×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) בִּטְח֥וּ בַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה עֲדֵי⁠־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃
Trust in Hashem forever, yes,⁠1 in Yah, Hashem, the eternal rock.⁠2
1. yes | כִּי – See Shadal that here the word "כי" is for emphasis, meaning: "indeed,⁠" "even", and the like. He suggests that such usage is prevalent in poetic passages, pointing to Tehillim 1:29, 9:4, 13:10 and 14:1 as examples. Alternatively, the word takes its more prevalent meaning of "because", with the verse reading: "Trust in Hashem forever, for in Yah, Hashem, is an eternal rock".
2. the eternal rock | צוּר עוֹלָמִים – Alternatively: "everlasting strength" (Ibn Ezra) or: "the strength of all times (Radak) or: "the strength of all worlds" (Malbim, understanding "עולם" to mean "world" rather than eternity).
תרגום יונתןילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותעודהכל
אִתְרְחִיצוּ עַל מֵימְרָא דַייָ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא בְּכֵן תִּתְפַּרְקוּן בְּמֵימַר דְחִילָא דַייָ תַּקִיף עָלְמַיָא.
בטחו בי״י עדי עד – בעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי מאי דכתיב כי ביה י״י צור עולמים, אמר ליה כל התולה בטחונו בהקב״ה הוא מחסה לו בעולם הזה ולעולם הבא, א״ל אנא הכי קשיא לי מאי שנא דכתיב ביה ולא כתיב יה, אלא כדריש רבי יהודה בר אלעאי אלו שני עולמות שברא הקב״ה אחד בה״א ואחד ביו״ד ואיני יודע אם העולם הזה בה״א והעולם הבא ביו״ד או אם העולם הבא בה״א ועוה״ז ביו״ד, כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה״א בראם הוי אומר העולם הזה נברא בה״א, ומפני מה ברא העולם הזה בה״א מפני שה״א דומה לאכסדרא שכל הרוצה לצאת יצא, רבנן אמרי מאי טעמא תליא כרעא דה״א דאי הדר בתשובה מעיילין ליה, ולעיילה בהך דלרע, לא מסתייעא מלתא כדדרש ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ וגו׳ כו׳, ומאי טעמא אית ליה תגא אמר הקב״ה אם חוזר בו אני קושר לו כתב, ומפני מה נברא העולם הבא ביו״ד מפני שהצדיקים שבו מועטין, ומפני מה כפוף ראשה דיו״ד מפני שהצדיקים ראשיהם כפוף מפני מעשיהן שאין דומין זה לזה. זהו שאמר הכתוב אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר אלו בני אדם שהם מחרפין שמו של הקב״ה בא וראה כשנבראו העליונים והתחתונים בחצי השם נבראו שנאמר כי ביה י״י צור עולמים, ולמה לא לא נבראו בכלו שאין העולם כדאי להזכיר שמו של הקב״ה שלם, אוי להם לבריות שמחרפין שמו של הקב״ה, ראה מה כתיב בקרבנות קרבן לי״י עולה לי״י ואינו אומר לי״י קרבן לי״י עולה ובני אדם מחרפין ומגדפין שמו של הקב״ה לכך נאמר אל תבהל על פיך.
פיקולון כד׳אך ת׳קו באללה אלי אלדהר כמא אן באללה אלאזלי אעתמאד אלעואלם
כי ביה י״י – כי יש לסמוך עליו שהוא דחילא י״י, וצור – סלעא מחסה עולמים.
א. כן נוסף בין השיטין בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260, וכן בכ״י וטיקן 94. בכ״י ברלין 122: ״סלע וצור״. בכ״י אוקספורד 34: ״וסלע וצור״. בכ״י אוקספורד 165 רק: ״וצור״.
for in Yah, the Lord For we must rely on Him for He is the fear of God, the rock and everlasting shelter.
כי ביה י״י צור עולמיםא – כי יש לסמוך עליו שהוא דחילא די״י,⁠ב סלע וצור מחסה עולמים.
א. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״צור עולמים״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778: ״י״י״.
בטחו וגו׳ – על כן יאמרו אבות לבנים בטחו בשם, בי״ת ביה משרת כמשפט.
צור – חזוק לעולם כי יש בספרים שמרכיבים אל״ף בי״ת עם השם שהוא חצי השם במספר האותיות ובספר תהלות אפרש זה בפסוק סולו לרוכב בערבות (תהלים ס״ח:ה׳).
Trust ye, etc. Therefore fathers will say to their children, Trust in the Lord, etc.
ביה In the Lord. ב is a preposition, and has its usual meaning.⁠123
צור עולמים Everlasting strength. ביה In some books all the letters of the Alphabet are combined with this word (יה), which consists of one-half the number of letters composing the full name of God, in order to form new names for the Divine Being. In the book of Psalms (68:5) I shall explain this.
1. The name of God consists of the four letters ו ,ה ,י, and ה; the name יה of half that number; in ביה the ב is prepositive; but some take it as part of the name, believing that new names of God are formed by combining the word יה with any letters of the alphabet; e.g., גיה ,ביה ,איה, and so on. In his commentary on the book of Psalms (68:5), Ibn Ezra rejects this opinion, but without giving the explanation which is promised here.
2. The name of God consists of the four letters ו ,ה ,י, and ה; the name יה of half that number; in ביה the ב is prepositive; but some take it as part of the name, believing that new names of God are formed by combining the word יה with any letters of the alphabet; e.g., גיה ,ביה ,איה, and so on. In his commentary on the book of Psalms (68:5), Ibn Ezra rejects this opinion, but without giving the explanation which is promised here.
3. The name of God consists of the four letters ו ,ה ,י, and ה; the name יה of half that number; in ביה the ב is prepositive; but some take it as part of the name, believing that new names of God are formed by combining the word יה with any letters of the alphabet; e.g., גיה ,ביה ,איה, and so on. In his commentary on the book of Psalms (68:5), Ibn Ezra rejects this opinion, but without giving the explanation which is promised here.
בטחו בי״י עדי עד – אף על פי שהצרה מושכת עליכם,
כי יכולים אתם לראות עתה כי ביה י״י – מעוז צור משגב לעולם. וכל זה מן השיר. וכן אומר זה לזה בשיר.
בטחו בי״י עדי עד – עד עולם, או יהיה גם כן עדי – עולם, ויהיה כפול, כלומר בכל העולמים בטחו בו. וכן תרגם יונתן: לעלם ולעלמי עלמיא.
כי ביה י״י צור עולמים – כי בו ראוי לבטוח כי הוא צור עולמים, פירוש: חוזק הזמנים כולם, וצור – תאר. וכן: הצור תמים פעלו (דברים ל״ב:ד׳). ויש לפרש צור – שם, ופירושו: כי הוא חוזק העולמים, ועל דרך זה: חי העולמים.
ופירוש: ביה י״י – הראשון שם תאר, מורה על היות העולם מאתו, והשני יו״ד ה״א וי״ו ה״א – שם העצם.
כי ביה י״י – בכאן חצי השם הנכבד ושם שלם זה אחר זה, ואין יודע עד שליש למצוה, והאיש אשר ימצא בידו הגביע אולי ידע עשיריה.
על כן יאמרו אבות לבנים בטחו בה׳ עדי עד, וכפי מה שכבר פירשתי, היה הנביא אומר להם ומבטיח אותם שכן יהיה כמו שיתפללו, והוא אומרו בטחו בה׳ עדי עד, רוצה לומר אל תבטחו בחומות ירושלם, ולא במלכי האומות ואהבתם, כמו הייתם עושים בשבת אבותיכם בארץ, שזהו מה שהביאם לכל גלות, ואל תבטחו בדבר מזה, כי אם בה׳ כי ביה ה׳ חוזק עולמים, לא בדבר אחר.
אתם בני הגלות, בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד, ׳לא יוסיף להגלותך׳ (איכה ד כב)1, [כִּי בְּיָהּ ה׳], כי במה שהתנהג במידת מחצית השם המיוחד שהיא רחמים עם הדין בגלות2, ובכן נפרע מפשעי עמו3, ׳יעמס לנו האל ישועתנו׳4, ויהיה צוּר עוֹלָמִים5:
[אחרי שניבא על ישועת ישראל הנצחית, מתנבא ומתפלל על עונשם הנצחי של שונאיהם]:
1. שתהיו בטוחים לעד, שלא תהיה גלות נוספת אחרי הגאולה העתידה. וכן כתב רבינו בויקרא (כו יא): ׳ולא תגעל נפשי אתכם - לעולם, כאמרו לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, וכאמרו (להלן נד ט) כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ׳. וראה מש״כ רבינו להלן (מה יז, נב א). וכן בתהלים (קיח ד): ׳יאמרו נא יראי ה׳ - בגאולת המשיח, כי לעולם חסדו - בלי הפסק, כאמרו ׳ולא תגעל נפשי אתכם׳, וכאמרו ׳נשבעתי מקצוף עליך [וגו׳], וברית שלומי לא תמוט׳.
2. שם ׳י-ה׳ שהוא חציו של שם הוי״ה, השם המיוחד המורה על רחמים, מורה על מידת הרחמים שבדין.
3. שנהג עמהם בדין והעניש אותם.
4. לשה״כ בתהלים (סח כ), כלומר, יוסיף וירבה לנו ישועה.
5. כלומר, בכך שכבר נענשו בגלות על עוונם, תהיה גאולתם עכשיו נצחית כי כבר יצאו ידי פרעון חובם, ולכן יש לבטוח בה׳ לנצח, כי לא תהיה עוד גלות, ומעתה יהיה ה׳ לישראל צור ומעוז לעולמים. ובכתיבתו הראשונה כאן פירש רבינו באופן אחר: ׳אתם בני הגאולה, בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד, לא יוסיף להגלותך, כי במה שהתנהג במידת מחצית השם המיוחד שהיא רחמים לעתיד ולא עתה, ובכן נפרע מפשעי עמו, הוא עתה צוּר עוֹלָמִים׳. הרי פירש ששם ׳י-ה׳ מורה על מידת הדין שבעתיד תתברר כמידת הרחמים, ומכיון שה׳ התנהג במידה זו בגלות, לכן תהיה הגאולה העתידה לעולם. ואולי גם אחרי התיקון כוונתו לפרש ׳בטחו בה׳⁠ ⁠׳, שהוא שם המיוחד בשלימותו, ׳עדי עד׳, כי בזמן הגאולה תימשך הנהגתו במידת הרחמים לנצח, וזאת ׳כי בי-ה׳, כי בגלות השתמש גם במידת הדין, ובכך כבר נענשו רשעי ישראל בעונש המגיע להם, ומעתה לא יהיה יותר מקום למידת הדין לחול על ישראל. וכן כתב רבינו בתהלים (סח ה): ׳סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו - בי-ה צור עולמים, שהוא מחצית השם המורה מלכות ברחמים בלתי שלמים, אבל עם מידת הדין בעולם הזה ובעולם הבא, ועלזו לפניו בשניהם׳. וראה עוד שם (קיג א): ׳הללויה [כלומר, ׳הללו׳ את שם ׳י-ה׳] - הללו את ה׳ צור עולמים על שקיים את בניו בין האומות שהיו עומדות עליהם בכל יום ויום לכלותם׳ [הרי שהכוונה למידת רחמיו של ה׳ בתוך דין הגלות]. ובשיעורים לתהלים שם: ׳ויאמר להם ׳הללויה׳ במה שהוא ׳יה׳, שברא העולם הזה והעולם הבא שנבראו ׳ביה׳, כי ביה ה׳ צור עולמים, וכן כל מילת ׳הללויה׳⁠ ⁠׳. ומצינו עוד לרבינו בתהלים (צד טו) שזו המידה נוהגת בגלות. ובשמות (יב יז) פירש רבינו עניין הזאת דם הפסח בשלושה מקומות ׳להורות על שלושה יודי״ן [הוא אופן כתיבת שם ה׳ אצל הראשונים], כאמרם (מנחות כט:) ׳העולם הבא נברא ביו״ד׳, וכן היה קודם חטא אדם הראשון, וביום מתן תורה עד העגל, כי בם יהיה צור עולמים נצחיים [כלומר, העולם הבא הוא עולם נצחי, וגם בעולם הזה היה לאדם קיום נצחי לפני חטא אדם הראשון, ולישראל ממתן תורה עד שחטאו בעגל, וכן יהיה גם לעתיד לבוא], כי היו״ד תּוֹרֶה על פשיטות נצחי, ותּוֹרֶה היו״ד עליונה מציאות היחיד בעולמו על שני עולמים נצחיים׳. ומדבריו שם וכאן עולה שפירש רבינו את הכתוב כאן ׳כי בי-ה ה׳ צור עולמים׳, שבמידת י-ה, רחמים בדין שנהג בה בגלות, יהיה ה׳ ׳צור׳ בשני עולמים נצחיים, כי לעתיד לבוא יהפוך גם עולם הזה להיות נצחי, ולכן ׳בטחו בה׳ עדי עד כי לא יוסיף עוד להגלותך׳.
עדי עד – עד עולם וכן שוכן עד (ישעיהו נ״ז:ט״ו).
צור – ענין חוזק.
בטחו בה׳ – כאלו מזרזים אלה לאלה ואומרים בטחו בה׳ עד עולם כי בו תלוי חוזק עוה״ז ועוה״ב והכל בא ממנו ית׳.
בטחו בה׳ עדי עד – אחר שאמר כי ה׳ ינצור את הבוטחים בו הסב הדבור לבני אדם, ואמר להם, אם כן ראוי לכם שתבטחו בו עדי עד.
כי ביה ה׳ – אין כי זה נותן טעם, אלא כחו לחזק הענין, כן, ביה ה׳ בטחו, שהוא צור ומשגב לעולמים, ומלת צור גם היא לשון מתדמה ליצר ולתצור. מלת כי מצויה הרבה במליצת השיר לחזק, עיין למעלה א כ״ט, ט׳:ד׳, י״ג:י, י״ד:א׳ וכ״ז, ט״ו:ח׳-ט׳, ולמטה כ״ו:י״ט, ול״ב:י״ג.
בטחו – משיבים להם לא על השלום תבטחו רק בטחו בה׳, ואז תהיה בטחונכם קיים עדי עד בלי הפסק,
כי ביה ר״ל הדבר שנבטח עליו צריך שימצא אצלו שני תנאים,
א. היכולת שיוכל למלאות בקשת הבוטח,
ב. ההתמדה שלא יופסק יכולתו או תשתנה רצונו בשום פעם, כי בזולת אלה התנאים לא נוכל לבטוח בו בטחון שלם, ושני אלה התנאים לא ימצאו רק אצל ה׳,
א. כי ביד ה׳ שהוא הנצחי שהויתו מתמדת,
ב. שהוא צור עולמים – הוא חוזק כל העולמים שכל העולמות נשענים עליו ועל ידו ימצא להם הקיום והחוזק, וממילא יכלתו מושלת על הכל.
ואומר הנביא לעם, אל תבטחו בחומות ירושלים ולא במלכי האומות ואהבתם, שזה מה שהביאכם לגלות, אלא1 בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד – עד עולם2 כִּי בְּיָהּ יְהוָה3 שהוא4 צוּר – חוזק5 עוֹלָמִים – עולם הזה ועולם הבא והכל בא ממנו יתברך6:
1. אברבנאל, מלבי״ם. אבן עזרא ביאר על כן יאמרו אבות לבנים בטחו בשם. ומצודת דוד מבאר כי דברים הללו הם כאילו מזרזים אלה לאלה ואומרים בטחו בה׳.
2. רד״ק, מצודת ציון. רד״ק מבאר כי ניתן לפרש שגם מילת ״עדי״ פירושה לעולם, כלומר בכל העולמים בטחו בו, וכן תרגם יונתן לעולם ולעולמי עלמיא.
3. ופירוש ביה ה׳, הראשון ״ביה״ שם תואר מורה על היות העולם מאיתו, והשני יו״ד ה״א וי״ו ה״א שם העצם (רד״ק). מלבי״ם מבאר כי הדבר שנבטח עליו צריך שימצאו אצלו שני תנאים, א׳ היכולת שיוכל למלאות בקשת הבוטח, ב׳ שלא תפסק יכולתו או ישתנה רצונו בשום פעם, ושני התנאים הללו לא ימצאו רק אצל ה׳, א׳ כי ביה ה׳ שהוא הנצחי שהוייתו מתמדת, ב׳ שהוא חוזק כל העולמים שכל העולמות נשענים עליו ועל ידו ימצא להם הקיום והחוזק, וממילא יכולתו מושלת על הכל.
4. רש״י. ומצודת דוד ביאר כי בו תלוי חוזק העולמים.
5. רד״ק, מצודת ציון.
6. ילקוט שמעוני, מצודת דוד.
תרגום יונתןילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144