×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יח) הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל⁠־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל⁠־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
We have been with child; we have been in pain. We gave birth, it seems, only to wind. We have not wrought any deliverance in the land; and the inhabitants of the world have not fallen.
תרגום יונתןרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראאבן עזרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותעודהכל
אֲחַדְתָּנָא עָקָא כִּמְעַדְיָא דִמְטָת עִדָן מֵילְדָהּ קַלִיל כְּרוּחָא פּוּרְקַן לָא אַיְתִיאוּ אַרְעָא לָא עֲבַדוּ אַף פְּרִישָׁן לָא יָכְלִין לְמֶעְבַּד דְדָיְרִין בְּתֵבֵל.
כאנא חמלנא וטלקנא וולדנא ריחא ומע ד׳אך לם נצנע אהל אלארץ׳ ד׳וי גות׳נא ולא וקע לנא סכאן אלדניא כד׳לך.
הרינו חלנו – חיל כיולדה כאילו ילדנו [כאלו אנו קרובים להגאל]⁠א והוא רוח ואין ישועה.
ישועות בל נעשה בארץ – בכל חבלינו וצרותינו אין אנו מכינים לנו ישועה.
ובל יפלו – ואין נופלין בני עשו, שהם יושבי תבל – שכבשו ומלאו את הארץ.
ויונתן תרגם: בל יפלו – לשון ונפלינו אני ועמך (שמות ל״ג:ט״ז), אין יושבי תבל יכולין לעשות פלא.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260.
We conceived, we shuddered a shudder like a woman giving birth, as though we had given birth, as though we were close to being redeemed, yet it was wind and no salvation.
we wreak no salvation [in] the land We have suffered everything, and our troubles we do not understand for ourselves a salvation. [Rashi in Nach Lublin] ([Warsaw edition reads:] With all our suffering and our trouble, we do not prepare salvation for ourselves.) ([Keli Paz reads:] with all our pains and our troubles, we do not bring salvation for ourselves.) ([Some manuscripts read:] Throughout our troubles we do not see any salvation.) ([Others read:] We do not recognize any salvation.) ([Others read:] We cannot prepare for ourselves any salvation.)
neither do the inhabitants of the world fall The nations (var. the children of Esau), who are the inhabitants of the world, since they conquered and filled the earth, do not fall. And Jonathan rendered יִפְּלוּ as an expression related to: "And wonders shall be wrought (וְנִפְלִינוּ) for me and Your people" (Shemot 33:16). The inhabitants of the world cannot perform a wonder.
הרינו חלנו כמו ילדנו רוח – הגזירות אנו רואים ממשמשות ובאות, וכאשר אנו מצפים לישועה אחריהם, והנה הכל הבל ורעות רוח (קהלת ב׳:י״א).
ישועות בל נעשה ארץ – אין אנו עושים מעשים טובים בארץ שתבא ישועה על ידינו.
ודבר זה גורם שלא יפלו יושבי תבל – אומה המכונה יושבת תבל, שאין לך אומה בעולם יושבת בשלוותה כמוה, היא אדום הרשעה, הנזכרת למעלה בעניין: פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ (ישעיהו כ״ד:י״ז).
הרינו חלנו – רוח, וכן ילדנו, והטעם כי לא היה בנו כח להנצל, וזה הוא ישועות, לא נוכל לעשות.
ארץ – בארץ, חסר בי״ת כמו כי ששת ימים (שמות כ׳:י׳).
ובל יפלו – יש אומרים שהוא חסר אל״ף, אומרו: ויפלו מאד בעיניהם (נחמיה ו׳:ט״ז), ואין ויפלו שם כי אם כמשמעו, כאשר אפרש, ולפי דעתי שלא נוכל שלא יפלו.
We have conceived, we have been in pain with, as we have brought forth, wind.⁠1 We have conceived, and we have been in pain with wind, and so we have also brought forth wind. We had no strength to deliver ourselves; this is the meaning of the following ישועות בל נעשה we have not wrought any deliverance. We were not able to bring any deliverance.
ארץ In the earth. Supply ב; comp. בששת═ששת (Ex. 20:10).
ובל יפלו Some say, that א is omitted, as in ויפלו (Neh. 6:16); but the latter has its usual meaning (and they fell), as will be explained by me. I explain בל יפלו we could not help their falling.⁠2
1. A. V., We have been with child, we have been in pain, we have, as it were (כְמוֹ) brought forth wind. According to Ibn Ezra the word כמו compares the verbs הָרִינוּ we have conceived and הַלְנוּ we have been in pain, with the verb יָלַדְנוּ רוּחַ we have brought forth, with regard to the object רוּחַ wind, which is common to all of them.
2. According to Ibn Ezra the root of יפלו is נפל to fall. ובל יפלו ישבי תבל We could not effect that the inhabitants of the world should not fall; that is, we could not prevent the destruction which threatened to come over a great many of the inhabitants of the world.—A. V., Neither have the inhabitants of the earth fallen.—The passage quoted from Nehemiah ויפלו מאוד בעיניהם is explained by Ibn Ezra בשפלים ונפלים ממעלתם they appeared to themselves low and degraded.
הרינו חלנו כמו ילדנו רוח – פירש אדוני אבי ז״ל: היולדת כאשר ילדה ידעה כי כבר נמלטה, אך ענינו כמו האשה שתקריב ללדת בלא עתה, ולא ילדה, זהו כמו רוח, ואינה שמחה בהפסק החבלים, כי יודעת היא כי בקרוב תעמד עוד במשבר בנים. כן היינו אנחנו בגלות, כי בעת שהיינו נמלטים מצרה לא היינו שמחים, כי ידענו כי אחרת תכופה ועתידה לבא אחריה, כן בענין זה היינו בכל ימי הגלות, כי דבר הישועות אשר הבטחתנו לא היה נעשה בארץ.
ובל יפלו יושבי תבל – לא היו נופלים ממלכות אומות העולם, כי אותו דבר הוא סימן לישועתינו: כשיפלו הם, נקום אנחנו. ובכל עת שהיינו נצולים מצרה לא היינו שמחים בזה, כי היינו יודעים כי לא הגיע עת הישועה, ולא היינו רואים שהיו נופלים יושבי תבל.
נעשה – נפעל עומד.
כמו ילדנו – כאלו ילדנו רוח, כי כל תחבלותינו ופעלותינו היו רוח והבל, כי כל מעשינו שנתחכם להושע מסנחריב כמ״ש ויועץ חזקיה וגו׳ (דברי הימים ב ל״ב:כ׳), הנה לא נעשה בארץ ישועות לנו, ולא נפלו בני אשור, אבל רק אתה עשית, וזה אמת שאין אחריו כלום.
ושזהו הרינו חלנו כמו ילדנו רוח.
ואנחנו לא כן כי הרינו חלנו כמו ילדנו רוח והסבה בכל הצער הזה היא, ישועות בל נעשה ארץ ובל יפלו יושבי תבל, רוצה לומר לפי שלא נעשתה התשועה בארץ ישראל הנבחרת לעמך, ואמר נעשה להגיד שהכל היה על עונותיהם, וגם היה צערם לפי שלא בא מפלת האומות ועונשם, וזהו בל יפלו יושבי תבל, וה״ר אברהם אבן עזרא פירש ה׳ בצר פקדוך, סמוך עם מה שלמעלה, שעם היות שיספת לגוי ה׳ וישראל בגלות ברוב צרה הם, עם כל זה בצר פקדוך וגומר, אף על פי שמוסרך למו והוא כובד הגלות והצרות.
עד כאן היתה תלונת הנביא ותרעומתו.
הרינו – מלשון הריון.
חלנו – מלשון חיל וחלחלה.
הרינו חלנו – לפי שאנו מובטחים להגאל אחז במשל מאשת לידה שיש לה צער הריון וחיל הלידה ויולדת רוח בעלמא שאין לה במה להתנחם על הצער שסבלה ור״ל יאמרו בתפלתם הלא דמינו לאשת לידה כזאת כי סבלנו קושי השעבוד ואין במה להתנחם כי עדיין לא נעשה ישועה בארץ ועדיין לא נפלו הכשדים שכבשו ומלאו פני תבל.
הרינו חלנו – אחר שהמשיל צרת הגלות לחבלי יולדה, אמר האשה כשהיא בחבליה יולדת בן, וחבליה נהפכים לה לשמחה, אבל אנחנו הרינו, סבלנו צער ההריון, וגם חלנו, סבלנו צירי היולדה, ועם כל זה לא היה בכחנו ללדת אלא רוח, כי לא היה בידנו להושיע לנו לולי ידך שהושיעתנו.
ילדנו רוח – משל לקוח ממין חולי ברחם, שהאשה נראית כאלו היא הרה, ואין בה אלא רוח, ותרפא ביציאת רוח מרחמה, והוא נקרא Empneumatosis (מיכיליס).
ישועות בל נעשה ארץ – לא היה בידנו לעשות ארצנו ישועות, שתהיה נושעת, עיין למעלה פסוק א׳.
ובל יפלו ישבי תבל – ולא היה בידנו לסבב שיפלו יושבי תבל, והם אנשי בבל, שקורא אותה תבל.
רוח – בשתופו יורה על רוח גבורה רוח נבואה רוח חכמה ודעת רוח תקוה, ועל כל ענין נפשיי המתעצם בעוז ויוצא מכח אל הפעל כמ״ש במק״א, וכן מצייר פה שנולד אצלם רוח נשגב מנבא להם נשגבות, ומעורר נפשם לתקוה ויחול נעשה. נפעל עבר, וחסר ב׳ בארץ, וכן צ״ל על יושבי תבל.
הרינו וחלנו כאילו ילדנו רוח – מצייר כי הלידה שילדו אז מחבלים העצומים ההם היה רוח רוח של נבואה, רוח של חכמה ודעת, רוח של תקוה, הוא הבן הנולד מן החבלים וההריון הלז, ומבאר מה הוא הרוח, - הרוח הנולד מנבא לנו לאמר ״ישועות בל נעשה ארץ״ רק פה בארץ החומרי לא נעשה ישועות, רק בעולם החומרי לא נושענו,
ובל יפלו (הישועות על) ישבי תבל הגשמי הלז, ר״ל פה בעולם החומרי הזה ובחיים הגשמיים אין המקום שתחול בו הישועה האמתיית, ויושבי תבל אין ראוים לישועה נשגבה אמתיית, אבל בכל זאת אין להתיאש, כי
ובתפילתם ממשילים עצמם לאישה שסבלה צירי לידה אך לא ילדה, לכן אין לה במה להתנחם על הצער שסבלה, וכך אומרים בתפילתם1, הָרִינוּ2 חַלְנוּ חיל כיולדה3 אך לא ילדנו, וזה4 כְּמוֹ – כאילו5 יָלַדְנוּ רוּחַ6, לאישה כזו דמינו כי7 יְשׁוּעֹת בַּל – עדיין לא8 נַעֲשֶׂה – נעשו9 אֶרֶץ – בארץ10 וּבַל – ועדיין לא11 יִפְּלוּ – נפלו12 יֹשְׁבֵי תֵבֵל שהם הכשדים13:
1. מצודת דוד.
2. מלשון הריון (מצודת ציון).
3. רש״י.
4. רד״ק בשם אביו ר׳ יוסף קמחי.
5. רש״י.
6. דהיינו דמינו לאשת לידה כזאת כי סבלנו קושי השעבוד ואין במה להתנחם כי עדיין לא נעשתה ישועה בארץ ועדיין לא נפלו הכשדים שכבשו ומילאו פני תבל (רש״י, מצודת דוד). כי היולדת יודעת שכבר נמלטה מצער הלידה, אך אשה שמתקרבת ללדת לפני זמנה ולא ילדה זהו כמו רוח, ואינה שמחה בהפסקת חבלי הלידה כי היא יודעת שבקרוב תחזור שוב לחבליה, כן היינו אנחנו בגלות כי בעת שהיינו נמלטים מצרה לא היינו שמחים כי ידענו שצרה אחרת עתידה לבוא אחריה, ובענין זה היינו בכל ימי הגלות, כי דבר הישועות אשר הבטחתנו לא היה נעשה בארץ (רד״ק בשם אביו ר׳ יוסף קמחי).
7. מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. מצודת דוד.
10. מצודת דוד.
11. מצודת דוד.
12. מצודת דוד.
13. שכבשו ומילאו פני תבל (מצודת דוד). שאילו היו נופלים ממלכות העכו״ם היה זה סימן לישועתינו שאנחנו נקום, ובכל עת שהיינו נצולים מצרה לא היינו שמחים בזה, כי היינו יודעים שלא הגיע עת הישועה שלא היינו רואים שהיו נופלים יושבי תבל (רד״ק בשם אביו ר׳ יוסף קמחי).
תרגום יונתןרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראאבן עזרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144