Yeshayahu 60 – ישעיהו ס‏ – Mikraot Gedolot

מַן אִלֵין דְאָתָן בִּגְלֵי כַּעֲנָנִין קַלִילִין וְלָא אִתְעַכָּבָא גַלְוָתָא דְיִשְׂרָאֵל דְמִתְכַּנְשִׁין וְאַתְיָן לְאַרְעֲהוֹן הָא כְיוֹנִין דְתַיְבָן לְגוֹ שׁוֹבְכֵיהוֹן.

רמז תקב

מי אלה כעב תעופינה – אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן עתיד הקב״ה להגביה את ירושלים שלש פרסאות למעלה שנאמר וראמה וישבה תחתיה מה תחתיה שלש פרסאות אף למעלה שלש פרסאות, וממאי דתחתיה שלש פרסאות, אמר רבא אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי ירושלים קמייתא והויא תלתא פרסי, ושמא תאמר יש צער לעלות, ת״ל מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, א״ר פפא שמע מינה מעיבא לארעא תלתא פרסי.

דבר אחר: מי אלה כעב תעופינה – זה שאמר הכתוב אל מוציאו ממצרים כתועפות ראם לו כך הוא מדתו חטאו קימעא הורידם כעוף שנאמר אפרים מתנודד, אפרים כעוף יתעופף כבודם, זכו מעלן למעלה ומרוממן כעב שנאמר מי אלה כעב תעופינה.

רמז תקג

כתיב והיה מדי חדש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש, אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה, והרי שחל ר״ח להיות בשבת ואומר הכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו והיאך. אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם ר׳ ראובן באים שני פעמים אחד של שבת ואחד של ר״ח והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר, והם טוענים אותם לבתיהם, מי אלה כעב תעופינה הרי של בקר, וכיונים אל ארובותיהם הרי של מנחה. אינו אומר יבא כל ישראל אלא יבא כל בשר אמר רבי אלעזר כל מי שנעשה כבשר בעולם הזה זוכה לראות פני השכינה כדכתיב עוצם עיניו מראות ברע מלך ביפיו תחזינה עיניך. ד״א יבא כל בשר אפילו הגוים שלא עבדו בישראל מלך המשיח מקבלם. אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה כשם שנטל הקב״ה את ישראל ביציאתן ממצרים בענני כבוד שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים כך הוא עושה להם שנאמר מי אלה כעב תעופינה.

מן האולי כאלגיום יטירון וכאלחמאם אלי רואזנהא.

מי אלה – הטעם על הבנים, והנה קומי אורי (ישעיהו ס׳:א׳) ידבר עם ציון.

אל ארובותיהם – הם החלונות ששם קנם.

Who are these, etc. This question refers to the children (ver. 4). The words Arise, shine, etc. (ver. 1) are addressed by God to Zion.⁠¹

ארבתיחם Their windows. The holes, where their nests are.

1. It seems as if Ibn Ezra explained this chapter to be a dialogue between God and Zion. Ver. 1 to ver. 7 is assigned to God; ver. 8 contains a question asked by Zion, the verses which follow contain the answer of God. Otherwise the remark is here superfluous, or at least out of place. (Comp. ver. 14).

כעב... וכיונים – שתעופינה אל ארבותיהם – כן ימהרו לבא.

מי אלה – אמר: תעופנה – לשון נקבות על קהלות ישראל העולות מהגלות מזה ומזה, ותבאנה קל מהרה כמו העב, והמשיל מרוצת הקלות לעופפות כי היא התנועה הקלה שבתנועות, וכן: מחץ יעוף יומם (תהלים צ״א:ה׳).

וכיונים אל ארבותיהם – כי יותר יעופו מהרה בשובם אל קניהם ממה שיעופו בצאתם מהם מפני שממהרות לשוב אל גוזליהם שהניחו, להאכילם מאשר בפיהם.

ארבותיהם – הם חלונות השובך.

וכ״ף כיונים – פתוחה לידיעה, כלומר היונים שהניחו הגוזלים בשובך.

ועל בני ישראל הבאים מהגלות במרוצה לאדמ׳ הקדש אמר מי אלה כעב תעופינה והם קהלות ישראל העולות מהגולה ולמהירות תנועתם המשיל הדבר בעופפות במהירות תנועת העב וכיונים אל ארובותיהם שיותר יעופפו היונים בשובם אל קניהם כדי לשוב אל גוזליהם ממה שיעופו בצאתם משם, ואפשר שאמר זה על עשרת השבטים שישובו בזמן ההוא, אמנם בפסיקתא רבתי דרשוהו על האומות שיבאו להתגייר לירושלם, ועם היות האיים. והם איי המערב רחוקים מאד מארץ ישראל זכר הנביא שגם הם עתידים לבוא לירושלם לקבל אמונת השם והוא אומרו

מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה. כנשר יעיר קנו - יהי רצון שכמו שחשב לעשות בסיני לולי חטאו בעגל, יעשה לעתיד, וקיבל האל יתברך תפילתו אז וכו׳, ישאהו על אברתו - כאמרו מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה¹. [פירוש דברים (לב יא)]:

1. ופירש רד״ק: ׳על קהילות ישראל העולות מהגלות מזה ומזה ותבאנה קל מהרה כמו העב׳.

כעב – כענן.

תעופינה – מלשון עפיפה ופריחה.

ארובותיהם – מלשון ארובה וחלון כמו וארובות השמים (בראשית ז׳:י״א) ור״ל חלונות השובך והוא מקום מדורם.

מי אלה – כאלו הבריות ישאלו על בני הגולה מי אלה אשר ממהרים לשוב כעפיפת הענן וכיונים הממהרים לעוף אל ארובותיהם הם חלונות השובך.

מי אלה – הנביא מצייר כאלו רואה אניות הבאות מארץ מרחק לארץ ישראל, ושואל מי אלה, ואמר תעופינה לשון נקבה על האניות, והמשיל הליכת האניות לעופפות העבים והעופות.

אל ארבותהם – חלונות שובכיהם.

מי (זאת רביעית) אז תראי ופחד לבבך – כי תשאלי לאמר,

מי אלה כעב תעופינה כי העכו״ם שיביאו את ישראל הם יהיו דומים במשלם כהעב והענן הטוען גשמי ברכות ומריקם על הארץ ושב למקומו, כן יביאו מנחה מכסף וזהב וישובו לביתם, וישראל יהיו דומים כיונים אשר תעופינה אל ארבתיהם וקניהם להשאר שם?

ועל בני ישראל הבאים מהגלות במרוצה לאדמת הקודש אמר הנביא¹, מִי אֵלֶּה אשר ממהרים לשוב?⁠² כָּעָב – כענן³ תְּעוּפֶינָה⁴, וְכַיּוֹנִים הממהרים לעוף אל⁵ אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם – חלונותיהם⁶ כן ימהרו לבוא⁷:

1. אברנבאל.

2. מצודת דוד.

3. מצודת ציון.

4. אמר בלשון נקבה כי מדבר על קהילות ישראל העולות מהגלות שתבאונה במהירות, והזכיר לשון עפיפות מפני שהיא התנועה המהירה ביותר (רד״ק).

5. מצודת דוד.

6. כלומר חלונות השובך ששם מקום מדורם (אבן עזרא, רד״ק, מצודת ציון).

7. ר״א מבלגנצי. כי יעופו יותר מהר בשובם אל קניהם ממה שיעופו בצאתם מהם, כי ממהרות לשוב אל גוזליהם שהניחו להאכילם את מה שאספו בפיהם (רד״ק). מלבי״ם מבאר שהנביא דימה את העכו״ם לענן הטוען גשמי ברכה ומריקם על הארץ ושב למקומו, כן העכו״ם יביאו מנחה מכסף וזהב וישובו לביתם, וישראל יהיו דומים ליונים שתעופינה אל ארבתיהם וקיניהם להשאר שם. ובמדרש, אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן, עתיד הקב״ה להגביה את ירושלים שלוש פרסאות למעלה... אמר רבא אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי (אני ראיתי) ירושלים קמייתא והויא תלתא פרסי (שלוש פרסאות), ושמא תאמר יש צער לעלות (מחמת גובהה)? ת״ל ״מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם״, אמר רב פפא שמע מינה מעיבא לארעא תלתא פרסי (מהענן לארץ יש מרחק שלוש פסאות). ועוד במדרש, כתיב (לקמן סו, כג) ״וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי״, והיאך אפשר שיבוא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חודש? אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כולו, והיאך באים בראש חודש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבוקר, והוא שהנביא מקלסן ״מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה״... דבר אחר, יבוא כל בשר אפילו הגויים שלא עבדו בישראל מלך המשיח מקבלם. אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה, כשם שנטל הקב״ה את ישראל ביציאתן ממצרים בענני כבוד שנאמר (שמות יט, ד) ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״ כך הוא עושה להם שנאמר ״מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה״ (ב״ב עה:, ילקוט שמעוני).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון