Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

בְּלֵבָב שָׁלֵם נְטָרוּ שְׁלָמָא שְׁלָמָא יִתְעֲבֵיד לְהוֹן אֲרֵי בְמֵימְרָךְ אִתְרְחִיצוּ.

יצר סמוך תצור שלום שלום – רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, רבי חנינא בר פפא אמר אם בא יצרך להשחיקך סמכהו בדברי תורה ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את השלום, תצור שלום אין כתיב כאן אלא שלום שלום, וא״ת שאינו ברשותך, ת״ל כי בך בטוח, כבר הכתבתי עליך בתורה ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו. רבי סימון אומר אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בדברי תורה, ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת שני עולמות שנאמר שלום שלום.

לכ׳לק מסנוד אליך תחפט׳ אלסלאם יא סלאם אד׳ ות׳קו בך.

יצר סמוך תצר שלום שלום – שיעורו: ״ליצר סמוך אליך״.⁠¹ הפירוש: לאלה הנשענים עליך מבין יצוריך, שמור להם את השלום, כי הם בוטחים בך. ו׳בטוח׳ כאן הוא <במעמד> בינוני פועל, כמו ״השכוני באהלים״ (שופטים ח׳:י״א) ושכמותו. והראשונים מרבים להשתמש במשקל זה באומרם: ״רכוב על החמור״ (ב״מ ח ע״א), ׳ארוס׳ (כתובות יג ע״ב), ועוד רבים בלשונם.⁠²

1. תפיסה זו מונחת ביסוד ניסוח תרגומו של רס״ג: ״לכ׳לק מסנוד אליך״ – ״ליצורים הנשענים עליך״. בדומה לכך ריב״ג באצול ערך ׳יצר׳.

2. השווה ריב״ג באללמע עמ׳ 154 ו-309 (רקמה עמ׳ קעז ושכה).

יצר – שהיה סמוך [על הקב״ה]⁠^א ונשען בחזקה שלא זז מאמונתו בשביל שום אימה ויסורין.

תִצֺּר – שיהא שלום, כי בך היה בטוח, לפיכך הגון לך לנצרו.

א. המלים בסוגריים המרובעים מופיעות בכ״י אוקספורד 165, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. המלים חסרות בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260.

The creature that relied on the Holy One, blessed be He, and depended on Him steadfastly, that did not deviate from his faith because of any fear or torture.

You shall guard that there be peace, for he trusted in You. It is, therefore, fitting for You to guard him.

יצר סמוך – שהיה שמור^א ונשען בחזקה, שלא זז מאמונתו בשביל שום אומה וייסורין.

תצור שלום שלום – לפיכך נצר להם הקב״ה שלום מן המלכיות, כלומר אף אתה הקב״ה לא קיפחת שכרם^ב שנצרת להם שלום.

תצור – כמו: נוצר חסד לאלפים (שמות ל״ד:ז׳).

כל כך למה? כי בך בטוח – שבטחו בך בגלותם שאתה גואלם.

א. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778: ״סמוך״.

ב. כן בכ״י מינכן 5, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״שלום מן המלכיות... קיפחת שכרם״.

יצר וגו׳ – מי שיצרו סמוך עליך, אתה השם תצרנו בשלום, ויש אומרים שיתכן להיות מלת שלום זכר גם לשון נקבה.

יצר סמוך תצר שלום Thou wilt keep him in perfect peace whose mind is stayed on thee. Others are of opinion that שלום may be used as masculine and feminine.⁠¹

1. According to this opinion the translation of the passage is as follows: Peace will guard him whose mind is stayed on thee. There is, however, no other instance in the Bible of שלום being used as a feminine noun.

יצר – לבם הסמוך ובטוח בך שתקיים מבטחך, כענין סמוך לבו לא יירא.

תצר – תתן להם יצר ומחשבת שלום שלום – שלא יירא,

כי בך בטוח – ולכך תן לו לב בטוח בלי פחד לעולם.

יצר סמוך – אומר כנגד האל, היצר שהוא סמוך ונשען עליך, תצור אותו, כי בך בטוח – לפי שבטח בך נצרת אותו, ונתת לו שלום שלום. והכפל לחזק השלום.

בטוח – שם תאר, בשקל פעול.

יצר – אין בזה השרש רק ענין אחד מטעם יצירה, כחומר ביד היוצר (ירמיהו י״ח:ו׳), והטעם צורה בחומר.

וטעם סמוך – בך, כמו בך בטוח.

תצר – כנוי לשם.

ועל זה אמר יצר סמוך תצור, והשני שישים שלום ביניהם ומשאר האומות, וזהו שלום שלום כי בך בטוח, וה״ר אברהם אבן עזרא פירש מי שיצרו סמוך עליך, אתה ה׳ תנצרנו בשלום.

[יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם]. ואתה שָׁלוֹם¹, סיבת כל נצחיות², תִּצֹּר³ יֵצֶר סָמוּךְ - ההמון הסָמוּךְ בקבלת זקניו⁴, ותצור השָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ, שידע זה במופת⁵:

1. אתה ה׳ ששמך ׳שלום׳.

2. ה׳ הוא מקור וסיבה לנצחיות כל נברא, שרק הוא יכול לתת קיום נצחי, ולכן הוא מכונה ׳שלום׳, כי בשלימות ובשלום תהיה הנצחיות. וביאור הדבר מצינו לרבינו בשיר השירים (א א), שה׳ נקרא ׳המלך הקדוש שהשלום שלו, כמו שפירשו הם ז״ל (שבועות לה:), כי אמנם מציאות הנמצאות יהיה בשלום בלתי מנוגד, וההפסד יהיה בהתנגדות הפכו, ומאותו הממציא כל הנמצא יהיה השלום, וההפסד יהיה בהסתיר פניו ממנו, כאמרו (תהלים קד כט) ׳תסתיר פניך יבהלון [ואל עפרן ישובון]׳, ובכן קצת הקדמונים בהגידם התחלות המציאות אמרו שהם השלום והריב׳. כלומר, המשך קיומו של כל נמצא הקיים יהיה כאשר יש שלום בין כל מרכיביו ואין שום דבר המתנגד למציאותו, ואילו ההפסד והכליון של כל דבר בא כאשר יש בו דבר אחר שהוא הפוך לו ומתנגד למציאותו. וכל דבר חומרי מורכב מארבעה יסודות המתנגדים זה לזה, ולכן החומר כלה ונפסד. וכיון שה׳ הוא שברא והמציא את כל הדברים הנוגדים זה את זה, רק הוא יכול לעשות ׳שלום׳ ביניהם כאשר תהיה השפעת ה׳ על הדבר, כי רק מי שהמציא את שני ההפכים, הוא שיכול לקיים את שניהם ביחד בשלום. ולכן כאשר תהיה השראת השכינה על אותו הנמצא, לא יתנגדו מרכיביו זה לזה, ויהיה שלום ביניהם, וממילא יתקיים הדבר לעד. וזו כוונת מה שפירשו חז״ל שה׳ נקרא ׳שלמה׳ - ׳מלך שהשלום שלו׳, שה׳ הוא העושה שלום בין המרכיבים המתנגדים זה לזה ומכלים זה את זה, ועל ידי שישרה שכינתו על איזה נמצא, יתקיים הדבר לעד. ובבמדבר (כה יב) פירש רבינו ענין ׳ברית שלום׳ הניתן לפינחס: ׳את בריתי שלום - ממלאך המוות, כענין עֹשֶֹה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו (איוב כה ב), כי אמנם ההפסד לא יקרה אלא בסיבת התנגדות ההפכים, וזה [הברית של ׳שלום׳] אמנם נתקיים בפינחס שהאריך ימים הרבה מאד מכל שאר אנשי דורו וכו׳, וכל שכן לדברי האומר אליהו זה פינחס והוא עדיין חי וקיים, [וזכה לכך] תחת אשר קנא לאלקיו, ומאחר שהוא רָב את ריבי, אצילהו מריב כל התנגדות, ויהיה לו השלום׳. וראה עוד מש״כ רבינו על דרך זה בבמדבר (ו כו) ׳וישם לך שלום׳.

3. תשמור.

4. המון עם ישראל המאמינים בה׳ מפני שכך קיבלו מאבותיהם, אף כי לא התבוננו להשיג זאת בשכלם, שהוא סמוך על ׳יצר׳, על המחשבה שקיבל מאבותיו, כי ׳יצר׳ עניינו פעולת המחשבה (מצודות), ולא עיין והתבונן בכך.

5. ותשמור ותיצור גם מי שהשיג שלימות על ידי העיון בהתבוננות בשכלו והביא מופתים וראיות שכליות על ידיעת ה׳ שבו, וגם הוא נקרא ׳שלום׳, שכן בשלימותו הוציא את כח ׳צלם אלהים׳ שבו אל הפועל, והרי הוא נצחי, והוא ׳בטוח׳ עליך ולא רק ׳סמוך׳ כהמון העם, כיון שהכרתו בגדלות ה׳ היא חזקה יותר. הרי ש׳שלום׳ הראשון הוא תואר לה׳ שהוא מקור השלימות, והשני הוא תואר לצדיק שהשיג שלימות.

יצר – ענין פעולת המחשבה כמו וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ו׳:ה׳).

סמוך – ענין השענה.

תצור – ענין שמירה כמו יצרנהו כאישון עינו (דברים ל״ב:י׳).

יצר סמוך – המחשבה שהיה נשען על האל השלום תצור אותו לבל יחרד וכפל מלת שלום לחזק הדבר.

כי בך בטוח – ר״ל כן ראוי הדבר הואיל ובטח בך.

יצר – נראה לי מלשון ויצר אמר ליוצרו (למטה כ״ט:ט״ז) שענינו יציר או נוצר, וכל דבר שקבל צורתו מאחר, וכאן הכוונה על האדם יציר האל, והוציאו בלשון זה להיותו נופל על לשון תצור שלום שאחריו. וראב״ע ורד״ק (בשרשים) ורוזנמילר וגיזניוס פירשו ענין לב ומחשבות כמו וכל יצר מחשבות לבו {בראשית ו׳:ה׳}, וכאן הכוונה מי שלבו סמוך, שמחשבותיו בטוחות, כמו סמוך לבו (תהלים קי״ב:ח׳), ונראה לי שאין יצר כמו לב, ושלא יתכן לומר לא יצר סמוך ולא מי שיצר לבו סמוך, כי יצר ענינו לדעתי עצה וגזרה, וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ו׳:ה׳) ענינו גזרת מחשבות לבו, מה שמחשבות לבו גוזרות ויועצות לעשות, כטעם ויוצרה מרחוק לא ראיתם (למעלה כ״ב:י״א), וכמו הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחושב עליכם מחשבה (ירמיהו י״ח:י״א), ולפי זה לא יתכן לומר יצר סמוך, כי הלב הסמוך ובטוח לא יגזור לעשות שום מעשה, אלא ישב ולא יפעל, וכטעם דם לה׳ {תהלים ל״ז:ז׳}, שב דומם וקוה אל ה׳ והוא יפעל.

תצור שלום שלום – אתה תשמור אותו בשלום רב.

כי בך בטוח – כשהוא בטוח בך, כי לא די שיהיה סמוך, אבל שיהיה סמוך בה׳, לא בדבר אחר.

יצר – כח המצייר אשר בלב כי יצר לב האדם רע, ליצר מחשבות לבב עמך, ושלום הראשון הוא דבור הקריאה (וואקאטיף).

יצר – מסב פניו אל השלום, אומר אתה השלום, יצר סמוך תצור שלום – יצר ומחשבות לב הסמוך ונשען בתקפו ואמונתו, תנצרנו אתה שלום! שיהיה לו שלום באמת,

כי בך אתה השלום! על ידך יהיה הלב הזה בטוח ולא יירא רע.

ואומר הנביא לה׳¹, מי שֶׁהַיֵצֶר שלו² היה³ סָמוּךְ – נשען⁴ עליך בחזקה ולא זז מאמונתו בשביל שום אימה ויסורין⁵ אתה ה׳⁶ תִּצֹּר – תשמור⁷ שיהא⁸ שָׁלוֹם – בשלום⁹, ושיהיה לו¹⁰ שָׁלוֹם באמת¹¹ כִּי בְךָ היה¹² בָּטוּחַ ולפיכך הגון לך לְנָצְרוֹ¹³:

1. רד״ק.

2. אבן עזרא. היא פעולת המחשבה (מצודת ציון). כלומר המחשבה שהיה נשען על האל, השלום ישמור אותו (מצודת דוד).

3. רש״י.

4. מצודת ציון.

5. רש״י.

6. אבן עזרא.

7. מצודת ציון.

8. רש״י.

9. אבן עזרא.

10. מלבי״ם.

11. מלבי״ם. וכפל מילת שלום לחזק הדבר (רד״ק, מצודת דוד). ומלבי״ם מבאר שפונה אל השלום ואומר לו אתה השלום תשמרנו שיהיה לו שלום באמת.

12. רש״י.

13. רש״י, מצודת דוד. ובמדרש, רבי חנינא בר פפא אמר, אם בא יצרך להשחיקך סמכהו בדברי תורה, ואם עשית כן מעלה אני עליך כאילו ״בראת את השלום״, ״תצור שלום״ אין כתיב כאן, אלא ״שלום שלום״, וא״ת שאינו ברשותך, ת״ל כי בך בטוח, כבר הכתבתי עליך בתורה ״וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״ (בראשית ד, ז), רבי סימון אומר אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בדברי תורה, ואם עשית כן מעלה אני עליך כאילו ״בראת שני עולמות״ שנאמר שלום שלום (ילקוט שמעוני).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון