Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

בְּעִדָנָא הַהִיא יְשַׁבְּחוּן תוּשְׁבַּחְתָּא חַדְתָּא בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה קִרְיַת תּוּקְפָא לָנָא פוּרְקָן יִתְשָׂם עַל שׁוּרָהָא וְרַחֲמִין.

פי ד׳לך אלוקת יסבח בהד׳א אלתסביח פי בלד יהודה יקולון אן לנא קריהֿ עז ג׳על אללה עלי אסוארהא ופצילהא אלגיאת׳.

פירשתי חומות וחל - [פציל = חֵל] כוונתי בו לחֵל החומה. מבהיר לשון זה הכתוב על יואב וישפכו סוללה אל העיר ותעמוד בחֵל (שמואל ב כ׳:ט״ו).

עשיתי בדיבור ישועה ישית מלה נסתרת . וביארתי ישית האל.

וקיצורו בשבח העיר ירושלים, באמרו עיר עז לנו משום שהיא הייתה המשכן האחרון של האומה בכל הארץ. ועד כמה שתהיה מיושבת, תקוות האומה לשוב אליה. והעוז קל יותר, סמוך לאותו זמן . בגלל עניינים אלה באו התוכחות והאיומים בעונש והתוגה, והבשורות והתהלות בשם ירושלים, כפי שהוא מבואר... האריך בנאומים והגיע לאומות אשר...ולא ראו ירושלים... ולא נכנסו לארץ כלל, וקראו לירושלים... ירושלים.

עיר עז לנו ישועה^א ישית – העיר [ירושלם]⁠^ב שהוא תמיד [מאז]⁠^ג לנו לעֹז ישועה ישית המושיע את חומותיה ואת חילה.

חֵיל – חומה שלפני החומה הגבוהה.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94, אך יש מחיקות בכמה מכתבי היד. בכ״י לוצקי 778: ״ישועות״.

ב. המלה בסוגריים המרובעים מופיעה בכ״י ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. היא אינה מופיעה בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260.

ג. המלה בסוגריים המרובעים מופיעה בכ״י אוקספורד 165, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. היא אינה מופיעה בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260.

The city that was our strength, salvation shall He place The city of Jerusalem, which was always our strength from time immemorial, the Savior shall place salvation for its walls and its bulwark.

and a bulwark a low wall before the high wall.

ביום ההוא – ביום שהשח והשפיל משגב חומות מואב.

יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עוז לנו ישועה ישית חומות וחיל – ישועה שם הקב״ה בחומות וחיל של ירושלם.

חומות וחיל – שורא ובר שורה.

ביום – עיר עז לנו – זאת ירושלם שהיא עוז לנו.

השם ישית החומות וחיל החומה.

עיר עז לנו ישועה ישית To a city which is strength to us,⁠¹ he will appoint salvation. To Jerusalem, which is strength unto us, God will appoint salvation.⁠²

חומות וחל For walls and bulwarks. חֵל הַחוֹמוֹת ═ חֵל the fence of the walls.⁠³

1. A. V., We have a strong city.

2. After ישית the word ישועה salvation seems to have been omitted in the Hebrew text.

3. See Ibn Ezra on 15:1 and ibid. Note 2; on 21:11, Note 22.

חומות וחיל – שלא ירדו חומותיה ולא יהרסו כמבצר משגב מואב.

ביום ההוא – כל זה בזמן הישועה, והשיר שיושר הם אלו הפסוקים שאומר והולך.

ואמר: בארץ יהודה – כי שם תהיה המלחמה והתשועה.

ואמרו על ירושלם שהיא עיר עז לנו, והשית הקב״ה חומותיה וחילה ישועה, וכן אומר: וקראת ישועה חומתיך (ישעיהו ס׳:י״ח). וחיל – היא החומה הקטנה שלפני החומה הגדולה.

ובדברי רז״ל: מאי חיל וחומה? שורא ובר שורא.

או יהיה פירוש חיל – החפירה שסביב החומה, מתרגמינן: גיא חילתא.

חומות וחיל – כטעם חל וחומה (איכה ב׳:ח׳).

אבל ירושלם לא תהיה כן כי אם בהפך, שביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה ויאמרו עיר עוז לנו ישועות ישית חומות וחיל, ומפני שעיר לשון נקבה ועז לשון זכר, נראה לפרשו שעיר סמוך לעז, שהוא שם להקדוש ברוך הוא שהוא עזוז וגבור, יאמר עיר הכח והיכולת היא שלנו, וישועות ישית היא בחילה ובחומותיה, ואם בזמן גלותה הגוים באו מקדשה, עתה לא יהיה כן כי לא יוסיף עבור בה עוד ערל וטמא.

[עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית]. יש לנו עִיר עוז, עיר של מלוכה¹, ׳חומת אש סביב [ולכבוד אהיה בתוכה]׳ (זכריה ב ט)², ואותו העוז יָשִׁית ה׳ ישועות, ׳חתת אלהים׳ (בראשית לה ה)³, שיהיו חוֹמוֹת וָחֵל⁴:

1. ׳מעלת העז הוא המלך, שהוא יותר עז ותקיף מכל אחר זולתו במלכותו, כאמרם ז״ל (ב״ר צט ו) אין עוז אלא מלכות׳ (לשון רבינו בבראשית מט ג). הרי ש׳עוז׳ ו׳עז׳ משמעות אחת להם. והכוונה לירושלים שבה תתגלה השכינה.

2. כלומר, ה׳ ישרה בה את שכינתו ותתגלה מלכותו בה לעין כל. ובזכריה שם פירש רבינו: ׳חומת אש - שיכוֶה כל שאינו מזומן לה׳, והיינו מי שאינו מוכן ואינו ראוי להשראת השכינה, כמו שיתבאר בסמוך.

3. ביעקב אבינו כתוב שם: ׳ויסעו ויהי חתת אלהים על כל העמים׳ וגו׳, ופירש רבינו: ׳כי בנסעם משכם שהיתה עיר מבצר, היתה סכנה שיתקוממו הסביבות עליהם בדרך, ולכן הוצרך אז שתהיה חתת אלהים עליהם׳. הרי ש׳חתת אלהים׳ בא במקום החומות, כי כל זמן שהיו בעיר מבצר לא היו צריכים לכך. ולכן גם כאן תהיה חומה של השראת השכינה סביב לעיר, שתהיה בכך ׳חתת אלהים׳ על הסובבים, נמצא שבכך ש׳לכבוד אהיה בתוכה׳, תהיה ׳חומת אש סביב׳.

4. ה׳ יעשה שהישועות יהיו חומה וחיל, שתהיה חתת אלהים על הגויים כך שלא יהיה צורך בחומה וחיל, אלא יהיה ׳חומת אש סביב׳ לירושלים שהיא עיר מלוכה, ׳שכן יעשה לימות המשיח, שלא יצטרכו לחומות עיר ולמבצרים, כאמרו (זכריה ב ח-ט) ׳פרזות תשב ירושלים׳ [שלא תצטרך לחומה], ׳ואני אהיה לה נאום ה׳ חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׳ (פירוש רבינו לזכריה יד טז). כלומר, אף שתהיה פרוזה ללא חומה, כיון שאהיה לכבוד בתוכה, שאשרה שם את שכינתי, ממילא תהיה ׳חתת אלהים׳ על סביבותיה, ובכך ׳אני אהיה לה חומת אש סביב׳. ולכן בפסוק הבא אמר ׳פתחו שערים׳, וכמו שכתב שם. [ושאר המפרשים פירשו כאן שה׳ ישית ישועה לחומותיה]. ולהלן (לב ו) פירש רבינו: ׳חוסן ישועות – חתת אלהים על הסביבות׳. והנה בסוף זכריה התנבא על מלחמת גוג ומגוג, ושם (יד טז) כתוב: ׳וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה׳ צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת׳. ופירש שם רבינו: ׳חג הסוכות - המורה ׳כי בסוכות הושבתי׳ (ויקרא כג מג), בלתי יראת האומות שיבואו עליהם, להורות שכן יעשה לימות המשיח, שלא יצטרכו לחומות עיר ולמבצרים, כאמרו ׳פרזות תשב ירושלים [וגו׳], ואני אהיה לה נאום ה׳ חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׳⁠ ⁠׳. הרי שטעם מצות ישיבת סוכה היא לזכר מה שה׳ הושיב את ישראל בסוכות כאשר יצאו ממצרים, ואף על פי כן לא התייראו מן הגויים שסביבותיהם, וכדי לרמז על מה שיהיה לעתיד לבוא, שלא יצטרכו ישראל שבירושלים לחומה להגן עליהם מאויביהם, לכן תוכל ירושלים לשבת ׳פרזות׳, ללא חומה, כי ה׳ יהיה עבורה ׳חומת אש סביב׳. ובמאמר ׳חג הסוכות ומצוותיו׳ הנדפס בסוף פירוש רבינו לזכריה התבאר בס״ד באריכות עניין ׳חומת אש׳ ו׳חתת אלהים׳ וה׳ישועות׳ מתוך פירושי רבינו המפוזרים, ומבואר שם שהתגלות השכינה בירושלים היא עצמה תביא את מגיפת גוג ומגוג, ע״ש.

חומות וחל – בספרים מדוייקים מלא דמלא וכן הוא במסורת תילים נ״א.

ישית – ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהלים ע״ג:ט׳).

חומות – כמו בחומות.

וחל – הוא החומה נמוכה שלפני הגבוה כמו ויאבל חל וחומה (איכה ב׳:ח׳).

ביום ההוא – ביום מפלת גוג.

עיר עז לנו – ירושלים שהיתה לנו למעוז מעולם הנה גם עתה ישים האל ישועה בחומתה וחילה ולא תשלוט בהם יד האויב.

עיר עז לנו – יש לנו עיר עז, כמו קרית עז (משלי י׳:ט״ו, י״ח:י״א-י״ט). ודעת בעלי הנקוד עיר שהיא עז לנו, אך מדרך השיר שיהיו מאמריו קצרים ונפרדים זה מזה.

ישועה ישית חומות וחיל – ה׳ שת חומותיה וחילה ישועה, כטעם וקראת ישועה חומותיך {ישעיהו ס׳:י״ח} (רד״ק), כלומר ה׳ עשה שחומותיה וחילה תהיינה ישועה, שלא יוכל אויב לבא בהן, וכל אשר בעיר יהיו נושעים. והכוונה שלא תוסיף בבל להגלותנו מארצנו.

ישועה ישית חומות וחיל – ישית את החומות והחיל שיהיו ישועה כמו ואשיתהו בתה (למעלה ה׳:ו׳), כי תשיתהו ברכות (תהלים כ״א:ז׳), מעין ישיתוהו (שם פ״ד:ז׳), אם לא אשיתך מדבר (ירמיהו כ״ב:ו׳), ורוזנמילר וגיזניוס פירשו שהישועה תהיה לה כחומות וחיל.

ישועה ישית – כמליצה זו לקמן (ם׳ י״ח) וקראת ישועה חומותיך, וחומה היא הגדולה וחיל הקטנה.

ביום – היא נבואה עתידה, או נתקיימה בימי חזקיה עיר מצייר כי השבים מן הגולה בימי חזקיה שהם עשרת השבטים שבו רבים מהם, (או מוסב על לעתיד) יאמרו יש לנו עיר עז שהיא ירושלים, אבל חומתיה לא יהיו בצורים ע״י בנין בני אדם רק הישועה ישית ה׳ להיות אליה חומה וחיל, ישועת ה׳ היא תהיה משגב ומבצר לה.

בַּיּוֹם הַהוּא ביום מפלת גוג¹ יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה², וכך ישירו³; עִיר – העיר ירושלים שהיתה מאז⁴ עָז – מעוז⁵ לָנוּ, הנה גם עתה⁶ יְשׁוּעָה יָשִׁית – ישים⁷ האל⁸ המושיע⁹ חוֹמוֹת – בחומותיה¹⁰ וָחֵל – וְחֵילָהּ¹¹, ולא תשלוט בהם יד האויב¹², ואם בזמן גלותה הגויים באו אל מקדשה, מעתה לא יהיה כן כי לא יוסיף לעבור בה עוד ערל וטמא¹³:

1. מצודת דוד. ומלבי״ם ביאר כי ניתן לבאר את הפסוק גם על ימי חזקיהו בהם התקיימה הנבואה כששבו מן הגולה רבים מעשרת השבטים.

2. ואמר בארץ יהודה כי שם תהיה המלחמה והתשועה (רד״ק).

3. רד״ק.

4. רש״י, מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. מצודת ציון.

8. מצודת דוד.

9. רש״י.

10. רש״י, אבן עזרא, מצודת ציון.

11. רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד. ״חֵיל״ היא החומה הקטנה שלפני החומה הגבוהה (רש״י, רד״ק, מצודת ציון, מלבי״ם). ורד״ק הביא כי בדברי רז״ל חיל וחומה הם שורא ובר שורא, דהיינו חיל היא החפירה שסביב החומה.

12. מצודת דוד.

13. אברבנאל. מלבי״ם מבאר כי עשרת השבטים השבים מן הגולה בימי חזקיה (או שלעתיד לבוא בזמן הגאולה) יאמרו יש לנו עִיר עָז שהיא ירושלים, אבל חומתיה לא יהיו בצורים ע״י בניין בני אדם אלא ישועת ה׳ היא תהיה משגב ומבצר לה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון