Yeshayahu 60 – ישעיהו ס‏ – Mikraot Gedolot

אֲרֵי לְמֵימְרִי נַגְוָן יְסַבְּרוּן וְנַחֲתֵי סְפִינֵי יַמָא אַיְדָא פַרְסָא קַלְעָהָא בְקַדְמֵיתָא לְאַיְתָאָה בְּנָךְ מֵרָחִיק כַּסְפֵּהוֹן וּדְהַבְהוֹן עִמְהוֹן לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהָךְ וּלְקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי שַׁבְּחָךְ.

להביא בניך מרחוק – (כתוב למעלה רמז תנ״ד).

פאן אלג׳זאיר לי תרג׳ו וספן אלבחר פי אול אלאמר לתג׳יב בניך מן בעיד וורקהם וד׳הבהם מעהם לאסם אללה רבהם וקדוס אסראיל אלד׳י פכ׳רהם.

בראשונה – כמו כבראשונה בימי שלמה, כעניין שנאמר: כי אני תרשיש למלך בים אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו׳ (מלכים א י׳:כ״ב).

תרשיש – שֵם הים.

לשם י״י אלהיך – שנקרא עליך, כי ישמעו שמעו ושם גבורתו, ויבאו.

כי פארך – נתן לך פאר.

as in the beginning Like 'as in the beginning,' meaning in the days of Solomon, like the matter that is stated: "For the king had at sea ships of Tarshish, etc.; once in three years, the ships of Tarshish would come, etc.⁠" (Melakhim I 10:22). Tarshish is the name of the sea.

in the name of the Lord your God that is called upon you, for they will hear a report of Him and the name of His might, and come.

for He has glorified you He has given you glory.

ואניות תרשיש בראשונה^א – בימי שלמה שאחת לשלש שנים באה אני תרשיש נושאת זהב וכסף (מלכים א י׳:כ״ב), אף עכשיו כשיבאו בנייך מרחוק יביאו כספם וזהבם.

לשם^ב י״י אלהיך – נהוגים על כרחם, כלומר מי יכריחם לדבר זה.

א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778: ״כבראשונה״.

ב. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778: ״בשם״.

כי לי איים יקוו – שאתן להם שכר טוב.

ואניות תרשיש כבראשונה – והזכיר תרשיש כי היא קרובה לארץ.

כספם וזהבם – והנה הטעם כי לי איים יקוו, כי לא יתנון להם ישראל שכר, והנה הוא מפורש לשם י״י אלהיך.

והנה פארך בא בקמץ גדול תחת קטן בעבור היותו סוף פסוק.

Shall wait for me, that I shall give them a good reward.

Tarshish. This place is mentioned because it is near Israel.⁠¹

Their silver and their gold with them. These words contain the reason why the islands shall wait for the Lord; the Israelites will not give them wages. It is distinctly said unto the name of the Lord thy God.⁠²

פארך He hath glorified thee. The Kamez under ר instead of Zeré, is caused by the pause.⁠³

1. Comp. Ibn Ezra on Jonah 1:3. He mentions there the opinion of Saadiah, that Tarshish is the same as Tarsus, Tartessus in Hispania Bætica; and also the opinion of another commentator, who believes it to be Tunis in Africa.

2. They will do all this work for the Israelites without expecting any pay for it except from the Lord, whose will they carry out.

3. The feminine suffix –ֵ is here to be expected, because it refers to Zion, which is, in this whole chapter, addressed as a woman. Ibn Ezra attributes the cause of this change to the pause; but it must be considered as very exceptional, since the pause changes the masculine suffix –ְ into –ָ, but not so the feminine suffix –ֵ.

כי לי איים יקוו – מצפים ומזמינים עצמם להיות נכונים לעבדני למצא חן בפני בעבודתם.

כל אחד קופץ בראש למהר להביא בניך מרחוק – והוא לשון בראשונה. איים ואניות תרשיש כל אחד בראשונה.

לשם י״י – בשבילו, למצא חן.

כי פארך – מכל גוי, ולכן יקפצו לשרתך.

כי לי איים יקוו – פירוש: שוכני האיים יקוו לי, כי אני המטיב ומריע, לפיכך יביאו בניך ממקומם, ואפילו יהיו רחוק יביאו אותם אל א״י.

ואניות תרשיש בראשונה – בחסרון כף הדמיון: כבראשונה, כמו שהיו באות אניות תרשיש בראשונה בימי שלמה.

כספם וזהבם אתם – אפשר כספם וזהבם של ישראל, כלומר עם כל ממונם יבאו, לא יניחו ממונם דבר בארצות הגולה, או: אפשר כספם וזהבם של הגוים, כמו שנאמר בעולי בבל: ינשאוהו אנשי מקומו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה (עזרא א׳:ד׳) לשם י״י אלהיך – כי ישמעו את שמע כבודו וגדלו שיעשה בהוציאו עמו מהגלות ובעשותו נקמה בשונאיהם.

פארך – בקמץ הרי״ש לנקבה כמו בכנוי הזכר, בעבור כי כאשר מדבר כנגד כנסת ישראל ידבר פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה, לשון זכר כנגד העם, ולשון נקבה כנגד הכנסה. ופירוש פארך: הוא נתן לך הפאר והכבוד הזה שיעבדוך הגוים.

כי לי איים יקוו והודיע גם כן שאניות תרשיש יבאו בראשונה להביא בניהם מרחוק באיי הים כי ראשונים יהיו בזה ואחריהם שאר האומות, ואמנם אומרו כספם וזהבם אתם אין ראוי לפרשו על ישראל אבל הוא חוזר אל האיים ואניות תרשיש שזכר שיביאו כספם וזהבם אתם להקריב מנחה לשם ה׳ אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך, והותרה בזה השאלה השלישית.

יקוו – ענין אסיפה כמו יקוו המים (בראשית א׳:ט׳).

ואניות – ספינות.

איים יקוו – יושבי איי הים יאספו לבוא אלי והאניות ההולכות על ים תרשיש הם יתעוררו בראשונה להתאסף ולהביא בניך וכו׳.

כספם וכו׳ – להביא מנחה לה׳.

לשם ה׳ – כ״ז יהיה בעבור פרסום שם ה׳.

ולקדוש ישראל – כפל הדבר במ״ש.

כי פארך – אשר נתן לך פאר והדר וחשיבות.

כי לי איים יקוו – נראה לי יקוו (בנין נפעל) וכטעם בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה׳ ונקוו אליה כל הגוים לשם ה׳ (ירמיהו ג׳:י״ז). וגם הפירוש הזה התפאר בו מי שהדפיס ישעיה בשנת תקצ״ח.

ואניות תרשיש – אֵלו תבאנה בראשונה, מפני מהירות הליכתן בימים, ואניות תרשיש לאו דוקא, אלא כל אניה גדולה ההולכת למרחקים נקראת אני תרשיש.

ה׳ אלהיך, קדוש ישראל – הבדלם בארתי בכל הספר ועי׳ (ה׳ טז).

כי – אבל אח״כ ונהרת ורחב לבבך – כי יתברר לך

א. נגד השאלה מי אלה כעב תעופינה,

כי לי איים יקוו גם האיים הרחוקים יבאו אלי,

ואניות תרשיש יתקשרו בתקוה בראשונה כמ״ש כי יהפך עליך המון ים, ונגד השאלה של כיונים אל ארובותיהם, משיב להביא בניך מרחוק כי את בניך יביאו מרחוק והם ישארו שם, ויביאו אתם כספם וזהבם, כבא בדרך מרחוק לעקור דירתו שמוכר חפציו וצרור הכסף מוליך בידו לשם – הדלתות מגבילים,

כי לי איים יקוו זה יהיה לשם ה׳ אלהיך כי יתנשא שמו לעיני רבים עמים ומה שיביאו בניך מרחוק זה יהיה לשם קדוש ישראל (שם זה נקרא בו ה׳ ע״ש קדושת ישראל ומעשיהם) כי פארך לשם ולתפארת עד שבעבור זה יביאו אתכם כאשר יביאו את המנחה בכלי טהור בית ה׳.

כִּי לִי יושבי¹ אִיִּים – איי הים² יְקַוּוּ – יאספו³ לבוא אלי⁴, וָאֳנִיּוֹת – והאניות ההולכות על ים⁵ תַּרְשִׁישׁ יתעוררו⁶ כְּבָּרִאשֹׁנָה⁷ להתאסף⁸ וּלְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם⁹ יביאו מנחה לה׳, וכל זה כדי¹⁰ לְפרסם את¹¹ שֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל¹² כִּי – אשר¹³ פֵאֲרָךְ – נתן לך פאר¹⁴ הדר וחשיבות¹⁵ שֶׁיַּעַבְדוּךְ הגויים¹⁶:

1. רד״ק, מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת ציון.

4. מצודת דוד. רד״ק מבאר שוכני האיים יקוו לי כי אני המטיב והמריע, לפיכך יביאו בניך למקומך, ואפילו יהיו רחוקים יביאו אותם לארץ ישראל.

5. (רש״י, מצודת דוד).

6. מצודת דוד.

7. בימי שלמה (רד״ק), כעניין שנאמר (מלכים-א׳ י, כב) ״כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים״ (רש״י).

8. מצודת דוד.

9. אפשר לפרש כספם וזהבם של ישראל, כלומר שיבואו עם כל ממונם ולא יניחו דבר בארצות הגולה, או אפשר לפרש כספם וזהבם של העכו״ם שיביאו לנדבה, כי ישמעו את שמע כבודו שיעשה בהוציאו את עמו מהגלות ובעשותו נקמה בשונאיהם (רד״ק).

10. מצודת דוד.

11. מצודת דוד. ורש״י מבאר לשם ה׳ שנקרא עליך כי ישמעו שמעו ושם גבורתו ויבואו.

12. כפל הדבר במילים שונות (מצודת דוד). ומלבי״ם מבאר כי ה׳ נקרא בשם זה על שם קדושת ישראל ומעשיהם.

13. מצודת דוד.

14. (רש״י, מצודת דוד).

15. מצודת דוד.

16. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון