד דכ׳ול אלשמס ידכ׳ל אליה

ועם פנות הליל ירחץ במים, ועם בוא השמש יכנס אליו.

והיה לפנות ערב – סמוך להערב שמשו יטבול, שאינו טהור בלא הערב שמש.

והיה לפנות ערב BUT IT SHALL BE WHEN EVENING COMES ON, [HE SHALL LAVE HIMSELF WITH WATER] – He should immerse himself close before the setting of the sun, for under no circumstances is he clean without having waited for the sunset (cf. Sifre Devarim 256:2).

פס׳: והיה לפנות ערב ירחץ במים – מלמד שטבילה מבעוד יום.

וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה – ביאת שמשו מעכבתו מליכנס אל המחנה:

לפנות ערב – כטעם: כי פנה היום^א (ירמיהו ו׳:ד׳). גם חזוק הוא זה לדברי המעתיקים.

והמכחישים אמרו: כי לפנות כמו: לפני. ולא אמרו כלום.

ויש אומרים: כי טעמו: כאשר יחל הערב לפנות.

והנה אחר שאמר הכתוב: לפנות ערב, אמר: וכבוא השמש, הנה הוא קודם הערב. וכן: לפנות בקר (שמות י״ד:כ״ז), קודם זרוח השמש.

א. בכ״י פריס 177: יום.

WHEN EVENING COMETH ON. Li-fenot erev (when evening cometh) is similar in meaning to ki fanah ha-yom (for the day declineth) (Jer. 6:4).⁠¹ This also strengthens the opinion of the rabbis of blessed memory.⁠² The deniers³ say that li-fenot (cometh on) means before.⁠⁴ They say nothing of value. Some say⁵ that the meaning of li-fenot erev (when evening cometh) is, when the evening begins to come.⁠⁶ Now, after Scripture employs the phrase li-fenot erev, it says, and when the sun is down. Li-fenot erev thus means before the evening.⁠⁷ Li-fenot boker (when the morning appeared) is similarly before sunrise.⁠⁸

1. The verse continues, For the shadows of the evening are stretched out. In other words, li-fenot erev means when the day declines, when the shadows of evening come. According to Krinsky and others the reference is to the afternoon when the sun begins its decline. Filwarg believes the reference is to about an hour and a third before the onset of night. See Ibn Ezra on Gen. 1:18 (Vol. 1, p. 40). "Know that evening begins at sunset and lasts for one and a third hours, during which time a light-like appearance is seen before sunrise.⁠" Also see Rashi: "He should immerse himself close before the setting of the sun" (Rosenbaun and Silberman translation).

2. That a person who experiences a seminal emission immerses himself before sunset.

3. The Karaites.

4. According to the Karaites, erev refers to night. They interpret li-fenot erev as before night comes, i.e., after sunset.

5. This too is a Karaite opinion (Meijler).

6. That is, when night begins, for they believe that evening is identical with night.

7. Before the sun sets, that is, close to sunset.

8. Close to sunrise.

לפנות ערב – יתכן היות הערב פועל, רצוני הוא הפונה, וזה כשיחל להתקרב להחשיך.

או הוא הפעול והאדם יהיה הפועל, רצוני הפונה אליו.

והיה לפנות ערב סמוך להערב שמשו יטבול שאינו טהור בלא הערב שמש. פירוש הא דכתיב קרא והיה לפנות ערב לאו דוקא אלא הוא הדין נמי כל היום שטובל והולך כל היום אלא הא דכתיב קרא לפנות ערב מפני שאינו טהור בלא הערב שמש ואין תועלת בטבילה שטבל ביום כל עוד שלא העריב שמשו ומפני שבהערב שמש הוא עת טהרתו כתב קרא והיה לפנות ערב ירחץ במים שיטבול סמוך להערב שמש שהוא עת טהרתו וכן כתב הרמב״ם ז״ל בפ׳ ראשון מהלכות מקואות שהבעל קרי טובל והולך כל היום כלו מתחלת הלילה והיה לפנות ערב ירחץ במים מלמד שטובל והולך מתחלת הלילה עד הערב שמש:

סמוך להערב שמש כו׳ שאין טהור בלא הערב שמש. פירוש, ״והיה לפנות ערב״ אינו דווקא לפנות ערב, דהוא הדין אם ירצה לטבול כל היום הרשות בידו (יומא פח.), אלא מפני שלא יהיה טהור אלא בהערב שמש – למה יטבול בבוקר, שמא יחזור ויראה קרי, ויהיה צריך טבילה שניה (כ״ה ברא״ם):

שאינו טהור בלא הערב שמש. ר״ל דודאי יכול לטבול כל היום מתי שירצה, אלא ר״ל מה שכתיב בקרא והיה לפנות ערב ירחץ במים, שלא תאמר אבל קודם לכן לא, אלא קרא עצה טובה קמ״ל, כמו שכתוב אחריו וכבא השמש יבא אל תוך המחנה. וכיון שאינו טהור בלא הערב שמש, מה לו לטבול בעוד שהיום גדול. וזהו שנקט רש״י סמוך להערב שמשו יטבול, שאינו כו׳:

He does not become pure without the setting of the sun. Meaning, he can certainly immerse himself whenever he wants [during] the entire day. But, Rashi wants to explain that when the verse writes, "As sunset nears he is to immerse in water,⁠" you should not say that he cannot do so before this. Rather the verse is giving good advice as it writes afterwards, "And after the sun has set he may enter the midst of the camp.⁠" Since before sunset he remains defiled, why then should he immerse himself when it is still broad daylight? Therefore Rashi says, "Close to the setting of the sun he should immerse himself, as he does not become pure, etc.

לפנות ערב – כאשר יתחיל הערב לפנות, והוא סמוך להערב שמשו:

וכבא השמש – הוא ערב:

[קכא] והיה לפנות ערב ירחץ – בספרי כאן אמר מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת, ופי׳ שאם ראה קרי ואחר כך תוך עשרים וארבע שעות ראה זיבה אינו נחשב כזיבה שיצטרף עם עוד ראיות זיבה שיהיה טמא שבעה ימים כדין זב מפני שהוא בא מחמת הקרי ודינו כמי שראה זיבה באונס ומדיני הזיבה שאם הראיה הא׳ והב׳ היה ע״י אונס אין לה דין זיבה רק דין קרי, ולפי זה אף אם ראה כ״פ זיבה בתוך כ״ד שעות מראית הקרי אינו זב דכל שני ראיות הראשונות חשוב כקרי, וכן השלישית והרביעית כראשונות יחשבו כקרי ונמצא אף שראה כ״פ לא הוי זב, והא דאמרי׳ בשלישית אין בודקין אותו היינו אם כבר נעשה זב ע״י שני ראיות וטמא שבעת ימים אז אף אם השלישית היא באונס מביא קרבן כדין זב שראה ג׳ ראיות, וע׳ במס׳ זבים ובנזיר שכל המפרשים האריכו במ״ש שהקרי פוטר בזיבה, והר״ש כ׳ דהאי דרשא דספרי אסמכתא בעלמא ומסברא אמרי׳ דתוך מעל״ע לראית קרי נחשב הזיבה כראיה באונס, ויש לקרב הדבר שדרשה גמורה היא, ונקדים הכתובים המדברים בענין בע״ק, בפ׳ מצורע ואיש כי תצא ממנו וגו׳ ורחץ במים וגו׳ וטמא עד הערב וגו׳, ובפ׳ אמור (כ״ב ד׳) או איש אשר תצא וגו׳ (שם ו׳) ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים (שם ז׳) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, וכאן אמר והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה, ויש לדקדק מה שבפ׳ מצורע אמר בתחלה ורחץ ואח״כ וטמא עד הערב, ובפ׳ אמור כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר, ובשניהם לא הגביל הכתוב זמן הטבילה ומדוע כ׳ כאן והיה לפנות ערב ירחץ במים, וכבר הרגיש בזה גאון א׳ והקשה למה ישהה עליו הטומאה כל היום הלא יותר טוב היה שיטבול בשחר ויהיה טהור גמור ולא יקרא רק בשם טבול יום, ולבאר זה נאמר שבפ׳ מצורע שמדבר מענין הטומאות שמטמאין גם אחרים אף שלא בקדש ותיכף כשטבל נתבטלו ממנו כל דיני טומאה ולא נשאר עליו רק שם טבו״י שאסור רק בנגיעת קדשים וליכנס למחנה השכינה, לכן אמר תחלה ורחץ בשרו במים שאז נתבטלה ממנו הטומאה, ואח״ז אמר וטמא עד הערב שאף אחר הטבילה יש דברים שהוא עדיין בטומאתו עד הערב לקדשים כנ״ל, ובסדר אמור שמדבר רק מאכילת קדשים לכן אמר שלא יאכל מן הקדשים כ״א רחץ וגו׳ ובא השמש וטהר, פי׳ כי אחר הרחיצה צריך גם ביאת השמש וכאן מדבר הכתוב מיוצאי מלחמה שביאת השמש מעכבתו מליכנס לפנים מן המחנה (כמבואר בספרי) ולא תועיל לו טבילתו עד הערב, לכן אמר שיטבול לפנות ערב, ועל דעתי י״ל דבר חדש בזה, שאף למ״ד שטבילה בזמנה אינה מצוה אבל איש המלחמה כשהוא במחנה שמצוה עליו לשמור המחנה מצוה שיטבול בזמנו בשביל שאחר ביאת שמש יבא אל המחנה, ולכן אמר שלפנות ערב חל עליו המצוה הזאת. אבל קודם פנות ערב עדיין אין חל עליו המצוה, ואחרי שלפנות ערב הוא מ״ע וחובה וכתיב והיה לפנות ערב. ודרך הספרי בכ״מ דכתיב והיה לפרש כמו שהיה כתוב ״יהיה מה שיהיה״ מחוייב להיות א״כ כיון דכתיב כאן והיה לפנות ערב בא לרבות אף שיהיה לו איזה עכוב עכ״ז יטבול ויטהר, ומרבה שאף אם ראה ביום זה ב׳ וג׳ פעמים זיבה אעפ״כ לא נעשה זב מפני הקרי שראה כנ״ל, וכיון דכתיב מקרה לילה ויתכן שהמקרה היה בתחלת הלילה והזיבה למחר לפנות ערב ואעפ״כ הטבילה תטהרנו ש״מ שכל כ״ד שעות אחר הקרי לא יקרא זב שהוא מחמת אונס הקרי:

והיה לפנות ערב וגו׳: זה פלא לפי הפשט ¹, למה לא יטבול בבוקר ויהיה טבול יום, ורשאי במחנה לויה², וכבר נדרש על זה גם כן בשלהי מסכת נזיר (סו,א). אבל לפי פשט הענין מיירי בהולכי מלחמה, והזהיר הכתוב שלא יעשה כמו שאדם עושה בביתו³ שהולך וטובל ובא ״למחנה״⁴, היינו לעיר⁵, אלא ״לא יבא״ כל היום ״אל תוך המחנה״, כי אם ״לפנות ערב״ יטבול ויבא ״כבוא השמש״, והוא כדי שייבוש מזה מאד בהיותו בקרב אנשי החיל, מה שאין כן בהיותו בעירו ובביתו מי ידענו⁶. זהו פשטו של דבר⁷. ומ״מ חז״ל פירשו לפי הקבלה דמיירי גם שלא בשעת מלחמה ביחוד, והיא כוונה שניה⁸.

1. שמדובר כאן על מחנה היוצא למלחמה, שיש לו דין מחנה לויה, וכנ״ל בפסוק הקודם.

2. ומדוע א״כ הוא חייב להמתין עד צאת הכוכבים כדי להכנס למחנה. ועיין ברמב״ם (מקוואות א,י), וזה לשונו: כל חייבי טבילות טבילתן ביום, חוץ מנדה ויולדת שטבילתן בלילה... ובעל קרי טובל והולך כל היום כולו מתחילת הלילה, שנאמר ״והיה לפנות ערב ירחץ במים״, מלמד שטובל והולך מתחילת הלילה עד הערב שמש (עכ״ל). וכתב בספר ׳שערי אהרן׳ : מדבריו משמע דמה שכתוב ״לפנות ערב״ פירושו כשפנה היום (עיין בראב״ע), ולפי דבריו אין כאן שום פלא, והפסוק מתפרש כפשוטו, וקמ״ל דבעל קרי טובל והולך כל היום כולו מתחילת הלילה.

3. כשהיה ״לא טהור מקרה לילה״.

4. בלי להמתין עד הערב.

5. במקרה של עיר של לויים.

6. ולכן יכול לטבול ביום ומיד לבוא אל ביתו.

7. וכתב בספר ׳אסרי לגפן׳: והוא דוחק בפשוטו של מקרא, דלא מצינו בתורה גזירות כאלה.

8. עיין הקדמת רבינו לחומש על ״משנה תורה״ (׳כוונה שניה׳).

לפנות ערב – כאשר הערב פונה לבוא, כלומר הערב מתקרב. רש״י פירש דהיינו סמוך לשקיעת החמה.

וכבוא השמש – שנינו בספרי: ״ביאת שמשו מעכבתו מליכנס לפנים מן המחנה״, כלומר, עד שקיעת החמה אינו רשאי להכנס. בפסחים צ״ב. אמרו רבותינו, שדבר תורה טבול יום נכנס למחנה לויה, אלא שבימי יהושפט גזרו חז״ל על כך. אנו צריכים לומר, שלענין זה היה מחנה המלחמה מקודש יותר ממחנה לויה, או שהספרי חולק בזה על התלמוד.

במכילתא (שבמדרש תנאים) הגירסא היא: ״מלמד שביאת שמשו מעכבתו ליכנס לפנים מן החומה״. אם תיבת ״החומה״ אינה טעות סופר, הרי דברים אלה מתאימים עם דברי יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ה׳:ה׳:ו׳) האומר, שזבים משתלחים מחוץ לעיר כמו המצורעים. אולם סברא זאת נסתרת מן המקרא ומן ההלכה, ואין ספק שיוסף בן מתתיהו טעה בזה, כמו שטעה שם עוד (לענין בגדי כהן גדול ביום הכיפורים).

והיה לפנות ערב – מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת.⁠¹ (שם)

1. שאם ראה קרי ואח״כ זיבה תוך מעל״ע טהור מאותה זיבה, ודייק מלשון והיה לפנות ערב דמשמע בכל אופן שיארע עמו מצבו ירחץ במים לפנות ערב, ואפילו רואה זיבה, וכל הראיות שראה תוך מעת לעת נחשב כקרי. ועיין בנזיר ס״ו א׳ אגב שקלא וטריא באה דרשה זו על פסוק זה ובמה שכתבנו היא כלולה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון