Rut 2 – רות ב‏ – Mikraot Gedolot

וְאִדַּבָּקַת בְּעוּלֵימְתוֹי דְּבוֹעַז לְמִצְבַּר עַד דְּשֵׁיצִי חֲצָד סְעוֹרִין וַחֲצָד חִטִּין וִיתֵיבַת עִם חֲמָתַהּ.

וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִתְּחִלַּת קְצִיר שְׂעוֹרִים עַד כְּלוֹת קְצִיר הַחִטִּים שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וַתֵּשֶׁב אֶת חֲמוֹתָהּ.

ותדבק בנערות בועז ללקט עד כלות קציר השעורים וקציר החטים – כתיב סכותה לראשי ביום נשק (תהלים ק״מ:ח׳) אין לך ימים קשים שחמה מכה כעת הקציר. ויאמר אל אביו (מלכים ב ד׳:י״ט) לא נתנסה אותו היום אלא להודיע גבורתן של צדיקים ומתן שכרן של עושי מצות שעל ידי פת לחם חיה המתים שלא בזמנה שני פעמים אחת בימי אליהו ואחת בימי אלישע.

פלאזמת בפתיאת בועז לללקאט אלי פראג חצאד אלשעיר ואלחנטה ואקאמת ענד חמאתהא.

ודבקה בעלמות בועז ללקיטה עד סיום קציר השעורים והחיטים ודרה¹ עם חמותה.

1. לפי תרגום רבינו, גם בימי הקציר הייתה באה אל חמותה אלא שלא ישבה עמה בקביעות, ועם השלמת הקציר דרה עמה בקביעות. אך בב: וישבה, לשון ישיבה, ובק ושבה [וצ״ע שתרגם הישיבה בשיבה, וכתב ר״י קאפח שיש כתבי יד קדמונים המנקדים ותָּשָׁב], ולפי דעתם לא הייתה עד הנה עם חמותה. ודנו בזה המפרשים המאוחרים, ר״ת הירושלמי כתב כרבינו וכלשונו: ותשב את חמותה כוונתו עם חמותה. כלומר דרה [-אקאמת] עימה. ור״י עראמה כתב שבכל ימי הקציר לנה עם הקוצרים, ולא שבה אל חמותה אלא כשנשלם הקציר.

ת׳ם לאזמת גואר בעז לתלקט, חתי אלי פראג׳ חצאד אלשעיר וחצאד אלחנטה, ורגעת אלי חמאתהא.

ותשב – ותשב אל (ענין שיבה וחזרה, וכך נקוד בכ״י עתיקים בתו ושין קמוצים).

ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים – אמ״ר שמואל בר נחמני ג׳ חדשים מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר החטים.

ותשב את חמותה – כמו עם חמותה.

AND SHE DWELT WITH HER MOTHER-IN-LAW. Et chamotah means with her mother-in-law.⁠¹

1. Et here has the meaning of with. It usually connects the verb with the direct object.

^אותשב את חמותה – אחר כלות הקציר, שלא יצאה העיר ללקט, נשתהת בבית אצל חמותה. ומתוך שהיתה בטילה עכשיו, אמרה לה ״הלא אבקש^ב לך מנוח״ (רות ג׳:א׳) – בעל.

א. סידרתי קטע זה בפרק ב לפי ד״ה, אבל למעשה יש כאן דיבור שממשיך לפרק ג׳ פס׳ א.

ב. בכתב היד: אבקשך, כשהכ״ף מסומנת למחיקה.

{139} הזכיר הכתוב שהיא שמרה את מצות חמותה ומצות בועז להדבק עם הנערות, ולא היה נפרדת מהם אנה ואנה, כאלו היתה דבקה בהם.

ותשב את חמותה – ר״ל שאח⁠[רי] השלמת קציר חטים וקציר השעורים בקביעות עם חמותה.

וַתֵּשֶׁב אֶת חֲמוֹתָהּ. אחר שכלה זמן הלקט¹:

1. כאשר נסתיים הקציר, וַתֵּשֶׁב רות אֶת – עם חֲמוֹתָהּ, ולא ביקרה אצל הנערות שעמהן קצרה, כי אהבת חמותה עלתה על כולן (מלבי״ם). [ובעל העקידה (פסוק ח, יח) דייק מכאן שכל זמן הקציר ישבה ולנה עם נערות בועז, ורק כאן שבה אל חמותה. וגם רס״ג פירש שהוא מלשון שיבה וחזרה. והשורש ישי (פסוק יח) כתב שא״כ היה צריך לכתוב ׳וַתָּשָב׳ מלשון שיבה, לא ׳וַתֵּשֶב׳ מלשון ישיבה].

ותדבק – וכן עשתה שדבקה בנערות בועז עד כלות קציר השעורים והחטים, וא׳ במדרש זמן זה נמשך ג׳ חדשים שהם חדשי הבחנה כדין הגיורת שלא תנשא קודם לכן, וע״כ אחר עבור זמן זה התחילה להשתדל שתתיבם, ותשב את חמותה, ר״ל אעפ״י שדבקה זמן רב בנערות בועז לא היה זה רק כ״ז שהוצרכה ללקט כמ״ש ותדבק בנערות בועז ללקט, אבל אחר שלא היה מה ללקט ישבה את חמותה ולא בקרה את נערות בועז כי אהבת חמותה עלתה בלבה על כלם.

בנערות – ולא ׳בנערי׳, וקבלה תוכחת נעמי.

ותשב – בבית.

קציר השערים וגו׳ – [הנודר עד הקציר – אסור עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר שעורים, ואע״פ דכתיב קציר השעורים וקציר החטים – בדרום ארץ ישראל איירי, ומתניתין בגליל איירי].⁠¹ (ירושלמי נדרים פ״ח ה״ד)

קציר השערים וגו׳ – א״ר שמואל בר נחמן, מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר חטים שלשה חדשים.⁠² (מ״ר)

1. ר״ל הנודר סתם עד הקציר אסור עד קציר חטים שזמנו מאוחר מקציר שעורים, מפני שהשעורים ממהרין להתבשל, וטעם הדבר משום דהשעורים לגבי חטים נזרעים ונקצרים רק מעט, ולכן סתם דעתו של אדם לקציר היותר נכבד, והוא קציר חטים, ופריך הירושלמי, והא כתיב קציר השעורים וקציר החטים, אלמא דערך ענינם שוה, וא״כ אפשר שמכוין הנודר גם לקציר שעורים, ומשני דפסוק זה בדרום ארץ ישראל איירי, ושם זורעין וקוצרין שעורין במדה מרובה, לכן ערך שניהם שוה, משא״כ המשנה בגליל איירי, ושם זריעת שעורים מועטה מאד, ואין דעתו של אדם בסתם לשון קציר עליהם כי אם על של חטים, ולכן קיי״ל בדין זה דהכל לפי המדינה. והנה בירושלמי בא ענין זה בלשון קטוע וחסר ומשובש, והמפרשים נסתבכו בו הרבה, ואנו העתקנוהו ובארנוהו כפי הנאות ורצוי לענין.

2. ר״ל שישבו שלשה חדשים כשיעור ימי הבחנה הדרושים לגיורת, ואז החלה נעמי לבקש קרבת רות עם בועז כמבואר.

וכן עשתה¹ וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז לְלַקֵּט עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים² והיה זה רק כשהוצרכה ללקט, אבל אחר שלא היה מה ללקט³ וַתֵּשֶׁב – ישבה אֶת – עם⁴ חֲמוֹתָהּ ולא ביקרה את נערות בועז, כי אהבת חמותה עלתה בליבה על כולם⁵:

1. מלבי״ם.

2. ואמרו במדרש שזמן זה נמשך שלושה חדשים שהם חדשי הבחנה כדין הגיורת שלא תינשא קודם לכן, וע״כ אחר שעבר זמן זה התחילה להשתדל נעמי שרות תתיבם, מלבי״ם.

3. מלבי״ם.

4. אבן עזרא.

5. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון