×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יג) וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָּׁ֖מָּהא חֽוּץ׃
You shall have a place also outside of the camp, where you shall go forth,
א. שָּׁ֖מָּה =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9,ה (שי״ן דגושה) וכך אצל ברויאר, וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים ובקורן.
• ל=שָׁ֖מָּה (אין דגש באות שי״ן) וכך במג״ה.
• הערת ברויאר
מוני המצוותספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש תנחומארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טוברשב״םאבן עזראמיוחס לרא״שר״י אבן כספירלב״גגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייונתווסף למלבי״םאם למקרארד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
[פיסקא רנז]
ויד תהיה לך מחוץ למחנה – אין יד אלא מקום שנאמר (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד ואומר (במדבר ב׳:י״ז) איש על ידו לדגליהם.
ויצאת שמה חוץ – ולא בעמידה.
[Piska 257]
"And a yad shall there be for you outside the camp": "yad" signifies a place, as it is written (I Samuel 15:12) "and he has set himself up a yad,⁠" and (Bemidbar 2:13) "every man in his yad by their flags.⁠"
"and you shall go out there outside": and not in the camp.
ויד תהיה לך מחוץ למחנה אין יד אלא מקום שנ׳ (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד ואומ׳ (במדבר ב׳:י״ז) על ידו לדגליהם:
ויצאת שמה חוץ ולא בעמידה לימד דרך ארץ שלא יעשה אדם צרכיו בעמידה וה״א והיה בשבתך חוץ:
ויצאת שמה חוץ להטיל מים [השמטה: אתה אומר להטיל מים] או להסך רגלים וכשהוא אומר ויתד תהיה לך על אזנך הרי להסך רגלים אמור הא מה ת״ל ויצאת שמה חוץ להטיל מים:
וַאֲתַר מְתוּקַּן1 יְהֵי לָךְ מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְתִפּוֹק תַּמָּן לְבָרָא.
1. כהבנת הספרי: ״אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד (שמואל א ט״ו:י״ב). ואומר: איש על ידו לדגליהם (במדבר ב׳:י״ז).⁠״
And a place shall be appointed for you outside of the camp, that you may go there without.
ואתר מזמן יהווי לכון לבר מן משריתה ותפקון תמן לברה.
ואתר מזמן יהוי לך מברא למשריתא ותשוד תמן מוי דריגלך.
Let a place be prepared for thee without the camp where you mayest shed the water of thy feet,
וְיָד תִּהְיֶה לְךָ – זֶה זְכוּת שֶׁל אַבְרָהָם.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ – לְבָבֶל.
“And you shall have a designated place outside the camp…” (Devarim 23:13) this is the merit of Avraham. R. Pinchas said- “…so that you can go out there,” to Bavel. “And you shall keep a stake in addition to your weapons…” (Devarim 23:14) Nevuchadnezar demanded that they serve an idol and they said “…let it be known to you, O king, that we will not worship your god…” (Daniel 3:18).
וליכן לך מכאן כ׳ארג׳ ד׳לך אלעסכר תבול הנאך כ׳ארג׳א מנה
ויהיה לך מקום מחוץ למחנה, שם תטיל את מימיך, מחוצה לו.
ויד תהיה לך – כתרגומו, כמו: איש על ידו (במדבר ב׳:י״ז).
מחוץ למחנה – חוץ לענן.
ויד תהיה לך YOU SHALL HAVE A יד [WITHOUT THE CAMP] – Understand the word יד as the Targum does: ואתר (and you shall have a place). Similar is, "Each man at his place (ידו)" (Bemidbar 2:17) (Sifre Devarim 257:1).
מחוץ למחנה WITHOUT THE CAMP – i.e. outside the area enclosed by the clouds of glory.
פס׳: ויד תהיה לך – אין יד אלא מקום וכה״א (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד ואומר (במדבר ב׳:י״ז-י״ח) איש על ידו לדגליהם.
מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ – בבית הכסא 1ולא בעמידה מלמד שאין נפנין מעומד. 2ואין נפנין למזרח ומערב. אלא לצפון ודרום ואין מקנח בימין אלא בשמאל מפני שהימין קרובה לפה ובה מראה טעמי תורה:
1. ולא בעמידה. דורש מסיפא דקרא והיה בשבתך חוץ בישיבה דוקא וכ״ה לקמן בדברי המחבר:
2. ואין נפנין למזרח וכו׳. (ברכות ס״ב.):
ויד תהיה לך – כתרגומו.
ויד תהיה לך: should be understood in the way that the Targum explained it: [“There should be a set area for you outside the camp (ואתר מתוקן יהי לך מברא למשריתא)].”1
1. So also Rashi, who also cites Numbers 2:17 to prove that it is appropriate to interpret יד as meaning “a set place.”
ויד – מקום, כמו: יד הירדן (במדבר י״ג:כ״ט). גם זו ראיה כי ממחנה ישראל לא יצא בעל הקרי, ולא כל אדם בשעת צורך, ואף כי התינוקים.⁠1 והעד, שאמר הכתוב: וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש (במדבר ה׳:ב׳). והטעם: כל טמא מטמא, ולא טמא יום.
1. בדומה פירש ראב״ע במדבר ה׳:ב׳.
A PLACE. The word yad means a place.⁠1 Compare, yad ha-yarden (by the side of the Jordan) (Num. 13:29). This too is proof [that Scripture speaks of a small camp],⁠2 for none of the following had to leave the camp of Israel:⁠3 one who experienced an ejaculation, one who had to tend to his bodily needs, and certainly no children. Proof of this is the verse which states, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead (Num. 5:2),⁠4 which refers to uncleanliness that is passed on5 and not to one who is unclean for a day.⁠6
1. Yad literally means a hand. Hence Ibn Ezra's comment.
2. A camp going to war. See Ibn Ezra on verse 10.
3. Whereas they would have to leave a small camp.
4. Otherwise Scripture would have mentioned, in Num. 5:2, the one who is unclean by virtue of a seminal emission.
5. To another person by the one who is unclean.
6. Who does not render unclean a person whom he touches.
ויד תהיה מחוץ למחנה – זו זכותו של אאע״ה שיעמוד לך גם בהיותם בגלות אע״פי שאז״ל תמה זכות האבות היינו לענין להענות בזכותם מיד ובפרהסייא כמו שעשה אליהו בהר הכרמל אבל מ״מ זכותם לא יסוף מזרעם ויצאת שמה חוץ בגלות בבל ובגלות החיל הזאת.
ויד – מקום אחוז בקצה ידוע, ובעבור היות האחיזה ביד, נקרא המקום האחוז יד.
ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגומ׳ – צוה שיתקנו מקום מחוץ למחנה שיפנו שם לכבוד השם יתעלה שהוא מתהלך בקרב המחנה. עם שבזה ישמור המחנה מהעפוש ההוא ולזה גם כן צוהו שתהיה לו יתד אצל כלי מלחמתו שיחפור בו הארץ כשיפנה ויכסה בעפר צואתו ויהיה זה סבה שלא ירגישו בעפוש ההוא במחנה הקדוש ההוא ויהיה כבוד לשם יתעלה ומזה המקום למדנו שאין ראוי להתפלל ולומר דברי קדושה במקום שיש בו צואה אם לא היתה מכוסה.
מחוץ לענן. דהיינו חוץ לשלשה מחנות, דהא כתיב ״ויצאת״, והם במחנה ישראל היו, אם כן היו יוצאים חוץ לשלוש מחנות:
שָּמָה: השי״ן דגושה. [שָּׁמָּה].
חוץ לענן. וא״ת והלא משמת אהרן נסתלקו ענני כבוד, כדפי׳ רש״י בפרשת חקת (במדבר כ׳:כ״ט). וי״ל אין מוקדם ומאוחר בתורה, וזה נאמר קודם מיתת אהרן:
Outside the cloud. You might ask: After Aharon died, the clouds of glory departed! The answer is that the Torah is not written in the order that events had taken place, and this was said before Aharon's death.
ויד – מקום מיוחד, וכמוהו איש על ידו (במדבר ב׳ י״ז):
מחוץ למחנה – מטעם הנקיות והבריאות:
[קכב] ויד תהיה לך – בספרי כאן דריש אין יד אלא מקום. ובאמת היה נראה לפרש שהוא מלשון כח וחוזק, וכונתו שמחוץ למחנה מקום שנשתלחים שם הטמאים. יהיה שם מחלקה אחת מאנשי החיל למען היות מחסה להיוצאים מחוץ וזה שאמר ויצאת שמה חוץ ר״ל החוץ שאמרתי לך הוא במקום ההוא, אולם מלת חוץ לא יתכן לפ״ז והי״ל לכתוב ויצאת שמה, וגם תיבת חוץ האמור להלן והיה בשבתך חוץ מורה רק על עשות הצרכים, לכן הנכון שיד הוא מקום כמו שבאר הספרי ואסור לפנות במחנה כאמור ויצאת שמה חוץ אבל לא במחנה והוא לאו הבא מכלל עשה, ומביא הספרי ראיה דיד הוא מקום מבמדבר (כ׳ יז) איש על ידו לדגליהם, אף שגם שם יש לפרשו על כח וחוזק ר״ל המה אנשי הצבא שהוא בדגלם שיחנו על דגלו, אולם מהכתוב לעיל כאשר יחנו כן יסעו מורה שיד הוא מקום, ומפני שי״ל גם שם בדוחק שיד הוא כח מביא מהכתוב בשמואל והנה מציב לו יד. וכאן א״א לפרש על כח וחוזק שר״ל ששמואל בא כרמלה ועושה לו שמה הנהגות המורה על הרשות והממשלה, כי אם היה כן לא היה אומר שאול לשמואל ברוך אתה לה׳ ע״ז ולא היה שמח, אלא ע״כ שיד הוא מקום ופי׳ שבנה לו שם מזבח כדברי המפרשים, ולכן מביא הספרי הראיה משאול בראשונה אף כי הוא מנביאים אבל בעבור שמשם ראיה יותר מבמדבר כמו שבארנו:
ויד תהיה לך. יד עניינו מקום, והנה נתברר לנו מהחקירות הפילוסופיות שעל ידי היד בלבד אנו מרגישים בדברים שיש להם שטח לארך ולרוחב כי על ידי העין בלבד לא נוכל להרגיש כי אם במציאות פנימי בשכלנו, וגם לא יעיד כ״א על מקרי הגוף החיצונים כצבע וכצורה אם עגול אם מרובע, ולשון הקדש שתפה שני הדברים גם יחד בשם יד, הכלי שע״י נרגיש המקום, והמקום עצמו, וזה אות אמת כי על האמת האלהי תקעה יתדותיה גם בלא דעת המדברים בה, כי לא נוכל להאמין שאחר הנסיון והחקירה הסכימו העברים לחבר שני הדברים בשם אחד, וכזה קרה בשם עין ועוד בע״ה נדבר עליו.
ויד וגו׳ – עיקר משמעו לשון ״צד״. השוה במדבר ב׳:י״ז.
ויד תהיה לך – אין יד אלא מקום, וכן הוא אומר (שמואל א ט״ו) והנה מציב לו יד, ואומר (פ׳ במדבר) איש על ידו לדגליהם.⁠1 (שם)
מחוץ למחנה – אמר רב, עיר שהיא בנויה אהלים, כל אחד ואחד מודד מאהלו,⁠2 והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה האיך היו נפנין לחוץ,⁠3 א״ר יוסי, מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדבור כמו שהיו חונין לשעה.⁠4 (ירושלמי עירובין פ״ה ה״א)
ויצאת וגו׳ – רבי יונתן רמי. כתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ, וכתיב ויתד תהיה לך וכפית את צאתך, הא כיצד,⁠5 כאן בגדולים כאן בקטנים.⁠6 (ברכות כ״ה.)
1. נראה כונת הדרשה דלא נימא דעיקר הקפידא הוי רק שלא לטמא המחנה בפנים, אבל מחוץ למחנה אין קפידא לפנות בכל מקום שהוא, כל אדם במקום שירצה וימצא, קמ״ל דמדה מגונה לפנות באופן כזה ואינה ראויה לאניני הדעת אלא צריך לפנות במקום מיוחד.
2. באור הענין, כי מדין תורה היוצא חוץ לתחום העיר בשבת לוקה, שנאמר (פ׳ בשלח) אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה, אבל חכמים קצבו שתחום זה הוא חוץ לי״ב מיל כנגד מחנה ישראל וכך אמר להם משה לא תצאו מחוץ למחנה, ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא אלפים אמה, אבל חוץ לאלפים אמה אסור, שאלפים אמה הוא מגרש העיר ואפילו היתה העיר גדולה מאד נחשבת כולה כד׳ אמות, ואמר על זה כאן, דעיר שהיא בנויה אהלים דהיינו בתים ארעים שעושין מהוצין וערבות אין להם דין עיר, מפני שאינן קבע, ולכן מודדין להם אלפים אמה רק מפתח בתיהם של כל אחד.
3. והא המחנה ג׳ פרסאות היתה כמבואר לפנינו בפ׳ מסעי, ואם לכל אחד הי׳ נמדד אלפים אמה מאהלו האיך היו יכולים לצאת חוץ למחנה בשבת.
4. כמש״כ (פ׳ במדבר) עפ״י ה׳ יחנו ועפ״י ה׳ יסעו, לכן חשובה היא חנייתן להיות נדונה כקבע, ולכן מודדין להם אלפים אמה מחוץ למחנה, וכל המחנה נחשבת כד׳ אמות, ועיין בבבלי עירובין נ״ה ב׳.
5. פירש״י ויצאת שמה חוץ ולא הצריכו כסוי ושוב כתיב וכסית, עכ״ל. ולא ידעתי מה קשה לו, דהא שני הפסוקים ענין אחד הוא, מקודם מפרש שיהיה לו יד [מקום] חוץ למחנה, ושוב מפרש דבעת שיצא חוץ יחפור ויכסה, ונראה דר׳ יונתן מפרש פרטי הדין שמבאר כאן מסברא ומסמיך כן על לשון הכתובים, דבהקודם לא כתיב ענין הכסוי ובשני כתיב, אבל לא שהכתובים קשים לו. ומ״ש ר׳ יונתן רמי, אשיגרא דלישנא הוא, כיון דמסמיך בהם פרטים שונים בדין אחד.
6. גדולים צריך לכסות ולא בקטנים, משום דבקטנים לא אסרה תורה לקרות ק״ש ולהתפלל אלא כנגד עמוד הקלוח בלבד, ועיין באו״ח סי׳ ע״ו ס״ז.
מוני המצוותספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש תנחומארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טוברשב״םאבן עזראמיוחס לרא״שר״י אבן כספירלב״גגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייונתווסף למלבי״םאם למקרארד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144