Rut 2 – רות ב‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר בּוֹעַז לְרוּת הֲלָא קַבִּילִי מִנִּי בְרַתִּי לָא תְהָכִין לְמִצְבַּר שׁוּבְלִין בַּחֲקַל אָחֳרָן וְאַף לָא תִעְבְּרִי מִכָּא לְמֵיזַל לְאוּמָּה אָחֳרָא וְהַכָא תִתּוֹסְפִין עִם עוּלֵימְתָי.

[ח] וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר – עַל שֵׁם: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי (שמות כ׳:ב׳). וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה, עַל שֵׁם: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות ט״ו:ב׳). וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁקְּרוּיִין נְעָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַתְשַׂחֶק בּוֹ כַּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ (איוב מ׳:כ״ט).

אל תלכי ללקוט בשדה אחר – על שם לא יהיה לך אלהים אחרים, וגם לא תעבורי מזה על שם זה אלי ואנוהו. ובו תדבקון ואתם הדבקים, עם נערותי אלו הצדיקים התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך.

פקאל בעז לרות אליס סמעת יא אבנתי פלא תמצ׳י ולא ^אתעברי מן ההנא ללקאט פי חקל אכ׳ר ואיצ׳א ההנא תלזמין מע פתיאתי.

א. T-S Ar.1b.4 5 ע״א.

אמר בעז לרות, הלא שמעת¹, בתי, אל תלכי ואל תעברי מכאן ללקט בשדה אחר², וגם כאן תדבקי עם העלמות שלי³.

1. כ״ה גם בב. אך בק שינה ללשון קבלה, הלא קיבלת.

2. רבינו שינה סדר התיבות בפסוק כדרכו, שגם ׳לא תעבורי׳ מוסב על ׳ללקט בשדה אחר׳. ולפי זה גם תרגם ׳תעבורי׳ בשורש ׳עבר׳ שעניינו לחלוף מכאן למקום אחר, כמו שתרגם רבינו (דברים פרק לא, כמה פעמים) לשון ׳תעבור׳ האמור במעבר ישראל את הירדן להיכנס לארץ ישראל. בב הוא כעין נוסח רבינו, שאיחד שתי הבקשות, אך כן השתמש בלשון ׳תגוזי׳. אבל בקי הוא קרא ותרגום כסדר המקרא, ותרגמו ׳תעבורי׳ ׳תגוזין׳ שעניינו היציאה ממקום זה [בלי משמעות הליכה למקום אחר], וכמו שתרגם רבינו שורש ׳עבר׳ ברוב המקומות. לדרך זו פירש ר״י אבן יחיא שהיו שתי בקשות, האחת שלא תלך ללקט בשדה אחר – היינו בשדה של אחרים [וכן משמע מנוסח ק – פי ציעה׳ אכ׳רי], וגם מתוך שדותיו לא תעבור משדה זה לשדה אחר.

3. לדעת רבינו היא בקשה נוספת, וגם תרגם ׳נערותי׳ בלשון עלמות ולא בשם של משרתות, וכ״כ ר״י אבן יחיא שהכוונה לנערות ביתו שהיו יוצאות לטייל בשדות. אך בקב הוא סיום הבקשה, שלא תלך לשדות של אחרים ולשדות אחרים אלא תדבק בנערותיו, ותרגם נערות בלשון משרתות - גוארי.

פקאל להא בעז אן קבלת יא אבנתי, לא תמצ׳ין לתלקטין פי צ׳יעה אכ׳רי, ואיצ׳א לא תגוזין מן ההנא, בל תלתזמין מע גוארי.

הלא שמעת – אם תשמעי לי בתי.

וכה – כי אם.

ויאמר בעז אל רות הלא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר – על שם (שמות כ׳:ג׳) לא יהיה לך אלהים אחרים, וגם לא תעבורי מזה כמו שנאמר (שם ט׳:ב׳) זה אלי ואנוהו, וכה תדבקין על שם (דברים ד׳:ד׳) ואתם הדבקים ביי׳ אלהיכם חיים, עם נערתי עם ישראל שנאמר (הושע י״א:א׳) כי נער ישראל ואהבהו.

וכששמע בועז שזו קרובתו, מיד: ויאמר אל רות.

הלא שמעת – דוגמת: הלא שמעת כי מלך אדניהו (מלכים א א׳:י״א), לשון הווה הם. הלא תשמעי לדבריי: אל תלכי ללקט בשדה אחר – אם תאמרי: מה אעשה לכשתקצור שדה זו, תלמוד לומר: לא תעבורי מזה – אינך צריכה לעבור מזה, אלא תמיד תהיי עם נערותיי, שאם יקצר שדה זו יש לי שדות הרבה.

תעבורי – כמו: לעבור הארץ. (כ״י וטיקן 48, פריס 334 בשם ״ורשב״ם פירש״)

לא תעבורי – בשורק תחת חולם כמו: ישפוטו הם (שמות י״ח:כ״ו), והיא מלה זרה בעבור היותה מלרע. אולי^א היתה כן בעבור שאיננו במקום מוכרת.

נו״ן תדבקין נוסף.

א. כן בכ״י אוקספורד פוק׳ 108. בכ״י לונדון 24896 הושמט: מלרע אולי.

PASS. Ta'avuri (pass) is vocalized with a shuruk in place of a cholam.⁠¹ Compare, yishpetu hem (let them decide) (Ex. 18:22).⁠²

Ta'avuri (pass) is irregular because it is accented on the last syllable.⁠³

Perhaps ta'avuri is irregular because it is not located at a pausal form.⁠⁴

1. For the Hebrew word for pass is, ta'avor.

2. Yishpetu should have been vocalized with a cholam, that is, yishpotu, for the Hebrew word for decide or judge is yishpot.

3. Ta'avuri has the form of a word that is be accented on its first syllable.

4. Ta'avuri has the form of a word that is be accented on its first syllable. However, it is sounded on the last syllable. Ibn Ezra says this might be so because it does not come at an etnachta (the end of the first section of a verse) or at a sof pasuk (the end of a verse). Had it come at a pause (at an etnachta or a sof pasuk) then it would have been sounded on its first syllable.

הלא שמעת בתי – דרך האנשים שלא ידעו שם האיש או האישה [שירצו]⁠^א לקרוא שיקראום בלשון הזה, וכאלו אומר האדם הלא שמעת שקראתיך בשמך ולא עניתנו, ואומר כן בעבור שלא ידעו שם הנקרא.

אל תלכי ללקוט בשדה אחר – שידע כי היא כלת נעמי, לא רצה שתתביש ללכת בשדות אחרות, ולכן אמר ״אל תלכי ללקוט בשדה אחר״, רק בשדותי.

וגם לא תעבורי מזה – בא בשורק במקום חולם, כמו ״ישפטו הם״ (שמות י״ח: כ״ו), ומשפטו תעבורי בחולם על משקל ״כי רעתכי אז תעלזי״ (ירמיהו י״א:ט״ו), והיא מלה זרה בעבור הייתה מלרע, ואולי הייתה כן בעבור שאינינה במקום מוכרת, ועניינו לא תסעי מזה המקום. ויש אומרים לא תעבורי מזה הנער הנצב על הקוצרים, והפירוש הראשון נכון.

וכה תדבקין עם נערתי – דרך האנשים שידברו איש אל ראהו ירמזו בידיהם, וידבי⁠[קו] שתי אצבעות זו עם זו, ויאמרו כמו שאילו האצבעות דבקות זו בזו, כן תדבקין עם נערותי. והנו״ן במלת תדבקין נוספת.

עם נערותי – רמז לה שתתחבר עם הנקבות ותרחק מהזכרים, ואמר תדבקין שלא תפרד מהם כלל, כאילו תהיה דבוקה בהם, ואמר כן דרך משל. או יהיה וכה תדבקין דבק עם עיניך בשדה אשר יקצורון בעניין זה תדבקין עם נערתי שעיניך יהיו בשדה אשר יקצורון וגומ׳.

א. המילה נוספה בצד הטקסט.

וכה תדבקין עם נערותי – להמלט מן חשד גלוי עריות כי רות דבקה עמהן ואמר לה שכמו שעשתה עד עתה לדבק עם נערותיו כן תעשה במה שאחר זה.

התועלת השמיני – הוא להודיע שראוי לאשה כשתצטרך ללכת בין האנשים שתהיינה עמה נשים באופן שלא תשיגנה חשד ערוה. ולזה אמר בועז לרות וכה תדבקין עם נערותי וזאת ראיה שהיא דבקה תחלה עם נערותיו למלט נפשה מן החשד.

ויאמר, הלא שמעת – לפי שהיתה רחוקה ממנו כמו שהוא דרך המוסר: ובמדרש התחיל הנער מגיד לו כשרותה אמר יש לה כמה ימים אצלנו ולא ראינו אפילו אחת מאצבעותיה. אלא כשהשבולת עומדת היא עומדת ובשעה שנופלת היא יושבת ואין אנו יודעים אם היא אלמנה אם לאו. באותה שעה בדקה בעז. ויאמר הלא שמעת בתי.

וגם לא תעבורי – אמר לה שלא תלך משם לביתה עד כלות הקצירה כדרך שאר המלקטות ע״ד אחר תעבורו (בראשית י״ח).

הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ.⁠¹ שהחלקה שלי, באמרם אלי ׳יברכך ה׳⁠ ⁠׳ (פסוק ד), שיברך [קציר]⁠י², ובכן אני אומר לך, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, כי לא אקוץ בך, ויספיק לך זה השדה כל ימי קציר, כי רב הוא³: וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה. ללכת לביתך לאכול ולשתות⁴: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי. שתשמרי מן הנערים⁵:

1. יש להבין מה שמעה, האם בועז שאל את הנער הניצב באוזניה מי היא הנערה. ומה עניין דבריו כאן לדברי הנער ששמעה אותם.

2. כמו שפירש רבינו שם שענו לו כן לפי שהוא בעל השדה והקציר שלו. וזה שאמר ׳הלוא שמעת׳, אין הכוונה לדברי הנער שדיבר באוזני בועז, אלא הכוונה לברכת הקוצרים ששמעו כולם, ומדבריהם הבינה רות שחלקת השדה שהגיעה לשם הוא של בועז.

3. כלומר, לא אמאס בך ולא אגער בך, ולכן אין סיבה שתלך לשדה אחר, וגם אין לחשוש שייגמר הקציר בשדה זה, כי שדה גדול הוא, ולא תסתיים קצירתו עד סוף עונת הקציר.

4. כמו שאמר בועז (פסוק ט) ׳ושתית מאשר ישאבון הנערים׳, וכמו שאמר להלן (פסוק יד) ׳גושי הלום ואכלת מן הלחם׳. ובמשיב נפש כתב שאמר לה בועז שגם בשעת הפנאי כשאינך לוקטת, אל תעברי מזה, אלא תדבקין כאן עם נערותי, ולזה אמר לה ׳וצמית והלכת אל הכלים׳, שלא תהיה לה שום סיבה שתצטרך ללכת למקום אחר.

5. כי בשדה בועז היו נערים קוצרים מצד אחד וקוצרות מצד שני, ואמר לה שתלקוט בצד של הקוצרות (מלבי״ם), שלא תבוא לידי חשד (רלב״ג).

תעבורי. במקצת ספרים כ״י אשכנזים ובדפוסים ישנים מלעיל שהטעם בבי״ת אך בס״ס מדוייקים כתובי יד וגם במקצת ספרי הדפוס מלרע וכן כתב רד״ק במכלול דף כ״ג ז״לש ובא שורק תחת חולם במלת תעבורי מזה והוא מלרע וכ״כ בדף קכ״ח שהטרחא ברי״ש.

ויאמר בעז לרות הלא שמעת בתי – רצה לומר, הלוא שמעת שהם משדכים אותך לי לאשה, אם כן אני מבקשך אל תלכי ללקוט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה – רצה לומר, בשדותי אל תלך כי יש לי שדות הרבה אלא בשדה זו.

וכה תדבקין עם נערותי – רצה לומר, אף כפי ששמעתי מהם שאתה כשירה עם כל זה לא נאה לך שתדבקין עם נערי אלא בנערותי כי בשדה יש גם כן נערותי שעושין המלאכה.

ויאמר בועז הלוא שמעת בתי – איך דנים אותך פה לכף זכות ועל כן אל תלכי ללקוט בשדה אחר, שיוכל להיות שבעל השדה שם לא יפיק ממך רצון, וגם לא תעבורי מזה, אף בשדותי (כי בועז היה לו שדות רבים) לא תעבורי לשדה אחר, שיוכל היות שהנערים שם והממונה עליהם ישנאו אותך, ויותר מזה וכה תדבקין עם נערותי, כי גם בשדה זה היו בצד א׳ פועלים נערים, ובצד א׳ נערות שקצרו את השדה לא תלכי ללקט בצד של הנערים רק בצד של הנערות.

ויאמר – אחר שצוה עליה לנערו.

תעבורי – על דרך: ישפוטו הם (שמות י״ח:כ״ו), וחשבוה תיבה אחת עם מלת מזה שאחריה ועשאוה אס״ף {= אנתחתא סוף פסוק}.

עם נערתי – מאלמות האלומים או עושות מלאכת קלה ממלאכת הנערים הקוצרים והשואבים.

בשדה אחר – על שם לא יהיה לך אלהים אחרים, וגם לא תעבורי מזה, על שם זה אלי ואנוהו, וכה תדבקין עם נערותי – אלו הצדיקים שקרויין נערים,⁠¹ שנאמר (איוב מ׳) התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך.⁠² (שם)

תדבקין עם נערתי – וכי דרכו של בועז לדבק עם הנשים,⁠³ א״ר אלעזר, כיון דחזי ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה, אמר, שרי לאדבוקה בה. (שבת קי״ג:)

1. י״ל דק״ל לבעלי המדרש הלא לקמן פ׳ כ״א אמרה רות לנעמי גם כי אמר אלי עם ״הנערים״ אשר לי תדבקין וכאן אמר עם נערותי ולזה דרשו זה הדרש ועיין לקמן במדרש בפסוק זה.

2. ושם דרשו הפסוקים על סעודת לויתן ועל השכר של צדיקים לעתיד לבא, וע״ד רמז דריש כאן כן לפי שקשה ליה דאחר שאמר אל תלכי ללקוט בשדה אחר למה ליה עוד לומר לא תעבורי מזה, לכן סמך לדרוש על עבירת הדת לחזקה ולאמצה בדרכה החדשה, דרך הקודש.

3. הנה הדיבוק כאן קאי עליה עם הנערות, אך לישנא בעלמא מדייק דהלשון תדבקין עם נערותי אינו עולה יפה, דכן מצינו ותדבק נפשו בדינה, וכדומה, ולפי מעלתו של בועז לא הו״ל לבטא לשון גס כזה אלא לשון נקיה כמו וכה תהיי או תתרועעי וכדומה. והב״ח מביא בשם ס״א, לדבר עם הנשים, ובש״ס כ״י (עי׳ דקדוקי סופרים) לדבר עם האשה והיא גירסא נכונה.

וכששמע זאת בועז, וכן שמע שהיא קרובתו, מיד¹ וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ – תשמעי לִדְבָרַי² בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר שיכול להיות שבעל השדה שם לא יהיה טוב עמך³, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי – תעברי מִזֶּה – משדה זה לשדה אחר, ואף לשדותיי האחרים אל תעברי, שיכול להיות שהנערים שם והממונה עליהם ישנאו אותך⁴, וְכֹה – וכך תמשיכי⁵ תִדְבָּקִין – להידבק עִם נַעֲרֹתָי בשדה זה, ולא עם הנערים⁶, ובכך גם תימלטי מחשד גלוי עריות⁷:

1. ר״י קרא.

2. ר״י קרא.

3. מלבי״ם.

4. מלבי״ם.

5. אבן עזרא.

6. מלבי״ם.

7. רלב״ג.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון