Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

יְיָ כַּד תִּתְגְלֵי בִּגְבוּרְתָּךְ לְאוֹטָבָא לִדְחַלְתָּךְ לָא יִנְהַר לְסָנְאֵי עַמְךְ יֶחֱזוּן רַשִׁיעַיָא וְיִבְהֲתוּן פּוּרְעֲנוּת עַמָא תַחְפִּינוּן אַף אֶשְׁתָּא לְבַעֲלֵי דְבָבָךְ תְּשֵׁיצֵי.

פיא רב אלד׳ין לא ירון ארתפאע קדרתך פינט׳רון ויכ׳זון מן חסד אלקום אלכ׳ואץ ואלנאר איצ׳א תאכל אעדאך

אף אש צריך תאכלם – שיעורו: ״אף צריך אש תאכלם״.⁠¹

1. פירוש זה בדרך ׳מקרא מסורס׳ מתבקש על ידי הכינוי החוזר שב׳תאכלם׳. כל המפרשים מנסחים בדרך דומה – למנוע את הבנת ״אש צריך״ כסמיכות.

י״י רמה ידך וגו׳ – ראיתי מדרשי אגדה רבים למקראות של פרשה זו עליונה ותחתונה, ואינן מיושבין או על דיקדוק הלשון או על סדר המקראות. והוצרכתי לבאר אותה על אופני סדרה.

מדרש אגדה יש: שהיה הנביא מבקש שלא יראו האומות בטובתו של הקב״ה בהיטיבו לישראל. אמר לו הקב״ה: מוטב שיחזו ויבושו כול׳. ואין זה אחר הלשון שאין כתוב: הרימה ידך.

ועוד שאף התיבה חלוקה מתיבות כיוצא בה. כל יד רמה שבמקרא טעמו למטה, וזה טעמו למעלה, כמו הנה קמה אלמתי (בראשית ל״ז:ז׳), וכמו הנה שבה יבמתך (רות א׳:ט״ו), שכולן לשון עבר. אף זה: י״י נסתלקה יד גבורתך מעל צריך בל ראו גבורתך כי ראו דרכם צלחה, בבקשה ממך יחזו ויבושו קנאת עם בטובה שתטיב לעמך, אף בעצמם יראו משפט נקמתך שתאכלם אש.

O Lord, Your hand has been taken away I have seen many Aggadic Midrashim on the verses of the above section and the following, but they are not appropriate, either because of the grammatical forms of the language or because of the context of the verses. I had to explain it according to its order. There is an Aggadic Midrash that states that the prophet begs that the nations not see the bounty of the Holy One, blessed be He, when He lavishes good upon Israel. The Holy One, blessed be He, replied, "It is better that they see and be ashamed,⁠" (Eliyahu Zuta 21). (The Midrash explains the verse as follows: O Lord, take away Your hand, so that they see not. I.e., the prophet begs that God conceal His might from the nations that they see it not. Thereupon, God replies, "Let them see and be ashamed...⁠") This does not fit with the language, however, since it does not say, "Raise Your hand.⁠" Moreover, this word differs from all similar words. Every יָד רָמָה is accented on the final syllable, whereas this one is accented on the first syllable. Comp. "Behold, my sheaf rose (קָמָה)" (Bereshit 37:7). Comp. also "Behold your sister in law has returned (שָׁבָה)" (Ruth 1:9). All of these are in the past tense. This too is to be explained: The hand of Your might has been taken away from upon Your enemies so that they see not Your might for they have seen that their way has prospered. I beg of You, let them see and be ashamed.

the envy of a people Let them see the bounty that You shall lavish upon Your people, Even they themselves shall see the judgment of Your vengeance, that the fire (of envy) shall consume them.

י״י רמה ידך בל יחזיון – רמה – הטעם ברי״ש ולא במ״ם, לפיכך פתרונו לשעבר. ואילו היה הטעם במ״ם, היה פתרונו לשון ציווי ולשון תחנון, כלומר: הרם ידך בל יחזיון. עכשיו כשהטעם ברי״ש פתרונו לשעבר, וזה^א פתרונו: י״י מי גרם להם לאומות שהרעו לבניך? שסילקתה נקמתך מהם שלא נפרעת מהם.

בל יחזיון – פתרונו: בל חזו^ב כמו: ככה^ג יעשה איוב (איוב א׳:ה׳) – שפתרונו: ככה עשה איוב. ודבר זה שלא ראו שנפרעת מהם, גרם שהרעו לבניך.

אבל^ד בבקשה ממך, יחזו – נקמתך.

ויבושו קנאת עם – יבושו מן הטובות שתעשה להם לישראל^ה ויהיו מקנאים בהם. אף אש צריך תאכלם.

א. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 778: ״זה״.

ב. כן בכ״י לוצקי 778, קירכהיים (לפי עדות ליטמן, עמ׳ 32). בכ״י מינכן 5 (במקום ״פתרונו בל חזו״): ״בשביל שלא ראו נקמתך. לשון הוה״.

ג. כן בכ״י מינכן 5, קירכהיים (לפי עדות ליטמן, עמ׳ 32). בכ״י לוצקי 778 חסרה מלת: ״ככה״.

ד. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י מינכן 5 (במקום ״אבל״): ״ועכשיו״.

ה. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״לישראל״.

יי וגו׳ – הטעם אחר שידך רמה והם לא יחזיון, יחזו שיקנאו לעמך, ויבושו, ותאכל האש צריך. ויש אומר יחזו קנאתך בכלם, והוא דבק בטעם אף אש צריך.

רמה ידך בל יחזיון When Thy hand is lifted up¹ they will not see. יחזו ויבשו קנאת עם But they shall see and be ashamed for their envy at the people; let them show their envy of Thy people, and be ashamed, אף אש צריך תאכלם And let the fire devour Thine enemies. Some explain the former phrase thus: Let them see Thy punishment inflicted upon all of them. According to this explanation, the phrase has the same meaning as the words אף אש צריך תאכלם yea, even the fire, which shall devour thine enemies.⁠²

1. רמה Is lifted up, that is, does not touch them or does not punish them.

2. A. V., They shall see and be ashamed for their envy at the people; yea the fire of Thine enemies shall devour them.—The Hebrew text has קנאתך בבלם יחזו, which is perhaps to be altered into יחזו קנאתך בכל עם, since the difference between the two explanations is, that according to the first, עם refers to Israel, according to the second, to all other nations, so that קנאת עם is either the envy of the heathen people at Israel, or the punishment inflicted upon all people, that are enemies to Israel or to God.

י״י כשרמה ידך – עליהם לשפטם ולינקם מהם הם אינם רואים שישובו ויחיו. כי לבניהם תצפון אונם ועמלם להכרית אחריתו בדור אחר שאין היכר והבחנה. אם מקרה הוא היה להם או אם משפט אלהים הוא.

והיה ראוי שיחזו – בעיניהם בחייהם קנאה שאתה מקנא לעם עני ודל אשר עשקו ורצצו לשפט משפטם ולריב ריבם לקבוע קבעיהם.

ויבושו – ממועצותהם שהיו סבורים לבלעם כשאול חיים ואין אלהים דורש לנפשם אף לכלות באש חמתך צריך המזידים והפושעים בך ביד רמה שלא ישובו על מוסר משפטיך.

י״י רמה ידך בל יחזיון – הם הרשעים אינם רואים כשרמה ידך, כלומר אינם חושבים בבא הפורענות על הרשעים כי מידך הוא.

יחזו ויבושו קנאת עם – יראו בעת הישועה כשתקנא לעמך ותושיעם, יראו הם ויבושו, כמו שאמר: קנאתי לירושלם ^א קנאה גדולה (זכריה א׳:י״ד), כי אז לא יוכלו לומר מקרה הוא, כי יראו מעט עם נושעים מעמים רבים, ואז יבשו ויכלמו.

אף אש צריך תאכלם – אותה האש תאכל צריך, כי כשיבוש האדם יהפכו פניו לאש, כמו שאומר: פני להבים פניהם (ישעיהו י״ג:ח׳).

א. כן בכ״י וטיקן 71, פריס 195, וטיקן אורבינטי 13. לוצקי 849: ״קנאתי לציון״. בנוסח המקרא שלנו: ״קנאתי לירושלם ולציון״.

בל יחזיון – רמז לרשעים שקדם זכרם וגם זכרם אחר כך, והם הרעים שהיו בירושלים שהיו אומרים לפתוח ולהמסר לסנחריב. ואחר בל יחזיון אמר יחזו.

תאכלם – האש תאכל צריך.

וכן דרשו בתנחומא ה׳ רמה ידך בל יחזיון, היה הנביא מבקש שלא יראו האומות בהטיב הקב״ה את ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא מוטב שיחזו ויבושו, והקשה הרב על הדרש הזה מדרך דקדוק, ופירש בו ה׳ נסתלקה גבורתך, מעל צריך בל ראו גבורתך כי ראו דרכם צלחה בבקשה יחזו ויבשו קנאת עם בטובה שתטיב לעמך, ואף הם בעצמם יראו משפט נקמתך שתאכלם אש, ויש מפרשים רמה ידך בל יחזיון שלא יראו עונג העולם הבא.

כן ה׳ רמה ידך בל יחזיון, רוצה לומר הרימה ידך ויכולתך עליהם, כיון שהם בלתי רואים, ומבלתי מבטים ביכולתך ולא יחזון אותו עוד כל ימי הארץ, אבל תכביד עליהם עונשך, וזהו בל יחזיון, ויהיה הרמת ידך עליהם באופן שיחזו ויבושו קנאת עם, רוצה לומר שיכירו ויראו הקנאה שאתה מקנא על עמך, ויענשו צוררי ישראל באש חרונך, והוא אומרו אף אש צריך תאכלם ולפי שהנביאים כולם היו מתנבאים על ביאת הגאולה, אמר ישעיהו שבזה לא נחה דעתו.

ה׳ רמה ידך – לשון רש״י כל יד רמה שבמקרא טעמו למטה וזם טעמו למעלה עד כאן. ויש לתמוה עליו שהמסורה אומרת רמה ג׳ לעיל בקריאה וסימן פן יאמרו ידינו רמה. רמה קרני בה׳. רמה ידך.

יחזיון – ענין הסתכלות כמו ואתה תחזה (שמות י״ח:כ״א).

קנאת – ענין נקמה.

רמה ידך – כשרמה ידך להכות בהרשעים הללו אינם מסתכלין שרמה ידך כי יחשבו למקרה.

יחזו – לכן יראו תשועת ישראל ויבושו אז בראותם הקנאה שיקנא ה׳ לעמו כי אז לא יוכלו לחשוב שבא במקרה כי יראו מעט עם נושעים מעמים רבים.

אף אש – ר״ל אף יראו משפט נקמתך שהאש תאכל צריך והם הצרים לישראל וכאלו צרו למקום.

רמה ידך – ידך – השגחתך וארח משפטיך, היתה מגביהה לשבת, לא היתה מתגלה לארץ (רש״י), כטעם מרום משפטיך מנגדו (תהלים י׳:ה׳).

בל יחזיון – והרשעים (הנזכרים אחרי כן במלת צריך) לא היו רואים אותה.

יחזו ויבושו קנאת עם – אבל לא היה עתיד להיות כן תמיד, אך עתידים היו לראות (בבושת וכלמה) קנאתך בעבור עמך. אף אש עתיד היה שתאכל צריך, וכן עשית. ורד״ק ורוזנמילר וגיזניוס פירשו רמה ידך כטעם יד נטויה, כלומר מוכנת להכות. ואין בל יחזיון עולה יפה לפי דרכם. ומתחלה פירשתי קנאת עם כמו הפוך (עם קנאה) כמו סמל הקנאה (יחזקאל ח׳:ג׳) כלומר העם המכעיסים אותך.

רמה – פעל עבר כי טעמו מלעיל, כמו הנה קמה אלומתי, הנה שבה יבמתך, אף אש צריך לדעת המפרשים כאילו כתוב אף צריך אש תאכלם, ולדעתי הוא סמוך, אש של צריך, גם יל״פ אף מענין כעס, אף אש, כעס אש של צריך, ע״ד עלה עשן באפו.

ה׳ – אומר ידעתי כי יש תשובה על זאת שלכן אין ה׳ מעניש את הרשע תיכף, כדי שיהיה מקום לבחירה, שאם היה ה׳ מעניש תיכף היו מתיראים לעשות רע והיו מוכרחים במעשיהם כמ״ש אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני אדם בהם לעשות רע, שאם היה מעניש תיכף היו מתיראים מן העונש, אבל הנביא משיב ע״ז לאמר ה׳ מה שרמה ידך כדי לבל יחזיון ר״ל שמרום משפטיך מנגדם מטעם לבל יחזו וכדי שיהיה מקום לשני צדדי האפשר לעשות רע או טוב, צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, אני אומר כי טוב יותר כי יחזו ויבושו ממעשיהם הרעים כי כבר נתמלא סאתם עד שראוים לקבל ענשם, משני פנים,

א. קנאת עם ראוי שתקנא על מה שעשו לעמך ולהושיעם,

ב. אף אש צריך האש שהבעירו הם בעצמם ראוי שתאכלם, כי כבר הרבו המוקד עד שהיתה למדורה גדולה.

יְהוָה! כאשר¹ רָמָה יָדְךָ להכות ברשעים הללו², בַּל – הם אינם³ יֶחֱזָיוּן – מסתכלים⁴ כי מידך היא⁵ אלא יחשבו שהפורענות באה במקרה, על כן⁶ יֶחֱזוּ – יראו את תשועת ישראל⁷ וְיֵבֹשׁוּ אז בראותם את⁸ קִנְאַת ה׳ שיקנא⁹ עָם – לעמו¹⁰ ויושיעם¹¹, אַף יראו הם את משפט נקמתך, כי¹² הַאֵשׁ את צָרֶיךָ¹³ תֹאכְלֵם¹⁴:

1. רד״ק.

2. מצודת דוד.

3. רד״ק, מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. רד״ק.

6. מצודת דוד.

7. מצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. מצודת דוד.

10. כי אז לא יוכלו לחשוב שבא במקרה, כי יראו עם מועט נושע מעמים רבים (רד״ק, מצודת דוד).

11. רד״ק.

12. מצודת דוד.

13. הם הצרים לישראל וכאילו שצרו למקום (מצודת דוד).

14. כלומר האש תאכל את צָרֶיךָ (רד״ק, מצודת דוד). כי כשיבוש האדם יהפכו פניו לאש (רד״ק). רש״י ביאר את הפסוק באופן זה, ״ה׳ ״נסתלקה ״יד״ גבורתך מעל צָרֶיךָ ״בל״ ראו גבורתך כי ראו שדרכם צלחה, בבקשה ממך ״יחזו ויבושו קנאת עם״ בטובה שתטיב לעמך״, אף״ בעצמם יראו משפט נקמתך ש״תאכלם אש״. ומלבי״ם מבאר כי למרות שיש תשובה למה אין ה׳ מעניש את הרשע מיד, כי אם היה ה׳ מעניש מיד היו מתייראים לעשות רע ולא היתה בחירה, משיב על כך הנביא ואומר, ה׳ מה שרמה ידך לבל יחזיון, ר״ל שמרום משפטיך כדי שלא יראו את העונש ויהיה מקום לעשות רע או טוב, אני אומר כי טוב יותר כי יחזו ויבושו ממעשיהם הרעים, כי כבר נתמלאה סאתם עד שראויים לקבל עונשם משני פנים, הראשון, קנאת עם, ראוי שתקנא על מה שעשו לעמך ולהושיעם, והשני, האש שהבעירו הם בעצמם ראוי שתאכלם, כי כבר הרבו המוקד עד שהיתה למדורה גדולה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון