Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

אִינוּן פַּלְחִין לְמֵתִין דְלָא יֵחוּן לִגְבָּרֵהוֹן דְלָא יְקוּמוּן בְּכֵן כַּד תַּסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן וּתְשֵׁיצִינוּן וְתוֹבִיד כָּל דָכְרָנְהוֹן.

מתים בל יחיו – א״ר יוחנן כל המתים עולים לתחיית המתים חוץ מדור המבול שנאמר רפאים בל יקומו.

מתים בל יחיו – אלו הכותיים שהם כנבלת בהמה, יקומו ליום הדין אבל לא יחיו. אנשי דור המבול אינם עומדים שנאמר רפאים בל יקומו וכל נפשותם נעשו רוחות מזיקין לבני אדם. ולעתיד לבא הקב״ה מאבד אותם מן העולם הזה כדי שלא יהא אחר מזיק לישראל שנאמר לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו.

והם אמואת לא יחיון והלכי לא יקומון ולד׳לך עאקבתהם פאנפדתהם ואבדת כל ד׳כר להם.

פירשתי רפאים - מתים, וכמוהו רבים במקרא: כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלותיה (משלי ב׳:י״ח). וכן אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח (משלי כ״א:ט״ז).

והיו חסידים אצלם, לא מזיקים ולא מועילים. מתים בל יחיו. וזה שכפל בל יקומו לאחר בל יחיו, לפי שהחיים מתחלקים לשני סוגים: מהם מי שהאל חנן אותו בחיים תמידיים. והם המלאכים. ומהם מי [שחנן אותו] בחיי העולם הזה, ואח״כ יחזירנו שנית ויחיה אותו, והם בני האדם. אלה אינם לא מחלק זה ולא מזה. לפי שהאלילים והפסלים אין בהם רוח חיים ואינם מסוגלים להחיות אחרים. ולפיכך עובדיהם לא יחיו לעתיד לבוא חיי אושר, כיון שהם נענשים עונש נצחי.

רפאים בל יקומו – לא מתאים לכך¹ אלא שיהיה עניין ׳מתים׳;⁠² ובאיוב ״הרפאים יחוללו״ (איוב כ״ו:ה׳).

1. דרנבורג הוסיף במהדורתו: ׳בה׳.

2. והפירוש מכוון אפוא לצלע המקבילה. אלפסי בערך ׳רף׳ וריב״ג באצול ערך ׳רפא׳ מזכירים משמעות זאת, אם כי אינם מצטטים את פסוקנו.

מתים בל יחיו – יהיה רצון מלפניך שלא יחיו הרשעים האלה לחיי עולם.

והרפאים – אילו שריפו ידיהם מתורתך בל תהי להם תקומה.

לכן פקדת ותשמידם – הלא פקדת עליהם כבר ותשמידם באמרי פיך, כעניין שנאמר: כי מחה אמחה את זכר עמלק (שמות י״ז:י״ד).

The dead shall not live May it be Your will that these wicked men shall not live in the World to Come, and that these slackers who slackened their hands from Your commandments shall not have restoration.

therefore, You visited [upon them] and You destroyed them Have You not already visited upon them and destroyed them with the words of Your mouth, like the matter that is stated: "For I will surely erase the memory of Amalek" (Shemot 17:14).

מתים בל יחיו – מיתי אומות העולם בל יחיו, רפאים בל יקומו.

לכן פקדת ותשמידם – אם פקדתם להעלותם מקבריהם, לשעה הוא, כדי שיתנו חשבון ודין. ומשיתנו דין וחשבון, תשוב ותשמידם ותאבד כל זכר למו.

מתים – ואלה האדונים שבעלונו הנם מתים.

They are dead. Those our masters, that have owned us, are now dead.

ולמה לבד בך נזכיר שמך, שהרי ראינו עתה כי אתה הוא תמית ותחיה, אבל הם אין להם תשועה.

מתים – שלהם בל יחיו – על ידי אלהותם,

רפאים – שלהם בל יקומו – עוד על ידם על אשר אתה פוקד ומשמידם מארץ חיים ושמם לא יזכר עוד כי נשכח זכרם. כלומר כשאתה ממיתם אין בהם כח להחיות.

מתים בל יחיו – ואלהי העמים ההם שלא פנינו אליהם בגלות, כי הם מתים ואין בהם ממש.

ופירוש: לא יחיו – אין בהם חיות, והם כמו המתים שלא יקומו, כמו שאמר: ממקומו לא ימיש (ישעיהו מ״ו:ז׳).

לכן פקדת – אתה עליהם, ועל עובדיהם, והשמדת אותם מן העולם עד שלא נשאר זכר להם.

כל זכר – פירוש: שום זכר, כמו: כל מלאכה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ג׳).

מתים בל יחיו – רמז אל האדונים קדם זכרם, וכן היה אף בחייהם כל שכן כי לא יזכו לתחית המתים, וכבר פרשנו שם רפאים.

ואמנם אומרו מתים בל יחיו, פירשו רש״י כדרך חכמים ז״ל (עיין כתובות קיא, ב.) על אומות העולם, ושקראם רפאים לפי שרפו ידיהם של ישראל מתורתך.

וזהו אומרו בדרך תמיהה מתים בל יחיו רפאים בל יקומו, רוצה לומר בקבוץ הגליות ולא יראו בתשועת ה׳, כיוון שאתה פקדת ובהשגחתך השמדת אותם וכל זרעם, וזהו אומרו פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו, ולגוים המרשיעים עשית בהפך.

רפאים – הם המתים שנרפו ונחלשו ע״י המיתה וכפל הדבר במ״ש.

פקדת – ענין צוואת הפורענות כמו יפקוד ה׳ על צבא המרום (ישעיהו כ״ד:כ״א).

ותשמידם – ענין כליון.

כל זכר – שום זכר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ׳:ט׳) ור״ל שום מלאכה.

למו – להם.

מתים – כי אמרנו ואין בהם חיות.

בל יקומו – לא יוכלו לקום על רגליהם, לכן פקדת.

מתים בל יחיו – אמר כן דרך כלל, והכוונה על הפרט, כלומר על הבבליים, והטעם (כפירוש ראב״ע ורוזנמילר) בני בבל הם כמתים ולא יקומו אחרי נפלם. ולמטה פסוק י״ט אמר הפך זה על ישראל: יחיו מתיך נבלתי יקומון.

לכן – לחזק, כן הוא, כי פקדת עליהם דרכיהם ותשמידם וכו׳, ואמר לכן שאינו נופל כי אם על העתיד, כי אבוד כל זכר למו הוא ענין עתיד. כי כבר היה אפשר שתפול בבל ביד אויב ואחר זמן תשוב לקדמתה. וגיזניוס פירש לכן אשר פקדת, כלומר יען פקדת. וזה יתכן במליצת כי על כן, מפני שמלת על כן נופלת על מה שכבר היה, ולא יתכן במלת לכן שענינה להבא.

מתים רפאים – מתים נקראו בעת המיתה, ואחר שכבם בקבר נקראו רפאים, (תהלות פ״ח יא, משלי כא טז).

מתים בל יחיו – לעולם, וכי ראוי שע״י שקדשו שמך ימותו מיתת עולם או יהיו רפאים ולא יקומו – הכי אפשר כי לכן בעבור שדבקו באלהותך פקדת ותשמידם עד שהאבדת כל זכר למו שנאבדו הם וכל אשר להם, ר״ל הלא על קדושת שמך מתו, בעבור יחודך כרעו לטבח, וראוי כי תחיים ותראם בישועתך.

ולא פנינו אל אלהי העמים ההם בגלות כי¹ מֵתִים הם² בַּל יִחְיוּ – אין בהם חיות ואין בהם ממש³, רְפָאִים הם⁴ בַּל – לא יוכלו⁵ יָקֻמוּ – לקום על רגליהם⁶, לָכֵן פָּקַדְתָּ – ציוות⁷ עליהם ועל עובדיהם⁸ וַתַּשְׁמִידֵם – והשמדת אותם מן העולם עד אשר⁹ וַתְּאַבֵּד – איבדת כָּל זֵכֶר לָמוֹ – להם¹⁰:

1. רד״ק.

2. רד״ק.

3. כמו המתים שלא יקומו (רד״ק).

4. הם המתים שנרפו ונחלשו ע״י המיתה וכפל הדבר במילים שונות (מצודת ציון). ומלבי״ם מבאר כי מתים נקראו בעת המיתה, ואחר שכבם בקבר נקראו רפאים, ולביאורו הפסוק מדבר על ישראל בלשון תמיהה, דהיינו וכי ראוי שע״י שקידשו את שמך ימותו מיתת עולם?! או יהיו רפאים ולא יקומו?! הלא על קדושת שמך מתו, בעבור ייחודך כרעו לטבח, וראוי כי תְּחַיֵים ותראם בישועתך. ורש״י ביאר את הפסוק על אומות העולם שאמר הנביא יהי רצון מלפניך שלא יחיו הרשעים לעוה״ב ואלו שריפו ידיהם מתורתך בל תהי להם תקומה.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. מצודת ציון.

8. רד״ק.

9. רד״ק.

10. מצודת ציון. ובמדרש, א״ר יוחנן כל המתים עולים לתחיית המתים חוץ מדור המבול שנאמר ״רפאים בל יקומו״. ועוד במדרש, ״מתים בל יחיו״ אלו הכותיים שהם כנבלת בהמה, יקומו ליום הדין אבל לא יחיו, אנשי דור המבול אינם עומדים שנאמר ״רפאים בל יקומו״ וכל נפשותם נעשו רוחות מזיקין לבני אדם, ולעתיד לבוא הקב״ה מאבד אותם מן העולם הזה כדי שלא יהא אחר מזיק לישראל, שנאמר ״לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו״ (ילקוט שמעוני).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון