Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

יְהַבְתָּא לְהוֹן אַרְכָּא לְרַשִׁיעַיָא אִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָךְ וְלָא תָבוּ כָּל יוֹמִין דַהֲווֹ קַיָמִין יַעְבְּדוּן קְשׁוֹט עַל אַרְעָא חֲווֹ שַׁקָרִין אַף אִינוּן לָא יֶחֱזוּן בְּתוּשְׁבְּחַת יְקָרָךְ יְיָ.

יחן רשע בל למד צדק – רבי שמלאי ואמרי לה בשם רבי אבהו בשעה שאמר יצחק לעשו ולכה אפוא מה אעשה בני, אמר יצחק לפני הקב״ה רבש״ע יוחן. א״ל רשע הוא, א״ל בל למד צדק לא כבד את הוריו, א״ל בארץ נכוחות יעול עתיד לפשוט ידיו בבית המקדש, א״ל אם כן השפע לו טובה בעוה״ז ובל יראה גאות י״י לעתיד לבא הוי משמני הארץ יהיה מושבך.

ואמא אלט׳אלם פקד יראף פלא יתעלם אלתעדיל ופי מכאן אלצואב יג׳ור אלקצ׳א ולא ירא קדרהֿ אללה בחקהא.

יוחן רשע בל למד צדק – וכי יש לחון לפניך את הרשע עשו אשר דר בין שני צדיקים ולא למד צדק, ובארץ נכחות – ירושלם ובית המקדש, יעול – לשלול ולבוז ולהשחית.

ובל יראה גאות י״י – לא חשב בעיניו גדלך וגאותך. ובל יראה – לשון רגילותו תמיד לא ראה ולא חשב, כמו ככה יעשה איוב (איוב א׳:ה׳).

Shall the wicked be favored who did not learn righteousness Should you favor the wicked Esau, who lived between two righteous men and did not learn righteousness?

in the land of uprightness Jerusalem and the Temple, he will deal unjustly, to pillage and spoil and to destroy.

and he does not see the pride of the Lord He did not regard Your pride and greatness. The expression, וּבַל יִרְאֶה, (lit., he shall not see,) is an expression of a habitual act, meaning: he did not see, he did not regard. Comp. "In this manner, Iyyov was wont to do (יַעֲשֶׂה)" (Iyyov 1:5).

יוחן רשע בל למד צדק – אתמהה: כך היא מידת הדין נותנת, שיהא נחנן רשע – זה עשו הרשע, בשביל שלא למד צדק.

בארץ נכוחות יעול – במקום המשפט, היא ירושלם, שם יעול שהחריבה.

ובל יראה גאות י״י – מי גרם לו שהחריב את ביתך והגלה את בניך, שלא ראה גאות י״י,⁠^א לא ראה שנפרעת ממנו. שאילו נפרע ממנו, לא יסף עוד להרע לבניך.⁠^ב

גאות י״י^ג – הוא כשהקב״ה נפרע מן האומה,⁠^ד שכן הוא אומר במצרים: אשירה לי״י כי גאה גאה (שמות ט״ו:א׳), וכן בפרענות סנחריב הוא אומר: זמרו י״י כי גיאות עשה (ישעיהו י״ב:ה׳).

א. כן בכ״י פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 הושמט ע״י הדומות: ״מי גרם לו... גאות י״י״.

ב. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778: ״לפניך״.

ג. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״י״י״.

ד. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777: ״הרשעים״.

יחן – מפעלי הכפל כמו על כמון יוסב (ישעיהו כ״ח:כ״ז).

והנה הטעם כי השם יחן על הרשע והוא לא ילמד צדק, והטעם שיאריך לו אולי ילמוד.

בארץ נכוחות – במקום שיש שם יושר, יעשו עולה.

נכוחות – מגזרת נכח כמו טובים ונכוחים (שמואל ב ט״ו:ג׳), ולא ישים לב לראות גאות השם.

יחן Let favour be shewn. A verb ע"ע; it is a form like יוסב is turned (28:27).⁠¹—God is merciful to the wicked, but they will not learn righteousness; He has patience with them for a long time, they might perhaps improve.

In the land of uprightness. In the place where the people are upright, they (the wicked) will do wrong.

נבחות Straightforwardness. It is related to נכח before (Ex. 26:35); comp. נכחים right (2 Sam. 15:3). And will not behold, etc. He does not wish to consider the greatness of God.

1. יֻחַן is future Hophal of יוסב ; חנן future Hophal of סבב.

ואז יוחן רשע בל למד צדק – שבארץ נכוחות ומישרים שעושין בה משפט וצדק יעול – ולא ילמד היטב.

ושאינו רוצה בחייו גיאות י״י – ומשפטו שיעשה בו ואתה שמכריתו מן העולם לאחר מותו בלי אחרית ותקוה והיה עולמך מתקיים אף בהם.

בל למד, ובל יראה – כלומר שלא למד צדק בארץ הנכוחות והצדק, וגם לא ראה מוסרך ותוכחותיך שישוב ויחיה.

יוחן רשע – ופירושו בתמיה. אמר: יוחן רשע? והוא לא למד צדק בעבור משפטיך, כי אמר: אינם למוסר אלא מקרה הוא בעולם, לית דין ולית דיין.

בארץ נכוחות יעול – בארץ ששבו לעשות נכחות ונוסרו בעבור משפטיך שנגעו בהם, הוא לא כן יעשה, אלא יעול – יעשה עול במשפטו.

ובל יראה גאות י״י – יש מפרשים אותו דרך תפלה לאל, שלא יראה הרשע גאות י״י, כלומר שלא יראה בטובה.

והנכון שהוא על דרך הוה, כמו שאמר: יעול, ולמה? שאינו רואה בגאות י״י, ולא יחשוב שהאל משגיח בעניני בני אדם ויגאה עליהם לגמלם כרשעם.

יחן רשע – גם זה אחד מסודות כתבי הקדש, רוצה לומר לכתוב מאמרים שלא יזכרו רק בתמה, וגם זה דרך הגיוני ונכון אצל בעלי ההגיון, ואולם אין זה בספרי החכמות אלא אם כן מפורש בכתוב מלת התמה, כמו הה״א או זולתו, אבל הנביאים הסכימו לעשות כן, ובכלל לדבר ולכתוב בכל מיני שתוף מובן שהם רבים לאין מספר, וכל זה להסתיר הסודות שם, כי אין ראוי לגלותם לכל, כי יזיק להם ולשרידים אשר י״י קורא, ובזה הסכימו כל הפילוסופים, ועל כלם הפליג אבן סינא, שאמר שאין ראוי לגלות להמון שאין השם גשם, אבל אין כן דעת תורתנו, וכבר באר זה המורה (מורה נבוכים) אבל בצד, ואלה ענינים יקרים מאד, והכל אוצר י״י יבוא.

והוא אומרו יוחן רשע בל למד צדק, ולכן התפלל שלא יראה בגאות ה׳. ובבראשית רבה (ס״ז ה,) יוחן רשע בל למד צדק, ר׳ שמלאי ואמרי לה בשם רבי אבהו, בשעה שאמר יצחק לעשו (בראשית כז, לז) ולך איפה מה אעשה בני, אמר יצחק לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם יוחן, אמר רשע הוא, אמר ליה בל למד צדק, לא כבד את הוריו, אמר ליה בארץ נכחות יעול, עתיד הוא לפשוט ידיו בבית המקדש אמר ליה אם כן השפע עליו טובה בעולם הזה, ובל יראה גאות ה׳ לעתיד לבוא, הוי (שם לט) ומשמני הארץ יהיה מושביך.

באומרו יוחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות ה׳, רוצה לומר וכי דבר ראוי והגון הוא שירוחם ויוחן הרשע, שלא למד הצדק מימיו, ובארץ נכחות שהיא ארץ ישראל יעול, ויעשה חמס ולא יהלל גבורתך, ולא יודה יכולתך, אבל יאמר בכח ידי עשיתי, שאינו מיחס הצלחותיו ליכולת האלהי, כי אם לכחו, והוא אומרו ובל יראה גאות ה׳, וכיוון שהדבר ברשעתו.

לפיכך¹ יֻחַן רָשָׁע, דור שכולו חייב², בַּל לָמַד צֶדֶק בגולה³, בְּאֶרֶץ מי שנְכֹחוֹת יְעַוֵּל, ׳יוצר עמל עלי חק׳ (תהלים צד כ)⁴, ובארץ מי שלא יִרְאֶה גֵּאוּת ה׳ שמקיים בניו לבין האומות⁵:

1. מכיון שאף עמי הארץ שבישראל יעבדו את ה׳ כאשר יצאו מן הגלות.

2. בסנהדרין (צח.): ׳אמר רבי יוחנן, אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב׳. ומתפלל הנביא שיחון ה׳ את ישראל גם אם יהיה הדור כולו חייב. [ושאר המפרשים שפירשו את העניין על הגויים נאלצו לפרש שהוא לשון תמיהה, ׳האם יוחן רשע׳].

3. כלומר, יוחן על אף שלא למד ׳צדק׳ כאשר היה בגלות בין האומות, כי בבוא הגאולה וכאשר יבואו משפטי ה׳ על הארץ, ילמד צדק, כמבואר בפסוק הקודם. ו׳צדק׳ היינו לעבוד את ה׳, כמו שביאר שם, שעל זה כתוב ׳תעבדון את האלהים על ההר הזה׳.

4. כלומר, כי הטעם שישראל לא למדו צדק, הוא מפני שנמצאים בארצו של מי ש׳יעוול נכוחות׳, שיעקם דברים הישרים. ובתהלים שם פירש רבינו שהכוונה לאדום, שהוא ׳יוצר עמל - הטעאות, מצייר דעותיו הנפסדות שהם עמל ואון אצל כל משכיל, עלי חק ומצוות התורה, באמרם שהם חידה והודאה על שקריהם׳. כלומר, בני אדום שביניהם ישראל נמצאים בגלות, דרכם להלביש את שקריהם בתוך התורה, כאילו שזו כוונתה האמיתית, וכאילו רמזה והודתה לשקריו. וזהו ׳נכוחות יעוול׳, שמעוול ומעקם את התורה שהיא ישרה. [ומדברים אלה נמצינו למדים פירוש חדש בדברי הגמרא (מגילה ו.): ׳ואמר רבי יצחק, מאי דכתיב יוחן רשע בל למד צדק, אמר יצחק לפני הקב״ה, רבונו של עולם, יוחן עשו, אמר לו [ה׳ ליצחק] רשע הוא, אמר לו [יצחק], בל למד צדק, אמר לו [ה׳], בארץ נכוחות יעול, אמר לו [יצחק], אם כן, בל יראה גאות ה׳⁠ ⁠׳. ופירש רש״י: ׳בארץ נכוחות יעול - את ירושלים יחריב׳. ולפירוש רש״י מה שאמר יצחק ׳בל למד צדק׳, הכוונה ששאל האם אין ללמד עליו זכות. אך לדברי רבינו יש לפרש שיצחק ישאל ׳בל למד צדק׳, האם לא למד תורה (ראה ח״א מהרש״א שם), וה׳ יענה לו ׳בארץ נכוחות יעוול׳, הוא אמנם למד תורה, אבל עשה כן כדי לעקמה ולזייפה, להכניס בה את דברי הבליו. ולזה יענה יצחק ׳אם כן בל יראה גאות ה׳⁠ ⁠׳. וראה בפירושו של רבינו לתהלים שם שכתב שמטעם זה לא תהיה לעשו זכות אבות מאברהם ויצחק, ולדברינו הוא נפלא מאוד, שזה מה שיגרום שלא ירצו ללמד עליו כל זכות].

5. זה שישראל קיימים על אף שבכל יום עומדים הגויים עליהם לכלותם, הוא מן הנפלאות הנגלות לכל מתבונן (ראה פירוש רבינו לעיל כה ג-ד, ובתהלים יד א), אלא שהגויים אינם רוצים להתבונן בכך, ׳ואינו מסתכל בגאות ה׳, ר״ל חושב שבא במקרה ולא מעשה ה׳ המה׳ (מצודות). ולעיל שם מבואר שרק הגויים יודעים כמה הקב״ה מצילנו מידם, וישראל עצמם אינם יודעים.

למד צדק – מלרע שלא כמנהג. מכלול דף ו׳ ושרשים.

יוחן – מלשון חנינה וחסד.

נכחות – ענין ישרות כמו נכוחים למבין (משלי ח׳:ט׳).

יעול – מלשון עול.

יוחן רשע – ר״ל וכי מהדין שיוחן הרשע הלא בל למד צדק אף מיראת המשפט.

בארץ נכחות יעול – עם כי הוא בארץ ששבו לעשות נכחות ונוסרו בעבור המשפט הבא הנה הרשע הזה לא כן יעשה כי יאחז דרכו לעול עוד.

ובל יראה – ואינו מסתכל בגאות ה׳ ר״ל חושב שבא במקרה ולא מעשה ה׳ המה שמתגאה לשלם גמול.

יחן רשע – אם הרשע יוחן תמיד ולא יהיה הדין נעשה בו, אז לעולם לא ילמד צדק. לא ירגיל עצמו להמנע מעשות חמס.

בארץ נכחות – כמו רוחך טובה תנחני בארץ מישור (תהלים קמ״ג:י׳), והטעם בראותו לפניו ארץ מישרים ודרך מסוקלת, כלומר בהיותו מצליח, יעוֵל תמיד, ולא יראה גאות ה׳, ולא יבין ולא יכיר גדולת ה׳ וכחו, עיין למעלה ב׳:ט׳. וראב״ע רד״ק וגיזניוס פירשו בארץ נכחות, בארץ שיש שם נכחות ומישרים, כלומר אף אם סביבותיו צדיקים לא ילמד מדרכיהם.

נכחות יעול – בארתי לקמן (נט יד) כי נכוחה פורט על ענינים שבין אדם למקום, והמטה עקלקלותיו מנכח ה׳ מלכוין דרכיו נגדו נקרא מעול, עיי״ש, והוא מגביל נגד צדק שפורט דוקא דברים שבין אדם לחברו, כנ״ל (א׳ כא) ור״ל בל למד צדק, בין אדם לחברו. בארץ נכחות יעול, בין אדם למקום.

יחן – אבל עקר שאלתי הוא איך יחן רשע? למה הרשע מצליח? ומבאר כי משני טעמים ראוי שיענש הרשע,

א. מצד עצמו לתת לו כרשעתו, ובשגם בשאין מענישים אותו מוסיף והולך ברשע, ועז״א איך יוחן רשע הלא עי״ז לא למד צדק רק מרשיע והולך,

ב. מצד אחרים שעי״ז רבים מתמוטטים מיראת ה׳, ועז״א הלא בארץ שעשו בה נכחות עד עתה יעול גורם שיעשו עולה ויסורו מן הצדק באופן שמחטיא את הרבים ולמה בל יראה גאות ה׳? שיש שופט הגומל לרשע כרשעתו?

וכי מהדין¹ יֻחַן – שיוחן² הָרָשָׁע?! הלא³ בַּל – לא⁴ לָמַד צֶדֶק אף מיראת המשפט⁵, ולמרות שהוא⁶ בְּאֶרֶץ בה חזרו לעשות⁷ נְכֹחוֹת – ישרות⁸ בגלל המשפט, הנה הרשע הזה לא כן יעשה כי יאחז דרכו⁹ יְעַוֵּל – לעשות עָוֶל במשפטו¹⁰, וּבַל – ואינו¹¹ יִרְאֶה – מסתכל¹² בְּגֵּאוּת יְהוָה להבין שמשגיח על בני אדם ומתגאה לשלם כגמולם¹³:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד. מל׳ חנינה וחסד (מצודת ציון).

3. מצודת דוד.

4. רש״י, רד״ק.

5. מצודת דוד. כי הוא אמר שהמשפט אינו ללמוד מוסר אלא מקרה הוא בעולם, וחושב שאין דין ואין דיין (רד״ק). ואבן עזרא מבאר שהוא טעם למה ה׳ יחון על הרשע, כי הוא לא למד צדק ובעבור זה מאריך לו ואינו מענישו אולי ילמד.

6. רד״ק, מצודת דוד.

7. רד״ק, מצודת דוד.

8. מצודת ציון.

9. רד״ק, מצודת דוד.

10. רד״ק .

11. מצודת דוד.

12. מצודת דוד.

13. אלא חושב שבא במקרה (רד״ק, מצודת דוד). ורש״י ביאר ״יוחן רשע בל למד צדק״ וכי יש לחון לפניך את הרשע עֵשָׂיו אשר דר בין שני צדיקים ולא למד צדק?! ״ובארץ נכחות״ ירושלם ובית המקדש, ״יעול״ לשלול ולבוז ולהשחית ״ובל יראה גאות ה׳⁠ ⁠⁠״ שלא חשב בעיניו גדלך וגאותך. ומלבי״ם מבאר שהנביא שואל איך יוחן רשע? כלומר למה הרשע מצליח? ומבאר כי משני טעמים ראוי שיענש הרשע, הראשון מצד עצמו לתת לו כרשעתו שלא למד צדק, והשני הוא מצד אחרים בארץ שעשו בה נכחות עד עתה ״יעול״ שגורם שיעשו עַוְלָה ויסורו מן הצדק באופן שמחטיא את הרבים. ובמדרש, רבי שמלאי ואמרי לה בשם רבי אבהו, בשעה שאמר יצחק לעשיו (בראשית כז, לז) ״וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי״ אמר יצחק לפני הקב״ה, רבש״ע יוחן עשיו, אמר לו רשע הוא, א״ל בל למד צדק?... א״ל בארץ נכוחות יעול עתיד לפשוט ידיו בבית המקדש, א״ל אם כן השפע לו טובה בעוה״ז ובל יראה גאות ה׳ לעתיד לבוא, מגילה ו. (ילקוט שמעוני).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון