Yeshayahu 60 – ישעיהו ס‏ – Mikraot Gedolot

וְעַמִיךְ כּוּלְהוֹן זַכָּאִין לַעֲלַם יַחְסְנוּן אַרְעָא נִיצְבָא דְחֶדְוָתִי עוֹבַד גְבוּרְתִּי לְאִשְׁתַּבָּחָא.

ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ – שנו רבותינו כל ישראל יש להם חלק לעוה״ב שנאמר ועמך כלם צדיקים וכו׳. א״ר יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכלו זכאי או שכלו חייב, בדור שכלו זכאי ועמך כלם צדיקים, בדור שכלו חייב שנאמר וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב למעני למעני אעשה. אמר רב יהודה דרש רב בין במקום שאמרו להדליק בין במקום שאמרו שלא להדליק שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד לקיים מה שנאמר ועמך כלם צדיקים.

וקומך כלהם צאלחון ירת׳ון אלבלאד אלכ׳אץ אלי אלדהר ויצירון פיה סנך׳ גרוסי וצנעהֿ קדרתי ללאפתכ׳אר.

[להתפאר – שאהיה מתפאר בם, פורוונטיר בלעז.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד פוק׳ 127, סינסינטי 653, ברלין 122.

in which I will glory That I will glory with them. Pourvanter in French.

נצר מטעיי מעשה ידי להתפאר – לא יצרתי אותם בעולם כי אם לעשות לכם ניסים וגבורות כדי להתפאר^א בכם.

א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778 הושמט ע״י הדומות: ״לא יצרתי... להתפאר״.

נצר – כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו י״א:א׳).

מעשה ידי להתפאר – כדרך בן אדם שישמח במעשיו בהיותם מתוקנים.

The branch. Comp. And a branch shall grow out of his roots (11:1).

The work of my hands, that I may be glorified. It is a figure taken from the joy which a man feels when his work proves to be successful.⁠¹

1. God rejoices that Israel have proved themselves, by repentance and by faithfulness to the word of God, deserving of the promised distinction, and worthy of the position assigned to them among the nations.

ועמך כולם צדיקים – שיצרף אותם האל, כמו שכתוב: וצרפתים כצרוף את הכסף^א (זכריה י״ג:ט׳), והנשארים יהיו כולם צדיקים וקדושים, כמו שכתוב: והיה כל הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו וגו׳ (ישעיהו ד׳:ג׳).

לעולם ירשו ארץ – שלא יגלו עוד ממנה לעולם, כי יהיו נצר מטעי, שיראו במעשיהם כי אני נטעתים לא כבראשונה, שנאמר עליהם: מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים (ישעיהו ה׳:ד׳), ולא היה נראה שהיה מטע י״י אלא זמורת זר.

להתפאר – שאתפאר בהם, נקרא להם עם י״י כמו שאמר: ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מ״ט:ג׳).

א. כן בכ״י לוצקי 849, ובדומה בפסוק. בכ״י וטיקן 71, פריס 195: ״כצרוף כסף״.

ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ רוצה לומר שיצרף אותם האל כמאמר הנביא וצרפתים כצרוף את הכסף (זכריה יג, ט), והנשארים בהם יהיו כולם צדיקים כמ״ש והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו (ישעיה ד, ג) ולכן לעולם ירשו ארץ וישכנו לעד עליה באופן שהכל יכירו וידעו שהם זרע ברך ה׳ נצר מטעיו מעשה ידיו להתפאר

יירשו ארץ – כן הוא בשני יודי״ן במדוייקים.

מטעו – מטעי קרי.

נצר – ענף כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו י״א:א׳).

מטעי – מלשון נטיעה.

ועמך – העם הנשאר בך יהיו כולם צדיקים כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח.

לעולם יירשו ארץ – הם ירשו הארץ לעולם ולא יגלו עוד ממנה.

נצר מטעי – הענף אשר נטעתי מעשה ידי הוא ויש מה להתפאר בו ר״ל העם אשר בחרתי אתפאר בו כי יהיו צדיקים ותמימים.

לעולם יירשו ארץ – שלא ימותו בלא בנים, ולא יכרת שמם מעל נחלתם, אבל יפרו וירבו ותהיה נטיעתם מוצלחת ויֻכַּר שהם מטע ה׳.

נצר – בארתיו למעלה (יא א׳).

להתפאר – מענין פארות וישלח בדים ויעש פארות וכן לק׳ (סא ג׳).

ועמך – עתה באר הטעם מדוע ירחך לא יאסף, שהם הצדיקים,

א. בל תאמר שיאסף הירח הזה מפני שלא יהיו צדיקים בקרבך, כי עמך יהיו כלם צדיקים

ב. בל תאמר שיאסף הירח מפני שלא ישארו בא״י תמיד ויגלו פעם שנית, כי לעולם יירשו ארץ

ג. בל תאמר שיאסף הירח מפני שהעם בכלל אשר אמר עליהם ועמך כולם צדיקים הם מועטים מאד, וחלושים ורפוים עדיין, כי נצר מטעי הנצר הרך והיונק הזה אשר נטעתי אותו אנכי יהיה מעשי ידי להתפאר – אני אעשה בכחי שהנצר הרך הזה ישלח פארות ובדים וסעיפים רבים, ויתרבו פארותיו כ״כ, עד

וְעַמֵּךְ – והעם הנשאר בך יהיו¹ כֻּלָּם צַדִּיקִים כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח², לְעוֹלָם יִירְשׁוּ את הָאָרֶץ ולא יגלו עוד ממנה³, נֵצֶר – הענף⁴ מַטָּעַי (מטעו כתיב) – אשר נטעתי⁵ מַעֲשֵׂה יָדַי הוא ויש⁶ לְהִתְפָּאֵר בו⁷ לקרוא לו ״עם ה׳⁠ ⁠⁠״⁸:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד. שיצרף אותם האל כמו שכתוב (זכריה יג, ט) ״וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף״, והנשארים יהיו כולם צדיקים וקדושים כמו שכתוב (לעיל ד, ג) ״וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַ͏ִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כׇּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָ͏ִם״ (רד״ק).

3. רד״ק, מצודת דוד.

4. מצודת ציון.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. רד״ק, מצודת דוד.

8. רד״ק. כדרך בן אדם שישמח במעשיו בהיותם מתוקנים (אבן עזרא). רוצה לומר העם אשר בחרתי אתפאר בו כי יהיו צדיקים ותמימים (רד״ק, מצודת דוד). ובמדרש, שנו רבותינו, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ״ועמך כלם צדיקים״ וכו׳, א״ר יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב, בדור שכולו זכאי שנאמר ״ועמך כלם צדיקים״, בדור שכולו חייב שנאמר (לעיל נט, טז) ״וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ״ וכתיב (לעיל מח, יא) ״לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה״ (ילקוט שמעוני).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון