Yeshayahu 26 – ישעיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

יְיָ אֱלָהָנָא שַׁלִיטוּ בָנָא עַמְמַיָא לְמֶהֱוֵי עֲלָנָא רִבּוֹנִין בַּר מִנָךְ בְּרַם בְּמֵימְרָךְ אֲנַחְנָא רְחִיצִין בִּשְׁמָךְ אֲנַחְנָא מוֹדָן.

אללהם יא רבנא אד׳ מלכנא סאדאת סואך לם נזל נד׳כר אסמך וחדך.

ובסוף שירה זו אמר ה׳ אלהינו. מטרת זה הוא ביאור... אומה זו בראשית... כי המלכים כאשר הרכיב על צוארם לא... והיו אומרים: אלהים, לך בלבד; לבד בך.

בעלונו – נעשו לנו אדונים ונְגשׂונו.

זולתך – בדבר שלא כרצונך, [לדרוש לאלהים אחרים,]⁠^א לעבור על תורתך.

ואנחנו לבד בך הזכרנו שמך – לאמר לא כי אלהינו נעבד [ולא נזכיר שם אלהותו באל אחר אלא בו לבדו].⁠^ב

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י ברלין 122 (שם נוסף גם: ״שם אלהותך נזכיר לאמר כי אלהינו לבד הוא אלהים״), אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260. בכ״י אוקספורד 165 יש ערבוב של הנוסחאות.

have possessed us They have become our masters and have oppressed us.

other than You In a matter contrary to Your will, to seek other Gods, to transgress Your Torah, but we – only concerning You have we mentioned Godliness, and we will not ascribe the name of His Godliness to another God, only to Him alone.

Your name The name of Your Godliness we will mention, saying that our God alone is God.

בעלונו אדונים זולתך – ואף על פי כן לבד בך נזכיר שמך – אין אנו משתפים עמך שום אלהות.

יי וגו׳ – כי גם אנחנו עבדנוך כאשר בעלונו, היו אדונינו, כמו כסף ישיב לבעליו (שמות כ״א:ל״ד), ואעפ״כ היינו מזכירים שמך.

וטעם לבד בך – כי אתה עזרתנו, כאילו אמר אין עזר כי אם בך, על כן יש לנו להזכירך.

Other lords, besides Thee, have had dominion, etc. For we worshipped Thee even when others became our masters. בעלונו Had dominion over us, were our masters (בעלים); comp. לבעליו unto the owner of them (Ex. 21:34). But by Thee only we make mention of Thy name. Nevertheless we praised Thy name. לבד בך But by Thee. Thou hast helped us, therefore we were able to praise Thee.

שבעלונו אדונים זולתך – לעבוד ולדרוש את אלהיהם ולומר אנו לבד אדניכם ומושיעכם ואין לכם לעבד ולדרוש אלא אותנו. כמעשה מדי ופרס בגזרת דריוש על דניאל שלא ידרוש ויתפלל רק אליו כאשה המיוחדת לבעלה.

ואף על פי כן אנחנו לבד בך – אנו בוטחים לבד שמך נזכיר – בעת צרה. כענין ואנחנו בשם י״י אלהינו נזכיר. ולפי שיטה זו אומר כאן אלהינו מה שלא אמר בראשונים.

י״י אלהינו – זכור לנו מה שהתחזקנו עמך בגלות, כי אע״פ שהיו האומות בעלים ואדונים לנו, והיו עובדים בנו בפרך, אע״פ כן לבד בך נזכיר שמך, ואלו היינו זוכרים שם אלהים אחרים כאויבינו אשר היינו תחתיהם, היינו נצולים מידם והיינו במעלה ובגדולה כמוהם, ולא רצינו, וסבלנו הענוי, וזכרנו את שמך לאויבינו ואמרנו כי בך בטחוננו, ולא נמיר אותך באחר.

בעלונו – משלו עלינו בעל כרחנו, אבל אנו לבד בך וגו׳.

והוא שבעלונו אדונים זולתך והם מלכי האומות בגלות, ועם כל תוקף צרותינו לא עזבנו שם אלהינו, ולא פירשנו כפינו לאל זר, וזהו אומרו לבד בך נזכיר שמך, ומה תעשה אם כן לאותם הצדיקים והחסידים שמתו בגלות ונהרגו על ייחוד קדושת שמך הם וצאצאיהם לעיניהם ומה יועילום קבוץ הגליות, אחרי שהם מתו ולא אכלו בטובה.

בעלונו – ענין אדון ומושל כמו אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד).

זולתך – כמו בלעדיך.

ה׳ אלהינו וכו׳ – הוא דרך רצוי לומר ראוים אנו לשלום.

לבד בך – אבל לא שמענו אליהם כי בך לבד נזכיר שמך לומר שאתה לבדך נקרא אלהים ואין מי לשתף עמך.

לבד בך נזכיר שמך – אף על פי שהיינו תחת יד זרים, היינו סמוכים ובוטחים בך לבדך, ולפיכך היינו מזכירים תמיד וקוראים שמך ומתפללים לך, והזכרת שם ה׳ הוא רמז לעבודה ולתפלה, כמו בכל המקום אשר אזכיר את שמי (שמות כ׳:כ׳), ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר (תהלים כ׳:ח׳). ורוזנמילר וגיזניוס פירשו לבד בך ובעזרתך היה מה שהיום אנחנו יכולים להזכיר שמך ולהודות לך על נפלאותיך ועל ישועתך.

בעלונו – בעל מורה על הקנין שי״ל בגוף הדבר ולכן בא גם על דברים שאין בהם רוח חיים ובעל השור נקי, לא כן שם אדון, שעקרו על האדנות והגדולה.

ה׳ אלהינו – מבאר והולך את שאלתו השנית שראוי שישפות שלום לישראל, כי הלא בעלונו אדונים החזיקו בנו כקנין כספם ורצו להכריחנו שנהיה זולתך שנכפור באמונתך ויחודך, ואנחנו לא הקשבנו להם,

רק לבד בך (לבד) נזכיר שמך – רק אותך החזקנו לאלהים ולבד את שמך הזכרנו לא שם אלהי נכר, וא״כ הכי מהראוי הוא אשר ע״י שדבקו בך ולא רצו לכפור באלהותך, עי״כ יהיו

יְהוָה אֱלֹהֵינוּ זכור מה שהחזקנו בך בגלות כי אף על פי¹ שמלכי האומות בגלות² בְּעָלוּנוּ – נהיו לנו בעלים³ ונעשו לנו⁴ אֲדֹנִים וּנְגָשׂוּנוּ⁵ והחזיקו בנו כקניין כספם, ורצו להכריחנו שנהיה⁶ זוּלָתֶךָ – בלעדיך⁷ לדרוש לאלהים אחרים ולעבור על תורתך⁸, לא שמענו להם כי⁹ לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ לומר שאתה לבדך נקרא אלהים¹⁰ ואין לשתף עמך אחר¹¹:

1. רד״ק.

2. אברבנאל.

3. רד״ק.

4. רש״י.

5. רש״י.

6. מלבי״ם.

7. מצודת ציון.

8. רש״י. ואילו היינו עושים כך היינו נצולים מידם והיינו במעלה ובגדולה כמוהם, ולא רצינו וסבלנו העינוי והזכרנו את שמך לאויבינו ואמרנו כי בך בטחוננו ולא נמיר אותך באל אחר (רד״ק).

9. מצודת דוד.

10. רש״י, מצודת דוד.

11. מצודת דוד. ולא הזכרנו שם אלהי נכר (מלבי״ם).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון