×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) וְהִנֵּה⁠־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
And, behold, Boaz came from Beit Lechem, and he said to the reapers, "May Hashem be with you.⁠" And they said to him, "May Hashem bless you.⁠"
תרגום כתוביםרות רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טוברשב״ם המשוחזראבן עזראעמנואל הרומיר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחקר״ע ספורנואדרת אליהו לגר״אמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וְהָא בוֹעַז אֲתָא מִבֵּית לֶחֶם וַאֲמַר לְחָצוֹדַיָּא יְהֵי מֵימְרָא דַּיָי בְּסַעְדְּכוֹן וַאֲמַרוּ לֵיהּ יְבָרְכִינָּךְ יְיָ.
[ה] וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם – רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמַר, שְׁלשָׁה דְבָרִים גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה וְהִסְכִּימוּ עִמָּהֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְאֵלּוּ הֵן: לִשְׁאֹל שָׁלוֹם בַּשֵּׁם, וּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, וּמַעַשְׂרוֹת. שְׁאֵילַת שָׁלוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי (ירמיהו כ״ג:כ״ז), אֵימָתַי חָשְׁבוּ בִּימֵי עֲתַלְיָהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרִין בִּימֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. רַבִּי חֲנַנְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְעָמַד בֹּעַז וּבֵית דִּינוֹ וְהִתְקִינוּ לִשְׁאֹל שָׁלוֹם בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה׳ עִמָּכֶם. וְכֵן הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לְגִדְעוֹן: ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל (שופטים ו׳:י״ב). מְגִלַּת אֶסְתֵּר מִנַּיִן, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר כָּתְבוּ אִגְּרוֹת וְשָׁלְחוּ לְכָל בְּנֵי הַגּוֹלָה וְאָמְרוּ מְקַבְּלִים אַתֶּם עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֶת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, שָׁלְחוּ וְאָמְרוּ לֹא דַּיֵּנוּ צָרוֹתָיו שֶׁל הָמָן אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מַטְרִיחִין עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ לָהֶם אִם מִדָּבָר זֶה אַתֶּם מִתְיָרְאִין הֲרֵי הִיא כְּתוּבָה בֵּין הַכְּרָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים (אסתר י׳:ב׳). מֶה עָשׂוּ כָּתְבוּ אִגֶּרֶת שְׁנִיָּה וְשָׁלְחוּ לָהֶם: אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית (אסתר ט׳:כ״ט), רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵנִים, וּמֵהֶם שְׁלשִׁים וְכַמָּה נְבִיאִים הָיוּ שֶׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת משֶׁה (ויקרא כ״ז:ל״ד), אֵלֶּה, אֵין לְהוֹסִיף וְאֵין לִגְרֹעַ וְאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר עוֹד מֵעַתָּה, וּמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ לְחַדֵּשׁ דָּבָר עָלֵינוּ. עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ אוֹתָהּ כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר (שמות י״ז:י״ד). בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה׳ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר וגו׳ (מלאכי ג׳:ט״ז). בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים. רַב וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֵין נֶאֶמְרָה מִפִּי בֵּית דִּין, מִסִּינַי נֶאֶמְרָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, רַב אָמַר: קִיְמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים (אסתר ט׳:כ״ז), לֹא כְתִיב, וְקִבֵּל כְּתִיב, רַבָּן שֶׁל יְהוּדִים קִבֵּל. מַעַשְׂרוֹת מִנַּיִן, דְּאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם [רבי] קְרִיצְפָּה בַּעֲוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעֲשְׂרוֹת גָּלוּ. שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ נִפְטְרוּ, וְהֵם חִיְּבוּ עַצְמָן מֵאֲלֵיהֶן, מֶה עָשׂוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, כָּתְבוּ סֵפֶר וּשְׁטָחוּהוּ בָּעֲזָרָה, וּבְשַׁחֲרִית עָמְדוּ וּמְצָאוּהוּ חָתוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם (נחמיה י׳:א׳). כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְעַל הֶחָתוּם, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְעַל הַחֲתוּמִים, הֵיאַךְ, אֶלָּא וְעַל הֶחָתוּם, זֶה בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְעַל הַחֲתוּמִים זֶה בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל יְהוֹשֻׁעַ: חָטָא יִשְׂרָאֵל (יהושע ז׳:י״א), וְלֹא יְהוֹשֻׁעַ גָּזַר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עִמּוֹ.
והנה בועז בא מבית לחם – (ברמז י״ח וברמז ס״א).
ואד׳א בבעז קד גא מן בית לחם וקאל ללחצאדין אללה יעינכם פאגבוה יבארכך אללה.
והנה בועז הגיע מבית לחם ואמר לקוצרים ה׳ יעזור לכם1, השיבוהו, יברכך ה׳2.
1. וכן הוא בתרגום הארמי ובראב״ע. בב קרא ותרגום: אללה מעכם – ה׳ עמכם, ובק: קוואכם אללה – יתן ה׳ לכם כח.
2. כן הוא גם ביב. וכתב ראב״ע שהכוונה שיתן ה׳ ברכה בקצירו. בק שינה: אללה יסלמך – ה׳ יתמיד שלומך. ואולי טעמו משום שחז״ל כינו אמירתם ׳שאלת שלום׳ ולכן ביאר מקום לשון ׳שלום׳, אך בדברי חז״ל נאמר כן גם על שאלת בועז ולא רק על תשובת הקוצרים.
ואד׳י בבעז אתי מן בית לחם, פקאל לאלחצאד קוואכם אללה, קאלו אללה יסלמך.
ה׳ עמכם – יתן ה׳ לכם כח (יישר כח) ויאמרו לו ה׳ יתמיד שלומך.
והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יי׳ עמכם – מכאן לשאלת שלום בשם וכן המלאך אמר לגדעון (שופטים ו׳:י״ב) יי׳ עמך גבור החיל.
ויאמר לקוצרים י״י עמכם – מיכן לימדונו רבותינו (בבלי ברכות נ״ד.) דרך ארץ, ואיננו פְשַט. (כ״י המבורג 32 עם חתימה של ״ר׳ שמוא׳⁠ ⁠⁠״ בסוף רות ב׳:ה׳)
י״י עמכם – לעזור אתכם, בעבור שהן עמלים.
יברכך י״י – שיתן ברכה בקציר.
THE LORD BE WITH YOU. To help you. He said this because they were toiling.⁠1
THE LORD BLESS THEE. That is, may the Lord bless the harvest.
1. "To help you" means to help you in your toil.
והנה בועז – ר״ל בעוד שהיתה רות בשדה, והנה בועז שבא מבית לחם ומצאה שם.
ויאמר לקוצרים יי׳ עמכם – דרך האנשים לברך הקוצרים כדי שתחול הברכה במעשה ידיהם. ואמר ״יי׳ עמכם״, כלומר יהיה עמכם לשלוח ברכה במעשה⁠[ם]⁠א ידיכם או או [י]⁠אמרב יי׳ יהיה עמכם לעזור אתכם, ואמר כן בעבור שיהיו עמלים.
ויאמרו לו יברכך יי׳ – כלומר שיתן ברכתו בקצירג. ויש מפרשים שאמרו יי׳ עמכם הוא דרך שאילה, שהוא שאל לקוצרים היש יי׳ עמכם. כלומר, האם נראה בעיניכם שתהיה ברכה יי׳ בקציר, והם השיבוהו ״יברכך יי׳⁠ ⁠⁠״, כלומר יתבשר אדונינו כי השם יתעלה יברכך שיש ברכה מצויה בזה הקציר.
א. בכ״י נוספה האות מ׳ והועבר קולמוס על מלת ״ידיכם״.
ב. האות יו״ד נוספה מעל למילה ״אמ׳⁠ ⁠⁠״.
ג. השוו אבן עזרא: ״יברכך יי׳ – שיתן ברכה בקציר.⁠״
י״י עמכם – מנהגם היה לומר לעמלים ולכל הצריכים עזר הכח: י״י עמך, י״י עמכם, וראוי היה לקוצרים שיאמרו לבעל התבואות יברכך י״י וישמרך, כי כל ברכה תוספת טובה, וזה כונת אמרו: יברכך י״י ואחר: וישמרך (במדבר ו׳:כ״ד), כי אחר השגת הטוב צריך שמירה, כאמרנו: שמירות הבריאות העומדת.
ויאמר לקוצרים י״י עמכם – רוצה לומר: י״י יהיה עמכם לעזרכם ובזה הלשון ברך המלאך את גדעון באמרו י״י עמך גבור החיל (שופטים ו׳:י״ב).
התועלת הששי – הוא להודיע שראוי לאדם שיקדים שלום לכל אדם ואפילו הוא עבדו או שכירו. הלא תראה כי בועז הקדים שלום לקוצרים אשר לו.
והנה בעז – בא לקבוע ישיבתו בחלקת השדות אשר לו עם הקוצרים כל ימי קציר ואסיף כמנהג הגדולים שיש להם עבודה רבה.
ויאמר – במדרש (שם) שלש דברים עשו ב״ד של מטה והסכימו עליהם ב״ד של מעלה. מקרא מגלה. והבאת מעשר. ושאלת שלום בשם. מקרא מגלה דכתיב (אסתר ט׳) קיימו וקבלו. הבאת מעשר דכתיב (דברי הימים ב ל״א) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר. וכתי׳ (מלאכי ג׳) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר. ושאלת שלום בשם דכתיב ויאמר בעז לקוצרים וגו׳. וטעם שאלת שלום בשם אמר שם שלא להשכיח שם שמים מן הבריות שנאמר (ירמיהו כ״ג) החושבים להשכיח עמי שמי. והנה אם כן כבר יש במגילת רות איסור והתר בענין הזכרת שם שמים הפך מאמר רבי זירא הנזכר בתחילה. אלא שהותר זה במה שאמר (במדרש שם) וכן המלאך אמר לגדעון (שופטים ו׳) ה׳ עמך גבור החיל שיראה שכבר למדנו הדבר מן המלאך אלא שבעז ובית דינו היו נוהגים כן ומקפידין על הדבר וקובעין בו מסמרות. וכבר ביארתי כוונת המאמר הזה כלו בפ׳ עשר תעשר שער צ״ד.
ה׳ עִמָּכֶם. יצליח בידיכם את מעשיכם: יְבָרֶכְךָ ה׳. יצו את הברכה בקצירך1:
1. בועז שינה מלשון ברכתם של פעליו, וביאר האבן עזרא שבועז אמר לפועלים ה׳ עמכם, לעזור אתכם, לפי שהיו עמלים, והיו צריכים ברכה שה׳ יהיה עמם לתת להם כח לעמלם, והקוצרים שינו מלשונו ואמרו יברכך ה׳, שיתן ברכה בקציר, לפי שהיה בעל השדה, והוא צריך לברכה בקציר.
ויאמר לקוצרים ה׳ עמכם – כי איתא בזוהר כל בי תרי דאזלי שכינתא שריא ביניהון והני מילי דעסקן בדברי אבל אי לא עבדו כדקא יאות שכינתא סליק מביניהון כמד״א ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. וכן כאן שראה נערה ביניהם ואמר להם היש ה׳ עמכם, רצה לומר שמא באתם לידי מכשול על ידה ונסתלק השכינה מביניכם ויאמרו לו יברכך ה׳– אשה כשרה וצנועה היא וה׳ יברך אותך בה, כי אתה צריך לאשה וראויה היא לך.
והנה בועז בא – כ״מ שנאמר והנה מורה דבר חדש, שבועז לא היה רגיל לבא אל השדה והיה גם זה מקרה חדש בהשגחת ה׳ שבועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים ה׳ עמכם, חז״ל אמרו שבועז ובית דינו תקנו שיהיו שואלים שלום חברו בשם, והיה בעצת הסנהדרין כמ״ש בברכות (דף סג) וכי תימא בועז מדעתא דנפשיה עביד וכו׳ כי אין להזכיר ש״ש לבטלה וכמ״ש בספרא (ויקרא סי׳ יד) דלא לימא לה׳ קרבן וכו׳, אך בראותם אז שהי׳ ביניהם גזל משפט וצדק וגם אל שופטיהם לא שמעו כמ״ש ויהי בימי שפוט השופטים, וכאשר נתמנה בועז לשופט תקן שיהיו שואלים שלום חברו בשם, לקבוע בלבם כי ה׳ משמים משקיף עליהם ועל שלומם, ושלום הקבוץ משתתף עם השגחת ה׳ עד שה׳ הנקרא שלום משתתף עם שלום שבין אדם לחברו, וגם התעוררות שישוו ה׳ לנגדם תמיד וגם בדברים שבינם לבין רעיהם ודרישת שלומם וטובתם, ועז״א והנה בועז בא מבית לחם שמספר שנעשה דבר חדש בבית לחם במושב הזקנים שע״ז מורה מלת והנה, ובועז בא משם בדבר החדש שאמר לקוצרים ה׳ עמכם, ועפ״ז הזכירו גם הם ש״ש שיברכהו ה׳, וכמ״ש ולא אמרו העוברים ברכת ה׳ עליכם וכו׳ וכמש״פ שם.
בא – לשדהו.
ה׳ עמכם – מכאן שבועז תקן לשאול שלום בשם.⁠1 (שם)
1. כי עד זמנו היו נמנעים ממנהג זה, מפני שחששו שע״י ההזכרה תמיד יבאו להוציא שם שמים לבטלה, וגם אולי יזכירוהו במקום הבלתי טהור, אך בועז ובית דינו ראו, כי בימיהם היו אנשים אשר בקשו להשכיח שם ה׳ מפי ההמון, לכן עמדו ותקנו שישאלו שלום בשם ה׳ כדי שיהיו רגילים בו, וע׳ ברכות נ״ד א׳.
וְהִנֵּה למרות שלא היה רגיל בכך1 בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם לשדה שלו בו היתה מצויה רות, וַיֹּאמֶר שלום לַקּוֹצְרִים בזו הלשון2 ״יְהוָה עִמָּכֶם״ לעזור3 לכם בעמלכם4, וַיֹּאמְרוּ – והם השיבו לוֹ ״יְבָרֶכְךָ יְהוָה״ שיתן ברכה בקציר5:
1. מלבי״ם.
2. חז״ל אמרו שכאשר התמנה בועז לשופט, הוא ובית דינו תיקנו שיהיו שואלים בשלום חברו בשם ה׳, והיה בעצת הסנהדרין (ברכות סג.) לקבוע בליבם כי ה׳ משמים משקיף עליהם ועל שלומם, מלבי״ם.
3. רלב״ג.
4. אבן עזרא.
5. אבן עזרא.
תרגום כתוביםרות רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טוברשב״ם המשוחזראבן עזראעמנואל הרומיר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחקר״ע ספורנואדרת אליהו לגר״אמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144