Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

יְיָ תְּתַקֵין שְׁלָמָא לָנָא אֲרֵי בְּכָל עִדָן חֲסֵיכְנָא מֵחוֹבָנָא אַתְּ עֲבֵיד עִמָנָא.

תשפות שלום לנו – אמר רבי יוחנן שלש שלומות הן. נהר צפור וקדרה.

הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום דכתיב תשפות שלום לנו – אמר רבי יוחנן ובקדרה שאין בה בשר שנאמר ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך הקלחת, וישכים ויאמר תשפות שלום לנו קודם שיקדמונו פסוק אחר שפות הסיר.

ותנצב אלסלאם לנא כמא טאלמא קצ׳ית לנא ג׳מיע חואיג׳נא

תשפות שלום - גזרתי תשפות מדברי אלישע שפות הסיר (מלכים ב ד׳:ל״ח), ותרגמתיו תעמיד.

תרגמתי מעשינו - צרכינו - לפי העניין.

ודברי האומה ה׳ תשפות שלום לנו. כוונתה, תבריאנו מסוגי הענויים שאתה מביא על הכופרים, כדרך שעשה במצרים בעשר מכות. והמקרא פירש בהם: ערוב, ברד, חשך ומכת בכורות. וזה שפירש בהם הוא ראיה לכל, לפי שאמר למען תדעון אשר יפלה ה׳ בין מצרים ובין ישראל (שמות י״א:ז׳). כפי שאבאר בפרק הנה עבדי יאכלו (ישעיה ס״ה:י״ג).

ה׳ תשפות שלום – מובנו הראשוני – לערוך,⁠¹ גזור מן ״שפת הסיר הגדולה״ (מלכים ב ד׳:ל״ח).

1. כנגד ׳שימה׳ ממש, כאן המשמעות מושאלת. כך אלפסי ערך ׳שפת׳, ראב״ע ורד״ק על אתר, ובדומה לזה רס״ג על אתר, ובפירושו – תרביץ תש״ז, עמ׳ 46, מנחם וריב״ג באצול ערך ׳שפת׳.

תשפת – תכין, וכן שפות הסיר (יחזקאל כ״ד:ג׳), וכן לַעַפַר מות תשפתני (תהלים כ״ב:ט״ז).

ויש לפתור את כולם: לשון שימה, תשים לנו שלום.

כי גם כל מעשינו – הרעים.

פעלת לנו – כנגדם לקחנו מידך ככל חטאתינו.

You shall prepare (תִּשְׁפֹּת) you shall prepare. Comp. "Prepare (שְׁפוֹת) the... pot" (Melakhim II 4:38). Also, "And for the dust of death You have prepared me (תִּשְׁפְּתֵנִי)" (Tehillim 22:16). (All) these can (likewise) be interpreted as an expression of placing, (or establishing). You shall establish peace for us.

for also the recompense of all our deeds (our) evil (deeds).

have You dealt to us commensurate punishment for them we have received from Your hand for all our sins.

י״י^א תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו – ובדין הוא, שהרי כל^ב הצרות שעברו עלינו מידך נגזרו לנו.⁠^ג

א. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״י״י״.

ב. כן בכ״י פריס 163. בכ״י לוצקי 778 הושמט (אולי ע״י הדומות): ״מעשינו פעלת לנו ובדין הוא שהרי כל״.

ג. כן בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״לנו״.

יי – תשפות – תערוך, כמו שפות הסיר שפות (יחזקאל כ״ד:ג׳).

כי וגו׳ – תמיד אתה עשית לנו מה שלא נדע אנחנו לעשותו.

תשפות Thou wilt ordain. Comp. שפות set on (Ez. 24:3).

For thou also hast wrought, etc. For Thou hast always done for us what we do not know how to do.

ואחרי שכך היא מדה לפניך י״י תשפת – תיסד ותכונן

שלום לנו – בל ימוט לעולם. וחוזר על ישועה ישת חומות וחל ועל יצר סמוך תצר שלום שלום.

כי גם כל מעשנו פעלת לנו – שאם אנחנו חטאנו גם אתה פעלת לנו את כל מעשינו ואם לא למעננו עשה למען שם כבודך שאנו מיחדים בגוים.

י״י תשפת – תערוך. מן: שפות הסיר (מלכים ב ד׳:ל״ח), אמר: תערוך שלום לנו כי בידך לעשות, כמו שפעלת ועשית לנו כל מעשינו, מה שקרה לנו ממעשה העולם, הן טוב הן רע, אתה פעלת הכל ולא היה בדרך מקרה. והואיל ובידך הכל, ערוך לנו השלום, כי כמה ימים היינו בצער בגלות, ומכאן ואילך תן לנו שלום.

ואדוני אבי ז״ל פירש: תערוך לנו השלום, כי כשתתן לנו השלום, כל מעשינו פעלת לנו, כי הכל תלוי בשלום.

תשפת – כטעם שפות הסיר (יחזקאל כ״ד:ג׳).

כי גם כל מעשינו פעלת לנו – כלומר אתה הוא הפועל הרחוק לכל, ודי בזה גלוי סוד רמז בתורה על ענינים מפורסמים, ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה (בראשית ל״ט:כ״ב), כלומר הוא ית׳ היה הפועל והמניע לכל.

אבל יחזו ויבשו ויקנאו על שכר ישראל הרוחני לפי שאתה ה׳ תשפות שלום לנו.

וזהו ה׳ תשפות שלום לנו, רוצה לומר אמת הוא ה׳ אלהים, ידעתי ה׳ ידעתי שיבא זמן שתשפות, רוצה לומר תערוך שלום לנו, והוא עם מלך המשיח והגאולה, כי כל מעשינו מהגלות והצרות הבאות עלינו, אתה פעלת אותם לנו ואינם במקרה, וכמו שנתקיימו הרעות בהבטחתך, כן נאמין שיתקיימו ייעודי הגאולה ותשפות שלום לנו, אבל עם כל זה ישאר לנו ספק גדול.

תשפות – ענין עריכה וסדור כמו שפות הסיר (יחזקאל כ״ד:ג׳).

ה׳ תשפות וכו׳ – ר״ל אתה ה׳ תערוך לנו שלום כי גם כל המעשים הבאים עלינו בין טוב בין רע הלא הכל אתם פעלת לנו ולא באו במקרה ואם כן הואיל והכל בידך ערוך לנו שלום.

תשפת – לשון ולעפר מות תשפתני (תהלים כ״ב:ט״ז) ענין השכבה והרבצה, וכן שפות הסיר (מלכים ב ד׳:ל״ח, ויחזקאל כ״ד:ג׳), כלומר תתן לנו שלום של קיימא.

כי – לחזק.

גם כל מעשינו פעלת לנו – תשלם לנו גמול כל מעשינו אשר נאמן לבנו עמך בימי הצרה, ושהיינו תמיד עושים צדקות, כמו שאמר גוי צדיק שומר אמונים {ישעיהו כ״ו:ב׳}.

פעלת – לשון גמול, כמו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו (למטה מ׳:י׳), לא תלין פעלת שכיר (ויקרא י״ט:י״ג), וכשכיר יקוה פעלו (איוב ז׳:ב׳). ורד״ק רוזנמילר וגיזניוס פירשו כל מה שאירע לנו מטוב עד רע, אתה הוא שפעלת אותו. ואין זה מתישב על מלת מעשינו, כי מעשה האדם איננו (בלשון מקרא) מה שיקרה לאדם. גם לשטתם העיקר חסר, כי היה לו לומר ״אתה״ פעלת, אם הכוונה אתה לבדך היית הפועל.

תשפת – המדבק דבר במקום חבורו הנאות לו, ועקרו על שפיתת הקדרה על מכונתה שפות הסיר שפות.

ה׳ אחר שטען שראוי שיעניש את הרשע כי כבר נתמלא סאת רעתו, חוזר לטעון כי ראוי ג״כ אשר מעתה תשפת שלום לנו – כי הגם שהעונש שהבאת עלינו היה בצדק על מעשינו הרעים הלא גם על כל מעשינו הרעים כבר פעלת לנו את העונש הראוי עליהם (ומלת גם מגביל אל הקודם, ר״ל אני מבקש תעניש את הרשע יען כי נתמלא סאת רעתו גם אנחנו נתמלא סאת העונש על מעשינו וראוי ג״כ שמעתה תשפות שלום לנו).

ואחר שטען הנביא שראוי שיעניש את הרשע כי כבר נתמלאה סאת רעתו, חזר לטעון לעמו באומרו¹ יְהוָה! תִּשְׁפֹּת – תשים² שָׁלוֹם לָנוּ, כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ – המעשים הבאים עלינו בין טוב ובין רע, הלא הכל אתה³ פָּעַלְתָּ לָּנוּ ולא באו במקרה, ואם כן הואיל והכל בידך שים לנו שלום⁴:

1. מלבי״ם.

2. רש״י.

3. רד״ק, מצודת דוד.

4. רד״ק, מצודת דוד. ואבי רד״ק ביאר תשפות שלום לנו כי כשתתן לנו השלום כל מעשינו פעלת לנו, כי הכל תלוי בשלום. ורש״י ומלבי״ם ביארו שים לנו שלום, כי הגם שהעונש שהבאת עלינו היה בצדק על מעשינו הרעים, הלא גם על כל מעשינו הרעים כבר פעלת לנו את העונש הראוי עליהם ולכן כעת שים לנו שלום. ובמדרש, אמר רבי יוחנן שלש שלומות הן: נהר ציפור וקדרה, הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום דכתיב תשפות שלום לנו (ילקוט שמעוני).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון