×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיַּ֖⁠עַן יְהֹוָ֥הי״י֥ אֶת⁠־אִיּ֗⁠וֹב וַיֹּ⁠אמַֽר׃
Moreover Hashem answered Iyyov, and said:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודעודהכל
וַאֲתֵיב יְיָ יַת אִיוֹב וַאֲמַר.
ת׳ם אג׳אב אללה איוב קאילא.
(מענה ה׳).
(Hashem's reply.)
ויען י״י את איוב.
ויען י״י את איוב.
ויען י״י את איוב ויאמר.
ויען ה׳ את איוב ויאמר.
ויען י״י את איוב ויאמר – וכראות השם יתברך שלא היה איוב עונה אותו דבר ואמר האם הוא לקיחת מוסר מהרע הבא לאדם שיריב הנוסר בו עם השם יתברך ואם ראוי במי שיתווכח עם השם יתברך שיענהו השם על התוכחת והטענה ההיא ועם כל זה כבר עשיתי לפנים משורת הדין להשיב על דבריך או ירצה בזה ואם מי שאלוה מוכיח אותו יענה על התוכחת ההיא ויטיח דברים כנגד השם יתברך או ירצה שמי שיתווכח עם השם יתברך ראוי שיענש על תוכחתו כשידבר עמו ולזה ראוי לך להשיב על דברי או להודות בהם.
(הקדמה) [מענה ה׳ ב]
(א) האל ית׳
ויען – מתחלה פסק מן מאמריו למען ישיב לו דבר מה וכאשר עמד ולא ענה השיב לו עוד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודהכל
 
(ב) הֲ֭רֹב עִם⁠־שַׁדַּ֣⁠י יִסּ֑⁠וֹר⁠ ⁠מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּ⁠ה׃
Shall he that reproves contend with the Almighty? He that argues with God, let him answer it.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דְנָצֵי עִם שַׁדַי יִתְרְדֵי מַכְסֵן אֱלָהָא יְתִיבִנֵיהּ.
הל אלכ׳צומה מע אלכאפי מן אלאדב, פקד ינבגי ללמסתקבל אלאלאה אן יג׳יב ענהא.
הרב, האם להריב עם שדי הוא מדרך המוסר, אלא ראוי לעומד לנגד ה׳ שיענה עליהם. וענין יסור, מוסר ונמוס ודרך ארץ.
אמרו יעננה, רצה בכך השאלות הללו האמורים לעיל, ועליהן רמז באמרו יעננה, והודיעו כי הדבור יותר טוב לא השתיקה. וכאשר שמע איוב את זה דבר דברים הסובלים שני ענינים והוא אמרו:
קולה יעננה, יריד בה הד׳ה אלמסאיל אלמתקדם ד׳כרהא, פאשאר אליהא בקולה יעננה, וערפה אן אלכלאם אצלח לא אלסכות.
פלמא סמע איוב ד׳לך תכלם כלאם מחתמל מענאיין והו קולה.
הרוב עם שדי יסור – העם שדי אדם ישתרר.
מוכיח אלוה יעננה – הבא להתווכח יענה דבריו
Will one who contends with the Almighty make himself master? May a man make himself master to contend with the Almighty?
He who argues with God, let him answer it He who comes to argue, let him answer his words.
הרב עם שדיא יסור – לשון מוסר ותוכיחה. וכה פתרון המקרא: מי שרצה לריב עם שדי עד עכשיו, יבא וייסר אותו ויתווכח עמו.
מוכיח אלוה יעננה – יבא עכשיו, ויענה את שאילותיו ששאל לו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״הרוב עם שדי״.
הרוב עם שדי – אם נכון לרובא ולהתווכח עם שדי.
יְסוֹרב – לשון מייסר במשקל קל. ואם נכון ליסור ולהתווכח עמו.
מוכיח אלוה – הבא להוכיח עמו יסדר ויענה אמרתו.
יְסוֹרג – לשון עשות במשקל קל, מן יָסַר. וכן יאמר יְסוֹד בלשון עשות מן יָסַד, כמו: לנטוע שמים וליסוד ארץ (ישעיהו נ״א:ט״ז). וכן יסור כמו ליסור. וכפל מלה הוא על הרוב.
וכל הניסים הללו המסורות בידו הזכיר לו הקב״ה לאיוב להפחידו ולהחרידו לאיוב, לומר: היאך עלה בדעתך להתווכח עמי, וכי אתה עושה את כל אלה.
א. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י קזנטה 2752: לריב.
ב. כך הניקוד בכ״י לוצקי 778 ושוב גם בהמשך. בנוסח המסורה: ״יִסוֹר״.
ג. כך הניקוד בכ״י לוצקי 778 וכן גם לעיל. בנוסח המסורה: ״יִסוֹר״.
_
ויען י״יהרוב עם שדי יסור – הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי.
מוכיח אלוה יעננה – איוב שיוכיח השם, למה לא יענה על זאת.
הוסיף השם ית׳ ואמר: הרוב עם שדי יסור – לשון מריבה, כמו הרוב רב עם ישראל (שופטים י״א:כ״ה). ויסור – שם בשקל ׳כיור׳, ׳כנור׳, ׳צפור׳. אומר לריב עם שדי הוא מוסר? אי זה מוסר אם יבא אדם לעשות תוכחה יעננה? ולא יענה.
הרוב עם שדי יסור – כמו הרוב רב עם ישראל (שופטים י״א:כ״ה).
יסור – כמו מוסר, כשקל כיור, כנור, שם דבר.
ומוכיח אלוה יעננה – בתמיה.
הרב – מן מריבה.
יִסּוֹר – מן בנין הקל וכן יוסֵר לץ (משלי ט׳:ז׳) ופי׳ מי שיחפץ עתה לריב עם שדי יענה מוסר ואמירה נכונה, כי הנני מזומן לריב עמו ומוכיח עם אלוה יענה אותה בתוכחה שרעה להוכיח עמו וזה כנגד דברי איוב באמרו מי יתן ידעתי ואמצאהו (איוב כ״ג:ג׳) שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי (איוב כ״ג:ז׳).
ויש אומ׳ הרב עם שדי הוא דרך מוסר ואיוב מוכיח השם וענה על זאת תורתו אם יש בו חכמה.
הרוב עם שדי יסור – הלריב עם שדי הוא מוסר.
מוכיח אלוה – איוב שיוכיח האל יענה על זאת, כך פירש ראב״ע ז״ל, והנכון לי שיאמר האם המריב עם שדי ייסר אותו עתה על דבריו אליו, ויוכל לאמר שאינם הגונים, ואם המוכיח לאל יענה על זאת. והענין כי איוב שהוא רב את יוצרו1 ומוכיח אותו, למה ייסר אותו על דרכיו אלה, כי עתה ידע דרכיו ואורחותיו, וייסר אותם אם אינם ישרות, ויוכיחנו על התשובה הזאת. אז ענה איוב כי הוא קל ונבזה מלהשיב על דבריו, וישם ידו על פיו מענות אותו, כי פעם אחת דבר ולא יענה עוד, ושתים ולא יוסיף עליהם לעולם, והענין לזמן תלונתו שלא יוסיף להתלונן בעת אחרת, כי הבין שהאל יודע ומשגיח ועושה חסד משפט וצדקה בארץ (ירמיהו ט׳:כ״ג). והנה ראינו כי הודה איוב בסוף, וקבל האל דבריו ונתרצה לו, ובאמת כי מן המענה הזה היתה הודאתו, כי לא יוסיף לו, ובמענה השני דבר בשאלת שלום הרשעים וייסורי הצדיקים, גם לא יחדש ענין, רק יאריך בדבר בהמות ולויתן, והנה הענין המישב דעתו של איוב, מן המענה הזה היה לו.
1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ״ה:ט׳.
הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר. האמנם ראוי למי שלא ידע את טעם פעולת האל ית׳ וידע שיוכל לעשות כל דבר אל נכון1 - שיעיז פניו לריב עמו כמו מייסר את העושה שלא כשורה: מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ. ומי שיעיז פניו לזה, יַעֲנֶנָּה - האמנם יכול להשיב על אחת2 מאלה שאמרתי:
[איוב מענה יב]
1. נראה שמרומז בשם שד״י שיודע שעושה אל נכון, אבל אינו יודע טעם פעולתו, ׳ושמי ה׳ לא נודעתי׳, ועי׳.
2. ד״ר. ק׳: ׳לאחת׳.
הרוב – מלשון ריב.
יסור – מלשון מוסר.
הרוב – היא בה״א השאלה כי שאל לו האם אתה הרב עם שדי קבל מוסר מדבריו הלא המתווכח עם אלוה ראוי לו לענות תשובתו ומה זה תשתוק.
יסור, מוכיח – המוסר הוא ביסורים, והתוכחה הוא וכוח בדברים. עמ״ש ירמיה ג׳.
הרוב – מי שעושה מריבה עם שדי אשר יסור, מוכיח אלוה, אלוה מוכיח.
יעננה – ראוי שיענה על תוכחתו.
הרוב – באשר החריש איוב ולא ענה כל מאומה, וה׳ ידע כי עוד דברים בלבבו, א״ל, הלא מי שרב עם שדי אשר יסור, לאלוה מוכיח יעננה, אחר שתחלה יסר ה׳ אותך ביסורים ובכ״ז עמדת כנגדו לריב אתו ובקשת שיתוכח עמך פנים אל פנים, וא״כ עתה שנסתלקו היסורים ממך ואני רק אלוה מוכיח, שאני מתוכח עמך בדברים ובראיות בדרך הוכוח, כ״ש שראוי שיעננה, ומדוע החרשת עתה ולא ענית מענה:
Though Job had voiced no reply to God's oration, God knew that there were still things on his mind that he wanted to ask. During the debate with his companions, Job had shown little or no reticence despite his suffering and had spoken freely, demanding that God answer his suit. His health and vigor had now been restored him and so God calls upon him to speak up and express his thoughts.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) אוַיַּ֖⁠עַן אִיּ֥⁠וֹב אֶת⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ וַיֹּ⁠אמַֽר׃
Then Iyyov answered Hashem, and said:
א. ‹פפ› יש רווח של שורה ריקה בכתר לפני הכותרת הממורכזת
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשהעודהכל
וַאֲתֵיב אִיוֹב יַת יְיָ וַאֲמַר.
פאג׳אב איוב רבה וקאל.
הדברים הללו מאתו1 דברים שקולים, לא יושג לשומע מה כוונתו בהם, והוא שהמדבר כאשר אומר למי שכנגדו איני יכול לענות לך, הרי דבריו אלה סובלים שני ענינים, או שתהא זאת מצדו הצדקה לשכנגדו והרי הוא אומר לו אני אי אפשר לי להשיב על האמת. או שיהא זה מפני שמיחס עול לשכנגדו והרי הוא אומר היאך אני יכול לענות לך וידך למעלה ממני. ולפי שדברי איוב אלה אי אפשר לשומע להבין מהן מה כוונתו בכה הוזקק לדבור שלישי מאת ה׳ הודיעו בו כי הדברים האלה השקולים אינם נכונים, וכל זמן שאתה עומד על כך הרי אתה עדין מיחס עוול במשפט בתתך לשומעים ספק בכך, לפיכו אמר הכתוב:
1. מאת איוב.
כאן הד׳א אלכלאם מנה כלאם מתשאבהא, לא יחצל ללסאמע מא מענאה פיה, וד׳לך אן אלקאיל אד׳א קאל למן יסתקבלה אני לא אטיק מג׳אובתך, פקולה הד׳א יחתמל אמרין, אמא אן יכון ד׳לך מנה תעדילא ללמסתקבל פיקול לה אני לא יתהיא לי אלרד עלי אלחק, או יכון ד׳לך תג׳וירא ללמסתקבל פיקול כיף אראדדך וידך אעלי מני. פלמא כאן כלאם איוב הד׳א לא יתבין מנה אלסאמעין מא אראד בה, אחתאג׳ אלי כ׳טאב ת׳אלת׳א מן אללה יערפה בה אן הד׳א אלכלאם מעלק ליס בצואב, ואנה מא דאם אנת ת׳אבת עליה פאנת מקים עלי תג׳ויר אלקצ׳א באיהאם אלסאמעין ד׳לך, פקאל אלכתאב.
(מענה איוב).
(Iyyov's reply.)
איוב.
ויען איוב.
(ג-ד) ויען איוב את י״י ויאמר, הן קלותי מה אשיבך ידי שמתי למו פי – הודה על חטאיו מאשר הצדיק נפשו כנגד הדין.
ויען איוב את י״י ויאמר.
ויען איוב את י״י וכו׳ – כבר קדם לנו ביאורו.
ויען איוב את י״י ויאמר – הן אני נקלה מאד ביחס אליך ומה אשיבך על דבריך אלה הנה שמתי ידי למו פי הנה פעם אחת דברתי עמך ואיני עונה על דבריך ושנית אדבר ואראה אם יש תשובה להשיב על דבריך ולא אוסיף ויהיה פירוש ושתים ושנית וכמהו ושלש עשרה שנה מרדו שהרצון בו לפי קצת המפרשים שכבר מרדו בשנה שהיתה אחר השתים עשרה שנה שעבדו את כדרלעומר או יהיה הרצון בזה והוא יותר נכון הנה אני הייתי טוען שהרשע והעול נמצא בטובות והרעות המגיעות לאנשים משני צדדים הצד האחד מפני הרע שימצא מגיע לצדיקים והצד השני מפני הטוב שימצא מגיע לרשעים עד שכבר ינצלו מהרע בעח בואו לשכניהם כמו שזכר באומרו מדוע רשעים יחיו וגו׳ כי ליום אד יחשך רע וגו׳ והנה הצד האחד שדברתי והוא מה שטענתו מהרע שימצא נופל לצדיקים הנני מניח ועוזב אותו ולא אענה לך דבר עליו לפי שכבר התבאר לי היתר הספק בו ממה שזכר אליהוא בביאור רחב יזכרו השם יתברך בקיצור בזה המענה להיותו סומך על מה שכבר ביארו אליהוא לאיוב ואולם הטענה השנית לא הותר עדיין הספק בה בביאור לא בדברי אליהוא ולא בדברי השם יתברך ואיני מוסיף לטעון לך דבר זולתי הטענה ההיא והיא ההצלחה הנמצאת לרשעים זמן ארוך אשר הוא עול אם היו הטובות והרעות מגיעות לאנשים מהשם יתברך או ליאות וקיצור אם היו נעזבים אל הסידור אשר מהגרמים השמימיים אשר סדרו בזה האופן ולא היה יכולת לסדרו באופן יותר מתוקן להגיע לאיש כמעשיו וכפרי מעלליו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשההכל
 
(ד) הֵ֣ן קַ֭לֹּ⁠תִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּיָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְ⁠מוֹ⁠־פִֽי׃
Behold, I am of small account; what shall I answer You? I lay my hand upon my mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אִזְדַלְזְלִית מָה אֲתֵיבִנָךְ אַיְדֵי שַׁוְיֵת לְפוּמִי.
אני לאהון מן אן אראדדך, פלד׳לך קד ג׳עלת ידי עלי פאי.
הן, קל אני מכדי להשיבך ולפיכך שמתי ידי למו פי. תרגם קלותי ״אהון״ שהוראתה קל ערך ומזולזל. ותרגם אשיבך ״אראדדך״ תשובות החוזרות כמה פעמים עד שיודה הצד שכנגד.
הן קלותי – לדעת את כל אשר שאלתני ומהא אשיבך.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בכ״י פריס 162 חסר: ״ומה״.
הן קלותי – הן אני קל לפניך ומה אשיבך – עוד.
ידי שמתי למו פי – אשר לא אוסיף לענות לפניך.
קלותי – מן קלל, כמו: סבתי (שמואל א כ״ב:כ״ב) מן סבב, זלותיא מן זלל, בלותי (תהלים צ״ב:י״א) מן בלל.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752. ואולי צ״ל: דלותי (תהלים קט״ז:ו׳) מן דלל.
_
הן קלותי – מגזרת: קל, וקרוב מגזרת: קלון. והפך הדבר: כבד מגזרת כבוד.
למו פי – המ״ם והו״ו נוסף כמלת כמו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

קלותי – מן קלון אם הם שנים שרשים קלל וקלה ופי׳ אני נקלה ונבזה בעיני מה אשיבך להתוכח עמך.
ידי שמתי לפי להכריחו שלא אדבר עוד.
(ד-ה) הֵן קַלֹּתִי. אף על פי שעדיין לא התרת ספקותי בענין ׳רשע וטוב לו׳ כמו שקרה לדורות המבול, מודה אני שדיברתי בקלות דעת נגדך, שהיה לי להיות מסופק ולא להחליט המאמר לרוע נגד המיטיב לכל, ובזאת1 וְלֹא אֶעֱנֶה: וּשְׁתַּיִם - ובשנית2, שהיתה אצלי דעת שתי רשויות, לֹא אוֹסִיף, שהודעתני שכל המציאות מסודר לטוב, ואם כן לא יקרה קלקול זולתי בבחירה האנושית:
האל ית׳ [מענה ה׳ ג]
1. ׳באחת׳ הזטענה הזאת שהיתה לי.
2. בטענתי השנייה.
למו פי – אל פי כמו למו עצתי (איוב כ״ט:כ״א).
הן קלותי – הנה הכרתי בעצמי שאני קל מאד ולא למדתי חכמה לדעת שהכל בא בהשגחה ומה זה הדבר אשר אשיב לך כי אין בפי מענה ולזה שמתי ידי אל פי ולא דברתי מאומה כאשר פסקת ממאמריך.
אשיבך – היא תשובה לסתור הדברים, וזה הבדלו מן מענה וכנ״ל כ׳.
הן קלותי השיב אליו הנה על מה שנתוכחתי עד עתה על יסורי שבאו בחנם וטענתי טענות נגד ההשגחה, ראיתי כי קלותי בדבר זה, ואין לי מה להשיבך, כי נתברר לי עתה השגחת ה׳ ממה שראה שענהו ושמשגיח על עניניו, וממה שראה שנרפא מיסוריו ואינו צדיק אובד, וממה שראה שיש השארת הנפש, כי מן הנבואה נודע השארת הנפש ודבוקה באלהים כמ״ש בפתיחה, וא״כ ידעתי שיש עוד עולם אחר להשיב גמול לצדיקים על יסוריהם, ולכן ידי שמתי למו פי:
Job answers that his silence had denoted his surrender. He had been chastened by God's oration and now recognized the insignificance of his own suffering. Furthermore, he acknowledges that the thesis he had proposed at the opening of the debate, namely, that the suffering of the righteous denies the existence of Providence, had been totally demolished by God's revelation and oration.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) אַחַ֣ת דִּ֭בַּ⁠רְתִּי וְ⁠לֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה⁠ ⁠וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְ⁠לֹ֣א אוֹסִֽיף׃
Once have I spoken, but I will not answer again; yes, twice, but I will proceed no further.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חֲדָא זִמְנָא מַלְלִית וְלָא אֲתִיב וְתִנְיָנֵיתָא וְלָא אוֹסִיף.
ומהמא תכלמת בואחדה, פאני לא אעאוד ת׳אניה.
אחת, וכאשר דברתי אחת הרי אני לא אוסיף שנית. והנה דברתי ואענה מלים נרדפות, ואין ענין אענה תשובה, אלא דבור כמו וענו הלוים, וראה לעיל ג ב.
אחת דברתי – כלומר מעט אמרתי ולא אוסיף עוד.
ויש פותרים: אחת דברתי, אשר אמרתי תם ורשע הוא מכלה (איוב ט׳:כ״ב) לא אענה עוד.
ושתים – שאמרתי אל תעש עמדי (איוב י״ג:כ׳) לא אוסיף.
I said one [thing i.e., I have spoken little and I will add no more. Others explain: I said one What I said, "[It is all one; therefore I said,] 'He destroys both the innocent and the wicked,'" (Iyyov 9:22) I will no longer answer.
and two What I said, "Do not do two things to me" (Iyyov 13:20), I will not add.
אחת דברתי – פתרונו: מה שדיברתי: אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה (איוב ט׳:כ״ב).
לא אענה – עוד.
ושתים – שאמרתי: אך שתים אל תעש עמדי (איוב י״ג:כ׳).
לא אוסיף – עוד לדבר.
אחת דברתי – מעט דברתי.
ולא אענה – עוד.
ושתיםא – טענה שנייה לא אוסיף לדבר אליך.
א. כן בפסוק ובכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778: ושתיים.
_
אחת דברתי – דיברה אחת דיבורי, וכן: ועשיר יענה עזות (משלי י״ח:כ״ג).
אמירה אחת ושתים דברתי להצדיק את נפשי ולא אוסיף עוד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אחת דברתי – כאומר הנה האחת אשר דברתי בראשית אמרי לקרוא תגר על אשר מסרת הכל ביד המערכה הנה דברתי אז אבל עתה לא אשיב עוד על דבריך להחזיק מאמרי כי עתה רואה אני שלא מסרת ביד המערכה אבל הכל בידיך.
ושתים – אבל שתי השאלות אשר שאלתי לומר אם הכל בא בהשגחה מדוע א״כ יבוא הרע על הצדיק וטוב על הרשע הנה עם כי עדיין לא אדע תשובה עליהם עכ״ז לא אוסיף עוד לשאול כי יראתי להרהר אחריך.
אחת דברתי – ר״ל הנה הוכוח שלי היה על שני ענינים,
• א) על צדיק ורע לו, וע״ז כבר קבלתי תשובה כנ״ל, ולכן על האחת שדברתי שהוא שאלת צדיק ורע לו לא אענה עוד, אבל ושתים הלא היה וכוחי על שתי ענינים, שנתוכחתי ג״כ על רשע וטוב לו, ועל שיש רשעים שמחריבים הישוב ומאבדים נפשות רבות ומדוע אין ה׳ מסלק היזקם, גם ע״ז אני רוצה תשובה, ואז ולא אוסיף עוד לשאול:
However, the debate had also considered a second thesis, namely, that the prosperity of the wicked denies the existence of Providence and this had yet to be addressed by God.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) וַיַּ⁠עַן⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ אֶת⁠־אִ֭יּ⁠וֹב [מִ֥ן׀ סְ⁠עָרָ֗ה] (מנסערה) ⁠וַיֹּ⁠אמַֽר׃
Then Hashem answered Iyyov out of the whirlwind, and said:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהמנחת שימלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַאֲתִיב יְיָ יַת אִיוֹב מִן עַלְעוֹלִיתָא דְצַעֲרָא וַאֲמַר.
פאג׳אבה אללה מן ריח אלעאצף פקאל לה.
ויען, ויענהו ה׳ מרוח הסערה ויאמר לו. ומלת רוח מן המלים המובלעות, ועל סוג זה של מלים נסתרות במקרא ראה בנבחר באמו״ד מהדורתי עמ׳ צד ועמ׳ קי.
(מענה י״י מן הסערה).
(God's answer from the tempest)
ויען י״י את איוב.
מנ הסערהא – כחבירו (איוב ל״ח:א׳). והטעם: כי השם ענה את איוב על דבריו, והוכיחו והודיעו כי איננו יודע דרכי השם, שהם כלל אף כי הפרט. וכאשר כלה השם להוכיחו, שתק איוב. ענה השם ואמר לו: למה לא תענה. והנה השיב מלה שאיננה הגונה ואמר: לא אשיב.
א. כן בכ״י פרמא 2395, לונדון 24896, וכן בכמה כ״י של המקרא.
(ו-ז) ויען י״י את איוב מן הסערה ויאמר, אזור נא כגבר חלציך אשאלך – עוד אשאלך אם תדע להשיב.
ויען י״י את.
ויען י״י את איוב.
זה דקדוק המלות.
ויען ה׳ את איוב מן סערה ויאמר – אף ע״פ שהודה איוב שלא יענה וידע כי השם צדיק כאשר פירשתי, אבל בעבור שלא התודה על תלונתו, ענהו השם עוד מן סערה לאמר, שלא נקרא מן הסערה הראשונה הנקראת בה״א הידיעה לרב גדלה וחזקה, רק בסערה נחה ממנה.
ביאור מלות המענה
ויען י״י את איוב מן הסערה ויאמר.
ביאור דברי המענה: ענה השם את איוב בנבואה כאשר ראה שהוא מחזיק עדיין בדעתו, ואמר: אזר נא כגבר חלציך והתבונן להשיב על דברי, אשאלך הודיעני, האף תפר המשפט אשר סדרתי אותו בתכלית היושר, ותרשיעני ליחס לי ליאות, או עול למען תצדק, ותאמר שכבר נענשת על לא חמס בכפיך. האם כח כאל לך ובקול חזק כמוהו תוכל להרעים, עד שתוכל להשיג ענין כחו, ותאמר שיש לו ליאות וקצור. הלא הכח נאמר בשיתוף השם לבד בך ובשם יתברך, ולזה לא תוכל להשיג כח השם וגבורתו, אם לך כח דומה לכח השם יתברך, לבש גאה גאון וגובה כמו הענין בשם יתברך שהוא הגבוה במוחלט, לפי שאין גבוה כמוהו, אבל כל שאר הנמצאות שפלות ממנו, וכחם נאצל מכחו, ולזה לא יהיה יחס בין כח שאר הנמצאים וכח השם יתברך, לפי שכח השם יתברך הוא לו מעצמותו, וכח שאר הנמצאים הוא להם מזולתם. ולבש הוד והדר שיהיה בפעולותיך תכלית היופי וההדר כמו הענין בפעולות השם יתברך, וזה כי ליתרון כחו, לא קצר מהמציא כל נמצא ביותר שלם שבפנים, הפץ עברות אפך ופזר אותם בדרך שתשפיל כל גאה כמו שאני עושה. ואולם אמר זה, כי לא יתכן בפועל השלם שיעשה רע, ולולי זה הסידור אשר התחייב ממנו רע מה במקרה, לא היה מגיע העונש לאנשי הגאוה והרשע בעניינים הגופיים, אשר בו תועלת נפלא ליסר האנשים ולהצילם מרעת הרשעים, רצה לומר שלא יזיקום, וכבר יחס זה העונש לאנשי הרשע והגאוה לבד, כי כבר התבאר במה שקדם, שאין הצדיקים ניזוקים ברעות ההם, כאשר ירדפו בצדק כפי הראוי, ראה כל גאה והכניע אותו כמו שאני עושה באמצעות זה הסידור, ושבר וכתת הרשעים במקומם והמיתם יחד, כמו שאני עושה בקצת העתים, עד שתהפך עליהם הארץ ויטמנו יחד בעפר, וזה אם מצד המערכת, אם מצד ההשגחה להציל הצדיקים מידם.
והנה אם תוכל לעשות כמו אלו המעשים, גם אני אודה לך שתוכל לעשות להציל מכל רע האנשים יראי השם, ולמנוע טוב מהרשעים, ושמי שלא יסדר בזה האופן המציאות, תוכל אז ליחס לו עול או ליאות וקיצור, להיות מתבאר אצלך שהוא אפשרי מצד כחך זה, אבל מה תדמה כחך לכחו שתוכל לשפוט, אם היה אפשר שיהיה בכאן שלימות יותר במעשה. הנה יגיע מעוצם כחי, שכבר עשיתי חיה אחת שמה בהמות והיא בתכלית הכח, והיא אוכלת עשב כבקר, וימצא לה כח גם במקומות אשר הם חלושים בשאר הבעלי חיים, עד שבמתניו ימצא לו כח, וכחו ימצא גם בטבור בטנו, יניע זנבו בחפזה, והוא בתכלית הגובה והגודל כמו ארז, גידי ביציו ישורגו ויסתבכו מרב גדלם, עצמיו הם חזקים כמו חתיכות נחושה, הוא מבחר דרכי אל בבריאותיו, אלה לחוזק ותוקף מי שעשהו לבד, יוכל לנצחו לא זולתו מרוב כחו וגבורתו.
הנה ההרים יצמיחו בעבורו יבול והוא נזון ממנו בזולת עבודה אנושית, וכל חית השדה ישחקו שם ולא ייראו ממנו כי אינו טורף, התחשוב שיכול לשכב תחת האילנות ובסתר קנה ובביצה אשר הקנה גדל שם, האם יסכוהו אילנות להיות לו לצל, האם יקיפוהו ערבי נחל עד שיהיה צלם מגן לו? הנה זה בלתי אפשר, כי לגדלו בשתותו בנהר יעשקהו שלא ימהר לרוץ כבראשונה לרוב חסרון מימיו יבטח כי יכניס כל הירדן אל פיהו עם גודל הנהר ההוא, ידמה בעיניו שיקח כל הנהר ההוא עד שישפיל אפו לתחתית הנהר בשתותו, ויגע במוקשים אשר שם. והנה אמר זה על צד הפלגה וגוזמא להורות על גדלו, וספר זאת הבריאה הנפלאה להורות על שלא יקצר השם יתברך מהגיע הטוב כפי מה שאפשר בבריאה בריאה, וזה, כי גם באיברים החלושים בטבע הטוב מהבעלי חיים סדרתי כח וגבורה בבעלי חיים, אשר אפשר בו זה, וסדרתי לו מזונו ושמירתו מהאויר המקיף, ואם לא ימצא לו מגן מהאילנות, לפי שכבר שמתי בו כח חזק עד שלא יתפעל מהאויר המקיף, ולזה הוא מבואר שלא תהיה עלי טענה שימצא מההצלחה לרשעים, עד שישמרו מהרע בעת בואו לאחרים כמו שטען איוב, באמרו: כי ליום איד יחשך רע. וזה, כי עיקר הכוונה האלהית היא, להטיב לכל נמצא כפי מה שאפשר, ואם היה אפשר לו שישמור האדם מכל רע, לא היה מקצר מזה. והנה הרשע כשישמר מהרע הוא מצד המערכה לבד, ואולם הצדיק ישמר בעצמותו, וזהו ההבדל בין שמירת הרשע מהרעות ובין שמירת הצדיק מהם.
התוכל למשוך לויתן ברשת כמו הענין בשאר הדגים. ואם בחבל אשר תשקיע בים לצוד תוכל למשוך אותו בשיסתבך החוח שבראש החבל בלשונו. התוכל לשים אגמון באפו ללכדו ותנקוב לחייו בחוח בדרך שתקחנו. הירבה אליך תחנונים להיותך מושל עליו, ואם ידבר אליך רכות, היכרות ברית עמך ותקחנו לעבד עולם. התשחק בו כמו שישחק האדם עם הצפור, ותקשרנו לנערותיך להשתעשע בו, כמו שישתעשעו בקצת העופות. האם יסעדו יחד בעבורו הסוחרים ויחלקוהו ביניהם. התכרות עורו בחרב שכורתים הדייגים עורות הדגים, ואם תכרות ראשו בחרב שכורתים ראש שאר הדגים. הנה אם תרצה לשים עליו כפיך לצודו, לא תוסיף לזכור מלחמה, כי הוא בלי ספק ימיתך.
מנ סערה – מן סערה קרי ועיין מ״ש לעיל סימן ל״ח.
ויען – לכן ענהו ה׳ שנית תשובה על רשע וטוב לו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהמנחת שימלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) אֱזׇר⁠־נָ֣א כְ⁠גֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָאֶ֝שְׁאָלְ⁠ךָ֗א וְ⁠הוֹדִיעֵֽנִי׃
Gird up now your loins like a man; that I may ask of you, and you will inform Me.
א. אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ לגבי הקמץ הרחב ראו בהערה על שמות יג,יד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
זְרֵז כְּדוּן הֵיךְ גִבָּרָא חַרְצָיִךְ אֶשְׁאֲלִנָךְ וּתְהוֹדְעִנַנִי.
אן אמכנך אן תשדד חקואך, פערפני אד׳א סאלתך שיא.
אזר, אם אפשר לך שתאזור מתניך, אם כן הודיעני כאשר אשאלך דבר.
הענין באמרו אזר נא כגבר השני כמו הענין בראשון1, והוא שה׳ יתהדר ויתרומם הדגיש לאיוב בשני נבראים עצומים, האחד מדברי והשני ימי, ואמר במדברי הנה נא בהמות2 וכל הפרשה, עד במוקשים ינקב אף3. ואחר כך אמר בימי תמשך לויתן בחכה4 עד סוף הפרשה, הוא מלך על כל בני שחץ5.
1. לעיל לח ג, וראה שם גם בהערה.
2. לקמן פסוק טו.
3. פסוק כד.
4. פסוק כה.
5. לקמן מא כו.
אלמעני פי קולה אזר נא כגבר אלת׳אני כאלמעני פי אלאול, והו אן אללה עז וג׳ל תחרא איוב בכ׳לקין עט׳ימין, אחדהמא ברי ואלאכר בחרי, פקאל פי אלברי הנה נא בהמות וג׳מיע אלקצה, אלי במוקשים ינקב אף. ת׳ם קאל פי אלבחרי תמשך לויתן בחכה אלי אכ׳ר אלקצה, הוא מלך על כל בני שחץ.
אזור נא כגבר חלציך – להיות זריז נגדי, אולי תוכל להשיבני דבר.
_
אז אמר לו השם: אחר שלא תודה על האמת, ותחשב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

אזר נא כגיבורא חלציך – לשמוע גבורת יצירותיי.
א. כן בכ״י פרמא 2958, ובדומה לעיל איוב ל״ח:ג׳. בנוסח המקרא שלנו: ״כגבר״.
חלציך – מתניך.
פירוש המענה.
(ז) בעבור ששתק איוב ולא הצדיק את השם, אמר לו אזר נא כגבר חלציך והטעם התחזק ואשאלך גבורות.
אזר נא כגבר חלציך – עוד ותענני.
אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ. כי אימתי לא תבעתך1:
1. כנ״ל.
אזר נא כגבר – בס״ס הכ״ף רפה ועיין מ״ש ביחזקאל סימן י״ז.
אזר – חגור.
כגבר – כאיש גבור.
חלציך – מתניך.
אזר נא וגו׳ – הוא ענין זריזות כי החגור במתניו הוא מזורז.
אשאלך – אני אשאלך ואתה הודיעני תשובה עליהם והשאלה היא אשר שאל ואם זרוע וגו׳ תמשוך לויתן וגו׳ וכדומה אמר שישיב לו אם מודה הוא להדברים האלה.
אזר נא – תוכן התשובה על מה ששאל מדוע מניח ה׳ את הרשעים העריצים והגבורים המפילים מוראם על בני אדם והמשמידים אותם, כי הלא שאלה זאת תשאל על כלל הבריאה, שראינו שה׳ ברא בריות גדולות ונוראות שמפילים חתיתם על כל בע״ח, וטורפים מהם ומאבדים אותם, ולמה יניחם ה׳, וכבר באר לו שהשגחתו כוללת כל הבע״ח למיניהם, ולמה לא יעביר את הטורפים והמשחיתים, אבל זו שאלה סכלה, שהאומר כן יבקש שיברא ה׳ רק ברואים חלשים רפויי כח, עד שלא ימצא בע״ח יהיה לו כח להתקומם על החלוש ממנו, ואין זה מכבוד הבורא שיברא תולעים ונמלים ושבלול תמס יהלך, וזו כבודו שימצא ברואים גבורים ואדירים גאים ורמים, והבורא רם על רמים ומתגאה עליהם ומכניע כולם בכחו, ומשגיח שבכ״ז יתקיימו המינים, במה שהכין לכל חי כלים ותכונות בם ישמר מאויביו, וכן ברא בני אדם גבורים וענקים אמיצי כח, ואם הם בבחירתם לפעמים יעריצו בגבורתם להרע לעניים וחלשים, ה׳ משגיח והכין לבני אדם שכל ואהבת משפט ונימוסים וטבע ההתחברות שעל ידם ישתמרו מגאות עריצים, וה׳ בהשגחתו יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות, עפ״ז צוה לו שיאזר חלציו להשיב על שאלתו:
Accepting Job's point, God now turns to the question of the prosperity of the wicked. The gist of His reply is that the wicked are to mankind as the predators are to the animal kingdom. That just as God has provided means for the weaker and smaller animals to survive and prosper despite being hunted down by the predators, so has He endowed mankind with the intelligence and the social, judicial and civil attributes needed to deal with all the dangers surrounding him including those that come from the wicked members of his own species.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י⁠ ⁠תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְ⁠מַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃
Will you make My judgment void? Will you condemn Me, that you may be justified?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הַבְּרַם תְּשַׁנֵי דִינִי תְּחַיְבִינַנִי מִן בִּגְלַל דְתִזְכֵּי.
וכיף תפסך׳ חכמי באלאיהאם, או תט׳למני חתי תזכו.
האף, ומדוע תפר משפטי על ידי העמדת פנים, או תיחס לי רשע למען תצדק. הוסיף ״באלאיהאם״ כמו שכתב לעיל בפירושו כי איוב בתשובתו בפסוקים ד-ה העמיד פני מקבל את הדין בדברים שקולים שיש בהם גם אי הודאה בצדק המשפט, ועל זה מוכיחו ה׳.
האף תפר משפטי – האף תוכיח שדבריך להפר משפטי ולהראות שהוא מעוקל.
Will you even make void My judgment Will you even prove with your words to make My judgment void and to show that it is perverted?
(ח-ט) האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק, ואם זרוע כאל לך – אין אדם בא להרשיע ולעוות דין שדן חבירו, אלא אם כן גדול כמהו בחכמהא ויכולת בידו לעשות משפט. ואתה: כלום זרוע כאלב לך לעשות משפט ברשעים?
כלום בקול כמוהו תרעם – עליהם, כשם שהוא מרעים? דכתיב: ירעם מן שמים י״י ועליון יתן קולו (שמואל ב כ״ב:י״ד), ומי שופט בשר ודם שישפוט את הרשעים, כשם שאני שופט בהן.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״בחכמה״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״כוח״.
האף תפר משפטי – אם אף אתה סבור להפר משפטי לומר שפעלתי עוולה.
תרשיעני למען תצדק – וכי אתה סבור לחייבני למען תהיה צדיק במשפט לנגדי.
_
וזה ששתקת, התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק.
(ח-י) האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק, ואם זרוע כאל לך ובקול כמוהו תרעם, עדה נא גאון וגובה – מלשון תרגום עדה נא. גאון וגובה – ואומר הוד והדר תלבש – כי לא יאות ללבוש גאות כי אם לבורא ית׳ בלבד, שנאמר י״י מלך גאות לבש (תהלים צ״ג:א׳).
ואיך היית מרשיע דיני בעבור שתצדק אתה.
האף – לרבות ופי׳ האף עוד תפר משפטי כי כל דרכי משפט1 ותרצה לעות דיני.
תרשיעני – תאמר לחבריך כי כרשע דנתיך בעבור שתהיה צדיק בעיניהם.
1. השוו ללשון הפסוק בדברים ל״ב:ד׳.
האף תפר משפטי – הגם הפרת המשפט והיושר אשר אני מתנהג בו בעולמי ותרשיעני במעשי, למען תצדק בעיני חביריך, שלא יאמרו אחר שהאל שופט צדק לא ירשיע על חנם כי כן עשה איוב אומר כי תמיד יהיו בעולם רשע וטוב לו צדיק ורע לו ולא על עצמו בלבד התלונן. ועל דרך האמת מפני שהודיעו אותו תתהפך כחומר חותם (איוב ל״ח:י״ד), וימנע מרשעים אורם (איוב ל״ח:ט״ו), והענין ההוא, אמר לו עתה הגם תפר משפטי בלבך לאמר כי חוץ מן המדה ההיא יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ותרשיעני במשפטים למען תצדק בכל זמן. הגם זאת כאשר עשית עד היום טרם תדע הסוד הזה. ענין הפרה הוא בטול דבר או בטול עצה, כענין אישה הפרם (במדבר ל׳:י״ג), הפיר עצת גוים (תהלים ל״ג:י׳). אולי המבין כל יצר מחשבות ידע כי איוב מהרהר בזה, אמר שישים ידו לפיו ולא יענה, כי באמת האל יודע הכל ואין להוכיח עוד, רק לא התודה כי לא ידע אם יש דבר חוץ מן המדה ההיא, ושמא תוכחת בלבד הם, אמר לו עתה ארצה שתאזר כגבר חלציך ואשאלך (איוב ל״ח:ג׳) עוד אם תפר משפטי זה אשר הגדתי לך, בעבור גדל חפצך להצדיק עצמך כאשר עשית עד עתה. ירצה להוכיחו על התלונה הראשונה כי לא התודה עליה ויטפול עליו כדרך המתווכחים, והוא הטוב והנכון.
הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי. האמנם אף על פי ש׳תפר משפטי׳ בענין ׳רשע וטוב לו׳, תַּרְשִׁיעֵנִי - ראוי ש׳תרשיעני׳ שאעשה לך עוול לְמַעַן תִּצְדָּק באזני כל שומע, ולא תפשפש במעשיך:
תפר – מלשון הפרה ובטול.
האף – חזר להשיבו גם על זאת ואמר לו וכי גם משפטי תפר וכאומר הלא זה קשה מהראשונה כי תחשוב שמשפטי בטל על כי לא אשיב לאיש כגמולו.
תרשיעני – ר״ל תרשיע משפטי בעבור כי תחשב אותך לצדיק כי על רשע וטוב לו אין מקום לתמוה כ״כ כי מי יודע מטמונו של חבירו הצדיק הוא אם רשע אבל עיקר תמיהתו היה על צדיק ורע לו ובעבור עצמו יתמה כי חשב עצמו לצדיק והיה מעונה מאד ואמר לו המקום וכי בעבור מחשבתך תרשיע משפטי.
(ח-ט) האף תפר משפטי ואם זרוע כאל לך אני שואל אותך אם יצוייר שיהיה לך זרוע וכח כמו שיש לאלהים, ותוכל להרעים בקול כמהו ולהפחיד את כל העריצים, האם גם אז תפר את משפטי והנהגתי, ותאמר שאין הנהגתי נכונה, ותרשיעני למען תצדק, אם כשיהיה לך כח כמו לה׳ האם אז תנהיג אתה את ההנהגה באופן אחר למען תראה שהנהגתי היתה בלתי נכונה ולא בצדק:
(8) Would Job, if he had God's powers, do it any differently? Would his governance be better than God's?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) וְ⁠אִם⁠־זְ⁠ר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל׀לָ֑ךְוּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃
Have you an arm like God? And can you thunder with a voice like Him?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְאִין אֶדְרַע הֵיךְ אֱלָהָא לָךְ וּבְקַל דִכְמָתֵיהּ תַּכְלֵי.
ואן כאן לך סלטאן כאלטאיק, או מת׳לה תרעב בצות.
ואם, ואם יש לך שלטון כאל או כמוהו תרעם כקול. פירש זרוע – שלטון משילה ויכולת. ופירוש תרעם תפחיד, וכדלעיל לט יט וכה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

ואם זרוע כאל לך – למי פקחת עיניך להתווכח אם יש לך זרוע נטוייה כאל להשתרר לנגדו.
ובקול כמוהו תרעם – ואם תרעים את העולם בקול רעמך כמוהו.
_
ואם זרוע כאל לך – כשם.
ותרעם בקול – כאשר ירעם אל קול הרעם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

ואם זרוע – היש לך גבורה כאל שהוא תקיף ותוכל כמותו להרעים כי הרעם הוא פלא נעלם.
ואם זרוע כאל לך – יאמר אתה שחכמת יותר ממני להרשיע אותי, אם יש לך גם כן כח ככחי וקול כמוני, להרעים כאשר אני עושה בקול הרעם, עדה הגאון והגבה בכחך זה, שהאל לבש גאות ועוז וגאוה.
תרעם – תעשה קול חזק ומרעיש כמוהו.
וְאִם זְרוֹעַ כָּאֵל לָךְ. והודיעני גם כן אם היה לך כח אלהי:
זרוע – ענין כח כי הוא נתון בזרוע.
תרעם – מלשון רעם ורעש.
ואם זרוע – כי הנה האדם עשוי הוא בצלם אלהים וכאשר ימצא שלם בעצמו שלא ינטה נטיה מה מדרך ה׳ הנה כחו רב מאד וימשול בכל דבר ואף בצבא השמים וכענין שנאמר שמש בגבעון דום וכו׳ וידום השמש וכו׳ ולא היה כיום וכו׳ לשמוע ה׳ בקול איש (יהושע י׳:י״ד) ולזה אמר לו איך תחזיק עצמך לצדיק וכי אם יש לך כח הזרוע כמו האל למשול בכל דבר וכי תרעם כמוהו בקול לגזור מה על צבא השמים כאשר יאות לצדיק שלום ואמיתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְ⁠ה֖וֹד וְ⁠הָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃
Deck yourself now with majesty and excellency, and array yourself with glory and beauty.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִתַּקֵין כְּדוּן גִוְתָנוּתָא וְגוֹבִהָא וְזִיוָא וְשִׁבְהוֹרָא תִלְבַּשׁ.
פתזיין באלקדרה ואלשמך׳, ואלבס אלבהא ואלבהג׳ה.
עדה, אם כן עדה. תרגם עדה ״תזיין״ צווי מן עדי, התקשט. וכך תרגם רבנו כל עדי שבמקרא, פרט לאחת המשביע בטוב עדיך, תהלים קג ה שפירשה מזון, ראה שם מהדורתי.
עדה – לשון עדי ותכשיט.
Bedeck yourself Heb. עדה, an expression of an ornament (עדי) and decoration.
עדה נא גאון וגבה – פתרונו: כלוםא אתה יכול ללבוש גאון וגובה במקום עדי, להשפיל כל גאה, כשם שאני עושה, דכתיב: י״י מלך גאות לבש (תהלים צ״ג:א׳).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״כלום״.
עדה נא גאון וגובה וג׳ – ועשה המעשים הללו אשר אני רגיל לעשותם.
_
עדה נא – מגזרת: הורד עדיך (שמות ל״ג:ה׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

עדה נא גאון וגבה – הסר. ואז הוד והדר תלבש.
והוד – כח.
עדה נא גאון – כאל כי הוא גאות לבש ולו לבדו יאות הגבורה וכח והדר תלבש כאל כי עליו נאמר הוד והדר לבשת (תהלים ק״ד:א׳).
עדה נא – בעבור הגאון והגובה לאל עדי, אליו לבדו יאותו, ולכן האדם אולת היא לו1 סכלות וכלימה, והוד והדר תלבש בחכמתך כחכמת אלהים שנאמר בו הוד והדר לבשת (תהלים ק״ד:א׳), והשפל הגאים כאשר אני משפיל אותם בגאותי, כענין אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים (שמות ט״ו:א׳), וכן הכתוב אומר ה׳ מלך גאות לבש לבש ה׳ עוז התאזר (תהלים צ״ג:א׳), יאמר שיתגאה על הרשעים והמושלים בגאוה וישפיל אותם, ואז תכון תבל בל תמוט (תהלים צ״ג:א׳).
1. השוו ללשון הפסוק במשלי י״ח:י״ג.
עדה נא גאון וגובה – לבוש ואעדי גאוה וגובה כמו שאני עושה להיות הגבוה במוחלט.
עֲדֵה נָא בציור מחשבתך גָאוֹן וָגֹבַהּ, ותלבש הוֹד מלכות וְהָדָר של מורא על זולתך:
עדה – מלשון עדי וקשוט.
גאון – גאוה.
עדה נא – כאומר נסה עתה לבחון הדבר וקשוט עצמך בגאון ובגובה והלבש עצמך בהוד והדר לעשות מעשים נפלאים.
עדה, תלבש – העדי הוא על המלבוש, הוד והדר יהיה הלבוש, כמו הוד והדר לבשת ע״ש הבדלם. ועליו תעדה עדי גאון וגובה שהוא התגאות הנפש על ההוד וההדר שלו.
עדה נא – עפ״ז אני אומר לך הנני נותן לך כח וגבורה כמו שיש לאל, נס נא ועדה גאון וגובה ותלבש הוד והדר כמו שלובש האל, שיהיה לך כח כמהו:
Job had asked why God tolerates the existence and prosperity of wicked and arrogant evil-doers; why, if He indeed governs, does He not crush or eradicate them? God now invites Job to imagine that he is in charge of the universe and can do all those things he thinks God should be doing. He could then deal with the evil-doers as he sees fit: bringing them low or even wiping them out. This would certainly make an impression and put the world in awe of him. But what sort of god does he think he would then be? Would he warrant the designation 'Creator' or 'Maker'? A creator's creations are his glory. What sort of creator creates only weak and feeble things?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יא) הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑⁠ךָוּרְאֵ֥ה כׇל⁠־גֵּ֝אֶ֗ה וְ⁠הַשְׁפִּילֵֽהוּ׃
Cast abroad the rage of your wrath; and look upon every one that is proud, and abase him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בַּדַר רוּגִזָתָא דִנְחִירָיִךְ וַחֲמֵי כָל גֵיוְתָן וּמַכְּכִנֵיהּ.
ובדד עבראת גצ׳בך, ונט׳ר כל ד׳ו מקדרה פצ׳עה.
הפץ, ופזר עברות כעסך וראה כל בעל גאוה והשפילהו. והנה עברה ואף מלים שונות לענין אחד. ותרגם כאן גאה בעל גאוה, כלומר שיש בו תכונת הגאוה, אבל אין בידו להיות גאה בפעל, מעין דל גאה, אמר בו השפילהו, שידע את מקומו.
כלום אתה יכול להפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו?
עברות אפך – כי באף יראה הכעס.
עברות – חמות.
צאלים – יש אומ׳ כמו צללים והקרוב עצים.
הפץ עברות – שלא תצטער על היסורין
או הפץ הרשעים בעברות אפך.
עברות אפך – חמת קצפך הגדול.
והתרגום אמר: רוגזתא דנחיריך.
הפץ – פזר.
הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ. שלא תפעל מתוך כעס וקצף:
עברות – בדפוס נאפולי ובדפוס קושטאנדינה עם פירוש הכהן ובדפוס ויניציאה עם פירו המאירי ואוהב משפט העי״ן בפתח וכן מצאתי בס״א מדוייק כ״י וכ״כ רד״ק בסגול לב״נ ולב״א בפתח.
הפץ – פזר כמו יפץ קדים (איוב ל״ח:כ״ד).
עברות – מלשון עברה וזעם.
הפץ – פזר עברת אפך וכעסך על רשעי עם לענשם ברוח שפתיך וראה בל גאה והשפילהו ר״ל תן עיניך בו והשפילהו כאשר ראוי ויאות לצדיק שלם.
עברות אפך – העברה היא שטף האף להשחית גם מי שלא חטא כמ״ש בכ״מ, ועז״א וראה כל גאה.
הפץ עברות אפך – ובכח האלהות שיש לך תפיץ אפך להשפיל כל גאה אשר תראה, כל בעל חי ואדם שנמצא בעולם שהוא חזק מחבירו ומתגאה עליו בכח, תשפיל שיהיו כולם רפויי כח:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) רְ⁠אֵ֣ה כׇל⁠־גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּוַהֲדֹ֖ךְ רְ⁠שָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃
Look on every one that is proud, and bring him low; and tread down the wicked in their place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חֲמֵי כָל גֵיוְתָן וְתַבְּרִנֵיהּ וְדַעֲדָק חַיָבַיָא בְּאַתְרֵיהוֹן.
ואנט׳ר כל מקתדר פאהזמה, ודק אלט׳אלמין פי מכאנהם.
וראה, וראה כל המתאנה והכניעהו ושבר את הרשעים במקומם. בפסוק זה תרגם גאה ״מקתדר״ שהוא כבר גאה בפעל לפיכך אמר בו הכניעהו, כי ההשפלה אינה מספיקה לו. ופירש תחתם במקומם, כמו ותפול החומה תחתיה, יהושע ו כ. וכתב רבנו בפירושו למשלי כ כו וישב עליהם אופן והשבת האופן בשני אופנים, לפי הפשט שיטחן את הרשעים כמו שנ׳ והדך רשעים תחתם.
ופירשתי והדך, מן או דכו במדוכה1.
1. במדבר יא ח. ובשבע צורות תרגם רבנו את השרש הזה, ראה תהלים פט יא מהדורתנו.
וצרפת והדך, מן או דכו במדוכה.
והדוך – לשון דכו במדוכה (במדבר י״א:ח׳).
and crush Heb. והדך, an expression of, "or crushed (דכו) it in mortars" (Bemidbar 11:8).
והדוך רשעים תחתם – פתרונו: במקומם.
תחתם – במקומם, כמו: וישבו תחתם (דברים ב׳:י״ב).
_
והדוך – אין לו חבר, כמו: ורמוס. וקרוב ממנו: או דכו במדוכהא (במדבר י״א:ח׳). והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים: האחד בהמות שהוא ביבשה, והשני לויתן שהוא בים.
א. כן בכ״י פרמא 2395. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״וקרוב ממנו או דכו במדוכה״.
וראה כל גאה הכניעהו אם תוכל והדך רשעים תחתם – שרשו הדך, והוא לשון ערבי: התך. ותי״ו בערבי כמו דל״ת בעברי במקומות, וענין הריסה והשחתה.
והדוך – אין לו חבר ופי׳ שבור.
ראה כל מתגאה וחוק הכניעהו אם יש לך כח ושבור הרשעים במקומם.
והדוך רשעים תחתם – והכניעם ודוכם כאשר ידוכו במדוכה.
תחתם – במקומם, או תחת הארץ אשר ברגליהם, והגאים האלה הם המורדים והפושעים באל, אשר להם ממשלת כמלכים ויועצי ארץ.
והדוך רשעים תחתם – שבור וכתת הרשעים במקומם.
ראה כל גאה והכניעהו והדוך רשעים. צייר במחשבתך שתשפיל כל גאה ותדכא את הרשעים תחתם - במקום חטאם:
הכניעהו – מלשון הכנעה.
והדוך – ענין כתישה כמו תשב אנוש עד דכא (תהלים צ׳:ג׳).
ראה וגו׳ – הוא כפל ענין במ״ש.
והדוך – במאמר פיך הדוך את הרשעים במקומם.
השפילהו, הכניעהו – שישפל בפועל ויכנע בלבו.
והדוך – מקור מהקל שרשו הדך. פי׳ רמוס.
ראה – וגם כל גאה המתגאה בדעתו תכניעהו, עד שיכנע גם בלבבו, ועי״כ והדך רשעים תחתם, שאחר שלא ימצא לא בעל כח ולא גאות בעולם לא ימצאו עוד רשעים משחיתים את ריעיהם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) טׇמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַדפְּ֝⁠נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּ⁠מֽוּן׃
Hide them in the dust together; bind their faces in the hidden place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
טַמְעִנוּן בְּעַפְרָא כַּחֲדָא אַפֵּיהוֹן כְּבוֹשׁ בְּטוּמְעָא.
ואדפנהם פי אלתראב אג׳מעין, ואחבס וג׳וההם פי אלדפאין.
טמנם, וטמנם בעפר יחד, וכלוא את פניהם במטמונים.
טמנם בעפר יחד – להמיתם ולהשיבם לעפר.
פניהם חבוש בטמון – מלה כפולה: שתתנם במקום טמון בקבר.
_
חבוש – כמו: ולאא חובשו (ישעיהו א׳:ו׳).
בטמון – כמו: בעפר, והטעם כפול.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״לא״.
חבוש – מן לא אהיה חובש (ישעיהו ג׳:ז׳).
וטמנם בעפר עד שיהיו פניהם חבושים במקום טמון וצפון.
טמנם בעפר יחד כולם, כאשר אני עושה להם. ויתכן שהוא הסוד הנזכר.
חבוש בטמון – חבשם במאסר ובמחבא או ירצה שימיתם ויחבאם בעפר והוא מחבא הקבר.
טמנם בעפר יחד. הנה תמשכנה1 מזה שתים רעות, ראשונה ש׳תטמנם בעפר יחד׳ ותחריב העולם. שנית, פניהם חבוש בטמון, שתחבוש ותעצור מגמת פניהם ורצונם הבחיריי בטמון, שלא יעשו רצונם ובחירתם מחמת יראת העונש, ובהסירך את הבחירה תסיר את התכלית המכוון מאתי, והוא שיהיה האדם דומה ליוצרו בלכתו בדרכיו בבחירתו בלתי שום אונס ומכריח:
1. ד״ר. ק׳: ימשכו.
חבש – במקצת מדוייקים חסר וא״ו ועיין מ״ש ביחזקאל סימן כ״ד.
טמנם – ענין ההסתרה במקום נסתר כמו והנם טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א).
חבוש – ענין תפיסה וסגירה כמו מבכי נהרות חבש (איוב כ״ח:י״א).
טמנם – את כולם יחד טמנם בעפר וחבוש את פניהם במקום טמון ונסתר ר״ל גזור עליהם שפלות והכנעה וכתישה ותראה אם תתקיים גזרתך.
בטמון – תואר למקום שנטמנים שם תחבש ותקשר שם פניהם.
טמנם בעפר יחד – כי כולם יתבטלו ממציאותם וישובו אל העפר:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) וְ⁠גַם⁠־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּכִּֽי⁠־תוֹשִׁ֖עַ לְ⁠ךָ֣ יְ⁠מִינֶֽךָ׃
Then I also will confess to you that your own right hand can save you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּלְחוֹד אֲנָא אוֹדִינָךְ אֲרוּם תִּפְרוֹק לָךְ יְמִינָךְ.
והאנא איצ׳א אשכרך, אד׳א אגאת׳תך ימינך.
וגם, ואף אני אודך אם תושיע לך ימינך. תרגם כאן אודך ״שכר״ ופעמים מתרגם ״חמד״ ובפירושי לתהלים עה ב הבחין ביניהם, שכל שאינו גמול על פעולה מסויימת נקרא ״חמד״, וכל שבא בעד פעולה כל שהיא נקרא ״שכר״ ראה שם מהדורתי.
וגם אני אודך כי תושיע לך ימינך – פתרונו: כשיהא כח בידך לשפוט את הרשעים בכל המידות הללו, כשם שאני עושה, גם אני אודה לדבריך שיפה אתה עושה שאתה מיפר משפטי.
וגם אני אודך – גם אני אשבחך על כך, לומר שאתה גבור, אם תוכל לעשות את כל אלה.
כי תושיע לך – כאשר תושיע ותתגבר בגבורתך.
_
אודך – כמו: ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ״ח:י״ג).
וגם אני אודך ואומר כי ראוי אתה להצדיק את נפשך כי יש לך כח להושיע ימינך מן הרשעים הקמים עליך ואם אין לך נח להכניע כל גאה איך תוכל להכניע שני גאים.
וגם אני אודך – ואגיד כי הדין עמך, מלשון ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ״ח:י״ג), וימינך וכחך תושיע לך מן הגאים. או פירושו וגם אני שאני אל אודה אותך ואשבח לפניך כאשר יודו לפני האלהים, כאשר תושיע ימינך מן הגאים בבואך להשפילם, כי אם תוכל לעשות כן, זרוע כאל לך (איוב מ׳:ט׳) וראוי שיעבדוך ותהיה לאלהים.
אמנם גם אני אודך בהכרית הרשעים כי תושיע לך ימינך - כאשר תושיע את עולמך מיד הרשעים המקלקלים את המכוון מאתך, וזה יהיה כאשר יזיק הרשע לצדיק גמור שהוא תכלית מכוון במין האנושי ׳כי זה כל האדם׳, וכן אעשה אני בזה כמו שאמרתי (בראשית ט ה) ׳מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם׳1, וכן כאשר ירבו קלקול בישוב ואין דרך להמלט מקלקולם זולתי בהענישם והכריתם, כאשר היה בענין דור המבול וסדום ומצרים וכנען וזולתם, וכן עשיתי אני בסדר המציאות שהרחקתי מן הישוב את נזק התקיפים אשר אין דרך לבני אדם להמלט מהם:
1. אף על פי שלא אדרוש דם שאר בעלי חיים מידכם מכל מקום אדרוש את ״דמכם״ בשביל ״נפשותיכם״, שהן חשובות אצלי יותר מנפשות כל שאר בעלי חיים. וזאת הדרישה תהיה על אופנים מתחלפים. שאם יזכה האדם הנה אז ״מיד כל חיה אדרשנו, ומיד האדם״, להצילו, על דרך ״ודרשתי את צאני מידם... והצלתי צאני מפיהם״ (יחזקאל לד, י):
וגם אני אודך – כאשר תהיה בהמעלה ההיא אשר זכות ימינך תושיע לך להיות לך כח הזרוע הזאת הנה גם אני אודך לומר עליך שצדיק גמור אתה אבל עתה הואיל ולא כן הוא מה לי במה שאתה לבדך תשבח עצמך לצדיק.
וגם אני אודך – אם תוכל להנהיג הנהגה כזאת ושבכ״ז תקרא בשם אל ואלהים בורא ויוצר, שזה לא יהיה רק אם ברא עולם מלא וברואים גדולים מתיחסים אל כחו הגדול:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144