וַאֲנִי מבטיחכם כי1 הנה על2 זֹאת אכרות3 בְּרִיתִי אוֹתָם – עמהם4 אָמַר יְהוָה, רוּחִי5 אֲשֶׁר שורה6 עָלֶיךָ אתה ישראל7 וּדְבָרַי8 אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ ללמדם, הנה שתי אלה9 לֹא יָמוּשׁוּ – יסורו10 מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ, וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה11, לא יסורו12 מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם – סוף כל הדורות13:
1. רד״ק.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. דהיינו רוח הנבואה (אבן עזרא, מצודת ציון). ורד״ק מבאר זאת רוח הטהרה שאתן בתוכם שלא יחטאו עוד, וזאת הרוח היתה בנביא, ואמר לו שאותה הרוח תהיה לישראל אז.
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. דהיינו דברי התורה (רד״ק, מצודת דוד). ואבן עזרא מבאר דברי הנבואה, שיתנבאו ולא תפסק להם הנבואה מזרעם לעולם.
9. מצודת דוד.
10. מצודת ציון.
11. בדבר זה כרתי ברית להם ואקיים, כי אף בגלותם לא תשתכח תורתי מהם
(רש״י). רד״ק מבאר ״ודברי״ כמו שהם סדורים בפיך, כן יהיו סדורים בפיהם, ואמר כנגד ישראל ״לא ימושו מפיך״ דהיינו אחר שאשים אותם בפיכם לא ימושו עוד לעולם, לא מפיך ולא מפי זרעך לעולם. מלבי״ם מבאר שאם תאמר כיצד עם ישראל יתקיימו עד הזמן שיבוא הגואל? על זה אמר כי יש לכם כריתת ברית ממני שדברי הנביאים ודברי התורה לא ימושו מפיך, והזכיר תחילה את הנבואה ולאחר מכן דברי תורה, כי בתחילה השתמשו בנבואה עד תקופת חגי זכריה ומלאכי, וכשנסתם חזון הנבואה הזכיר להם מלאכי בחתימת נבואתו שהיא גם כן חתימת הנבואה בכללותה
(מלאכי ג, כב) ״זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי״. ובמדרש, אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן, כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם, שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר ״ואני זאת בריתי... לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה׳ מעתה ועד עולם״, מאי ״אמר ה׳ ״? אמר הקב״ה אני ערב לך בדבר זה, מאי ״מעתה ועד עולם״? אמר רבי ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה, רב יוסף יתיב ארבעין תעניתא ואקריוהו ״לא ימושו מפיך״, יתיב ארבעים תעניתא אחריני ואקריוהו ״לא ימושו מפיך ומפי זרעך״, יתיב מאה תעניתא אחריני אתא ואקריוהו ״לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך״, אמר מכאן ואילך לא צריכנא, תורה מחזרת על אכסניא שלה
(ב״מ פה., ילקוט שמעוני).
12. מצודת דוד.
13. מצודת דוד.