×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כא) וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם׀ כִּי⁠־אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם⁠־הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר⁠־לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם⁠־כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כׇּל⁠־הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר⁠־לִֽי׃
Rut the Moabite said, "He also said to me: 'You shall stay close to my servants1 until they finish all my harvest.'"2
1. my servants | עִם הַנְּעָרִים – Rut here mentions staying close to Boaz's male servants, while Boaz himself had mentioned his maidens (Rut 2:8). Ralbag explains that the verse is just relaying a shortened version of Rut's discussion and she might have previously mentioned that he specified maidens. Cf. Rut Rabbah and Malbim that Rut, being Moabite, (as emphasized in this verse) had not paid particular attention to the gender mentioned for she was used to the company of males. Moreover, she assumed that there would be more of a chance of meeting a potential suitor near the male reapers.
2. all my harvest | כׇּל הַקָּצִיר אֲשֶׁר לִי – Boaz invited Rut to glean in his fields until he finished harvesting all his crops, both barley and wheat (see verse 23).
תרגום כתוביםרות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רשב״ם המשוחזרעמנואל הרומירלב״גר״ע ספורנומלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרַת רוּת מוֹאֲבִיתָא אַף אֲרוּם אֲמַר לִי עִם רָבַיָא דִּילִי תִּתּוֹסְפִין עַד זְמָן דִּכְדֵי יְשֵׁיצוֹן יַת כָּל חֲצָדָא דִּילִי.
[יא] וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה גַּם כִּי אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין – אָמַר רַבִּי חָנִין בַּר לֵוִי בְּוַדַּאי מוֹאֲבִיָּה הִיא זוֹ, הוּא אָמַר: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרוֹתָי. וְהִיא אָמְרָה עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי.
פקאלת רות אלמאבייה אנה קאל לי איצ׳א מע אלאצחאב אלד׳ין לי תלזמין אלי אן ינתהי אלחצאד.
אמרה רות המואביה, שהוא אמר לי עוד, עם החברים1 אשר לי תדבקי עד שיסתיים2 הקציר.
1. תרגם כאן ובפסוק הבא ׳נער׳ אצחאב – חבר, רע, בן לוויה. ונזכר גם להלן (ג, יד). וכן תרגם רבינו כל לשונות ׳אחיו׳ במעשה יעקב שברח מלבן (בראשית לא). ונראה שכוונת רבינו ליישב בזה הקושיה שעמדו בה כל המפרשים, שהרי בועז אמר לה לדבוק עם נערותיו, ולמה שינתה ואמרה לחמותה שאמר לה לדבוק עם נעריו. ונאמרו בזה כמה תירוצים. ותירוצו של ראב״ע מקורו בדברי רבינו, שלא התכוונה לנערים הקוצרים אלא לנער הניצב על הקוצרים והקוצרות, והוא רעו ובן לווייתו של בועז. אך בקיב תרגם בשניהם ג׳לם, לשון נער משרת.
2. ינתהי, לשון סיום וגמר. בתפסירים האחרים לשונות דומים של סיום והשלמה. ק: כמל, יב: יפרגון.
קאלת רות אלמואבייה, ואיצ׳א קאל לי, מעא ג׳למאני תלאזמין, אלי אן יכמלו גמיע חצאדי.
ותאמר רות המואביה – אמ״ר חנין בר לוי בוודאי מואביה היא שהרי הוא אמר לה וכה תדבקין עם נערתי כלומר עם הנקבות והיא אמרה כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין.
עד אם כלו – פתרונו: עד אשר כלו, וכן: אם רחץ (ישעיהו ד׳:ד׳) כמו: כאשר רחץ.⁠א
א. כן בכ״י פראג, וכן בכ״י המבורג (אך שם חסרה מלת ״כמו״). בכ״י ברלין (במקום ״כאשר רחץ״) מופיע רק ״כי״.
גם כי אמר אלי וגו׳ – וגם תדיר ארויח עמו ואביא לך.
וגם כי אמר אלי – לבד הטובה אשר עשה עמי היום. (כ״י המבורג 32 עם חתימה של ״ר׳ שמ׳⁠ ⁠⁠״ בסוף רות ג׳:ב׳)
גם כי אמר אלי – לפי הנראה היה לו לומר ״גם אמר אלי [עם] הנערים אש לי תדבקין״, ולא היה צריך למלת כי, ובעבור מלת כי נצטרך לפרש בעניין זה כאלו אמרה הרבה טובות עשה עמי גם הפליא חסדו עמי, כי אמר ״אלי עם הנערים אשר לי הדבקין״.
עד אם כלו – ר״ל עד אשר אם כלו, או יהיה אם במקום הזה במקום אמת, כלומר עד אשר באמת יכלו לקצור את כל הקציר אשר לי, ואמרה ״עם הנערים אשר לי תדבקין״ ובועז לא אמר לה רק ״וכה תדבקין עם נערותי״, ובעבור שהיא ספרה לחמותה כי בועז אמר לה ״עם הנערים אשר לי תבדקין״, אמרה לה חמותי ״טוב בתי כי תצאי עם נערותיו״, כלומר, עם נערותיו ולא עם נעריו, או יהיה פירוש ״עם הנערים אשר לי תדבקין״, כלומר עם אחד מן הנע⁠[רים]⁠א אשר לי, והוא הנער הנצב על הקוצרים.
א. נראה כתיקון.
עם הנערים אשר לי תדבקין – הנה קצרה מה שאמר לה וכה תדבקין עם נערותי וכבר יתבאר ממה שאמרה לה נעמי טוב בתי כי תצאי עם נערותיו שכבר ספרה לה רות מה שאמר לה בועז וכה תדבקין עם נערותי.
וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. הגדילה הדבר בראותה ההבדל אשר בין חסדי ישראל ובין חסד לאומים1 אחרים2:
1. רומז ללשון הכתוב (משלי יד לד) ׳חסד לאומים חטאת׳.
2. ׳גם כי אמר אלי׳ וגו׳ - פירש הרשב״ם, מלבד הטובה אשר עשה עמי היום. ויש להבין מהי האמירה החדשה הזו ועל איזה חסד נוסף סיפרה, ולמה לא נכלל במה שסיפרה לחמותה את אשר עשה עמה האיש. ולמה קראה הכתוב כאן בתואר ׳מואביה׳. לכן פירש שהכתוב שב ומתאר את התפעלותה של רות מחסדו של בועז, וסיבת תמיהתה בגלל שהיא ׳מואביה׳, והגויים רחוקים מחסד, ולכן נקראת כאן ׳המואביה׳, כי לפי שהיא ממואב שהם צרי עין התפלאה ביותר ממידת חסדו. [ויש להוסיף כי דווקא מואב התייחדו בהיפך מידת החסד, שכן באיסור ׳לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה׳⁠ ⁠׳ כתב בספר החינוך (מצוה תקס״א): ׳משרשי המצוה, מה שמפורש בפרשה על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגו׳ ואשר שכר עליך וגו׳, והודיענו הכתוב מזה גודל מעלת גמילות חסדים והרחקת מידת הנבלה והכילות, ועל כן ציוונו לקבוע שנאה עמהם שהשחיתו והתעיבו, להראות תכלית רשעם ונבלותם שלא להקדים אפילו בלחם ובמים קהל גדול עייפי הדרך העוברים בגבולם׳. וראה על זה הדרך בויקרא רבה (לד ח)].
ותאמר רות המואביה – ורות לא הבינה ענין היבום רק מ״ש שהוא קרוב ושע״כ יעש עמהם חסד להחיותם, ע״ז אמרה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין באמת הוא אמר לה וכה תדבקין עם נערותי, רק באשר היא היתה מואביה ושם אין מתרחקים מן הנערים לא הבינה לדייק בדבריו וחשבה שכונתו שתדבק עם אנשיו שהנערים היו עיקר אצלה שחשבה שאחד מהם ישא אותה [וע״ז קראה המואביה כי בת ישראל היתה מבינה בין דבר נעמי שאמרה עם המתים בין דבר בועז שאמר עם נערותי] עכ״פ ממ״ש לה שתלקט אצלו עד סוף ימי הקציר הביאה ראיה לדברי חמותה כי יעשה זאת מצד שהוא קרובם.
גם כי – ברוך הוא לה׳ גם בעבור כי אמר אלי עם הנערים וגו׳.
ותאמר רות המואביה – [מה ת״ל המואביה], אלא בודאי מואביה היא זו, שהרי הוא אמר (פסוק ח׳) וכה תדבקין עם נערותי, והיא אמרה עם הנערים אשר לי.⁠1 (שם)
1. התואר מואביה כאן הוא מיותר, ודריש מפני שנכשלה בדבור מגונה בשנותה את דברי בועז, ושם מואב עיקרו מגונה הוא כמבואר בתורה פ׳ וירא, והוא ע״ד שאמרו זרוק חוטרא אאוירא ואעיקרו קאי.
ואולי י״ל דהכונה במ״ש בודאי מואביה היא זו ולא ידעה לדבר כן בשפת הקודש ולא הבחינה בין לשון זכר ובין לשון נקבה, אך נעמי הכירה את סלפה בלשון, ותקנה זאת בהמשך דבריה אל רות.
ובראות רות את שמחת חמותה על טוב ליבו של בועז1, וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה לנעמי גַּם | מלבד הטובה אשר עשה עמי היום2 באופן קבוע ארוויח עמו ואביא לך3 כִּי אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין ללקט עַד אִם – אשר4 כִּלּוּ – יסיימו אֵת כָּל הַקָּצִיר אֲשֶׁר לִי:
1. רי״א בן יחיא.
2. רשב״ם.
3. ר״י קרא.
4. ר״י קרא.
תרגום כתוביםרות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רשב״ם המשוחזרעמנואל הרומירלב״גר״ע ספורנומלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144