Yeshayahu 59 – ישעיהו נט‏ – Mikraot Gedolot

הָא לָא מִקְפֵּידוּת יָדָא מִן קֳדָם יְיָ לֵית אַתּוּן מִתְפָּרְקִין וְלָא מִדְיַקַר קֳדָמוֹהִי מִלְמִשְׁמַע לָא מִתְקַבְּלָא צְלוֹתְכוֹן.

רמז תצז

הן לא קצרה יד י״י מהושיע – זה שאמר הכתוב חלותי היא שנות ימין עליון, א״ר שמואל בר נחמני על שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין, ואמר רבי אלכסנדרי (נתחלה) [נתלחללה] אותה שבועה (שדרת) [שכרת] לנו בחורב ונשתנית הימין, א״ר סימון שמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות, לבנה חולה ואינה יכולה לעלות, לשמש אין חלאים ולפני יש חלאים. אמר ר׳ יצחק משל לגבור ששרוי במדינה והיו בני המדינה בוטחים בו, כשיבאו הגייסות שם הוא יוצא ומראה להם פנים ומיד הם בורחים, וכיון שבאו הגייסות לשם אמר להם ימיני חששה לי, אבל הקב״ה אינו כן אלא הן לא קצרה יד י״י מהושיע.

אנה לם תקצר יד אללה ען אלמגות׳הֿ ולא עט׳ם ענדה אסתמאע אלדעא.

הן לא קצרה – את אשר לא נושעתם לא מקוצר ידו הוא.

Behold, the hand of the Lord is not too short Your failure to be delivered is not due to the shortness of My hand.

הן לא קצרה יד י״י מהושיע – שאתם צווחין: למה^א צמנו ולא ראית עינינו נפשנו ולא תדע (ישעיהו נ״ח:ג׳).

א. כן בפסוק. בכ״י לוצקי 778: ״לא״.

הן – הנה שב הנביא להוכיח עוד בני הגולה, ובאחרונה אמר, ואני זאת בריתי (ישעיהו נ״ט:כ״א), והנה כל הפרשיות דבקות.

וטעם הן לא קצרה – דעו כי לא קצרה יד השם מהושיעכם.

The prophet continues to reprove those who are in exile, and concludes with the words, As for me, this is my covenant, etc. (ver. 21). Thus all these chapters are well connected together in one whole.⁠¹

Behold the Lord's hand, etc. Know that the Lord is not unable to help you.

1. The leading idea in all these chapters from c. xl., according to Ibn Ezra, is to prove that the Israelites are wrong in disbelieving the prophet, and manifesting want of confidence in the Divine promise of a perfect and lasting salvatior. Ibn Ezra points out, therefore, how this chapter begins with, Behold, the Lord's hand is not shortened, etc., and concludes with the declaration that the truth of the words which God commanded the prophet to proclaim, will be established for ever.

הן – מה שאינכם נושעים שאיני רואה צומכם ואיני יודע עינוי נפשכם, לא שקצרה ידי מהושיע,

ולא שכבדה אזני משמע – צעקתכם כשתשמיעו במרום קולכם.

הן לא קצרה וכו׳ עד ותהי האמת נעדרת. לפי שהיו רשעי הדור אומרים למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע בעבור שראו שנתארכו צרותיהם ואין ה׳ מושיע אותם, לכן אחרי שביאר להם הנביא שהסבה המחייבת שאין הקב״ה פונה אל תפלתם וצומם היתה לפי שלא היה בהם עזיבת החטא והיו כטובל ושרץ בידו ופירש להם גודל שכר השב בתשובה ועוזב את חטאו ומתחרט ממנו כראוי הוציא הכלל הזה מדבריו כאומר הנה א״כ לא זכיתם לתשועה ואין הש״י שומע תפלתכם אינו מבלתי יכולת ה׳ כי הנה באמת לא קצרה יד ה׳ מהושיע ואינו ג״כ להעדר ידיעתו והשגחתו בדברים אשר בכאן כי לא כבדה אזנו משמוע

אזנו משמוע – במקצת דפוסים יש מאריך באל״ף וטעות הוא.

הן לא קצרה – אמר לא בעבור שקצרה ידו ולא יוכל להושיע ולא בעבור שכבדה אזנו מלשמוע קול צעקתכם מצרת האויב.

הן לא קצרה יד ה׳ – מלשון ויושביהן קצרי יד (למעלה ל״ז:כ״ז) ענין חולשה, והטעם לא נתמעט כח ה׳ לעשות עמכם להפליא כאשר עשה את אבותיכם.

משמוע – כשאתם מתפללים לפניו על הגאולה.

הן – בל תחשוב שה׳ מונע מהושיע לכם מפני חסרון היכולת כי לא קצרה יד ה׳ מהושיע וכן לא תוכל לומר שמונע מהושיע מפני חסרון הידיעה וההשגחה בצעריכם,

כי לא כבדה אזנו משמוע – אך מה היא הסבה שאינו מושיע אתכם, אין זאת

אחר שהשלים הנביא להורותם על המעשים הטובים ושיסורו מהמעשים הרעים, שב להוכיחם עוד על רוע מעשיהם, ואמר כי לשווא יתלוננו על האל שאינו מושיעם¹, ואומר להם הנביא מה שהאל לא ראה את צומכם² ולא נושעתם³ הֵן – הרי זה⁴ לֹא מפני⁵ שֶׁקָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ – מלהושיע, וְלֹא מפני⁶ שֶׁכָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ – מלשמוע קול צעקתכם מצרת האויב⁷, כי הוא שומע צעקתכם ובידו להושיע אתכם⁸, אין זאת⁹ אלא¹⁰:

1. באומרם (לעיל נח, ג) ״לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ״ (רד״ק).

2. רד״ק.

3. רש״י.

4. רד״ק.

5. רד״ק.

6. רד״ק.

7. מצודת דוד. דהיינו אל תחשבו שה׳ לא הושיע אתכם מפני חסרון היכולת או מפני שהוא לא יודע את צרותיכם (מלבי״ם).

8. רד״ק. ובמדרש, ״הן לא קצרה יד ה׳ מהושיע״ זה שאמר הכתוב (תהלים עז, יא) ״חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן״, א״ר שמואל בר נחמני, על שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין, ואמר רבי אלכסנדרי נתחללה אותה שבועה שֶׁכָּרַתָּ לנו בחורב ונשתנית הימין, א״ר סימון, שמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות?! לבנה חולה ואינה יכולה לעלות?! לשמש אין חלאים וּלְפָנַי יש חלאים?! אמר ר׳ יצחק משל לגיבור ששרוי במדינה והיו בני המדינה בוטחים בו כשיבואו הגייסות שם הוא יוצא ומראה להם פנים ומיד הם בורחים, וכיון שבאו הגייסות לשם אמר להם ימיני חששה לי, אבל הקב״ה אינו כן אלא ״הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ״ (ילקוט שמעוני).

9. מלבי״ם.

10. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון