×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יח) וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר⁠־לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן⁠־לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר⁠־הוֹתִ֖רָה מִשׇּׂבְעָֽהּ׃
She carried them and came to the city, and her mother-in-law saw what she had gleaned. She brought forth and gave her what she had left over after she was satisfied.
תרגום כתוביםמדרש זוטארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןלקח טובר״י קרא ב׳עמנואל הרומיר״י אבן כספיר״ע ספורנומלבי״םהואיל משהמשך חכמהמקראות שלובותעודהכל
וְסוֹבַרַת וְעַלַת לְקַרְתָּא וַחֲזָת חֲמוֹתָהּ יַת מַה דִּכְנַשַׁת וְאַפֵּיקַת מִן תַּרְמִילָא וִיהַבַת לַהּ יָת מְזוֹנָא דְּאִשְׁתְּאַר לַהּ מִשָׁבְעָהּ.
(ותצא) [ותשא] ותבא העיר – מלמד שהיתה מחזרת אחר מאכלה שלה בכל יום כיון שראתה חמותה נתייראה אמרה חס ושלום נדבקה לפריצים.
וחמלת ד׳לך וד׳כ׳לת אלקריה פנט׳רת חמאתהא מא לקטתה פאכ׳רגת ואעטתהא מא פצ׳לתה בעד שבעהא.
ונשאה זאת1 ונכנסה2 לעיר3 וראתה4 חמותה מה שלקטה, והוציאה ונתנה לה מה שהותירה אחרי5 שובעה.
1. זאת – ליתא בקיב.
2. ודכ׳לת – כ״ה בי. בקב: וגאת – והגיעה.
3. בקיב נוסף: אל העיר. וכן הוא בתרגום הארמי. וכ״כ ר״ת הירושלמי: ותשא ותבוא העיר כוונתו להעיר. כמו ׳נסעו העם חצרות׳ (במדבר יא, לה).
4. כ״ה בכל התפסירים, והכוונה שחמותה ראתה, וכפירוש השני בר״ת הירושלמי. וכ״כ בשורש ישי שהוא פועל קל, שמעצמה ראתה חמותה כל זה, כי רות לא ביקשה להתפאר בפני חמותה.
5. כ״כ ר״ת הירושלמי: את אשר הותירה משבעה לאחר ששבעה. אבל בקיב קרא ותרגום, מן שבעה.
פחמלת וגאת אלי אלקריה, ונצ׳רת חמאתהא אלד׳י לקטת, ואכ׳רגת אלבאקי מן שבעהא ואעטתהא.
ותשא ותבוא העיר – מלמד שלא עמדה בשום מקום שלא יפגעו בה מן הפריצים.
ותרא – וַתַראה את חמותה.
הותירה משובעה – מוסב על: ותאכל ותשבע ותותר (רות ב׳:י״ד), והשאר נתנה לחמותה.
ותשא ותבוא העיר – ר״ל נשאה השעורים שלקטה על כתיפה ובאה על העיר.
ותרא חמותה את אשר לקטה – כלומר ראתה מה שלקטה כלתה ושמחה בלבה.
ותוצא ותתן לה את אשר הותירה משבעה – ר״ל שרות הוציאה מחיקה או מן השק את אשר הותירה מן המאכל באכלה עם הקוצרים ונתנה אותן לרמותה, והוא הוא שהזכיר למעלה ״ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר״ (פס׳ י״ד) שהיא אכלה מן הקלי לשבע והותירה ממנו לחמותה, ועתה מספר הכתוב שהיא הוציאה הקלי אשר הותירה משבעה ונתנה אותו לחמותה. ויש מפרשים כי ותאכל ותשבע ותותר – ר״ל שאכלה ושבעה ונותר לה מן המאכל לפניה לריבוייו, לא שהיא הותירה ממנו לחמותה ולא הוליכה ממנו לביתה. ויפרשו זה הפסוק כן.
ותרא חמותה – כלומר וכראות חמותה אשר לקטה {138} והוציאה לרות את אשר הותירה משבעה ונתנה אותןא לרות.
משבעה – שם אכול, ואין לשבעה, ור״ל אשר הותירה מרוב השובע.
א. במקור ״אותת״. האות ת׳ נמחקה ונוספה ן מעליה..
ותרא חמותה – הטעם בזאת הראיה להודיענו כי שמחה במעשיה כאלו היתה בתה.
ותוצא – מחיקה או היה קשור בצעיף האשה.
וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה. ולא הסתיר1 מחמותה2: וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה. רות נתנה לנעמי ׳את אשר הותירה׳, כאמרו (פסוק יד) ׳ותשבע ותותר׳3:
1. נראה שצ״ל הסתירה.
2. משמע שלא הלכה רות ללקט עבור נעמי, אלא עבור עצמה, ובכל זאת לא הסתירה ולא מנעה את הלקט מחמותה. ובדברי המפרשים מבואר שהלכה ללקט גם עבור חמותה.
3. וכתב בדברי שלום שאע״פ שראתה חמותה את אשר ליקטה כי רב הוא, והיתה מסתפקת בכך, והיתה רות יכולה לשמור לעצמה את אשר הותירה, ובפרט שלא נותר אלא מפני הברכה שבמעיה, ובטבע היה ראוי שתאכלנו היא, מ״מ גם את זה הוציאה ונתנה לחמותה.
ותרא חמותה – ר״ל שראתה ותמהה ע״ז כי היה שלא כדרך לקט הנאסף ביום אחד, ונוסף לזה שנתנה לה מה שהותירה משבעה.
ותשא – מן הקרקע ותתן על ראשה.
ותרא אשר לקטה כו׳. פירוש דבסוטה פרק משוח מלחמה אמרו דעני שעשה גורן מלקט שו״פ חייב מעשרות משום מראית העין, דמחזי כמאן דגדל בשדהו, רש״י, ולכן אמר ותרא חמותה את אשר לקטה, שהיה ניכר עדיין שהוא של לקט, אף שחבטה, בכ״ז ניכר היה עדיין שהוא של לקט, משבלים מפוזרים, ולא כמרוח בגורן שלו, לכן לקחה אשר הותירה משבעה. ודו״ק.
וַתִּשָּׂא רות את משא השעורים וַתָּבוֹא הָעִיר ולא עמדה בשום מקום שלא יפגעו בה הפריצים1, וַתֵּרֶא – והראתה2 לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַתּוֹצֵא מתרמילה3, וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אשר ליקטה ואת4 אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ כשאכלה עם בועז5:
1. מדרש לקח טוב.
2. ר״י קרא.
3. תרגום.
4. מלבי״ם.
5. ראה לעיל פס׳ יד.
תרגום כתוביםמדרש זוטארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןלקח טובר״י קרא ב׳עמנואל הרומיר״י אבן כספיר״ע ספורנומלבי״םהואיל משהמשך חכמהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144