Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

יְדוּשׁוּנָה רִגְלִין רִגְלֵי צַדִּיקַיָא פַּרְסַת עִנְוְתָנַיָא חֲשִׁיכֵי עַמָא.

תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים – אמר רבי טבריה משלמת לימות המשיח שנאמר תרמסנה רגל רגלי וגו׳ ומה כתיב אחריו והוכן בחסד כסא.

פצארת אלארג׳ל תדוסהא בל ארג׳ל אלמסאכין ואקדאמהם.

וזה שאמר רגלי עני פעמי דלים - הפלגה בהשפלה. כלומר, אפילו החלשים והאביונים השפילוה.

תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים – ״רגלי עני״ <במעמד> תמורה של ׳רגל׳ שלפני כן,⁠¹ וזה הסוג של תמורת מלה כללית במיוחדת.

1. חיוג׳, אלנתף, על אתר (עמ׳ 22) מגדיר את היחס התחבירי ׳נעת׳ – לואי. ראב״ע ורד״ק אינם מגדירים את היחס, אבל הפירוש אחד.

רגלי עני – מלך המשיח, שנאמר בו:⁠^א עני ורוכב על חמור (זכריה ט׳:ט׳).

פעמי דלים – ישראל שהיו דלים עד הנה.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״בו״.

the feet of a poor man The King Messiah, who is referred to as a poor man riding on a donkey (Zekharyah 9:9).

the soles of the impoverished Israel, who were heretofore impoverished.

ומשיגיענה לעפר, אותה שעה תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים – אילו ישראל, שדלים ואביונים בגלותם.

תרמסנה וגו׳ – כל כך ישפילנה עד שתרמסנה רגל ולא רגל שר כי אם רגלי עני.

פעמי – כמו רגלי, כי שלש פעמים כמו רגלים (שמות כ״ג:י״ז).

The foot shall tread it down, etc. He will bring it so low, that it will be trodden not by the foot of the noble but by that of the poor.

רגלי ═ פעמי feet. Comp. פעמים (Ex. 23:14) ═ רגלים (ibid. 17) times.

תרמסנה – אחר שתפול לארץ תרמסנה רגל, ואיזה רגל? רגלי עני – והם ישראל.

פעמי דלים – כפל הענין במלות שונות כמנהג, ר״ל שירמסו ישראל גאותם וגאונם, ויהיו אדונים עליהם תחת אשר היו עבדים תחתיהם.

והוא אומרו תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים ואולי אמר רגלי עני על המשיח שנאמר בו (זכריה ט, טו) עני ורוכב על חמור, ופעמי דלים על כלל בני ישראל, ועוד אחשוב שאמר כי השח יושבי מרום יורה על אדום, כי מרום יורה על רומי כי הם שוים בלשון, ושאמר קריה נשגבה עליה, כי הנה קריה נשגבה ועיר בצורה ובצרה כולם לשונות מענין אחד נאמרו על רומי, ואין להפלא אם באו כל הדברים האלה בלשון עבר, בהיות כולם עתידות שכבר זכרתי פעמים, כי כן דרך הנביאים לספר מה שראו כאלו כבר יצא כולו לפעל.

תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל. ׳נקמתי באדום ביד עמי׳ (יחזקאל כה יד)¹, [רַגְלֵי] עָנִי (בדעת)⁠², רוכב על חמור³, ו[פַּעֲמֵי] דַלִּים, שנעלבו בגלות⁴:

1. שם כתוב ׳ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל׳, כלומר, את אדום ירמסו ישראל ברגלם, ולא יהיה עונשו על ידי מכת שמים אלא ׳ביד עמי ישראל׳. וכן כתב רבינו בבמדבר (כד יז): ׳ומחץ פאתי מואב - אף על פי שכל האומות מנשמת אלוה יאבדו, כאמרו (ירמיה ל יא) כִּי אֱעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם, הנה באדום ומואב תהיה נקמתו ביד ישראל׳. ובכת״י מהדו״ק שם ציין רבינו לפסוק ׳ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל׳, כפי שציין כאן. ובמהדו״ק לפירוש רבינו לבראשית (כה כו) בביאור עניין לידת יעקב ועשו, כתב רבינו: ׳ויקרא שמו יעקב - שכמו שנשאר בסוף הלידה, כן יישאר בסוף כל באי עולם, כאמרו כי אעשה כלה בכל העמים ואותך לא אעשה כלה, ושזה יהיה אחר שידחה את אחיו [כשם שיעקב דחה את עשו מחוץ לבטן אמו, כמו שפירש שם], כאמרו ׳ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל׳⁠ ⁠׳.

2. תיבה זו וכן תיבות ׳רוכב על חמור׳ נוספו בין השורות, ואולי יש קו מחיקה על מש״כ ׳בדעת׳, וכן נראה, כי משיח אינו עני בדעת, וכנראה מתחילה הוסיף ׳בדעת׳, ומחקו והוסיף במקומו ׳רוכב על חמור׳. [ו׳עני בדעת׳ הוא ע״פ נדרים (מא.) ׳אין עני אלא בדעה׳]. ואולי ׳עני בדעת׳ היינו עניו (ראה הערה הבאה).

3. ׳עני רוכב על חמור׳ הוא לשה״כ בזכריה (ט ט) על מלך המשיח: ׳הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור׳. ופירשו שם ׳עני – ענותן (תרגום ומפרשים), ׳ורוכב על חמור׳ - מידת ענוה היא (רש״י), לא מחסרון, שהרי כל העולם יהיה ברשותו, אלא מענוה ירכב על חמור (רד״ק). ולכן משיח שהוא עניו, הוא ירמוס את אדום שמתגאה, כמבואר בפסוק הקודם. [אך בפירוש רבינו לזכריה שם ולבראשית (מט י) פירש הטעם שמשיח רוכב על חמור באופן אחר]. ורש״י כאן גם פירש ש׳עני׳ הוא משיח שנקרא עני בזכריה.

4. ראה לעיל (כה ג-ד) ש׳דלים׳ הם המון העם מישראל שסובלים בגלות, וכן פירש רש״י כאן ׳דלים - ישראל שהיו דלים עד הנה׳, והם ירמסו את אדום. וראה אגדת בראשית (פנ״ט): ׳תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, רגל - זה הקב״ה כביכול, שנאמר על אדום אשליך נעלי (תהלים ס י), רגלי עני - זה משיח, שנאמר עני ורוכב על חמור, פעמי דלים - אלו ישראל, שנאמר מה יפו פעמיך׳ וגו׳.

תרמסנה – ענין דריכה.

פעמי – רגלים שפוסעים בהן כמו הרימה פעמיך (תהלים ע״ד:ג׳).

תרמסנה רגל – הרגל תרמוס אותה וחזר ופירש לומר רגלי עני תרמוס והם ישראל שהמה מוכנעים כעני ואביון.

פעמי דלים – כפל הדבר במ״ש.

תרמסנה רגל – כל רגל, אפילו רגלי עני.

רגלי עני פעמי דלים – כבר בארנו במק״א גדר שם עני, שמציין עוני הנפש ושפלת הרוח בין שי״ל ממון בין שא״ל, הכל כפי המקום שנז׳ התואר הזה, ודל מציין חסר ממון או שכל או בריאות וכדומה ודוד קרא א״ע תמיד עני לא דל, על שפלות רוחו שאינו רודף אחר תאוה וכבוד, ואמר (למעלה ט׳ ב׳) להטות מדין דלים ולגזול משפט עניי עמי, כי העני הנכנע אינו בא בדין ודברים רק אם משפטו מבואר כמש״ש בהבדל בין דין ומשפט, ועז״א תחלה תרמסנה רגלי עני שהוא המלך הצדיק, ואח״כ פעמי דלים אף הדלים ירמסוהו. וכן יש הבדל בין רגלי ופעמי, כי רגל כולל את הרגל, ופעם רק הצעד, ומוסיף שאף בצעד ומדרך שמו פעמיהם יהיה די בכחם להשחיתהו.

תרמסנה רגל – מצד שנחרבה עד היסוד בה ולא לבד רגלי גבור רק אפילו רגלי עני – עד כאן דברי השיר, מכאן ואילך ישפוך החוזה רגשות נפשו ומתפלל על שלות הרשעים ויסורי הצדיקים.

ואחר שתיפול לארץ¹ תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל, ומכיוון שנחרבה עד היסוד, לא רק רגלי גיבור ירמסוה, אלא ירמסו אותה אפילו² רַגְלֵי עָנִי³, פַּעֲמֵי – פסיעות⁴ דַלִּים שהם ישראל⁵ ירמסוה⁶ ויהיו אדונים עליהם תחת אשר היו עבדים תחתיהם⁷; עד כאן דברי השיר, ומכאן ואילך שופך הנביא את רגשות נפשו ומתפלל על שלוות הרשעים וייסורי הצדיקים⁸:

1. רד״ק.

2. מלבי״ם.

3. רש״י ואברבנאל מבארים ״רגלי עני״ על מלך המשיח, שנאמר בו (זכריה ט, ט) ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר״.

4. מלבי״ם.

5. שמוכנעים כעני ואביון, מצודת דוד. ושהיו דלים עד הנה בגלותם (רש״י, ר״י קרא). וכפל העניין במילים שונות (מצודת דוד). ומלבי״ם מבאר כי עני מציין את עוני הנפש ושפלות הרוח, ודל מציין חסר ממון או שכל, ועל זה אמר תחילה תרמסנה רגלי עני שהוא המלך הצדיק (כמו דוד המלך שתמיד קרא לעצמו עני), ואח״כ אף הדלים העניים ירמסוהו.

6. מצודת דוד.

7. רד״ק.

8. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון