×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יד) וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל⁠־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כׇּל⁠־מְנַאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
And the sons of those that afflicted you shall come bending to you; and all those that despised you shall bow down at the soles of your feet. And they shall call you the city of Hashem, the Zion of the Holy One of Israel.
תרגום יונתןרס״ג תפסיר ערביתרש״יאבן עזרארד״קליקוטי ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותעודהכל
וִיהָכוּן לְגַוִיךְ כְּפִיפִין בְּנֵי מְשַׁעְבְּדַיִךְ וְיִשְׁטַתְּחוּן לְמִבְעֵי מִנִיךְ עַל פַּרְסַת רִגְלִיךְ כָּל דַהֲווֹ מַרְגְזִין לִיךְ וְיִקְרוֹן לִיךְ קַרְתָּא דַייָ צִיוֹן דְאִתְרְעֵי בָהּ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל.
ויסיר אליך מעד׳בוך מנכ׳פצ׳ין ויסג׳דון ענד קדמיך ג׳מיע ראפצ׳יך ויסמונך מדינהֿ אללה וציון קדוס אסראיל.
ציון קדוש ישראלא ציון של קדוש ישראל.
א. כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד פוק׳ 127, סינסינטי 653, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בדפוסים נוסף כאן: ״ציון דאיתרעי בה קדישא דישראל,⁠״
Zion of the Holy One of Israel [Lit. Zion the Holy One of Israel. Jonathan renders:] Zion desired by the Holy One of Israel, Zion of the Holy One of Israel.
והלכושחוח – שם.
וקראו לך עיר י״י – והנה לעד קומי אורי אמר על ציון.
עיר ימשך עצמו ואחר עמו וכן הוא ציון עיר קדוש ישראל, כמו אל באפך תוכיחני (תהלים ו׳:ב׳).
שחח Bending. It is a noun.⁠1
And they shall call thee the city of the Lord. This proves that the exclamation Arise, etc. is addressed to Zion.⁠2
עיר קדש ישראל═קדש ישראל The city of the holy One of Israel. Comp. Ps. 6:1.⁠3
1. Ibn Ezra uses the expression שם a noun; he means perhaps שם הפועל infinitive or verbal noun, as contrasted with פועל participle, and שם התואר common noun; in the latter cases the plural form would be used. Comp. c. iii., Note 5.
2. Another opinion is mentioned, Midrash Yalkut ad locum: R. Johanan compares these words (קומי אורי) to those uttered by one who is about to travel at night a little before dawn; he gets a candle lit, but the flame is blown out; he gets another candle, but it meets with the same fate; he then resigns himself and says: I shall not trouble myself any longer with those candles, I shall wait for the light of the morning. The same was the case with the Israelites: they said: We have lit the candle in the time of Moses; it has been put out; under king Solomon we lit another candle, this also was extinguished; we must now resign ourselves and wait, till the Lord himself will renew for us the light. Therefore God said: Arise, my light (אורי), etc. Ibn Ezra thought, perhaps, of this or similar passages in the Midrash, when he considered it necessary to remind us repeatedly that the words קומי אורי are addressed to Zion.
3. קדוש ישראל is the genitive; but it cannot be governed by ציון, because the latter is a proper noun, and proper nouns do not govern a genitive; wherever, therefore, this seems to be the case, another noun in apposition to it is supplied, as e.g. here, the word עיר city.
והלכו שחוח – שם, בשקל: גבוה קומתו (שמואל א ט״ז:ז׳), מן: תחתיו שחחו (איוב ט׳:י״ג).
בני מעניך – אותם שהיו מעניך בגלות ומתו כבר בזמן הישועה, בניהם ילכו אליך שוחחים ומתנפלים לפניך. ור״ל: מעניך – מעני בניך, כי כנגד ירושלם מדבר.
על כפות רגליך – ועל כפות רגלי בניך, ורוצה לומר: על מדרך הכפות, כי הכף מתחת.
עיר י״י – כי כבודו יראה בה.
ציון קדוש ישראל – סמוך, ציון של קדוש ישראל.
וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ. ׳כי לה׳ המלוכה ומושל בגוים׳ - כמו כן, המלך אשר ימשול אז בגוים, והוא המשיח, הוא לה׳1, כי אמנם בבואו, הנה אותם הגוים שכבר אכלו את ישראל2 - כבר נכנעו וישתחוו, כאמרו וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ [וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ]. [פירוש תהלים (כב כט-ל)]: ויכחשו אויביך לך - שהם כבר ביזו אותך, ויכחשו עצמם כאשר יכבדוך, כאמרו וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, ואתה על במותימו תדרוך - שאפילו מלכיהם יהיו נכנעים לך, כאמרו (לעיל מט כג) ׳וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וכו׳ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ׳. [פירוש דברים (לג כט)]: שפחתך בידך - שאינה משוחררת ממך, ותענה שרי - כדי שתכיר שהיא משועבדת, ולא תבזה עוד את גבירתה, לאות שכן יקרה לכל מבזה ישראל, כאמרו וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ [פירוש בראשית (טז ו)]: נשקו בר - בן בר לבב נשקו, כאמרו וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ3. [פירוש תהלים (ב יב)]:
1. מלכותו של המשיח וכן המשיח עצמו הם לה׳.
2. ׳דשני ארץ׳ - ששבעו ודשנו מאכילת ישראל.
3. ׳וטעם נשקו, כמו שהוא מנהג העבד לנשק יד האדון׳ (רד״ק, וראה אבע״ז), וזוהי ההשתחוואה, שייכנעו לפניו.
שחוח – ענין כפיפה והשפלה כמו תחתיו שחחו עזרי רהב (איוב ט׳:י״ג).
מעניך – מלשון עינוי.
כפות רגליך – כמו שנקרא שטיחת היד כף היד כן נקרא שטיחת הרגל כף הרגל.
מנאציך – ענין בזיון כמו נאצו האנשים את מנחת ה׳ (שמואל א ב׳:י״ז).
שחוח – בכפיפה ובהכנעה.
על כפות רגלך – ר״ל עד סמוך לארץ.
עיר ה׳ – עיר של ה׳ ציון של קדוש ישראל וכפל הדבר במ״ש.
ציון קדוש ישראל – רש״י רד״ק ורוזנמילר וגיזניוס פירשו בסמיכות, ציון של קדוש ישראל, והנכון כראב״ע שחסרה מלת עיר (או מקום), ציון עיר קדוש ישראל, ונראה לי כי ציון הוא לקריאה אמר לירושלם וקראו לך עיר ה׳, ואחר כך הוסיף ולך ציון יקראו עיר קדוש ישראל, כי כמו שקדוש ישראל הוא כפל ענין עם שם ה׳, כן ציון כפל ענין עם ירושלם.
בני מעניך, מנאציך – המנאץ מבזה הדבר והם ילכו בעצמם, אבל מעניך יענשו, ורק בניהם אשר יותרו ילכו שחוח לבקש מחילה ה׳, קדוש ישראל. עיין הבדלם (א׳ ד׳. ה׳ טז) ובכל הספר.
והלכו אליך – העכו״ם אשר עינו אותך בענוים קשים ילכו אליך שחוח לפייסך, ומנאציך שלא עינו אותך בענויים רק נאצו ובזו אותך שלא היית נחשב בעיניהם (והם לא יצטרכו לפייסך) ישתחוו עתה על כפות רגליך מרוב חשיבותך, ויקראו לך עתה,
עיר ה׳ זה יהיה ירושלים ושם ציון יקראו ציון של קדוש ישראל כי שם יתגלה ה׳ ביתר שאת בשפיכת רוח קדשו לפי קדושת ישראל ומעשיהם (כי זה המבדיל בין ה׳ וקדוש ישראל בכ״מ).
וְהָלְכוּ – וילכו1 אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ – בכפיפה ובהכנעה2 בְּנֵי מְעַנַּיִךְ כדי לפייסך3, וְהִשְׁתַּחֲווּ – וישתחוו4 עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ ועל כפות רגלי בָּנַיִךְ5 כָּל מְנַאֲצָיִךְ6, וְקָרְאוּ – ויקראו7 לָךְ ״עִיר של8 יְהוָה״9, עיר10 צִיּוֹן של11 קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל12:
1. מלבי״ם.
2. מצודת דוד. יעד הנביא שבבוא אותם הגויים לירושלים לא יבואו בגאוה וגאון אלא ילכו שחוח בשפלות והכנעה, כך שאותם שבזמן הקדום היו מנאצי ירושלים וצריה, יקראו ויודו בפיהם שעיר ה׳ צבאות היא ציון, ולא ילכו שחוח אל ירושלים מפני גבורתה אלא מפני קדושתה והאלהות אשר בה (אברבנאל).
3. מלבי״ם. ואמר ״בני מעניך״ כי אותם שעינו אותך בגלות מתו כבר בזמן הישועה, ורק בניהם ילכו אליך שוחחים ומתנפלים לפניך (רד״ק).
4. תרגום יונתן.
5. רד״ק. ורצה לומר עד סמוך לארץ (מצודת דוד).
6. מלבי״ם מבאר כי ״מנאציך״ הם אלה שלא עינו אותך בענויים אלא רק נאצו וביזו אותך שלא היית נחשב בעיניהם והם לא יצטרכו לפייסך, אלא ישתחוו עתה על כפות רגליך מרוב חשיבותך, אבל מעניך יענשו, ורק בניהם אשר יוותרו ילכו שחוח לבקש מחילה.
7. תרגום יונתן.
8. מצודת דוד.
9. כי כבודו יראה בה (רד״ק).
10. אבן עזרא.
11. רש״י, רד״ק, מצודת דוד.
12. כי שם יתגלה ה׳ ביתר שאת בשפיכת רוח קדשו לפי קדושת ישראל ומעשיהם (מלבי״ם). וכפל הדבר במילים שונות (מצודת דוד).
תרגום יונתןרס״ג תפסיר ערביתרש״יאבן עזרארד״קליקוטי ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144