Yeshayahu 60 – ישעיהו ס‏ – Mikraot Gedolot

בְּכֵן תֶּחֱזִין וּתְנַהֲרִין וְתִדְחֵלִין וְיִפְתִּי לִבִּיךְ בְּדַחֲלַת חֶטְאִין אֲרֵי יִתְחֲלֵיף לִיךְ עוֹתַר מַעַרְבָא נִכְסֵי פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא יִתְעֲלוּן לְגַוִיךְ.

חיניד׳ תנט׳ריהם פתסתנירין וכמא כאן פזע יתסע קלבך אד׳א אנקלב אליך ג׳מהור אלבחר וג׳נוד אלאמם יג׳ון אליך.

ופחד ורחב לבבך – מובנו התרחבות המחשבה, בשעה שהיא סובבת על דברים עצומים ונפלאים.⁠¹ ואבו זכריא טעה בקריאתה וחשב שזו ׳ורהב׳ בה״א,⁠² ואמר שהו⁠[א פועל] עבר, ולכן בא בקמץ גדול – להבדיל בינו לבין ״אזכיר רהב ובבל ליודעי״ (תהלים פ״ז:ד׳); וזאת טעות חמורה.

1. השווה ראב״ע ורד״ק על אתו.

2. הגירסה ׳רהב׳ מצויה בהרבה כתבי-יד, כעדות אוספי החילופים המצויים, וברור שזו היתה הגירסה לפני חיוג׳; השווה חיוג׳, ספר הניקוד, עמ׳ Vll.

אז תראי ונהרת – בכין תחזיין ותנהרין.

ופחד ורחב לבבך – ויתמה וירחב^א לבך.

כי יהפך עליך המון ים – ארי איתחלף ליך עותר מערבא.

חיל גוים – נכסי עממיא.⁠^ב

א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד פוק׳ 127, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34. בכ״י לוצקי 778: ״לירחב״.

ב. כן בכ״י. בדפוסים צונזר ל: ״דפלחי כוכביא״.

Then you shall see and be radiant Heb. וְנָהַרְתָּ, from נְהוֹרָה, [Aramaic for light,] then you shall see and be radiant [from Jonathan].

and your heart shall be startled and become enlarged And your heart shall wonder and become enlarged.

for the abundance of the west shall be turned over to you for the abundance of the west shall be turned over to you [after Jonathan].

the wealth of the nations The possessions of the nations [after Jonathan].

ופחד ורחב לבבך – לאדם שמנושה מכל טובה, דרך ארץ^א כשהטובה באה לידו, נופל בו לומר לשון פחד, כמדתימא: ופחדו^ב אל י״י ואל טובו (הושע ג׳:ה׳).

ורחב לבבך – וישלוט לבבך.⁠^ג

א. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״דרך ארץ״.

ב. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778: ״ופחד״.

ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778: ״ופחד לבבך – וישלוט בך.⁠״

אז תיראי – והטעם כאשר יבאו המלכים אליך ויביאו בניך, אז תיראי כאדם שיפחד בבא לו תשועה ודבר שלא עלה על לב, כאשר יקרא למצא אבדה.

ונהרת – תרוצי פה ופה.

ופחד – והנה יהיה פחד מעורב עם שמחה, וזאת רחב לבבך, הפך הצרה.

כי יהפך עליך המון ים – או טעם תיראי מרוב המון שיהפך עליך.

חיל גוים – ביבשה.

Then. When kings come unto thee and bring thee thy children. תראי Thou shalt fear,¹ like a man that trembles when help comes to him suddenly, or anything he did not anticipate; this is usually the case with a person who finds something.

ונהרת And thou wilt run hither and thither.⁠²

And thine heart shall fear and be enlarged. Anxiety will be mixed with the rejoicing, which is indicated by the words: And thine heart shall be enlarged. This is the opposite of צרה straits, distress.

The reason of the joy will be Because the abundance of the sea, etc. The verse may also be explained thus: Thou shalt fear because of the great multitude that will flow unto thee.

חיל גוים The forces of the nations.³ The land armies.⁠⁴

1. A. V., Thou shalt see. Ibn Ezra seems to have read תִּֽרְאִי or תִּרְאִי (root ירא), instead of תִּרְאִי.

2. A. V., And flow together.

3. A. V., Of the Gentiles.

4. According to this explanation המון ים is not the abundance of the sea, but the multitude or the armies that will come by sea.

תיראי – מתחלה שתהיי סבורה שבאין למלחמה,

וסוף ונהרת – ויאירו פניך בשמחה.

ופחד – תחלה, וסוף ורחב לבבך.

אז תראי – מן: ראה, ורבים טעו בזאת המלה שקראו התי״ו בגעיא, כמו מן: ירא, וגם יש ספרים שכתוב ביו״ד וטעות הוא, כי מן ראה היא. וכן תרגם יונתן: בכן תחזין ותנהרין.

ופירש: תראי בניך שיבאו מכל צד, ויצהבו פניך. זהו ונהרת – שהוא ענין אורה, כמו: ואל תופע עליו נהרה (איוב ג׳:ד׳), הביטו אליו ונהרו (תהלים ל״ד:ו׳).

ופחד ורחב לבבך – ופחד כאדם הנבהל בבא אליו טובה רבה פתאום.

ורחב – לרוב הטובה ולרוב העם שיבאו בך, כי כמו שיצר הלב בעבור הרעה והצרה והאבל, כן ירחב לטובה ולשמחה.

כי יהפך עליו המון ים – כי היית חרבה ושממה, ועתה תהיי בהפך, כי יבאו עליך עמים רבים כהמון ים.

ותרגם יונתן: ותידחלין ויפתי לביך וגומר.

אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך ודע שבותראי כפי הספרים המדוייקים אין יו״ד בין התי״ו והרי״ש ות״י בכן תחזין ותתנהרין, אבל כפי המסורת שהוא מלשון יראה וכמוהו אצלי בצפניה (ג, ז) אך תראי אותי תקחי מוסר שהוא מלשון יראה עם היותו חסר יו״ד ונהרת הוא מענין פחד ומרוצה כמו ונהרו אליו כל הגוים, ופירושו שבבא רוב הגוים שמה יקבלו ישראל יראה והתפעלות ופחד בראותם חיל הגוים כהמון ים שיבאו להם אבל מיד יתרחב לבבם בראותם שהם יבאו להכנע תחתיהם.

אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ. מושיבי עקרת הבית - ירושלים וכל ארצה, כאמרו (לעיל נד א) ׳רני עקרה לא ילדה׳, אם הבנים שמחה - כאמרו (שם) ׳כי רבים בני שוממה מבני בעולה׳, וכאמרו אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, ׳ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה׳ (לעיל מט כא). [פירוש תהלים (קיג ט)]:

אז תראי – רבים טעו בזאת המלה שקראו התי״ו בגעיא כמו מן ירא וגם י״ס שכתוב ביו״ד וטעות הוא כי שרשו ראה וכן ת״י בכן וחזין ותנהרין. רד״ק וכן בנסחא כ״י מסור עליו לית חטף אבל לפי דעת הראב״ע הוא מלשון יראה שפירש אז תראי כאדם שירא בבא לו תשועה ודבר שלא עלה על לב כאשר יקרה למצא אבדה וכן פ׳ הריא״ה ז״ל דע שבמלת ותראי כפי הספרים המדוייקים אין יו״ד בין התי״ו והרי״ש ות״י בכן תחזין ותתנהרין אבל כפי המסורת היא מלשון יראה וכמוהו אצלי בצפניה ג׳ אך תראי אותי תקחי מוסר שהוא מלשון יראה עם היותו חסר יו״ד עכ״ל. ומ״ש על אותו דצפניה שהוא חסר יו״ד לא מצאתי כן בספרים המדוייקים שלפני ובכולם מלא יו״ד.

ורחב לבבך – בכל ספרים מדוייקים כתוב ורחב בחי״ת וכן פירש התרגום ורש״י ורד״ק והרי״א ובעל מאיר נתיב הביאו בשורש רהב בה״א ונמשך אחר דעת רבי יהודה חיוג כמ״ש רד״ק בשרש רהב וזל״ש ותימה אני ממה שמצאתי בס׳ הנקוד לר׳ יהודה חיוג שכתב ופחד ורהב בה״א ואמר כי הרי״ש קמוצה והה״א פתוחה להפריש בינו ובין רהב ובבל שהוא פתוח כולו. ואנחנו קבלנו קריאתו ורחב בחי״ת וכן כתבו ר׳ יונה בחי״ת ע״כ. ובהגהת המדקדק א״א ובמסורת רהב הם י״ב בלישנא דכתיבין בה״א ולא מנו זה עמהם משמע שהוא ורחב בחי״ת ע״כ. ומסרה זו הובאה במקרא גדולה תילים פ״ט ואיוב ט׳ רהב י״ב בלישנא וכו׳ והובאה ג״כ בישעיה סימן ל׳ ומסיים בה וא׳ נ״ל ופחד ורהב לבבך ע״כ. וסיום זה הוא מהמעתיק ומה שנראה לו אינו נראה לרד״ק ושאר מפרשים.

תראי – מלשון ראיה.

ונהרת – ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג׳:ד׳).

המון – ענין רבוי כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה׳:ט׳).

ים – פאת מערב.

חיל – ענין עושר כמו חיל בלע (איוב כ׳:ט״ו).

אז תראי – את בניך באים מכל צד ויאיר פניך מרוב השמחה.

ופחד – דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום.

ורחב – יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה.

כי יהפך – המון עושר העכו״ם השוכנים בפאת המערב יתהפך לבא לך חיל וכו׳ – כפל הדבר במ״ש.

אז תראי – ענין יראה (ראב״ע וגיזניוס).

ונהרת – תָאוֺרִי – ״יֵאוֺר״ לך, כמו הביטו אליו ונהרו {תהלים ל״ד:ו׳}. תחלה תיראי ואחר מעט תשמחי, וכפל הדבר ואמר ופחד ורחב לבבך, כי בראות ירושלים כל הגוים נקבצו באו לה, תפחד, שמא להרע לה הם באים, אך מיד ירחב לבה כי תראה שהם מביאים לה בניה וגם כספם וזהבם יביאו לה במתנה, ולפיכך בחר אחר כך במליצת כי יהפך עליך, שיש במשמעו בכוונה להזיק, כנגד ופחד. והמפרשים פירשו ופחד על הבהלה וההשתוממות, וגיזניוס על רעדת הלב מרוב השמחה, ורוזנמילר וגיזניוס הביאו לראיה מה שכתוב בירמיה (ל״ג:ט׳) והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר {י}⁠שמעו את כל הטובה אשר אנכי עושה אותם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עושה לה, והם לא הבינו כי הכתוב מייחס לאומות פחד ממש, שיפחדו על הטובה שיעשה ה׳ לישראל, והאמת כי לא מצאנו לשון פחד על השמחה אלא על פחד ממש.

המון ים – רבוי עם אשר מהלאה לים.

חיל גוים – עושרם – וכן למטה פסוק י״א וס״א:ו׳, והנה כי יהפך עליך המון ים הוא נותן טעם לתיראי ופחד לבבך, וחיל גוים יבאו לך הוא נותן טעם למה שאמר ונהרת ורחב לבבך.

תראי, ונהרת – מ״ש בפנים על פעל נהר, כ״פ מ״ש הביטו אליו ונהרו, מפני מדין עשו להם את המנהרות, מקום שהאור בוקע עליו וידוע כי הפחד מקבץ הדם אל תוך הלב, עד שהלב מציר מפני הקיבוץ הזה, ובסור הפחד יתרחב הלב.

אז תראי ונהרת מצייר שידמו אז כמי שרואה דבר זר אשר לא עלה על לבו, שאינו מאמין בעצמו אם ראה את הדבר באמת, אולי הוא רק דמיון, עד שמביט היטב לראות שעז״א ונהרת, הנהרה היא מה שראה אח״כ ברור הדבר שכן הוא כמו שראה תחלה.

ופחד ורחב לבבך אחר שתראה הדבר בבירור, אז תחלה יפחד לבבך ואח״כ ורחב לבבך, תחלה תפחד אולי הוא לרעתך עד אח״כ שיתברר לך שהוא לטובתך יתרחב לבבך מרוב השמחה, עתה מתחיל לבאר איך תחלה יפחדו ואח״כ יתרחב לבבם, וזה יהיה בארבעה פנים

א. תחלה יפחד לבבך,

כי יהפך עליך המון ים שיתראה כאילו המון הים כולו נהפך עליך, שכל יורדי הים והמונו הפכו פניהם לבא אליך אבל אח״כ ונהרת ורחב לבבך – כי תראי שזה לא לרעתך כי זאת היא חיל גוים עושר של עכו״ם אשר יבאו לך.

אָז תִּרְאִי את בניך באים מכל צד¹, וְנָהַרְתְּ – ויאירו פניך מרוב השמחה², וּתחילה³ פָחַד – יפחד לבבך⁴, כאדם הנבהל בבוא אליו פתאום טובה רבה⁵, וְאולם לאחר מכן⁶ רָחַב – יתרחב⁷ לְבָבֵךְ בעבור הטובה והשמחה⁸, כִּי יֵהָפֵךְ מצבך⁹ ויבוא¹⁰ עָלַיִךְ הֲמוֹן עושר העכו״ם השוכנים¹¹ בְּיָם – בצד מערב¹², חֵיל – ועושר¹³ גּוֹיִם – עובדי כוכבים¹⁴ יָבֹאוּ לָךְ¹⁵:

1. רד״ק, מצודת דוד. ויש מרבותינו שביארו מלשון ״יראה״ כלומר תפחדי (אבן עזרא), ולפי ביאורם בבֹא רוב הגויים שמה יקבלו ישראל יראה והתפעלות ופחד בראותם חיל הגויים כהמון ים שיבואו להם, אבל מיד יתרחב לבבם בראותם שהם יבואו להכנע תחתיהם (אברבנאל).

2. (רד״ק, מצודת דוד).

3. מלבי״ם.

4. מלבי״ם.

5. רד״ק, מצודת דוד.

6. מלבי״ם.

7. מצודת דוד.

8. מצודת דוד. כי כמו שֶׁיָּצֵר הלב בעבור הרעה והצרה והאבל, כן ירחב לטובה ולשמחה (רד״ק).

9. שהיית חרבה ושממה, ועתה תהיי להיפך, כי יבואו עליך עמים רבים כהמון ים (רד״ק).

10. מצודת דוד.

11. מצודת דוד.

12. מצודת ציון.

13. מצוד ציון.

14. רש״י.

15. כפל הדבר במילים שונות (מצודת דוד). ומלבי״ם מבאר שהנביא מצייר שידמו אז כמי שרואה דבר זר שלא עלה על ליבו, שמסתפק אם ראה את הדבר באמת או אולי הוא רק דמיון, עד שמביט היטב לראות, ואמר כי תחילה יפחד לבבך כשתראי בבירור שכל יורדי הים הפכו פניהם לבוא אליך ותחששי אולי הוא לרעתך, ואח״כ כשיתברר לך שהוא לטובתך כדי שהעושר של העכו״ם יבוא אליך יתרחב לבבך מרוב השמחה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון