Yeshayahu 60 – ישעיהו ס‏ – Mikraot Gedolot

וְיִתְפַּתְּחוּן תַּרְעָךְ תְּדִירָא יֵימָם וְלֵילֵי לָא יִתְאַחֲדוּן לַאֲעָלָא לְגַוִיךְ נִכְסֵי עַמְמַיָא וּמַלְכֵיהוֹן זְקִיקִין.

ותפתח אבואבך דאימא נהארא ולילא לא תגלק לידכ׳ל אליך פיהא ג׳נוד אלאמם ומלוכהם מסאקין.

ופתחו שעריך [תמיד – הנכון] שהוא פועל סביל, ואף אם הוא בחיריק, כמו בפסוק ״כי מאתנן זונה קבצה״ (מיכה א׳:ז׳).⁠¹ מי שהתעקש להרוס <פיתרון> זה² טען, כי הפועל מתייחס ל״בני נכר״ שהוזכרו מקודם, היינו: ובנו בני נכר. וכאשר אמרו לו: מי סגרם לפני כן שיבואו בני נכר לפותחם? נבוך בתשובה, ואחר-כך חזר המובס ואמר ש<המקרא> מתכוון בכך לריבוי בואם של שליחים עם מתנות, וכאילו הם פותחים את השערים תמיד, כלומר, שלא נמצא זמן שבו הם נסגרים, כי הם באים בזה אחר זה יומם ולילה. ומה שדחקו לתהום זו הוא חוסר הידיעה, כי החיריק אפשר שיבוא בצורת סביל, ולא הבין כי דבר זה מצוי גם שלא בלשוננו, כמו שאומרים בערבית ״ביע אלטעאם״, ואין ספק, כי הראוי הוא קיבוץ,⁠³: ותראה דבר דומה לזה בפסוק ״מאתנן זונה קבצה״ (מיכה א׳:ז׳) [...], וכך ב״ויישם בארון״ (בראשית נ׳:כ״ו)⁴ כמו ״ויצק דם המכה״ (מלכים א כ״ב:ל״ה).⁠⁵ כל [זה מראה] שהחיריק אפשר שיבוא בסביל. ו<אותו איש> רואה את ״כן משחת מאיש מראהו״ (ישעיהו נ״ב:י״ד) ועוד,⁠⁶ וכאילו לא ראה דבר מעניין המרת התנועות ביניהן; והדבר מצוי בעברית יותר מדיי, עד שאין צורך להביא הוכחות.

1. החיריק, לפי דעה זו, במקום הקיבוץ, והשווה דבריו בהמשך. דברים דומים אומר אבן בלעם בפירושו במיכה שם, אך שם הוא מוסיף את האפשרות, שצורה זאת היא במקום נפעל, והשווה דבריו לישעיהו מח ח; מט ה; נב יד; שופטים ה כב, ועוד. לענייננו השווה רס״ג על אתר, ריב״ג במחברות עמ׳ 369 ואילך, באללמע עמ׳ 93, 125, ו-181 (רקמה עמ׳ קיז, קסד ושכז) ובאצול ערך ׳פתח׳, ראב״ע, בשם ׳י״א׳, ורד״ק על אתר. לפי תשובות תלמידי מנחם, עמ׳ 97 ערך ׳ופתחו׳, נראה כי מנחם פירש את הפועל כמשמעו וכניקודו (בלי נושא), ודונש ראהו במשמעות של נפעל. בפירושו של ראב״ע למיכה א ז מובא כי שמואל (?) הנגיד סבר, כי החיריק ב׳ופתחו׳, וכן ב׳ויישם׳ וב׳קבצה׳, הוא במקום שורוק.

2. דיון בנושא – כולל הבאת דעה זו – מצוי אצל ריב״ג במחברות עמ׳ 375-374; דעה זו מובאת ע״י ראב״ע על אתר בשם ׳י״א׳.

3. לפי תיאור המדקדקים הערבים צורת הסביל בשורשי ע״ו היתה צריכה להיות ׳בֻּיע׳ – אבל במציאות היא בִיעַ׳. עניין זה אינו דומה למקרה שלנו, אבל אינו רחוק מעניין ׳ויישם׳.

4. לפי משמע הסביל היינו מצפים לתנועת שורוק, השווה ריב״ג במחברות שם. וזה בניגוד לחיוג׳ ערך ׳שים׳, המתנגד לכך. הטקסט מקוטע, ולא ראינו להשלים במקום ספק.

5. ׳ויצק׳ נראה לכאורה כנגזרת ל״ה, אבל ראוי להבין כאילו ביו״ד כפולה.

6. החיריק שם במקום קמץ קטן, כלומר ׳משחת׳, והשווה דבריו לישעיהו נב יד והערותינו שם.

ופִתּחו שעריך – לשון פיתוח, ממשקולת לשון כבד, על שם שפתיחתן פתיחת עולם פתיחת תמיד, כמו שִבֵר לשון^א שבירה, כן פִתְחו מלשון פַתְֿחו, שְרִיש אוֺבֵירְטֻש.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד פוק׳ 127, פרמא 3260, סינסינטי 653. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ברלין 122, אוקספורד 34: ״מלשון״.

And they shall open your gates always Heb. וּפִתְּחוּ. This is an expression of opening in the strong conjugation (פִּעֵל), since their opening is a perpetual opening, a constant opening. Just as שַׁבֵּר is an expression of breaking, so is פִּתְּחוּ an expression of opening. Tresoverts in Old French.

ופתחו – יש אומרים החירק תחת שורק, ויש אומרים כי ופתחו שב אל בני נכר, ואיננו רחוק, והנה הטעם ידוע, להביא אליך חיל גוים ביום גם בלילה.

ומלכיהם – שהיו נוהגים יובאו נהוגים, כטעם לאסור מלכיהם בזקים (תהלים קמ״ט:ח׳).

ופתּחו Some say that וּפִחְּחוּ is the same as וּפֻתְּחוּ and they will be opened. According to others, And they will open, that is, the sons of strangers will open, etc.; this explanation is not improbable.—The sense of the whole verse is: the gates will be opened continually, day and night, by those that will bring in the abundance of nations.

Their kings, that is, those who had been their kings. And that their kings may be brought. Comp. To bind their kings with chains (Ps. 149:8)

חיל גוים – ושללם של אותם שלא יעבדוך.

ומלכיהם נהוגים – בכבלי ברזל אליך על יד הגוים העובדים אותך.

ופתחו – מן הדגוש והוא פעל עומד, וכן: פתח הסמדר (שיר השירים ז׳:י״ג), פתחה אזניך (ישעיהו מ״ח:ח׳), כלומר יהיו נפתחים תמיד יומם ולילה להביא אליך חיל גוים – אמר כנגד העיר ירושלם כמו שהיא כל הפרשה. שעריך יהיו נפתחים תמיד בלילה כמו ביום כדי שיכנסו נושאי חיל הגוים אליך למנחה, כי יהיה שלום בעולם, וילכו בלילה בעת החום. וכן תרגם יונתן: להביא אליך – לאעלא בגוך נכסי עממיא.

ומלכיהם נהוגים – יהיו נהוגים אליך, שיבאו לפני מלך המשיח כעבדים לפני אדוניהם, ומה שאמר: נהוגים – כי מנהג המלכים כשילכו בדרך, ילכו רוכבים או רגלים, וינהגו אותם שרים דרך כבוד.

ויונתן תרגם נהוגים – זקוקים, רוצה לומר: אסורים בזיקים.

ופתחו – זה בודד או יוצא ואין הכרח שיזכור המפתחים.

נהוגים – יהיו נהוגים וזה תאר.

וזכר שתהיה ביאת הגוים לירושלם כל כך מתמדת עד שיהיו שערי ירושלם תמיד פתוחות יומם ולילה לא יסגרו להביא אליה חיל גוים ומלכיהם שיבאו נהוגים כי להיותם מארץ רחוקה לא ידעו הדרך ויצטרכו לתיירים שינהגו אותם.

וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם. שאו שערים - שערי ירושלים, כאמרו וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד [יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ] לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם, ושאו פתחי עולם - פתחי בתי מדרשות שעסקם בחיי עולם, שאו ראשיכם שיכנסו בהם רבים. [פירוש תהלים (כד ז)]: לכך¹ פִּתְחוּ שְׁעָרִים - וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד, שאין לירא². [לעיל (כו ב)]:

1. כיון שירושלים תהיה עיר של עוז אשר חומת אש לה סביב מהשראת השכינה שבתוכה.

2. כיון שאין צורך יותר בחומות, ניתן לפתוח את שערי העיר לרווחה, כי תהיה חיתת אלהים על הסובבים מלהתקרב.

ופתחו וכו׳ – יהיו פתוחים ועומדים.

יומם וכו׳ – כפל הדבר במ״ש.

חיל גוים – עושר העכו״ם.

ופתחו שעריך – פועל עומד, כמו לא פתחה אזנך (למעלה מ״ח:ח׳).

ומלכיהם נהוגים – יש מפרשים נהוגים בשביה, ולא יתכן, כי מדבר בביאה רצונית, ורד״ק ורוזנמילר וגיזניוס פירשו שיבאו לאחריהם שרים רבים דרך כבוד, ואין נראה שיהיה זה במשמע מלת נהוגים, ולי נראה שיבאו זה אחר זה בסדר, כמו הצאן שהרועה נוהג.

נהוגים – בארתי גדרו (מ״ט י׳) המונהג בהכרח.

ופתחו – אחר שתבנה החומה בל תאמר שתהיה צריך אל חומה ומבצר כי שעריך יהיו פתוחים תמיד כי לא יבא אויב בשעריכם לבא מפניו במצור, ומוסיף כי עוד יומם ולילה לא יסגרו – כי לא תוכל לסגרם כלל וכלל כי דרך השערים יביאו אליך תמיד חיל גוים שי ומנחה, וגם יביאו הגוים עכו״ם האלה את מלכיהם נהוגים, שימשחו אותם שם בירושלים, כי בציון ימשכו מלכי עכו״ם, ומפרש למה ימשחו אותם בירושלים

והזכיר הנביא שתהיה ביאת הגויים לירושלים כל כך מתמדת עד שיהיו שעריה תמיד פתוחים, באומרו¹ כנגד העיר ירושלים², וּפִתְּחוּ – ופתוחים ועומדים יהיו³ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד⁴, יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ⁵, לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם⁶ וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים⁷:

1. אברבנאל.

2. רד״ק.

3. מצודת דוד.

4. דהיינו פתיחת עולם (רש״י).

5. כפל הדבר במילים שונות (מצודת דוד). ורד״ק מבאר שיהיו שערייך נפתחים תמיד, בלילה כמו ביום, כדי שיכנסו נושאי חיל הגויים להביא מנחה, כי יהיה שלום בעולם. מלבי״ם מבאר כי יהיו פתוחים תמיד כיוון שלא יוכלו לסגרם כלל וכלל כי דרך השערים יביאו חיל הגויים תמיד לירושלים שי ומנחה, וגם יביאו העכו״ם האלה את מלכיהם נהוגים, שימשחו אותם שם בירושלים, כי בציון ימשכו מלכי עכו״ם.

6. דהיינו עושר העכו״ם (מצודת דוד).

7. שיבואו לפני מלך המשיח כעבדים לפני אדוניהם, ואמר ״נהוגים״ כי מנהג המלכים שכאשר ילכו בדרך ילכו רוכבים או רגלים, וינהגו אותם שרים דרך כבוד (רד״ק). אברבנאל ביאר כי בגלל היותם מארץ רחוקה לא ידעו את הדרך ויצטרכו שינהגו אותם. ויונתן תרגם שיבואו אסורים בכבלי ברזל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון