×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר⁠־יִקְצֹרוּן֙ וְהָלַ֣כְתְּא אַחֲרֵיהֶ֔ן הֲל֥וֹא צִוִּ֛יתִי אֶת⁠־הַנְּעָרִ֖ים לְבִלְתִּ֣י נׇגְעֵ֑ךְ וְצָמִ֗ת וְהָלַכְתְּ֙ אֶל⁠־הַכֵּלִ֔ים וְשָׁתִ֕ית מֵאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאֲב֖וּן הַנְּעָרִֽים׃
Keep your eyes on the field in which they reap, and walk behind them. I am commanding1 the servants2 not to touch you. If you are thirsty, go to the vessels, and drink from what the servants have drawn.⁠"
1. I am commanding | הֲלוֹא צִוִּיתִי – Literally: "Have I not commanded?⁠" See the note on verse 8.
2. servants | הַנְּעָרִים – Alternatively: "youths". The difference might relate to whether Boaz is speaking of warning the reapers not to get angry at her, a foreigner, for gleaning, or of preventing any males from potentially taking advantage of her.
א. וְהָלַ֣כְתְּ
• ל!=וְהָלַ֣כְתִּ (חסרה הנקודה התחתונה של השווא בתי״ו)
תרגום כתוביםרות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רשב״ם המשוחזראבן עזראפסאודו-רש״יעמנואל הרומיר״י אבן כספיעקדת יצחקר״ע ספורנומלבי״םמקראות שלובותעודהכל
תְּהֵא מִסְתַּכְּלָא בְחַקְלָא דְּיִחְצְדוּן וּתְהָכִין בָּתְרֵיהוֹן הֲלָא פַקֵּידִית יָת עוּלֵימַיָּא דְּלָא יִקְרְבוּן בִּיךְ וּבְעִדָּן דְּאַתְּ צָהֲיָא לְמַיָּא אִיזִילִי לְמָנַיָּא וּתְהֵא שָׁתְיָא מַיָּא מוֹי דִי מַלְיָין עוּלֵימַיָּא.
[ט] עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים. עֵינַיִךְ, זוֹ סַנְהֶדְּרִין. מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם אֵינָן הוֹלְכִין אֶלָּא אַחַר הָעֵינַיִם, הֲדָא שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינַיִךְ וגו׳ וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן. לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ, שֶׁלֹא לִרְחֹק. וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁקְּרוּיִין כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה (שמואל ב א׳:כ״ז). וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים, זֶה בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שׁוֹאֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה (ישעיהו י״ב:ג׳).

פרשה ה

[א] הוּא הָיָה עִם דָּוִיד בַּפַּס דַּמִּים (דברי הימים א י״א:י״ג), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּחֲקַל סוּמַקְתָּא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר בַּפַּס דַּמִּים, שֶׁמִּשָּׁם פָּסְקוּ דָמִים. וְהַפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ שָׁם לַמִּלְחָמָה וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים (דברי הימים א י״א:י״ג), כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שְׂעוֹרִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: עֲדָשִׁים (שמואל ב כ״ג:י״א), רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר עֲדָשִׁים הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עִנְבוּתָן דּוֹמִין לִשְׂעוֹרִין. רַבִּי לֵוִי אָמַר הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁבָּאוּ גְּבוֹהִים כִּשְׂעוֹרִים וְהָלְכוּ נְמוּכִים כַּעֲדָשִׁים. וַיִּתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ הַחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ (דברי הימים א י״א:י״ד), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַיַּצִּילֶהָ (שמואל ב כ״ג:י״ב), אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירוּהָ לִבְעָלֶיהָ, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם כְּשָׂדֶה מְלֵאָה כַּרְכּוֹם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שָׁנָה אַחַת הָיְתָה וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת הָיוּ. פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּד וְלִתֵּן דָּמִים מַה צְּרִיכָה, אִין תֹּאמַר לְאַבֵּד אֲבָל לֹא לִתֵּן דָּמִים, עַד כַּדּוּן הִיא צְרִיכָה אֵי זוֹ מֵהֶן לְאַבֵּד שֶׁל עֲדָשִׁים אוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִים, שֶׁל עֲדָשִׁים אֹכֶל אָדָם, שֶׁל שְׂעוֹרִים אֹכֶל בְּהֵמָה. שֶׁל עֲדָשִׁים אֵין הָעֹמֶר קָרֵב מֵהֶן, וְשֶׁל שְׂעוֹרִים קָרֵב מֵהֶן. שֶׁל עֲדָשִׁים אֵין מַפְרִישִׁין מֵהֶן חַלָּה, שֶׁל שְׂעוֹרִים מַפְרִישִׁין חַלָּה. רַבָּנָן אָמְרִין שָׂדֶה אַחַת הָיְתָה וּשְׁתֵּי שָׁנִים הָיוּ, וַהֲלֹא נִלְמַד מִשֶּׁל אֶשְׁתָּקַד, שֶׁאֵין לְמֵדִין מִמַּעֲשֶׂה. וַיִּתְאָו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם (דברי הימים א י״א:י״ז), רַבִּי חִיָּא אָמַר הֲלָכָה נִצְרְכָה לוֹ. וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלשָׁה, וְלָמָּה שְׁלשָׁה שֶׁאֵין הֲלָכָה מִתְבָּרֶרֶת אֶלָּא בִּשְׁלשָׁה. וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִיד וְלֹא אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם. וְלֹא אָבָה שֶׁתִּקָּבַע הֲלָכָה לִשְׁמָן, עֲשָׂאָהּ מַסֶּכְתָּא וּקְבָעָהּ הֲלָכָה לְדוֹרוֹת, מֶלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. בַּר קַפָּרָא אָמַר חַג הָיָה, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם הָיָה, וּוִתּוּר בָּמָה הָיָה. וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלשָׁה, וְלָמָּה הָיוּ שְׁלשָׁה, אֶחָד הוֹרֵג וְאֶחָד מְפַנֶּה אֶת הַהֲרוּגִים, וְאֶחָד מַכְנִיס הַצְּלוֹחִית בְּטָהֳרָה. רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף הִלְכוֹת שְׁבוּיָה נִצְרְכָה לֵיהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אָמַר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תָּבַע.
קצדך פי אלחקל מא יחצדון פתמצ׳ין וראהם אמא קד נהית אלגלמאן מן אן ידאנוך ואן תצ׳מין פאמצ׳י אלי אלאוני ואשרבי ממא יסתקי אלגלמאן.
שימי פניך1 בשדה אשר יקצרו, ותלכי מאחריהם, אכן כבר הזהרתי הנערים מנגוע בך, ואם תצמאי2 לכי אל הכלים ושתי ממה שישתו הנערים.
1. תרגם ׳עיניך׳ לשון שימת פנים, שתכוון צעדיה לכל מקום שיקצרו. וכן בב. אבל ביק קרא ותרגום.
2. תרגם ׳צמית׳ ׳תט׳מין׳ קרוב ללה״ק, כדרכו, וכ״ה בב. בקי: עטשת, וכן תרגם רבינו לשון צמא בתורה (שמות יז, ג; דברים ח, טו; כח, מח; כט, יח).
אנצ׳רי אייהֵ צ׳יעה יחצדונהא לי ואמצ׳י תבעהם, פקד אמרת אלג׳למאן אן לא יאד׳וך, ואן עטשת פאמצ׳י אלי אלאניה, ואשרבי מן חית׳ יסתקון אלג׳למאן.
עיניך בשדה – ראי איזו שדה.
לבלתי נגעך – לבל יזיקוך.
וצמית – ואם תצמאי.
וצמית והלכת אל הכלים – ואם תצמאי לשתות אל תכלמי מלכת ולשתות מכלי המים אשר ישאבון נעריי.
And when you are thirsty, go to the jugs – And if you are thirsty, do not be ashamed to go and drink from the vessels of water that the young men will draw.
אמ״ר חייא בר אבא כל ראשי הפסוקים שברות ווין חוץ משמנה ולמה לפי שנדבקה לבני ברית שניתנה לשמנה ימים ולמה ווין לומר לך ווי לדור שגבוריו יורדין.
עיניך בשדה אשר יקצרון – כמשמעו ודורש בו גם עיניך במצות ישראל והלכת אחר ישראל.
הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך – מצווים הם מהר סיני שנאמר (דברים י׳:י״ט) ואהבתם את הגר.
וצמית והלכת אל הכלים – כלי חכמת התורה, ושתית (משלי ט׳:ה׳) ושתו ביין מסכתי.
ושמא תאמר: כשיקצור זה, בעל כרחי יש לי ללכת בשדה אחר, לכך נאמר: עיניך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן – כלומר עיניך ולבך יהו אחר הקוצרים שלי ללקוט אחריהם בכל שדה ושדה אשר יקצורו.⁠א וכן גם רותב מספרת לחמותה: גם כיג אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו אתד כל הקציר אשר לי (רות ב׳:כ״א).⁠ה
{וצמית – ואם תהי צמאה למים. דרך בני אדם להיות צמאים בעת הקציר מפני חום היום.}⁠ו
וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים – אע״פ ששאר אביונים היוצאים ללקט אחר הקוצרים אינן רשאין ללכת אל הכלים לשתות מאשר ישאבון הנערים, אבל את אם תצמאי תלכי אל הכליםז ושתית מאשר ישאבון הנערים.⁠ח
א. כן בכ״י המבורג. בכ״י ברלין, פראג הושמט (אולי ע״י הדומות): ״כלומר... אשר יקצורו״.
ב. כן בכ״י המבורג. בכ״י ברלין: וגם את רות. בכ״י פראג: ״וכן את״.
ג. כן בפסוק ובכ״י המבורג, פראג. בכ״י ברלין: ״אני״.
ד. כן בפסוק ובכ״י המבורג. בכ״י ברלין חסרה מלת: ״את״.
ה. בכ״י המבורג נוסף כאן: ״וצמית – ואם תהי צמאה למים. דרך בני אדם להיות צמאים בעת הקציר מפני חום היום.⁠״ ביאור זה חסר בכ״י ברלין, פראג, ואפשר שהוא מדברי ר״י קרא (ביאור דומה מופיע בנוסח האחר של פירושו) אך הושמט ע״י הדומות, או אפשר שהוא מפירוש רשב״ם ולא מר״י קרא.
ו. ד״ה ״וצמית״ מופיע רק בכ״י המבורג, וכל הביאור חסר בכ״י ברלין, פראג, וייתכן שהושמט שם ע״י הדומות. לחילופין אפשר שהביאור הוא מרשב״ם. אולם, ביאור מקביל מופיע כאן בפירוש השני המיוחס לר״י קרא, וגם הלשון ״דרך בני אדם״ מופיעה רק בפירושי ר״י קרא ולא בפירושי רשב״ם.
ז. כן בפסוק. בכ״י פראג: הנערים. בכ״י ברלין, המבורג כל המשפט חסר.
ח. כן בכ״י פראג. בכ״י ברלין, המבורג הושמט ע״י הדומות: ״אבל את... הנערים״.
ועינייך בכל שדותיי אשר יקצרון והלכת אחריהן – כל ימי הקציר יש לך להיות עם נערותיי. אם תאמרי: שמא יגערו ויגעו בך? תלמוד לומר: הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך – דוגמת: על כן לא נתתיך לנגוע אליה (בראשית כ׳:ו׳) – מלהזיקך.
ולפי שדרך הקוצרים לשאוב מים מן הבאר ולהביאם בשדה, והקוצרים צריכים לשתות הרבה מפני החום והם חסין על המים מליתן לנכרים, אבל את: וצמית והלכת אל הכלים ושתית.
א
א. עיין בהערות על פירוש ר״י קרא ד״ה ״וצמית״.
וצמית – בא בבעלי הה״א בסוף.
AND WHEN THOU ART ATHIRST. Ve-tzamit is vocalized like1 a word that ends in a heh.
1. Reading ke-va'alei, rather than be-va'alei. Filwarg.
לבלתי נגעך – כדרך שרגילין מן השדה רוב הבאים עד שיקצור השדה, ואחר כך יבואו העניים ויקחו לקט שכחה ופיאה.
וצמית – ״ולצמאי ישקוני חומץ״ (תהלים ס״ט:כ״ב). אבל הא׳א חסירה, כמו ״חבי כמעט רגע״ (ישעיהו כ״ו:כ׳) מלשון ״יחד חובאו עניי ארץ״ (איוב כ״ד:ד׳),⁠ב וכן הרבה.
א. בכתב היד: הי׳. תוקן לפי ההקשר.
ב. בכתב היד: עצי השדה (במקום ״עניי ארץ״). המלה ״עניי״ קרובה מבחינה גרפית ל״עצי״, ומשם קצרה הדרך לתיקון מסברה של המלה הבאה אחריה.
ענייךא בשדה אשר יקצורון – ר״ל [עינייכי] שניכה תהיינה רואות ומסתבות בשדה אשר יקצורון הקוצרים. והנו״ן במלת יקצורון נוספת כמו והיה עקב תשמעון ודומ⁠[הם].
והלכת אחריהן בא בנו״ן, והרמז אל נערותו הנ״ז, ואם תאמרים [כי]⁠ב תיראי ללכת שם, הלא צותי את הנערים שלא יגעו בך. ויש מפרשים נגעך מעניין נגוע מוכה אלהים ומעונה ואהי נגוע כל היום.
וצמית – מעניין ולא צמאו ובא על דרך בעלי הה״א באחרונה, ועניינו ואם צמית, כלומר ואם תצמאי למים והלכת אל הכלים או יאמר ואני יודע כי תצמאי, ולכן תלכי בכל אות נפשך אל הכלים אשר בהם המים.
ושתית מאשר ישאו הנערים – כלומר, לא תלכי את לשאוב המים, רק תשתי מן המים שישאבו הנערים.
א. כך בכתב היד, עם ניקוד. בנוסח המסורה ובתעתוק הפסוק בכתב היד כתוב ״עיניך״. Perreau (עמ׳ 19) העתיק ״עיניך״.
ב. בכ״י הועבר קולמוס על האות מ׳ ונוספה מלת ״כי״.
וצמית – גם זה מבואר שאינו מאמר הכרחי.
הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך – בדרך פריצות כלל וגם שלא יגעו בך עד שתלקט באשר תחפוצי וכי תלכי לשתות מאשר ישאבון סוף דבר שתהיי שם כבת ביתי.
עֵינַיִךְ. למצוא לקט1: וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן. כשירחקו ממך2:
1. ׳עיניך׳ – תני עינייך, תסתכלי (תרגום).
2. האלשיך כתב שציווה לה שלא תעבור לשדה הבא תיכף עם הקוצרים, שמא יחשבו שנתנה בהם עיניה ויבואו לפגוע בה, וגם לא תלך אחריהם בשעת הבטלה כאשר הגיעו זה עתה לשדה החדש, אלא שתתן עיניה ותראה כאשר כבר יקצורון והם עסוקים במלאכתם, ורק אז תלך אחריהם, מרחוק. ובשורש ישי כתב שהנער הניצב על הקוצרים ביקש להוציא עליה לעז שהיתה עומדת מאחורי הקוצרים וכאילו חוטפת את הלקט מידיהן, ולכן אמר (פסוק ז) ׳ותאמר אלקטה נא בשיבלים אחרי הקוצרים׳. ובועז אמר לה שלא תבוא לחשד זה, שלא תלקוט בשדה בשעה שהקוצרים נמצאים בו, אלא שתתן עיניה בשדה אשר יקצרון, וכאשר יעברו לשדה הבא תיכנס לשדה זה ללקוט.
עיניך – לכן תשים עיניך בשדה אשר יקצורון הנערות, והלכת אחריהן של הנערות ולא תירא שזאת יחר להנערים מה שאת מתרחקת כי הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך, ולא זאת לבד כי וצמית והלכת אל הכלים ר״ל כי מצאנו שדוד אמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער, מבואר שבבור ההוא היו מים טובים מאד ובאשר השער הוא מושב הסנהדרין לא הניחו שם נערות לשאוב מים, והיו הנערים שואבים שם מים לשתיה ויען היה טורח גדול ללכת עד שם לא היו נותנים להעניים מן המים ההם רק מים אחרים ששאבו ממקום קרוב, ואמר לה שהיא תשאב מן המים ששאבו הנערים כי צוה להם שלא ימחו בידה.
ולכן תשימי עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן בו הנערות1 וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, ואל תחששי מהנערים שיכעסו2 הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ, ולא זו בלבד, וְצָמִת – ואם תצמאי כדרך הקוצרים שעובדים בשמש3, אל תתביישי מללכת ולשתות4 וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים האלו וְשָׁתִית מֵהַמַּיִם אֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים:
1. מלבי״ם.
2. מלבי״ם.
3. ר״י קרא.
4. רש״י.
תרגום כתוביםרות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רשב״ם המשוחזראבן עזראפסאודו-רש״יעמנואל הרומיר״י אבן כספיעקדת יצחקר״ע ספורנומלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144