ישלם ה׳ פעלך וגו׳ – תניא, אחרים אומרים, מפני מה גרים בזה״ז מעונין ויסורים באים עליהם, מפני ששהו עצמן להכנס תחת כנפי השכינה, א״ר אבהו ואיתימא ר׳ חנינא, מאי קרא, ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה׳ אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו.
1 (יבמות מ״ח:)
משכרתך שלמה – שלמה כתיב, רמז לה ששלמה יצא ממנה2 [מ״ר)
לחסות תחת כנפיו – א״ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו – בא וראה כמה גדול כחן של צדיקים ושל צדקה ושל גומלי חסדים שהן חסין בצל מי שאמר והיה העולם, וכה״א
(תהלים ל״ו) מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון.
3 (מ״ר)
1.
פירש״י אשר באת שמהרת ולא אחרת, עכ״ל. אם כונתו לדייק מאשר באת, קשה איפה מרומז מהירות בלשון אשר באת, (אם לא דדריש אשר מלשון אשור הייא (
שבת קי״ט א׳, וגיטין ל״ד א׳ וברש״י שם) מענין התחזקות וזריזות), אך הכונה דמאחר דהוא מברך ומבטיח אותה שתהא משכרתה שלמה משמע שלא שהתה, דאלו שהתה הרי היו פוחתין ממשכרתה עבור השהוי, וא״כ לא היתה המשכרת שלמה, ומה שלא באה עד עתה הוא כמ״ש בדרשה הקודמת שאלי באת תמול שלשום לא היינו מקבלים אותך (ועי׳ בתוס׳ כאן, ד״ה אשר), וזהו שכתב רש״י אשר באת [ולא קאמר אשר אמרת], משמע שמהרת לעשות ולא אחרת את העת הרצויה, דכך היה במשמע הלשון, אשר אמרת – שחשבת לבא ועוד לא באת, משא״כ אשר באת משמע תכף למחשבה ביאה.
2. וכעין הרמזים לקמן פסוק י״ד יעו״ש. ויתכן דדייק כפל הענין בפסוק זה, דהיינו ישלם ה׳ פעלך והיינו ותהי משכורתך שלמה, דבודאי אם הקב״ה ישלם כדי הפעולה הרי ממילא המשכרת שלמה, דאין הקב״ה מקפח שכר פעולה, ולכן דריש ע״ד רמז. ולפנינו במדרש חסרה דרשה זו, אך כ״ה בילקוט, וכפי הנראה נשמטה מן המדרש.
3. וענין הגמ״ח של רות מפורש לעיל פרשה א׳ פסוק ח׳ יעש ה׳ עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי, וכן בפסוק הקודם הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך, ולפנינו במ״ר הלשון קטוע ומשובש, ולכן נתן מקום לכמה ספרי דרוש לפלפל בו, והעתקנו כפי הנאות לענין.