×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) הֶן⁠־כֹּ֭ל רָאֲתָ֣ה עֵינִ֑ישָֽׁמְעָ֥ה אׇ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃
Lo, my eye has seen all this, my ear has heard and understood it.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא כוֹלָא חֲמָת עַיְנִי שְׁמַעַת אוּדְנִי וְאִתְבֵּינַת לָהּ.
הוד׳א קד ראת עיני ד׳לך אג׳מע, וסמעתה אד׳ני ופהמתה.
הן, הנה ככר ראתה עיני את כל זה ושמעה אותו אזני והבינתו. מוסב על כל מה שתיאר ממעשה ה׳ ופעולתו בבני אדם.
הן כל אלה ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה – שכל הגיבורים כאין לפניו. ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל.
ותָבֶן – לשון בינה נופל לומר לשון מפעיל, כמו: ויבן עלי (שמואל א ג׳:ח׳).
(הקדמה) פירוש המענה
(א) ותבן לה – דבק עם עיני בטעם עיון, ופי׳ ותראה לעצמה לקחת מוסר או הבינה האוזן לעצמה.
הן כל – אשר אמרתם.
ראתה עיני – ושמעה אזני מן הדורות הקודמים כאשר תאמרו אלי והבינותיו ולמה תחכמו עלי.
(א-ב) הֶן כֹּל אלה1 רָאֲתָה עֵינִי שָׁמְעָה אָזְנִי - קצתם ראיתי וקצתם שמעתי, לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם - איני חסר מכם בידיעת כל אלה ושים לב להם:
1. ד״ר, אך בק׳ אינו.
הן כל – תחילת הסימן.
הן כל – (אלה) כל הדברים האלה שאמרתי הנה ראתה עיני הדברים הנראים ושמעה אזני הדברים הנשמעים ובין העין ובין האזן הבינה לכל אחת מהנה שבדבר ה׳ נעשה.
הן כל – על כל אלה לא תוכל לאמר ששכל האדם אינו משיג האמת מפני שאינו משיג רק את המוחשים לא אמתת הדברים בעצמם, כי כל אלה הדברים השגתי בחושי, בין בחוש הראות שכ״ז ראתה עיני, ולא תוכל לומר שחוש הראות הטעה אותי, כי כן שמעה אזני, עד שהתברר לי שגם אנשים אחרים ראו את המראה כמו שראיתיה אנכי, וא״א לומר שחוש הראות של כל בני אדם טועה בדרך אחד. וגם ותבן לה, וא״כ אינו דמיון וטעות רק השגה אמתית. וגם לא תוכלו לאמר שאתם משיגים את הדברים באופן אחר ממה שהשגתי אני, כי הדעת שלכם משונה מדעתי. כי:
Job returns to the question of the nature of human sensory perceptions and reaffirms his assertion that they are genuine and that everyone sees things the same, nobody having a better view of reality than anyone else.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ב) כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם⁠־אָ֑נִילֹֽא⁠־נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃
What you know, I know also; I am not inferior to you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הֵיךְ מַנְדַעֲכוֹן יְדָעֵית אוּף אֲנָא לֵית פָּרֵישׁ אֲנָא מִנְכוֹן.
כמערפתכם ערפתה אנא איצ׳א, ולא יקע עני שיא ממא מעכם.
בדעתכם, בידיעתכם ידעתי גם אני ולא נעלם ממני מאומה ממה שעמכם. ממה שאתם יודעים. והנה הסב לא נופל על הידיעה ולא על איוב עצמו.
וכדעתכם ידעתי גם אני – שאם ידבר אליא ויפתח שפתיו עמי, שיגיד לי תעלומות חכמה שהיה כפלים לתושייה שיש בי עכשיו.
לא נופל אנכי מכם – מדעת זאתב שעמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה (איוב י״ב:י״ג), ואף על פי שאני יודע שהוא חכם מכל האדם, וכל חכמתם אינה כלום לפניו, אולםג אפילו כן, שאלתי ובקשתי בכך, שהייתי מדבר אל שדי.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״אלי״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״זאת״.
ג. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״אלא״.
כדעתכם ידעתי גם אני – כאשר סיים מלתו כופל לומר תחלת דברו כדי להחזיק דבריו, כמה שנאמר למעלה: גם לי לבב כמוכם וג׳ (איוב י״ב:ג׳).
כדעתכם – בחכמת השם וגבורתו ידעתי.
לא נופל – כבר פירשתיו.
כדעתכם ידעתי – שהוא חכם ויכול.
לא נופל אנכי מכם – לא חסר אנכי מכם.
אמר איוב לבלדד וצופר הן כל אלו העניינים ראתה עיני ושמעה אזני ולא אביא עדות בזה מזולתי כמו שעשה בלדד באמרו שאל נא לדור ראשון וגו׳, הנה כדעתכ׳ מפעולות השם ית׳ ונפלאותיו ידעתי גם אני אינני חסר בזאת הידיע׳ מכם, ואולם אני ארצה לדבר אל שדי ולהתוכח עמו אם אוכל באופן אשר זכרתי ר״ל למה לא סבב באנשים הקשי יום לפי המערכת שלא יתהוו או ימותו מהרחם ויהיה טוב להם מהתהוותם לנקמה מהם כי המות יותר טוב מן החיים לכמו אלו האנשים או למה סדר בטובות אישי האדם ורעתם זה הסדור אשר ימשך בו מהעול עד שאין הבדל בו בין צדיק לרשע וזה כי הוא לא יבא עמי בהתוכחי עמו כי אם בטענות אמתיות אם היה אפשר זה, ואולם עמכם לא ארצה להתוכח כי אתם טופלי שקר מחברים שקרים בטענותיכם ובתנחומותיכם אתם רופאי הבל, מי יתן החרש תחרישון בזה הויכוח ויהיה לכם לחכמה ר״ל שכבר תשמרו בשתיקותיכם משייחס אליכם הסכלות מצד דבריכם הכוזבים והחסרים שמעו נא התוכחותי עמכם וריבות שפתי, האם ראוי שתדברו בעבור השם ית׳ מה שאת׳ משערים שהוא עולה ורמיה להיות לו התנצלות שהוא אינו עושה עול, האם ראוי שתשאו פניו ותחפאו דברים לא כן להרחיק ממנו שיעשה עול במה שאתם משערי׳ שהוא כזב, האם אתם מתוכחים בעבור האל וטוענים טענות כוזבות למען יצדק, הטוב כי יחקור השם ית׳ אתכם אם אתם מהתלים בו כהתל באנוש ר״ל שבאדם היה אפשר שיכסה פשע אוהבו בדברי שקר לכסות קלונו, ואולם בשם ית׳ אינו ראוי אבל הוא עון חזק כי זה ממה שיביא להאמין לטוען בעבור השם ית׳ שהוא עושה עול לפי שהוא משער במום טענותיו אשר יקויים בהם שהשם ית׳ לא יעות משפט, הלא השם יתברך יוכיח אתכם אם בדבר של סתר תשאו פניו ואולם אמר זה לפי שהם השתדלו לשאת פני השם יתברך בדבר של סתר עד שבלדד אמר שמה שנחשוב שיהיו רעו׳ הם טובות אלא שזה יסתר ממנו ולא נדע אופן חכמת הש״י בזה מפני מה הם טובות וצופר אמר שכבר יסתר ממנו אופן חכמת השם ית׳ אשר יתחיי׳ ממנה שיעור העונש במרי מרי כי הוא לבדו ישער וידע מדרג׳ המרי אשר יעשה איש ואיש בזה הבדל לפי מדת הכנת האנשים וזאת המדרגה ידועה לו לבדו, והמשל שאין מרי מי שהכנתו פחותה בעיון אם בטל זמן מה מהשתדל בעיון כמרי מי שהוא מוכן בעיון אם בטל זמן כשיעור הזמן ההוא מהשתדל בעיון עד שכבר אפש׳ שיהיה מרי האיש המוכן מאד בעיון אם ביטל זמן מועט מהשתדל בעיון יותר עצום ממרי מי שהכנתו פחותה בעיון אם הרג את הנפש או ניאף ולמה לא תיראו מהשם ית׳ להתל בו כמו אלו ההתולים, הלא שאתו היה ראוי שתבעת אתכם ופחדו היה ראוי שיפול עליכם הנכם פחותים מאד בעיון עד שזכרוניכם הם מתמשלים לאפר ולגופי חומר נמשלו גופיכם ר״ל כי אתם פחותים כמו עפר ואפר ולזה העליתם חרס בידכם בזאת החקיר׳ אשר אנחנו מתוכחים בה, החרישו ולא תדברו ממני ואדברה אני אני לבדי ויעבור עלי מה שיעבור מהרע ולא תחושו לנחמני, מה העון שעשיתי שימשך לי זה העונש הנפלא שאשא בשרי בשיני ר״ל שלא נשאר לי בשר רק בשרש שיני כדרך אומרו ואתמלטה בעור שיני ונפשי קלה להתפרדה ממני כאילו היא בכפי, הנה השם יתברך ימיתני בלא ספק לא איחל שאנצל מזה המכאוב ועם כל זה אשתדל בכל עוז להוכיח דרכי אל פניו לפי שזאת ההנהגה היא המשובחת לפי החוק האנושי ואף על פי שלא אחשוב שיהיה לי בזה תועלת להנצל מאלו הרעות ומה שנקרא לו איחל בוי״ו יהיה הפי׳ כן אף על פי שימיתני השם יתברך הנני מיחל בו שתושע בו נפשי, אבל דרכי אוכיח בכל עוז אל פניו כי לא לפניו חנף יבא, אבל הצדיקים יבואו לפניו ויושעו בו תשועת עולמים, שמעו שמוע מאמרי והגדתי הנה ידעתי כי אני אצדק אם ערכתי משפט עם מי שיבא עמי בטענות צודקות, מי הוא שיריב ויתוכח עמדי כי עתה אם אחריש אגוע מחוזק המכאוב, אהה השם יתברך אל תעשה עמי שני אלו הדברים שאזכור לך אחר זה ואז לא אירא להתוכח עמך אם היה אפשר זה, הרחק ממני מכתך ר״ל שלא תכני במכותיך עתה עד התברר המשפט והסר אימתך ממני עד שלא תבעתני ויסתתמו טענותי, ואחר שתסיר מעלי אלו השתים המונעות אותי מלהתוכח עמך קרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני, כמה לי עונות וחטאות עד שתענישני בעבורם זה העונש הנפלא הודיעני פשעי וחטאתי כי איני יודע בעצמי לא פשע ולא חטאת, למה תסתיר פניך ממני ותחשבני לאויב לך עד שכל השתדלותך הוא לרע לי, האם נאות לך שתשבור ותרדוף בריאה שפלה כמוני שדומה לשפלותה ולחולשתה לעלה נדף ולקש יבש, כי תכתוב עלי אלו המרורות אשר תענישני בהם ותורישני עתה העונות שהייתי עושה בנעורי, כי איני יודע בעצמי חטא אחר עד שאתם משים רגלי בסד ותשמור הסד הזאת אשר נאסרים בה רגלי כל ארחותי בדרך שלא אוכל ללכת אנה ואנה כאשר ארצה על שרשי רגלי תתחקה זאת הסד בדרך שחקיקתה מצומצמת בכמו שיעור תלי ולזה לא אוכל להסירם ממנה ולהניע רגלי ממקומם רוצה בזה שכבר נסתרה דרכו ויבצרו ממנו כל משאלותיו לא יוכל להשיג אחד מהם, ומה נחשב זה העלה הנדף והקש היבש ר״ל האדם והוא כרקב יבלה ויכלה בקלות כמו הבגד שאכלו עש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כדעתכם – הכ״ף בגעיא בס״ס.
לא נופל – לא פחות וגרוע.
כדעתכם – כשיעור ידיעתכם ידעתי גם אני לא פחות וגרוע אנכי מכם בדבר הידיעה ומה זה תספרו לפני מפלאות ה׳.
כדעתכם ידעתי גם אני – דעתנו שוה באיכות וכולנו יודעים ומשיגים בדרך אחד. וגם לא תוכלו לאמר שעכ״פ דעתכם גדולה וגבוהה מדעתי בכמות, והשגתם גדולה מהשגתי. כי לא נופל אנכי מכם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל⁠־שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑רוְהוֹכֵ֖חַ אֶל⁠־אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃
Notwithstanding I would speak to the Almighty, and I desire to dispute with God.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּרַם אֲנָא לְוַת שַׁדַי אֲמַלֵל וּמְכַסָנָא עִם אֱלוֹהַּ אֶצְבֵּי.
לכני אסאל אלכאפי, ואריד אסתקבל אלטאיק.
אולם, אבל אשאל משדי ורצוני לפנות לפני האל. והנה אדבר אשאל אבקש. ואוכיח, אפנה נכחו בשיחי ושיגי, וכדלקמן פסוק טו.
אולם אני – איני מבקש אלא לדבר אליו ולהתווכח עמו אחפוץ.
But I would speak I wish only to speak to Him and I wish to debate with Him.
כמו שמפרש והולך: אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ – שלפי שעמו החכמה והתבונה, אילו הייתי מדבר ומתווכח עמו, היה מתבונן בדבריי שהם ישרים ונכוחים וישוב וירפאיני.
אולם – אלא כל דבריכם דברי הואי, ומי יתן שאני אל שדי אדבר ולהתווכח עם הקב״ה אחפוץ.
אחפץ – מאשר נתחברו בו אפעל ואפעול החפץ אחפוץ.
אולם אני אל שדי אדבר – כנגד ואולם מי יתן אלוה דבר (איוב י״א:ה׳).
והוכח – לדבר עמו תוכחות.
אולם – ארצה לדבר עמו ולהתוכח על החפץ, כי אין ההשגחה שוה כמשפט ואתם תוסיפו שקר על הדברים, באמרכם כי ישגיח בפרטים, והנה יעשה חמס לדעת ותרפאו את שברי על נקלה.
(ג-ה) ואוּלָם אֲנִי אֶל שַׁדַּי אֲדַבֵּר וגו׳, [וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר]. אבל הויכוח שהייתי חפץ לעשות עם האל ית׳ הוא שיודיעני האמת באותו הדבר שאתם משיבים לזכותו התנצלות שקר: רֹפְאֵי אֱלִל. משיבים על ספק גדול תשובה שאינה מספקת כלל, [מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה], באופן שהשתיקה ׳תהי לכם לחכמה׳, שתורֶה היותכם מרגישים עוצם הספק:
אל שדי אדבר – לא אחפוץ מעתה להתווכח עמכם כ״א אל שדי אדבר ועמו אחפוץ להתווכח.
אל שדי אדבר, והוכח אל אל – התבאר בכל הספר שבשם שדי מציין הנהגה הפרטית, ובשם אל מציין התוקף והאלהות, מצד ההנהגה ידבר בארך, שזה גדר הדבור כמ״ש בס׳ התו״ה (ויקרא ס׳ ג׳), ומצד האלהות ועניניו יעמיד מופתים שכליים והיקשים והוכחום וראיום, עז״א הוכח.
(ג-ד) אולם – החלוף שביני וביניכם מה שדעתכם בלתי מסכים לדעתי, אינו מצד ההשגה או מצד המשיג. רק בא מצד התכלית והאמצעיים אשר שמנו לנו למטרה בוכוחנו. והמאמרים מקבילים, אני אל שדי אדבר ואולם אתם טופלי שקר. ר״ל אני מטרת וכוחי מה שאדבר ואתוכח הוא אל שדי, להצדיק הנהגתו מצד שהוא שדי, וראוי שמהנהגתו לא תצא עול, שאם נאמר שההנהגה הפרטיית היא מאתו, יהיה זה סותר אל חקי הצדק והמשפט שראוי אליו מצד שהוא שדי ומנהיג. ואתם טופלי שקר, שאתם רוצים להצדיק הנהגתו בדברי שקר, לא כפי האמת.
ואני הוכח אל אל אחפץ ואתם רופאי אלל כלכם – אני מתוכח להוכיח דעתי מצד אלהותו, שמצד זה מוכרח שידע כל הדברים העתידים ושבכ״ז לא ימצא אצלו שינוי ידיעה וריבוי ידיעה ושיתחדש לו ידיעה, כמו שהוכיח בסי׳ י׳. ואתם שיחסתם לו ריבוי ידיעה ושינוי וידיעות פרטים אין תכלית להם, ושבכ״ז תשאר טבע הבחירה אל האדם. אתם רופאי אליל, ר״ל לא רפאתם בזה עניני האלהות רק דבר שאינו נמצא במציאות כלל, כי שיהיה נמצא מי שיש בו תוארים שיש בהם סתירה בעצמותם וסותרים אל מציאותו, הוא דבר בלתי אפשר, כי כל דבר הסותר א״ע הוא דבר נמנע והוא אליל, ר״ל דבר שאינו במציאות והוא אפס ואין ולא:
(3) If, however, we all see things the same, how do differences of opinion such as those between Job and his companions arise? Job answers that they arise from the different purpose each has in putting forward his arguments and the different means they are prepared to employ. By distancing God from the unfairness we see around us, Job's purpose had been to maintain the absolute truth of His Perfection. However, his companions, by maintaining that He administers individual fate and is therefore in one way or another responsible for this unfairness, were prepared to compromise His Perfection, in particular in their explanations of how, even under His direct Providence, the righteous still have to suffer. Did they really believe this? Had they hoped thereby to find favor with God or were they motivated by a fear of His retribution, were they to say what they really believed?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ד) וְֽאוּלָ֗ם אַתֶּ֥ם טֹפְלֵי⁠־שָׁ֑קֶררֹפְאֵ֖י אֱלִ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃
But you are plasterers of lies, you are all physicians of no value.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּבְרַם אַתּוּן מְחַבְּרֵי שְׁקַר כִּמְאֲסֵי אֱלִיל וּמוֹדְרְקָא דְפַלְטֵיהּ סַכִּינָא הֵכְדֵין כּוּלְכוֹן.
ואולם אתם טופלי שקר רופאי אליל כלכם – מאי משמע דהאי אלל מרטקא הוא דכתיב רופאי אליל כלכם.
לכנכם מתאולין אלבאטל, ואטבא אלמחאל ג׳מיעכם.
ואולם, לפי שאתם מבארי השוא ורופאי השקר כולכם.
ופירשתי טופלי שקר, ״מתאולין״1 לפי שהם שלשה לשונות במקרא שהם כך, טופלי שקר, טפלו עלי שקר2, ותטפל על עוני3, ופירשתי אליל, שקר, כאמרו חזון שקר וקסם אליל4.
1. הוא המבאר ומסביר דברים שלא כפשוטן. ומשתמשים במלה זו גם לדימגוגיה סופסטית שהיא הרבות מלים שאין להם אמתות כדי לשכנע את הזולת.
2. תהלים קיט סט, ראה שם מהדורתי.
3. לקמן יד יז. וכיוצא בזה כתב בבאורו לשבעים מלים.
ופסרת טופלי שקר, מתאולין, לאנהא ת׳לאת׳ה אלפאט׳ מן אלמקרא כד׳אך, טופלי שקר, טפלו עלי שקר, ותטפל על עוני. ופסרת אליל, מחאל, לקולה חזון שקר וקסם אליל.
טופלי שקר – מחברי דברי שקר.
רופאי אליל כולכם – כל אליל שבמקרא לשון אל ורבותינו פירשו זה גיד הצואר שאין לו רפואה ושמו אלל.
combine lies Heb. טפלי שקר,combine false words of falsehood.
all of you are quacks Heb. רפאי אלל. Every אֱלִיל in Scripture is an expression of אַל, naught. Our Sages, however, explained that this is the cervical ligament, which [if damaged] has no cure, and it is called אֱלָל.
ואולם אתם טופלי שקר – פתרונו: אבל אתם מוסיפין עלי דברי שקר, ואין בתשובותיכם ממש.
טופלי – לשון תוספת, כמו: טופלין בהמה לבהמה (בבלי חגיגה ח׳.) דחגיגה.
רפאי אליל – רבותינו פירשו (בבלי חולין קכ״א): גידי הצואר, אין לו רפואה, ושמו: אליל, ואתם מתכוונים לרפאו, כלומר: כל תנחום רפואתכם בתשובותיכם אין בהן מועיל.
אבל לשון המקרא: כל אליל – לשון: אל לא כלום, וכן: רועי האליל (זכריה י״א:י״ז).
ואולם – ואלא מה הנאה יש לי בדבריכם ומה צורך, עם הקב״ה רצוני להתווכח, כי כל דבריכם טיפולי שקר וטחי תפל, ותנחומיכם תנחומי הבל ורפואת חנם.
אליל – דְרְיְיטְנִיטְ.
טופלי שקר – מחברי, מלשון חכמים ׳טפללי׳.
אליל – מלשון אל, לא דבר.
טופלי שקר – חברי שקר.
רפאי אליל – ניינט בלעז. מלשון ׳אל׳.
טופלי – מחברים וכן ותטפל על עוני (איוב י״ד:י״ז), פעלים יוצאים.
אליל – מן אל שטעמו לא; או האל״ף תחת יו״ד יללה כאשר פרשתי במלת אללי לי.
טופלי – מחברים השקר עלי שתרשיעוני.
רופאי אליל – פי׳ תרפאו היללה בשקר.
ויש אומ׳ רופאי הבל כי אליל מן אל שטעמו אין ואפס.
רופאי אליל – מלשון אל – כלומר לא כלום. והנכון בעיני כמשמעו, מלשון והאלילים כליל יחלוף (ישעיהו ב׳:י״ח), אמר כי אתם כרופאי הפסילים אשר עינים להם לראות ולא יראו בכל קלוריהן, ידיהם ולא ימישון,⁠1 בכל משיחותם אם זורו ואם חובשו ואם רוככו בשמן, וכן רועה האליל לעדרו, כאלילים לעם העובד אותם, והאלוה יקרא רועה לעמו, כענין רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף (תהלים פ׳:ב׳), כי נשבה עדר ה׳ (ירמיהו י״ג:י״ז).
1. השוו ללשון הפסוק בתהלים קט״ו:ז׳.
אליל – מלת אל נגזרת מן אל וענינה הבל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ואולם – הוא״ו בגעיא.
טופלי – ענין חבור ודבוק כמו ותטפול על עוני (איוב י״ד:י״ז).
אלל – אל ולא ולכן יקראו עבודת כוכבים אלילים בעבור זה.
ואולם – אבל מכם אין לי תועלת כי אתם מחברים יחד דברי שקר כי תאספו עלי עון רב אשר לא כן הוא ובהיות כן אתם כולכם רופאי הבל ר״ל מה שתנחמו אותי לומר כשאשוב לה׳ ישגא אחריתי הלא הבל הוא כי אין בי עון לשוב עליו.
טפלי שקר – תַפֵל בלשון ערבי רקק. וכן טפלו עלי שקר זדים {תהלים קי״ט:ס״ט} – רקקו עלי דברי שקר. כמו שהרוק יוצא מן הפה, והרוק אין בו טעם, כן קראו להוצאת דברים שאין בהם טעם, רקיקה.
טופלי – מלשון הטופל את התנור, ותטפול על עוני, תחפו עליו דברי שקר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) מִי⁠־יִ֭תֵּן הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישׁ֑וּןוּתְהִ֖י לָכֶ֣ם לְחׇכְמָֽה׃
Oh that you would be totally silent, and this would be your wisdom.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְוַי דְמִשְׁתַּק תִּשְׁתְּקוּן וּתְהֵי לְכוֹן לְחוּכְמְתָא.
ליתכם אמסכתם אמסאכא, כאן ד׳לך לכם חכמה.
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה – שכל מי ששומע חכמת החכם והוא נבהל להשיב, מסיר שמע מאזנו, ובזמן שהוא מחריש, הוא למד חכמה, לפיכך: החרישו ותהי לכם לחכמה.
ותהי לכם לחכמה – שנאמר: אויל מחריש חכם יֵחַשֵב וג׳ (משלי י״ז:כ״ח).
ותהי לכם – החרישה והשתיקה נחשבת לחכמה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ותהי לכם לחכמה – כי בדבריכם נראה כסכלות לכם לזאת שתקו ואולי יחשוב מי שאתם חכמים.
מי – וא״כ מי יתן החרש תחרישון. אחרי שכל תשובתכם הוא ששכל האדם א״א שישיג את הדברים האלה. ובזה היה טוב שתחרישו, כדרך גם אויל מחריש חכם יחשב. וזה היה נחשב לכם לחכמה. כי האומר איני יודע חכמתו הוא שיחריש, ולא יתוכח:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) שִׁמְעוּ⁠־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑יוְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃
Hear now my dispute, and hearken to the pleadings of my lips.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שְׁמַעוּ כְדוּן מַכְסְנוּתִי וּמַצוּת סִפְוָתֵי אֲצִיתוּ.
אסמעו יא קום עצ׳תי, ואנצתו מכ׳אצמתי לכם.
שמעו, שמעו נא אישים תוכחתי והקשיבו ריבי אתכם. כאן תרגם תוכחה כפשוטה ״עצה״ ולקמן פסוק י תרגם ״תוביך״.
וריבות – הוכחות.
the contentions The proofs.
שמעו נא תוכחתי – שאני מתווכח עמכם.
וריבות שפתיי – שאני בא לריב אתכם הקשיבו.
תוכחתי – דְּרַיְישְנְמֵינְט.
ורבות – הבי״ת רפה וחסר יו״ד אחר רי״ש. ובקצת מדוייקים מצאתיהו מלא יו״ד.
שמעו – הבינו עתה ויכוח אמרי.
וריבות – הוא הויכוח וכפל הדבר במ״ש.
שמעו, הקשיבו – מבואר אצלי בכ״מ שעל דבר העקרי בא לשון שמיעה, ועל הטפל בא לשון הקשבה, והתוכחה היא הוכוח שהוא העקר, והריב הוא טפל בדרך אגב.
שמעו – מתחיל להתוכח אתם על שיצאו לריב אתו ולהרשיעהו בטענות של הבל. כאילו באו לחנף אל ה׳ ולדבר בעבורו רמי׳. ועז״א שמעו נא תוכחתי שהוא גוף הוכוח. וגם הקשיבו ריבות שפתי. מה שאריב עמכם על כבודי אשר חללתם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑הוְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃
Will you speak unrighteously of God, and talk deceitfully about Him?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הַלְאֱלָהָא אַתּוּן מְמַלְלִין שְׁקַר וּלְוָתֵיהּ תְּמַלְלוּן נְכִלְתָּא.
הל אלי אלטאיק תנסבון אלג׳ור, או תכלמונה בארב.
הלאל, האם לאל אתם מיחסים עול, או תדברו לפניו כמרמה.
הלאל תדברו עולה – אחרי אשר תחת אל באתם לריב לא טוב שתדברו עולה.
ולו תדברו רמיה – בעבורו תדברו רמיה, כמו: הן אני כפיך לאל (איוב ל״ג:ו׳), וכמו אל הארץ אשר דבר להם (דברים ט׳:כ״ח) – לצורכם, וכמו ילחם לכם (שמות י״ד:י״ד), האתם תריבון לבעל (שופטים ו׳:ל״א) הוקשה בעיני לדמותו כאן, והוא דוגמת ביד משה לו (במדבר י״ז:ה׳) – על קרח.
Will you speak unjustly for God Since you come to contend in the place of God, it is not good that you should speak unjustly.
and will you speak deceitfully for Him? Heb. ולו [usually "to him"]. For His sake will you speak deceitfully? As in, "Behold I am like your mouth for God (לאל)" (Iyyov 33:6), and like, "to the land that He spoke for them (להם)" (Devarim 9:28), for their benefit, and like, "will fight for you (לכם)" (Shemot 14:14); "Will you contend for the Baal (לבעל)?⁠" (Shofetim 6:31). (I find it difficult to compare these instances to here [this verse]. Rather, this is analogous to [Bemidbar 17:5], "through Moshe concerning him [לו],⁠" concerning Korah.)
הלאל תדברו עוולה – אם בשביל אל אתם מדברים עוולה, ואם בשבילו תדברו רמייה.
הלאל – אם בשביל האל אתם מדברים עוולה, ואם בשבילו תדברו רמייה.
הלאל תדברו עולה – בעבור האל.
הלאל... ולו – שניהם כטעם בעבור.
רמיה – מן מרמה והטעם שקר.
הלאל – האם בעבו׳ אל.
ולו תדברו רמי׳ – ואם בעבורו תדברו רמיה.
ולו תדברו – כן כתיב ולו בוא״ו ולהוציא ממי שעלה על דעתו שהוא באל״ף.
תדברו רמיה – התי״ו בגעיא בס״ס.
הלאל – וכי בעבור להצדיק את האל תדברו עולה לתלות בי עון רב.
ולו – וכי בעבורו תדברו רמיה בתמיה וכי הגון הדבר.
הלאל תדברו – כל דבור הנקשר עם הלמ״ד פי׳ בשבילו, כמ״ש רש״י ז״ל בכ״מ.
הלאל תדברו עולה – כיון על שטת אליפז ובלדד שהם ייחסו עולה אל האל. שיעניש עונש כבד בעבור חטא קל לדעת אליפז, או שיגיע לו רע כדי שתמורת זה יתן לו אח״כ טוב כדעת בלדד. שזה ג״כ עולה. שיש אדם שלא ירצה בתמורה זאת.
ולו ובעבורו תדברו רמיה. כיון על שטת צופר שיעניש ה׳ את הצדיק מפני שהוא רשע לפי נפשו ועצמותו הפנימי הגם שהוא יודע בעצמו שהוא צדיק. ושיעניש אותו בעבור רשע שכבר ידע ה׳ שיעשה אותו והוא מוכרח לעשותו. שזה רמיה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּןאִם⁠־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃
Will you show Him favor? Will you contend for God?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הַאַפּוֹי תִּסְבּוּן אִין לֶאֱלָהָא תִנְצוּן.
או הל יחתאג׳ תחאבונה, או תכ׳אצמו לה.
הפניו, או האם זקוק הוא שתשאו לו פנים או תריבו בעדו.
ובאמרו הפניו תשאון, כוונתו שאתם בדבריכם אלה1 מטרתכם להתקרב אל ה׳ ולעשות רושם שאתם קרובים אליו יותר ממני ושאתם מיחסים לו הצדק ואני מיחס לו העול, ואין הדבר כן, אלא אני יותר קרוב אליו מכם, כי אתם אומרים מה שאין בלבכם על אף כל מה שכבר ראיתם משלות הרשע ויסורי הצדיק, ואני אומר לפניו את האמת ועובדו בלב שלם, וחלילה לי מכך2, ואלו הייתי מהרהר אחריו למה זה אני סובל את היסורין הללו אשר כמעט ונשכתי בשרי מן הצער, אלמלי אמונתו בלבי חזקה, ובאמת אף אלו המיתני אוחיל לו, הוא אמרו
1. שאתם מרשיעים אותי.
2. מלומר לפניו מה שאין בלבי.
ופי קולה הפניו תשאון, יריד אנכם בקולכם הד׳א תקצדון באלתקרב אלי אללה ותוהמון אנכם אקרב אליה מני אנכם תעדלונה ואנא אג׳ורה, וליס אלאמר כד׳לך, בל אנא אקרב אליה מנכם, לאנכם תקולון מא ליס פי אנפסכם בל כל מא קד שאהדתם נעמה אלט׳אלם ואלם אלצאלח, ואנא אקול לה אלחק ואכ׳לץ לה אלעבאדה מעאד מן ד׳לך, [ולו כנת טאענא עליה] פעלי מא אחתמל הד׳ה אלאלאם אלד׳י כאדני אנהש לחמי מן שדתהא, לולא אמאנאתה פי קלבי (אכירה) [אכידה], נעם ולו קתלני איצ׳א לצברת לה, הו קולה
הפניו תשאון – וכי להחניף לו בשאת פנים באתם.
אם לאל – בשבילו תתווכחון על רמיה.
Will you show Him favor? Have you come to flatter Him by being partial to Him?
for God will you debate deceitfully?
הפניו תשאון – וכי להחניף לו במשא פנים באתם.
אם לאל תריבון – אם בשביל אל תריבון עמדי.
הפניו תשאון – וכי סבורים אתם שישא לכם פנים בדבריכם להסביר לכם סבר.
אם לאל – אם בשביל הקב״ה אתם מריבין ומתווכחים עמי, ולמה תריבון עמדי.
אם לאל תריבון – אם בעדו, כמו: ואמר פרעה לבני ישראל (שמות י״ד:ג׳).
אם לאל תריבון – בעבור האל תריבון.
הפניו תשאון – בעבור שהוא אל ופי׳ תקיף.
אם לאל תריבון – בעבורו תריבו עמי, כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג).
הפניו – וכי תשאו פניו להחניף לו כאשר תריבון בעבורו וכי רצונו בזה.
לאל תריבון – ריב הנקשר עם למ״ד פי׳ בשבילו (כמ״ש הושע ב׳ ד׳).
הפניו – שלפעמים יחנפו אדם גדול בפניו ויצדיק את מעשיו שלא כדת מצד נשיאת פנים. ולפעמים יריבו בעבור כבודו אם שומעים חרפתו ובעבור זה ידברו עולה או רמיה. וכל זה לא שייך אצל ה׳ שהוא לא ירצה בשפת חונף ובלשון רמיה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) הֲ֭טוֹב כִּֽי⁠־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑םאִם⁠־כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃
Would it be good that He should search you out? Or as one mocks a man, will you mock Him?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הֲתַקִין אֲרוּם יְפַשְׁפֵּשׁ יַתְבוֹן אִין הֵיךְ דְמִתְלַעֲבָא בְּבַר נַשׁ תִּתַלַעֲבוּן בֵּיהּ.
והל תטיב נפוסכם אן יסתבריכם, פיג׳דכם כמא יסכ׳ר באנסאן תסכ׳רו בה.
הטוב, הייטב בעיניכם שיחקור אתכם שאלה, והכוונה שיביא עליכם יסורין. ואז ימצא אתכם שאתם מהתלים כו כמו שמהתלים באדם באמרכם דברים שאין אתם מאמינים בהם בלבכם, כלומר מה שאתם טוענים שאינו מיסר כי אם חוטא.
הטוב כי יחקור אתכם – ותמצאו שקרים.
אם כהתל באנוש תהתלו בו – לומר לכבודך עשינו עצמינו שקרים.
Will it be good when He searches you out and you are found to be liars?
Will you mock him as one mocks a mortal by saying, "We made liars of ourselves for Your honor"?
הטוב כי יחקור אתכם – בתמיה. ופתרונו: הייטב לכם ויישר בעיניכם שיחקור אתכם – שישים לפניכם דברי ריבות שלי, כדי לחקור אתכם, שישאל לכם: איוב קורא תיגר על ששלחתי את ידי ואך אותו1 וכל אשר לו, מה אתם אומרים בדבר? אל נא תדברו רק אמת, הדין עמו אם לאו?
ונראה אם כהתל באנושא תהתלו בו – פתרונו: אם כשםב שבאתם להתל בי, תוכלו להתל בו, שתאמרו: בשביל שתבאו לשאת לו פנים: הדין עמך.
ור׳ מנחם בר׳ חלבו זצ״ל פתר: הטוב כי יחקור אתכם – מקרא זה אינו תמוה: ופתרונו: הנה מה טוב שיחקור אתכם בייסורין כשם שחקר אותי, שנראה אם כאשר התלתם בי, שהרשעתם אותי, תהתלו בו, שלא תוכלו לעמוד בנסיון אפילו שעה אחת.
1. השוו ללשון הפסוק בשמות ט׳:ט״ו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״אנוש״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״כאשר״.
הטוב כי יחקור – אם ינוח לכם כאשר יחקור אתכם ליום הדין, ואם אתם סבורים להתל בו.
אם כהתל באנוש תהתלו בו – דגשות הלמ״ד מתהתלו בעבור הסוף פסוק כי בו מלה זעירא אינה נחשבת. אומר: כמו שנושאים פנים לבני אדם אתם נושאים לו פנים.
תהתלו – הדגש בעבור ההפסק כי בו מלה זעירה ותי״ו תהתלו רפה לא כדת.
כי יחקור – ויבחן אתכם ביסורין.
אם כהתל באנוש – כמוני תהתלו בו.
אם כהתל באנוש תהתלו בו – לומר לכבודך עשינו ולמדנו עליך זכות בשקר.
כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ. להשיב לזכותו טענות שאתם מכירים שהם שקר, ולפי זה היו תשובותיכם כמהתלים בו:
כהתל – ענין לעג כמו התלת בי (שופטים ט״ז:ט״ו).
הטוב – וכי יהיה טוב לכם כאשר יחקור אתכם במשפט על הדברים האלה וכי תהתלו בו לומר אז לפניו מהתלות הנה לכבודך דברנו כל אלה וכאשר יהתל איש ברעהו.
התל – הוא המדבר דבור בעל שתי פנים לצחק על חברו.
הטוב – אחר שאתם בעצמכם ידעתם שאין ממש בדבריכם. רק תחניפו את ה׳ להצדיק אותו בדברי שקר. דבר שה׳ שנא אותו כי הוא מבקש שידבר האדם אמת בפיו ובלבבו. וא״כ הכי ייטב זה בעיניכם אם ירצה ה׳ לחקור אתכם לנסות את אשר בלבבכם.
אם כהתל באנוש תהתלו בו – שירצה לדעת אם התשובות שהשבתם להצדיק משפטי ה׳ דברתם באמונה ובהסכמת הלב. או היה רק דבר חונף והתלתם בו כמו שמהתלים באנוש לדבר בפניו שקרים א׳ בפה וא׳ בלב. וה׳ יחקור אתכם וינסה הדבר. במה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑םאִם⁠־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃
He will surely reprove you, if you secretly show favor.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מְכַסָנָא יְכַסַן יַתְכוֹן אִין בְּטוּמְרָא אַפּוֹי תִּסְבּוּן.
או יובכ׳כם תוביכ׳א, עלי מא תחאבון אלוג׳וה פי אלסר.
הוכח, או שיטיף לכם מוסר על שאתם נושאים פנים בסתר. ראה לעיל פסוק ו. שכאן תרגם ״תוביך״ שהיא הטפה והכלמה כדי להחזיר החוטא מחטאו, והוא יותר קשה מאשר ״עצ׳ה״ שבה תרגם לעיל בפסוק ו, כי ההיא הוכחה אבהית ומעודנת.
הוכח יוכיח אתכם – הלא יודיע לכם דבתכם.
אם בסתר – וכי בסתר שתעמדו לפניו בדין פנים תשאו לו לומר שם נשאנו פניך.
He will surely reprove you Will He not let you know your speech? When you stand before Him in judgment, will you secretly show Him partiality, saying there. "We showed You partiality"?
ומי יתן והוכח יוכיח אתכם – בייסורין, כשם שהוכיח אותי, ונראה אם בסתר פנים תשאון – שתחשבו בלבבכםא הדין עמכם, ושלא במשפט דן אתכם, ובפיכם תאמרו: מה יצדק אנוש עם אל (איוב ט׳:ב׳, כ״ה:ד׳).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״בלבבכם״.
הוכח יוכיח – לכם על מחשבותיכם.
יוכיח – אַפְרֹוְורַא.
אם בסתר – אם בשביל שתסתירו מחשבותיכם לפניו ישא לכם פנים להסביר סבר.
הוכח – כן רצוני שיוכיחכם.
בסתר – שהסתיר פניו ממני.
יוֹכִיחַ [אֶתְכֶם] אִם בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן. אם לבכם חושב היות אמת מה שאתם אומרים בעדו:
הוכח – דעו שיוכיח אתכם אם תחניפו לו לשאת פניו בסתר בעמקי הלב כי יודע הוא תעלומות לב אשר בזדון תדברו ולא משגה המה.
יוכיח – כבר בארתי בכ״מ שאצל ה׳ יבא פעל יוכח גם על הבאת היסורין שע״י יוכיח עליו עונותיו, כמו והוכחת בשבט אנשים.
שהוכח יוכיח אתכם – שיוכיח אתכם ביסורים. לראות אם בסתר פנים תשאון, אם בעת שתוכחו ביסורים ומכאובים תשאו עליו בסתר לבבכם להצדיק משפטי ה׳ ודיניו. והלא באמת אז תתרעמו על משפטיו. ואז יבורר שכל מה שהמלצתם בעד האל היה רק דברי מהתלות ואין לבכם כפיכם. כי כל מה שאמרתם להצדיק את האל היה רק מפחדו ומוראו. כי:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יא) הֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑םוּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃
Shall not His majesty terrify you, and His dread fall upon you?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הֲלָא בְּאִזְדַקָפוּתֵיהּ עַל כּוּרְסֵי דִינָא רְתִיתֵיהּ תְּבַעֵת יַתְכוֹן וּרְתִיתֵיהּ יִפּוֹל עֲלֵיכוֹן.
אלא אן חמלתה תהולכם, ופזעה יקע עליכם.
הלא, אלא שרגזו מפחיד אתכם ויראתו נפלה עליכם ולפיכך אתם אומרים דברים בלתי נכונים, נדמה לכם שאתם מצדיקים אותו כדי שלא יקצוף עליכם לפי דמיונכם.
הלא שאתו – גבהו ואימתו תבעת אתכם ויש אומרים שאתו שריפת אשו, כמו: וישאם דוד ואנשיו (שמואל ב ה׳:כ״א), וכמו משאת העיר (שופטים כ׳:ל״ח).
Will not His majesty Heb. שאתו. [Will not] His exaltation and His awesomeness terrify you? Others define שְׂאֵתוֹ as "His burning fire.⁠" like, "and David and his men burned them (וישאם)" (II Sam. 5:21), and like, "a great pillar of (משאת) smoke" (Shofetim 20:38).
הלא אם שאתו תבעת אתכם – כשם שמבעת אותי.
ופחדו יפול עליכם – כשם שנפל עלי.
הלא שאתו – אימת גובהו וגדולתו תבעת אתכם – לפניו, ולא תוכלו להסתיר עצותיכם ומחשבותיכם ממנו.
שאתו – שהוא כמו אשו, כמו: והמשאת החלה (שופטים כ׳:מ׳), או כענין: רומה על השמים (תהלים נ״ז:ו׳).
שאתו – שינשא וירום כענין הנשא שופט הארץ (תהלים צ״ד:ב׳).
ופחדו – הפחד הבא מאתו.
יפל – כי ממעל תבאנה הגזרות.
הלא שאתו – שהוא רם ונשא היה ראוי שתבעת אתכם.
ופחדו – שיפול עליכם:
שאתו – התנשאותו ורוממותו.
(יא-יג) הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם. והנה היה ראוי לכם לירא ממעלתו וכבוד הודו ופחדו, שיודע כל זה ויפרע. זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר - בפרט בהיותכם דבר בזוי מאד בערכו, לכן הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי מהשיבני עוד תשובות כאלה, [וַאֲדַבְּרָה אָנִי] וְיַעֲבֹר עָלַי מָה, כי גם שיעלה על רוחי איזה טעות, לא יחשב לי עון:
שאתו – להב אשו כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳).
תבעת – מלשון בעתה וחרדה.
הלא שאתו – שריפת להב אשר תבעת אתכם.
ופחדו וגו׳ – ואיך תוכלו להצטדק במשפט.
שאתו. ופחדו – שאת היא יראת הרוממות, ופעל בעת בא לרוב על דבר מאוים מצד עצמו, והפחד הוא מפני הרע ויראת העונש. וכן לקמן ל״א כ״ג.
(יא-יב) הלא שאתו תבעת אתכם ודברתם רמיה מצד יראתו לבד, לא מצד שאתם מחליטים כן בלבכם. ודלתות הכתוב מקבילים, הלא שאתו תבעת אתכם זכרוניכם משלי אפר, ופחדו יפול עליכם לגבי חומר גביכם. ר״ל שתדברו רמיה. או מצד יראת רוממותו ושאתו. או מצד יראת ופחד ענשו. שתבעת אתכם שאתו וגדולתו מצד שתחשבו שפלת ערככם נגד גדולתו. שזכרוניכם משולים כאפר נגדו. כענין מ״ש הנה הואלתי לדבר אל ה׳ ואנכי עפר ואפר, שמצד זה תבעת אתכם שאתו. או שתפחדו פחד העונש כי יוכל להשוות גביכם לגבי חומר. מצייר שהאדם הוא נברא מן החומר והוא דומה כגב וגובה היוצא מן החומר. וכשמסלקים הגב משוים אותו שישוה עם יתר החומר שאצלו. כן יוכל להשיב את גופכם שהוא עפר מן האדמה שישוה אל האדמה שאצלו ולא יוכר ממנו רושם כלל. ומצד זה פחדתם וחנפתם לדבר מהתלות:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) זִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי⁠־אֵ֑פֶרלְגַבֵּי⁠־חֹ֝֗מֶרא גַּבֵּיכֶֽם׃
Your memorials shall be like ashes, your eminences like eminences of clay.
א. לְגַבֵּי⁠־חֹ֝֗מֶר א=לְגַבֵּי⁠־חֹ֝מֶר (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
דָכְרָנְכוֹן מְתִיל לְקִטְמָא לְגַב טִנָא גַבֵּיכוֹן.
זכרוניכם משלי אפר – א״ר תנחום בר חנילאי אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו לאפר שנאמר ואנכי עפר ואפר, ואם לאו לגבי חומר גביכם התקינו עצמכם לשעבוד מצרים.
ד״א א״ל איוב לחבריו מה אתם מתעים את הבריות סבורים שאתם צדיקי כאברהם שמשל עצמו לעפר ואפר ואין אתם אלא כדור המבול וכאותם שכתוב בהם והחמר היה להם לחומר.
פיציר ד׳כרכם ממאת׳לא ללרמאד, וט׳הורכם כט׳הור אלאטיאן.
זכרוניכם, ולפיכך יהיה זכרכם דומה לאפר וגביכם כגבי החומר. הכוונה בזכרוניכם מה שאתם מזכירים אומרים ומדברים. ותרגם גב ״טהר״ שהוא גב האדם ושדרתו והוא משל לתוקף השטה והסברא שאינם אלא כתוקף חטים שאינו מאומה.
זכרוניכם – נמשל משלי אפר זכרוניכם נמשל לאפר, אתם סבורים להתמשל לאברהם שאמר: אנכי עפר ואפר (בראשית י״ח:כ״ז).
לגבי חומר – שוה לעפר יהי גביכם אצלו.
גביכם – גובה שלכם, כמו: ותבני לך גב (יחזקאל ט״ז:כ״ד).
your memorials are compared to ashes Your memorials are compared to ashes. You expect to be compared to Abraham, who said, "I am only dust and ashes" (Bereshit 18:27).
are like eminences of clay Your eminences ore equal to eminences of clay, compared to Him. The word גביכם means, your height, like, "and you built for yourself a platform (גב)" (Yechezkel 16:24).
זכרוניכם משלי אפר – פתרונו: הלא כל צדקתכם תהא נמשלת אותה שעה לאפר, לכלום, ולאין.
לגבי חומר גביכם – לדמיון חומר ישווה, וידמה דמיון שלכם אם יחקור אתכם.
לגבי – פתרונו: אצלו ושווה לו, זהו פשוטו. ומדרשו ידוע.
זכרוניכם ומעשה מְשַלִים שלכם משלי אפר הם, שאינן חשובין, ואין בהם תועלה ותוחלת.
לגבי חומר נמשלו גביכם – שאין בכם תקוה.
לגבי – לשון גובה, כמו: ותבני לך גב (יחזקאל ט״ז:כ״ד).
משלי אפר – זכרו כי אתם נמשלים לאפר.
זכרוניכם משלי אפר – נמשלים לאפר. ולגבי חומר נמשליםא גביכם.
א. בכ״י נכפל כאן: ״לאפר ולגבי חומר נמשלים״.
גביכם – כמו גב המזבח (יחזקאל מ״ג:י״ג) ופירושו גופותיכם.
זכרוניכם – יהיו לפני י״י נמשלים ודומים לאפר כענין כל הגוים כאין נגדו (ישעיהו מ׳:י״ז) והפך זה זכר צדיק לברכה (משלי י׳:ז׳). ולגבי חמר נמשלים גביכם. והטעם לחרש. כחומר אתם מדומים לפניו.
כי זכרוניכם ושמכם נמשלים לאפר.
לגבי חומר ורפש נמשלים גביכם, ולמה לא תיראו מאל רם ונשא שוכן עד (ישעיהו נ״ז:ט״ו), ואתם עפר ואפר.
לגבי חומר גביכם – לגופי חומר נמשלו גופיכם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

לגבי – ענין גוף כמו על גבי חרשו (תהלים קכ״ט:ג׳).
זכרוניכם – ר״ל הלא בני אדם כולכם וזכרוניכם משולים לזכרון האפר וגופכם דומה לגוף החומר ומה זה לא יראתם מפחד המשפט.
לגבי חומר (משול) גביכם – גב מענין ותעשי לך גב בכל רחוב (יחזקאל ט״ז), וגב של חומר אינו משונה מן הארץ שתחתיו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) הַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה⁠־אָ֑נִיוְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃
Hold your peace, let me alone, that I may speak, and let come on me what will.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״א מבלגנציר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שְׁתִקוּ מִנִי וַאֲמַלֵל אֲנָא וְיֶעְבַר עֲלַי מִדַעַם.
אמסכו עני חתי אתכלם אנא, ויג׳וז עלי מא כאן.
החרישו, שתקו ממני כדי שאני אדבר ויעבר עלי מה שיהיה.
ויעבור עלי מה – מה שיעבור עלי בעון צעקתי יעבור עלי ואל תחושו על מה אני צריך לשאת ולאחוז.
and let come upon me what may Whatever comes upon me because of the sin of my outcry, let it come upon me and do not care. For what reason must I bring up and hold...
החרישו ממני ואדברה אני ויעבור עלי מה – פתרונו: החרישו ממנו ואדברה אני שאדבר יעבר עלי מקצת מחליי.
ויעבר עלי מה – משהו מריוח.
(יג-יד) ור׳ אליעזר פירש: ואדברה אני – ואם יעבר עלי לשפטני ולהוכיחני על דברי מה בכך אם יהרגני, זה אני חפץ כמו שמפרש: על מה – על איזו רעה שאני מצפה שיעשה לי עוד, אהיה מסוכן בעצמי ונושא בשרי בשני ונפשי בכפי – בהתווכחי לפניו על המות, וזה אני רוצה.
החרישו ממני – שלא תדברו מעצמי.
מה – לשון שאלה ופי׳ ויעבר על עצמי זאת השאלה ואמר לשם מה זה וזהו על מה אשא בשרי (איוב י״ג:י״ד) ופי׳ אקח גופי בשנים והטעם תנשכנו מרוב צערי.
[ונפשי] – ונפש הייתי רוצה לשום בכפי כי רצוני למות כי הנפש היא רוח ואם היתה בכף אדם תלך לה.
החרישו ממני – אחר שאתם יראים מהתוכח עם האל, החרישו ואל תענו אותי שקר.
ויעבור עלי מה – שיעבור, כי אינני ירא מלאמר האמת ולהתוכח עמו,
ויעבור עלי מה – רוצה לומר: ויעבור עלי מהרעות מה שיהי׳ אם מעט ואם הרבה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

החרישו – לזאת שתקו מעתה מלדבר מה ממני לתלות בי עון רב ואני אדבר דברי ואף אם יעבור עלי מהרעות מה שיעבור אם רב ואם מעט ר״ל לא אחדל מלדבר מפחד יראת העונש.
החרישו – ר״ל וא״כ אחר שכל מה שדברתם להצדיק את האל היה רק מצד היראה והפחד לא מצד האמת. א״כ מי הכריח אתכם לדבר. הלא כבר הייתם יוצאים ידי חובתכם אם הייתם שותקים. אחד שבלבכם אתם יודעים שהאמת אתי רק שיראתם לדבר כדברי. היה לכם להחריש ממני ואדברה אני, הגם שיעבר עלי מה. כי אני בלתי מתירא עוד משום דבר. כי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״א מבלגנציר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) עַל⁠־מָ֤ה׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑יוְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃
Why shall I will take my flesh in my teeth, and put my life in my hand.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראר״א מבלגנצירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מְטוּל מָה אֶטוּל בִּסְרִי בְּכַכַּי וְנַפְשִׁי אֲשַׁוֵי כַּד עַל גַב יְדוֹי.
עלי מא ד׳א אנהש לחמי באסנאני מן אלאלאם, ואציר נפסי פי כפי מן אלתעב.
על, על מה זה אני נושך בשרי בשני מן הצער ואשים נפשי בכפי, כמו שכתב בפירושו שאלו הייתי מהרהר אחריו לא הייתי סובל את היסורין הללו וממשיך באמונתי, אלא אמונתי איתנה בו אף אם יקטלני. וכ״כ בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ב פי״ג מהדורתי עמי קיג.
בשרי בשני – לייסרני ולכופני אל השתיקה.
ונפשי אשים בכפי – להגיש נפשי למות בייסורי שתיקה.
my flesh up into my teeth to afflict myself and force myself to silence?
and take my life into my hand to bring my life close to death with the agonies of silence.
על מה אשא בשרי בשיניי – מה פשעי ומה עווני ומה חטאתי1 שכל בשרי דבוק בחינכיא השינים, שלא נשאר מכל בשרי כי אם בשר שהשיניםב דבוקים בו.
ונפשי אשים בכפי – פתרונו: ועל מה אשים נפשי בכפיג שכבר הגעתי לשערי מות ונפשי מסוכנת, אם לנסות אותי הוא מייסרני לראות אם אחטא בשפתי או אתן תפלה.
1. השוו ללשון הפסוק בשמואל א כ׳:א׳.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בדפוס ברסלאו: ״בחנכי״. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20: ״בחצבי״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י ס״פ I.20: ״ששיניים״. בכ״י פריס 162: ״השיניים״.
ג. כן בדפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20 הושמט ע״י הדומות: ״פתרונו: ועל מה אשים נפשי בכפי״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

ועל זה ארצה לשאת בשרי בשיני – מרוב כאבי, ונפשי אשים להיות מסוכן בחליי, כי אינני כופר בו,
(יד-טו) כי אמנם, עַל מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי - שאשים יד על פה ואשתוק, וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי לכבוש אותה בחזקה באופן שלא תגיד העולה על דעתה, הֵן יִקְטְלֵנִי לא אֲיַחֵל - גם שיקטלני האל ית׳ ביסורין ש׳לא איחל׳1 תרופה מהם, אַךְ דְּרָכַי2 אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ כפי המושג אצלי:
1. לפי הכתיב ׳לא׳.
2. ד״ר וק׳: דרכיו.
על מה – בעבור מה ר״ל מה העון אשר בעבורו אשא כל בשרי בשיני כי כל הבשר נלקה ונשחת ולא נותר מהם כ״א לבד הבשר הדבוק בשיני כמ״ש ואתמלטה בעור שני (איוב י״ט:כ׳).
ונפשי – ועל מה נפשי קלה להתפרד ממני כאלו היתה בכפי אשר מיד בהפתח היד תפול ממנה.
(יד-טז) על מה אשא – אחר שאמר ואדברה אני ויעבור עלי מה, חזר בו ואמר למה אסכן עצמי להטיח דברים כלפי מעלה פן יהיה עלי קצף יותר ויותר.
אשא בשרי בשני כמו נפשי אשים בכפי – מליצה מורה סכנה גדולה, כאלו אדם נושא גופו בין שניו (ככלב הנושא בפיו בשר שגנב) שבקל חוטפים אותו מפיו. וכאלו ישים נפשו בתוך כפו, שבקל תלקח מידו. אחר כן הוא חוזר בו שנית ואמר הן יקטלני לא איחל, כמו שאמר למעלה (ו׳:י״א) מה כחי כי אחיל – הנה הוא הורג אותי ואין לי עוד תקוה (וכן למטה י״ד:י״ד כל ימי צבאי איחל), אם כן אדברה ולא אירא, ולפחות (אף אם לא אטיח דברים נגדו) אך דרכי אל פניו אוכיח ואבאר צדקתי. ובדבר הזה גם הוא עצמו יהיה לי לישועה כי ה׳ אוהב צדיקים ולפניו חנף לא יבא.⁠א
או יהיה על מה אשא וגו׳ תשובה שאיוב נותן בפי חבריו, כלומר ואם תאמרו מה לי לסכן עצמי (כמו שאמר ויעבור עלי מה) ומה אועיל אם אטיח דברים נגד האל? לזה הוא משיב: הן יקטלני וגו׳ (נתנאל הלוי).
א. כן בדפוס ראשון. בכ״י שוקן וכ״י לוצקי נוסף כאן: ״וקרוב לזה איוב מדבר וחוזר בו למטה י״ד:י״ג-י״ד.⁠״
על מה אשא בשרי בשני – שאנשוך את בשרי בשני מרוב המכאוב למען יהיה פי סתום ולא יצעק. כדרך הכואב שרוצה להכריח את עצמו לשתוק שנושך אצבעו בשיניו. אחר שבכ״ז נפשי אשים בכפי. שבכ״ז הנני בסכנה כל רגע הגם שאני מחריש. וא״כ טוב יותר שאדבר:
Unlike his companions, Job has nothing to fear from saying what he really believes; his suffering can get no worse.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראר״א מבלגנצירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טו) הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי [ל֣וֹ] (לא) אֲיַחֵ֑לאַךְ⁠־דְּ֝רָכַ֗י אֶל⁠־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃
Even if He shall slay me, I will still trust in Him; but I will argue my ways before Him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אִין יִקְטְלִנַנִי קֳדָמוֹי אֲצַלֵי בְּרַם אוֹרְחָתִי קֳדָמוֹי אַכְסָן.
ולו קתלני לצברת לה, ופי חואיג׳י לאסתקבלה.
הן, ואף אם יהרגני אוחיל לו ובכל צרכי אפנה אליו אפנה נכחו.
הן יקטלני לו איחל. ורצונו באמרו אך דרכי אל פניו אוכיח, הרי הכוונה אם נזדמן לי איזה צורך אפנה אליו בעבורה. ופירשתי דרכי צרכי, כעין אמרו הנער הלך ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו1, ואמר שאל נא ויגד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה2 [ולא היו זקוקים לנביא דוקא בידיעת הדרך]. ופירוש אל פניו אוכיח, אפנה, מן נכח שהוא נגד והקבלה, נכח הצאן3, ואת כל ונכחת4, כי נכחו יצא5. וכמוהו אל אל אחפץ6 שכבר קדם פירושו.
2. שמואל א ט ו. וכן פירש בתהלים לז ה גל על ה׳ דרכך, וראה פירושו שם מהדורתי.
3. ראה בראשית ל לח.
4. שם כ טז. וראה פירושו שם מהדורתי.
6. לעיל פסוק ג.
הן יקטלני לו איחל. ואמא מראדה אך דרכי אל פניו אוכיח, פאנה יעני אד׳א ערצ׳ת לי חאג׳ה איצ׳א אסתקבלה בהא. ופסרת דרכי חואיג׳י, מת׳ל קולה הנער הלך ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו, וקאל שאל נא ויגד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה, [ולם יכונו מפתקרין אלי אלנבי כ׳אצה פי מערפהֵ אלטריק].
ואצרף אל פניו אוכיח, אסתקבל, מן נכח אלד׳י הו חיאל ומקאבלה, נכח הצאן, ואת כל ונכחת, כי נכחו יצא. ומת׳לה אל אל אחפץ אלד׳י תפסיהה קד תקדם.
הן יקטלני – הלא אם יקטלני איני נפרד ממנו ותמיד לו אייחל על כן אין מרד ופשע בדברי.
אך דרכי – ומדותי שנהגתי בהם.
אל פניו אוכיח – לדעת מה יפשיעני.
Behold, let Him kill me I will not separate from Him, and I will always hope for Him. Therefore, there is no rebellion or transgression in my words, but I will reason to His face about my way and my character traits with which I have conducted myself, to know of what He will find me guilty.
הן יקטלני לו אייחל – פתרונו: מה צורך לנסותי על כך, הלוא הוא בוחן לבות בני האדם ומכיר בי שאפילו אם יקטלני לו אייחל. בשר ודם שאינו יודע מה בליבו של חבירו, הוא בא לנסות את חבירו, אבל הקב״ה שהוא חוקר הלב ובוחן כליות, מה צריך לו בנסיון זה.
אך דרכיי אל פניו אוכיח – כאילו אומר: בצדקתי החזקתי ולא ארפהא (איוב כ״ז:ו׳), ואפילו אם יקטליני לו אייחל, אך בדבר זה איני יכול לעמוד,⁠ב שהרבה אני מתאווה להתווכח עמו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״ארפיה״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 נוסף כאן: ״שאני רוצה״.
אל פניו אוכיח – על אשר הייתי תם וצדיק לפניו לעובדו בלבב שלם כראוי לי לעשות לו.
הן יקטלני – אינו מיתה אלא כובד ייסורין.
יקטלני – ידעתי שיהרגני בהגיע קיצי ולו אני מקוה שיושיעני וזהו גם הוא לי לישועה (איוב י״ג:ט״ז).
אך דרכי – מעשי.
אל פניו – כמו לפניו.
שאפילו יהרגני לו איחל – שיגמלני כצדקי בעולם הנשמות.
אך דרכי אל פניו אוכיח – למה יענישני כלל ובלא חטא. וקרוב הפסוק הזה להורות כי בהרחיקו ההשגחה מן הפרטים לא יעשה כן רק בעולם הזה, כי גוף האדם בעיניו כגוף הבהמות, רק מן הנפש המשכלת לא יסור ההשגחה ומשפט אמת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

לא איחל – לו קרי ונדרש בסוטה סוף פ׳ כשם במשנה ובגמרא.
אל פניו – לפניו.
הן יקטלני – ר״ל אל תחשבו שצעקתי יורה שעל אשר אחשב שאבד׳ תוחלתי סרה ממני בעבור זה יראת ה׳ כי לא כן הוא כי אף אם יקטלני עוד אקוה לו לעדן את נפשי בתענוג הרוחני ומדוע א״כ תסור ממני היראה וכל דברי לא להתריס נגדו אך חפצי לברר דרכי לפניו לפלס אותם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

הן – ר״ל הכי אירא שיקטלני כשאדבר נגדו. הלא לו איחל הלא זאת תוחלתי שימהר להמיתני כדי שאפטר מן היסורים הקשים ממות.
אך דרכי אל פניו אוכיח – ואברר לו שאני צדיק בדיני, ובהפך:
He is either going to die, which would be a relief, or —
If God does indeed govern, perhaps He will hear what Job has to say, be convinced of his innocence and restore him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טז) גַּם⁠־הוּא⁠־לִ֥י לִישׁוּעָ֑הכִּי⁠־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃
This also shall be my salvation, that a hypocrite cannot come before Him.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םרמב״ןר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְחוֹד הוּא לִי לְפוּרְקָנָא אֲרוּם לָא קָדָמוֹי דִילְטוֹר יֵעוֹל.
כי לא לפניו חנף יבוא – א״ר חסדא א״ר ירמיה בר אבא ארבע כתות אין מקבלים פני שכינה, כת חנפים, כת לצים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע. כת לצים דכתיב משך ידו את לוצצים, כת חנפים דכתיב כי לא לפניו חנף יבוא, כת שקרים דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כת מספרי לשון הרע דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
והו איצ׳א לי מגית׳א, אנה לא ידכ׳ל מראיי בין ידיה.
גם, והוא גם לי מושיע כי לא יבוא חנף לפניו, כלומר חנף כמוכם שאתם מחניפים לו באמרכם שאינו מיסר כי אם רשע, ואני אומר שהוא גם מיסר צדיק וגומלו על כך לעתיד.
גם הוא – וכאשר אני שלם עמו כן הוא גם הוא לי לישועה ולא תמצאו אתם חן בעיניו.
כי לא לפניו חנף יבוא – וזה שנאמר להם: כי לא דברתם אלי נכונה (איוב מ״ב:ז׳).
He is also Just as I am wholehearted with Him, so is He also my salvation, but you will not find favor in His eyes.
because a hypocrite cannot come before Him This is what was said to them: "because you did not speak to Me properly" (Iyyov 42:7).
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבא – פתרונו: גם הוא הרודה בי בייסורין עכשיו, הוא הקב״ה, מובטח אני בו שעוד יהיה לי לישועה.
כי לא לפניו חנף יבוא – פתרונו: כי לא יועיל לבא לפניו בדבר זה חנף, רשע שקיטרג אותי שישמור לעולם, או ינטור לנצח, שהרי לא לעולם יריב ולא לנצח יקצוף (ישעיהו נ״ז:ט״ז), ואם הוגה ושב וריחם (איכה ג׳:ל״ב).
וגם הוא יהיה לי לישועה – לבסוף, אבל לכם לא יחיש עזרה, כי לא לפניו חנף יבא.
גם הוא לי לישועה – שלא אענש על תוכחתי ודברי, אבל אם אשתוק ואסבול הרהורי לבבי תאבד נפשי מלפניו, כי אז אהיה חונף ולא יבוא חונף לפניו. או יהיה פי׳ גם הוא לי לישועה – בתוכחתי ולא לכם שתאמרו חנף.
כי לא לפניו חנף יבוא – ליהנות מזיו השכינה.
גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה. וידעתי שלא ישנה זה גם שאטעה, אבל יהיה ׳לישועה׳ מן היסורין ומן הטעות, כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא - כי לא יחפוץ באומרים אחת בפה ואמת בלב:
גם הוא – והן ידעתי כי מלבד זכיותי אשר רבו וילמדו עלי זכות יהיה גם הוא לי לישועה בעבור יושר אמרי כי חפצי באמת ולא להחניפו לומר לפניו הן צדקת כי אמנם חטאתי ואם לא כן הוא כי בעל חנף לא יבוא לפניו כי שנוא הוא לו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

גם הוא לי לישועה – שבהכרח שעי״ז שאברר לפניו האמת עי״כ יהיה לי לישועה ולא יענישני בעבור זה. כי ה׳ אינו רוצה שיחנפו אותו בדברי שקר כי לא לפניו חנף יבא. ולא ירצה שאשתוק ולא אגיד האמת והצדק:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םרמב״ןר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יז) שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑יוְ֝אַחֲוָתִ֗י בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃
Hear diligently my speech, and let my declaration be in your ears.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שְׁמָעוּ וְקַבִּילוּ מִלָתִי וְתַנוּיִי בְּאוּדְנֵיכוֹן.
אסמעו כלאמי סמאעא, וכ׳ברי ידכ׳ל פי אד׳אנכם.
שמעו, שמעו שמוע דברי וספורי יכנס באזניכם. ותיבת אחותי ארמית, תרגום ויגד וחוי.
שמעו שמועא מילתי ואחותי וגו׳ – תרגומו של והגדתי (שמואל א ג׳:י״ג) – וחויתי,⁠ב ואל״ף נכנסת בתיבה שלא לצורך, כמו: אתמול (תהלים צ׳:ד׳), אזרוע (ירמיהו ל״ב:כ״א).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בנוסח שלנו. בכ״י פריס 162: ״שמע״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו חסר: ״וחויתי״.
ואחותי – תרגומו של: והַגָדַתִי, ואל״ף נכנסת בתיבה שלא לצורך (במדבר כ״ג:ג׳), כמו: אל״ף של אֶתְמול (תהלים צ׳:ד׳), אֶזְרוֹע (ירמיהו ל״ב:כ״א).
ואחותי – האל״ף מקום ה״א, והוא מן: אחוה דעי (איוב ל״ב:י׳) כענין.
ואחותי – כמו ׳והחותי׳. ויתכן מלשון ׳אח׳ ו׳אחות׳.
ואחותי – האל״ף נוסף ותרגום ויגד וחוי. ויש אומ׳ מן אח להפר את האחוה (זכריה י״א:י״ד).
(יז-יח) ואחותי – הגדתי תהיה באזניכם וזהו הנה נא ופי׳ עתה הייתי עורך משפט.
ואחותי – ר״ל מה שאלמד אתכם יהיה באזניכם.
ואחותי – והגדתי.
ואחותי – אמרי כמו יחוה דעת (תהלים י״ט:ג׳).
שמעו – הבינו אמרי ויכנסו באזניכם.
ואחותי – הא׳ נוספת, כמו א׳ אתנה, ושרשו חוה. ולילה ללילה יחוה דעת, והוא המגלה דבר נעלם רמו אחוה דעי, שהדעה דבר נעלם סתום כמש״ש.
שמעו את המלות, ואת אשר אחוה ואודיע באזניכם. ר״ל שתשמעו גוף ראיותי וטענותי. וגם את המלות שבם סדרתי את דברי:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) הִנֵּה⁠־נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑טיָ֝דַ֗עְתִּי כִּי⁠־אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃
Behold now, I have ordered my cause; I know that I shall be justified.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא כְדוּן סְדַרֵית דִינָא יְדַעֵית אֲרוּם אֲנָא אֶזְכֵּי.
הוד׳א אלאן לו צפפת פי אלחכם, לעלמת אני אזכו.
הנה, והן עתה אלו נערכתי במשפט אני יודע שאני אזכה אלו נערכתי למשפט נגדכם.
ואחר כך אמר אבל אם נשפטה יחד אין לי ספק שאנצח אתכם, כאמרו הנה נא ערכתי משפט, אבל אלו הוא רצה לשפטני הייתי עושה אחת משלש, או שאחריש ואניחהו להרגני כאמרו
ת׳ם קאל אמא אן חאכמתמוני פאני לא אשך אן אפלג׳ עליכם, כקולה הנה נא ערכתי משפט, ואמא לו אכ׳תאר אן יחאכמני לכנת אפעל ואחדה מן ת׳לאת׳, אמא אן אמסך ואתרכה יקתלני לקולה
ערכתי משפט – הוכחת דברים סדרתי טענותי בלבי מה להשיב.
I have set up judgment [I have prepared] my case. I have arranged my arguments in my heart viz. what to answer.
הנה נא ידעתי אם ערכתי לפניו משפט ידעתי כי אניא אצדק.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162 חסר: ״אני״.
הנה נא ערכתי – הנה נא ידעתי שאם אמצא איש לערוך עמו משפט, שאצא זכיי מן הדין ואצדק עמו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

הנה נא ערכתי משפט – לדון עמו.
וידעתי כי אני אצדק – כי הוא שופט צדק, ואם לא אולתי לא יאמר כי חטאתי כלל.
ובכן הִנֵּה נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט בלבי, באופן שיָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֶצְדָּק:
ערכתי משפט – סדרתי אמרים לטעון במשפט וידעתי אשר אצדק על פיהם.
ערכתי – פעל ערך בא על שסדר הדברים ערך נאות אל הוכוח, עמ״ש בס׳ התו״ה ויקרא (ס׳ נ״א).
הנה – ר״ל שאחרוש ולא אתוכח להראות צדקי לא יצוייר רק בשני אופנים.
• א) אם עדיין לא ערכתי וסדרתי את הוכוח וקשה בעיני לסדר את הראיות והטענות.
• ב) גם אם טענותי מסודרות יצוייר שאשתוק אם אני מסופק אם אצא זכאי בהשפטי. אבל אחר שכבר ערכתי משפט. וכל דברי הוכוח כבר ערוכים ומסודרים אצלי. וגם ידעתי כי אני אצדק ואיני מסתפק כלל שבודאי אצא זכאי בדיני. וא״כ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) מִי⁠־ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑יכִּֽי⁠־עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃
Who is he that will contend with me? For then would I hold my peace and die.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מַן הוּא דְיִנְצֵי בַּהֲדִי אֲרוּם הַשְׁתָּא אֶשְׁתּוּקוּ וְאִתְנְגִיד.
ולו כאן הו אלד׳י יכ׳אצמני, לכנת אנא אמסך ואתופא.
מי, ואלו היה הוא אשר יריב עמדי יהיה יריבי ויתיצב נגדי במשפט הייתי מחריש וגוע ביסורי.
כי עתה אחריש ואגוע, או אתפלל לפניו ואתחנן ואבקשהו שתים, האחת שיסלק את החולי הזה ממני כאמרו
כי עתה אחריש ואגוע, או אטלב אליה ואתצ׳רע אסאלה שיין, אחדהמא אצראף הד׳א אלמרץ׳ עני לקולה כפך מעלי הרחק, ואלאכ׳ר יכ׳אטבני באמר ונהי מן ענדה פאנתהי אליה, או במסאלהֵ חאג׳ה פיסתג׳יב לי פיהא מן קולה
אחריש ואגוע – אם לא אריב אחריש ואגוע.
I will be silent and perish If I will not contend, I will be silent and perish.
מי הוא יריב עמדי – פתרונו: מי הוא יריב עמדי וירשיעיני.
כי עתה אחריש ואגוע – פתרונו: כי עתה אםא ינצחני הייתי שותק ומודה לו.
ואגוע – אותה שעה, הייתי רוצה למות אם ינצחני.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״ואם״.
יריב – אשר יריב.
כי עתה אחריש ואגוע – כי עתה יהיה רצוני למות, ובלבד אשר אמצא מוכיח עמי.
מי הוא יריב עמדי – מי יטעון לי כי אם ירצה להמיתני ככל בני אדם שסופם למיתה אגוע ואחריש על המיתה, אין לי טענה.
[מי הוא] – ומי הוא שיריב עמדי. והענין אחר שאין מריב עמי אחריש ואמות.
מי הוא יריב עמדי – כלומר מי יריב ויתוכח עמי, כלומר בעודני חי, כי עתה – בקרוב אחריש לעולם ואמות ואין לי עת תוכחתי.
אחריש ואגוע – הטעם אם אחריש אגוע לחוזק הכאב ואמצא מרגוע בספרי ענייני מכאובי.
מִי הוּא יָרִיב עִמָּדִי. הן לו יהיה איזה חולק בראיות סותרות את דברי, כִּי עַתָּה – מיד - אַחֲרִישׁ ואודה על האמת וְאֶגְוָע - ולא אחוש אם אחר כך1 ׳אגוע׳:
1. בק׳ אינו.
מי הוא יריב – ר״ל מי הוא אשר ערב לבו לגשת לריב עמדי להשתיקני מבלי טענות צודקות.
כי עתה – אם אחריש עתה בעבור הטענות הכוזבות אשר יגידו הריעים הלא אמות ואגוע מכאב מניעת הדברים.
מי הוא יריב – מי הוא (אשר יריב.
מי הוא זה (אשר) יריב עמדי לאמר לי כי עתה (הגם שאצא צדיק בדיני) אחריש ולא אציע דברי וכוח. רק אגוע כמת חייב ורשע בדינו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כ) אַךְ⁠־שְׁ֭תַּיִם אַל⁠־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑יאָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃
Only two things do not do to me, then I will not hide myself from You:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םרמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְחוֹד תַּרְתֵּין לָא תַעְבֵד עִמִי הֵידֵין מִן קֳדָמָךְ לָא אִטַמַר.
ואמא אן אקול אלכ׳לתאן לא תצנעהמא מעי, חיניד׳ מן רחמתך לא אנחג׳ב.
אף, או שאומר השתום אל תעשם עמדי ואז מרחמיך לא אסתר. והנה פנים כאן רחמים, כי יש פנים של רצון ופנים של זעם, כמו שכתב בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ב פ״י מהדורתי עמ׳ קא. וראה לעיל ט כז. והכוונה אם תעשה עמי אחת מן השתים או תמיתני או תרפאני אז מרחמיך לא אסתר. וראה בפירושו.
אך שתים אל תעש עמדי – דין של מעלה ודין של מטה ואם באחת תבוא למשפט אז מפניך לא אסתר אם בדין של מעלה אני אומר חטאתי מכסה פשעיו לא יצליח וגו׳ (משלי כ״ח:י״ג) ואם בדין של מטה אף אנכי לא אודה כסוי חטאה.
But do not do two things to me viz. Heavenly judgment and earthly judgment. If You come to judgment with one [of these], I will not hide from before You. If with Heavenly judgment, I will say, "I have sinned.⁠" [because], "He who conceals his sins will not succeed" (Mishlei 28:13). If with earthly judgment, even I will not confess to concealing sin. I did not hear this (absent in some editions).
(כ-כא) אך שתים אל תעש עמדי: כפך מעלי הרחק – הם הייסורין שכופין אותי.
ואימתך אל תבעתני – אם לא נאמר: אך שתים אל תעש עמדי (איוב י״ג:כ׳) לא הייתי יודע אי זה אימה זו מה היא. אם תאמר הם ייסורין שמאיימים עליו, הלא כבר נאמר: כפך מעלי הרחק – הם המכות הרודים בו, ונמצאו כפך ואימתך שתיהם אחת, והוא קורא אותם שתים. אלא על כרחך, כפך הםא מכאוביו המכבידים עלי, ואימתך הוא אימת מראה כבודך, שלא תהא אתה בכבודך מתווכח עמי, שלא אבהל מפניך ולא אבעת מפני מראה כבודך אלא שים דבריך בפי אדם הקרוץ כמוני, שלא אפחד ממנו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״הם״.
אך שתים – עכשיו הופך דבריו לדבר להקב״ה בפני חביריו. רצוני לבא ולהתווכח עמך במשפט, ובלבד שלא תעשה לי שתים הללו, ואז לא אהיה נסתר מפניך מלהסתיר דבריי מנגד עיניך.
אך שתים אל תעש עמדי – אבקש מאת האלהים ואתחנן לו שלא יעשה עמי שתים רעות להענישני בעולם הבא בייסורין הללו, ואז אחרי מותי לא אסתר מפניך, רק אקבל פני מלכי ואתוכח עמו.
(כ-כב) אַךְ שְׁתַּיִם. אמנם אם יחפוץ האל להתווכח עמדי, אבקש שתים מלפניו, ואומר כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק - שלא תענישני על דברי גם שיהיו בלתי נאותים, וְאֵמָתְךָ [אַל תְּבַעֲתַנִּי] - שלא אהיה נבעת מפניך, עד שאוכל לערוך משפטי:
אך שתים – חזר פניו כלפי המקום ואמר אך אל תעשה עמדי שתי הדברים הם האמורות למטה ואז לא אסתר מפניך כי אמצא מענה להתווכח.
• א) אך. אחר שאני מתקרב להתוכח עמך. אני מבקש שאז בעת הוכוח. אשר מפניך לא אסתר ואעמוד לפניך פנים אל פנים להתוכח אתך כאשר יתוכח איש עם רעהו. אז שתים אל תעש עמדי. והוא.
Job now presents his case to God, opening with a plea he be allowed to do so without feeling intimidated. He then asks just what he had done to deserve his present state.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םרמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) כַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑קוְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל⁠־תְּבַעֲתַֽנִּי׃
Withdraw Your hand far from me; and do not let Your terror make me afraid.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יְדָךְ מִעִלַוַי אַרְחַק וּדְחַלְתָּךְ לָא תְבַעֵית יָתִי.
אפתך אבעדהא עני, והיבתך לא תהולני.
כפך, מכתך הרחק ממני, כפך כמו ידך וראה לעיל ו ט. י, ח.
כפך מעלי הרחק, והשנית ידבר עמי בצווי ואזהרה מאתו ואתמסר לו, או בשאלת צרכים שיענה לי בה כאמרו וקרא ואנכי אענה.
כפך מעלי הרחק – כפייתך, כמו שהשיבו אליהוא: ואכפי עליך לא יכבד (איוב ל״ג:ז׳).
ויש פותרים: כפך – כלומר ידך. וקשה לי לאומרו כי לא מצינו כף לרעה כי אם להגן, כמו: ושכותי כפי (שמות ל״ג:כ״ב).
Distance Your compulsion from upon me Heb. כפי, Your compulsion, as Elihu answered him, "and my compulsion (ואכפי) shall not weigh heavily upon you" (Iyyov 33:7). Some interpret כפך as "your hand.⁠" However, it is difficult for me to say that, because we do not find כַּף in the sense of evil, but [meaning] to protect, as in, "And I will cover you with My hand (כפי)" (Shemot 33:22).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

כפך ואימתך – הן השתים שהוא מבקש שלא לעשות לו.
הרִחָקא – כמו הרחֵק, ואתנחתא פותחתו.
כפך – מכת ידך, ומצינו כף במקרא לרעה, שנאמר: {ו}⁠הנה הכיתי כפי עלב בצעך אשר עשית וג׳ (יחזקאל כ״ב:י״ג), שלא כלשון הקונטרס. וראייה לדבריי, כי כמו כן אחז את שטתו למעלה במענהו, שנאמר: יסר מעלי שבטו ואימתו אל תבעתני (איוב ט׳:ל״ד), ומכת השבט היא תבא על ידי הכף.
א. כן בכ״י לוצקי 778. בנוסח שלנו: הַרְחֵק.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: אל.
כפך – מכתך, בעבור היות המכה הידועה מבן אדם בכף, וכמוהו: הנה יד י״י הויה (שמות ט׳:ג׳).
כפך מעלי הרחק – צווי מן הפעיל, בשקל: הישר לפני דרכך (תהלים ה׳:ט׳). אומר הסר ידך מעלי והבטיחני שלא תשוב להכותי ואתוכח עמך.
הַרְחַק – כמו הרחֵק, ומשקלו הישרא לפני דרכך (תהלים ה׳:ט׳).
א. כן בכ״י אוקספורד 625, פרמא 2958, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״הושר״.
הרחק – כמו המעד בפתח וכן הישר לפני דרכך (תהלים ה׳:ט׳).
תבעתני – בדגש בעבור ההפסק.
כפך – מכה בכף נקראת כמוה וכן יד י״י הויה (שמות ט׳:ג׳).
כפך מעלי הרחק – תוקף ידך או מכתך אשר הכיתני בהם, כענין הנה יד ה׳ הויה (שמות ט׳:ג׳).
ואימתך אל תבעתני – כי אתוכח עמך, ותהיה ראשון בריבי ואני אענה על דבריך, או אטעון אני תחלה ואתה תשיבני. והענין כי אם לא יוכל להתוכח עמו בעולם הזה יתאוה להסיר מעליו אימתו בעולם הנשמות ויתוכח עמו. ויתכן לפרש כפך מעלי הרחק עתה בעולם הזה.
כפך – מכתך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

כפך – האחת היא אשר בעת הויכוח הרחק מעלי מכת ידך לבל יטרדוני והשנית אשר אז אל תפחד אותי אימתך שלא יסתתמו טענותי.
כפך מעלי הרחק – שבעת הוכוח יחדלו המכות שאתה מכה אותי בידך. וגם אימתך אל תבעתני. שלא אתבהל אז מאימת גדולתך ורוממותך. שע״י שתי אלה יסתמו טענותי, מיראת הרוממות או מיראת המכות:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) וּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶעֱנֶ֑האֽוֹ⁠־אֲ֝דַבֵּ֗ר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃
Then call, and I will answer; or let me speak, and You answer me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירוש ערביתר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְתִקְרֵי וַאֲנָא אָתִיב אוֹ אֲמַלֵל וּתְתִיבִנַנִי.
ואדע בי אלי אלטאעה אג׳יבך, או אדעוך פתג׳יבני.
וקרא, וקראני למשמעתך אענך, או אקראך ותענני.
וקרא ואנכי אענה.
וקרא תחילה ואנכי אענה או אדבר תחילה והשיבניא – הוא שאליהוא משיבו ואומר לו: הן אני כפיך לאל (איוב ל״ג:ו׳), ופתרונו: כמו ששאלת כפיך לאל, מחומר קרצתי גם אני (איוב ל״ג:ו׳), הנה אימתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד (איוב ל״ג:ז׳).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״והשיבנו״.
קרא אתה ואענך או אדבר אני והשיבני אתה.
למה פניך תסתיר – ויכוני שלוחיך וכן כל לשון הסתרת פנים שלא יראה כשייסרוהו.
ואנכי אענה – הנני מזומן לענות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

וקרא – או קרא לומר מה פשעי ואני אשיב לך או אדבר אני יושר דרכי ואתה תשיב לי.
(כב-כג) וקרא – יל״פ שהמאמרים מקבילים, וקרא כמה לי עונות וחטאות, או אדבר פשעי וחטאתי הודיעני. כי הוא מדבר שאין בידו פשע כלל.
וקרא – ואז תקרא אתה ותחשב עונותי ואנכי אענך להודות עליהם. או אם לא תרצה לקרא. עכ״פ אדבר אנכי ואתה השיבני. והוא שתקרא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירוש ערביתר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כג) כַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֺנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹתפִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹדִיעֵֽנִי׃
How many are my iniquities and sins? Make me know my transgression and my sin.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
כְּמָה לִי עַוְיָן וְחוֹבִין מְרוֹדִי וְסוּרְחָנִי אוֹדַע יָתִי.
וכם לי ד׳נוב וכ׳טאיא, ערפני ד׳נבי וכ׳טיתי חתי אנתהי.
כמה, וכמה לי עונות ורמאות הודיעני פשעי וחטאתי כדי שאחדל.
כמה לי עונות וחטאות – כך יהיו תחילת דבריי, אילו הייתי מתווכח עמו: כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הודיעני.
כמה לי עוונות וחטאות – לשון שאלה הוא להודיע שאין בו עון: הודיעני כמה לי עונות וחטאות, ואם תמצא בי פשע הודיעני.
עונות – שהעויתי דרכי הישרה כמה הם.
פשעי – שמרדתי בך.
וחטאתי – כנגד השם ובני אדם כענין אם יחטא איש לאיש (שמואל א ב׳:כ״ה).
לכן אמר איוב לנכח: כמה לי עונות וחטאות, פשעי וחטאתי הודיעני.
הודיעני – במקצת מדוייקים חסר וא״ו ומלא יו״ד.
כמה – כמה מספר העוונות והחטאות אשר תחשוב לי כמה הם אף הודיעני מה הם פשעי וחטאתי כי אני לא ידעתי מאומה בידי לא פשע ולא חטאת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

כמה לי עונות ופשעים – שתודיעני את מספר עונותי וכמותם. או עכ״פ פשעי וחטאתי הודיעני. אם לא תודיעני כמותם ומספרם הודיעני מהותם. כי אני אומר שלא לבד שלא חטאתי חטאים רבים שיכנסו בגדר המספר כי גם לא חטאתי כלל:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כד) לָֽמָּה⁠־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑ירוְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃
Why do You hide Your face, and hold me for Your enemy?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְמָה שְׁכִנְתָּךְ תְּסַלֵק וְתַחְשְׁבִנַנִי לְבַעַל דְבָבָא לָךְ.
ולם תחג׳ב רחמתך עני, ותחסבני כעדו לך.
למה, ואל תסתר רחמיך ממני ותחשבני כאויב לך. פירש למה-אל וכדלעיל ז כ. וכ״כ בפירושו לתהלים י, א. ופנים כאן רחמים וכדלעיל פסוק כ.
פניך תסתיר – לראות את דרכי יושרי.
Why do You hide Your face from seeing the ways of my uprightness?
למה פניך תסתיר – למה הסתרתה פניך כשבא עלי רעה זו.
ותחשבני לאויב לך – שמא חס ושלום ביןא איוב לאויב חילפתני.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״בין״.
למה פניך תסתיר – מראות את זכיותיי.
תסתיר – שלא תחפוץ להביט עניי.
לאויב – כי הפושע בו הוא אויבו והטעם שונא.
למה פניך תסתיר – מצעקתי.
ותחשבני לאויב לך – כי מכת אויב הכיתני מוסר אכזרי.⁠1
ורש״י ז״ל פירש למה פניך תסתיר מדרכי ותחשוב כי אני אויבך שלא תראה דרכי יושר שלי, והוא הנכון בעיני, כי הוא יתכוון לבטול ההשגחה או הידיעה, כי המסתיר פניו לא יראה ולא ידע, ואמר אותה כמתאונן, ואליהוא יתפוש אותו תחלה על זה.
1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו ל׳:י״ד.
כי אז אומר לך, לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר מהושיעני מן האל הרע, וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ בהיותך סובל אכזריותו עלי:
למה פניך תסתיר – אחז במשל מדרך האדם המצוה ליסר את מי ומסתיר פניו לבל יראה בו שלא יכמרו רחמיו עליו.
ותחשבני – ואתה חושב אותי לך לאויב ומורד עד אשר תשתדל מאוד בהבאת הרעות עלי.
למה – ואתה עושה בהפך. שלא לבד שאינך רוצה לעמוד כנגדי להתוכח אתי. כי תסתיר פניך. ואינך רוצה להתוכח ולהודיעני חטאתי. ובכ״ז תחשבני לאויב לך:
But God does not reply; nor does Job's suffering cease. Which only proves Job's point: God is not in charge. If He was, He would surely not ignore him nor continue tormenting him mercilessly?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כה) הֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץוְאֶת⁠־קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃
Will You harass a driven leaf? And will You pursue the dry stubble?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הֲטַרְפָא דִשְׁקִיף תִּתְבַּר וְיַת גִלָא יָבֵשׁ תִּרְדוֹף.
אתרהב מן הו כורקה מנדפעה, או תכלב מן הו כקשא יאבסא.
העלה, האם תערוץ מי שהוא כעלה נדף או תרדוף מי שהוא כקש יבש. וכתב רבנו בפירושו למשלי יא כח כי הצדיקים אינם בוטחים בעצמם ואינם רואים את עצמם כגזע [האילן] אלא כענף ואף כעלה הקל וכמו שאמר איוב העלה נדף תערץ.
ואמרו העלה נדף, כוונתו בכך על האדם שהוא דומה לעלה נדף וקש יבש.
וקולה העלה נדף, יעני בה אלאנסאן אלד׳י ישבה עלה נדף וקש יבש.
תערוץ – תפחיד.
Will You frighten Heb. תערוץ, will You scare?
העלה נדף תערוץא ואת קש יבש תרדוף – היכשר או היתכן לפניך דבר זה, שתערוץב את האדם שהוא עלוב כל כך, שאפילו כשהוא בטובה, אותן הימים מועטים שהוא חי בהם אינו דומה אלא לעלה נדף בפני רוח, ולקש יבש אשר יהדפינו סופה. לא תאמר כקש הלח שליחלוחותו מכביד עליו ולא יניפנו הרוח מפני כבידו כל כך מהרה, אלא לקש היבש הקל, אשר תשאינו רוח ויפיצנו סערה, לאותו הקש הוא דומה, ואתה רודף אותו.
א. כן בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 אוקספורד הונט׳ 225: ״תערץ״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״שתערץ״.
העלה – לשון תמיהה: אם תערוץ עלה נדף ותרדוף קש יבש – כי אני משול לקש יבש ולעלה.
תערוץ – תפחיד.
או: תתגבר עליו. והראשון נכון.
תערוץ – תפחיד כי זה פועל יוצא; רק אל תערוץ פועל עומד.
העלה נדף – אם הנמשל לעלה נדף שהרוח ידפנו, תפחידהו.
קש יבש – שאין לו קיום תרדוף.
העלה נדף תערוץ – אמר בו התרגום: תתבר, וכן לא תיראון ולא תערצון, והוא מן מסעף פארה במערצה (ישעיהו י׳:ל״ג).
תערוץ – תשבור.
(כה-כו) הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ [וְאֶת קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף]. האמנם ׳תרדוף׳ דבר נפסד ובלתי נחשב באופן שתוֹרִישֵׁנִי עֲוֹנוֹת נְעוּרָי שחטאתי אולי אז בבלי דעת, כי מה שחטאתי אחר כך אינו ראוי לעונש כזה בלי ספק:
העלה – עלה אילן.
נדף – כתוש כמו כקש נדף (ישעיהו מ״א:ב׳).
תערוץ – תשבור כמו לערוץ הארץ (ישעיהו ב׳:י״ט).
קש – תבן דק.
העלה – וכי תערוץ עלה נדף וכי תרדוף את קש יבש וכי זהו כבודך והלא אני כאחד מהם.
תערוץ – מענין שבירה.
(כה-כו) העלה – דלתות הכתובים מקבילות.
העלה נדף תערוץ כי תכתב עלי מרורות – העלה היה מיוחד לכתיבה בימים קדמונים. ודברים טובים היו כותבים על עלים שלמים. אבל אותי תחשוב לעלה נדף הבלתי ראוי לכתוב עליו דברים טובים. ולכן תכתב עלי מרורות. (שיציין היסורים והמכות הנרשמים על גופו ככתיבה על ספר. כמ״ש (לקמן ל״א ל״ה) הן תוי שדי יענני) ואת קש יבש תרדף כי תורישני עונות נעורי. שהקש בעודו אביב ומלא תבואה רודפים אחריו לדושו להוציא התבואה מן השבולת שעליו. אבל הקש היבש אין רודפים אחריו. וממליץ שאתה תרדוף את הקש היבש מצד שתזכר לה ימי הנעורים שאז היתה מלאה תבואה. וכן הגם שעתה בלותי מזקנה ורפיון. תרדפני כי תורישני עונות נעורי שהייתי מלא עלומים וכח ואז חטאתי לפניך:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כו) כִּֽי⁠־תִכְתֹּ֣ב עָלַ֣י מְרֹר֑וֹתוְ֝תוֹרִישֵׁ֗נִי עֲוֺנ֥וֹת נְעוּרָֽי׃
That You should write bitter things against me, and make me inherit the iniquities of my youth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם תִּכְתּוֹב עֲלַי מְרִירָתָא וְתֵרְתִנַנִי עַוְיָת טַלְיוּתִי.
אד׳ תכתב עלי כ׳לאפי, ותעקבני בד׳נוב צבאי.
כי, שאתה כותב עלי מריי ותענשני בעונות נעורי ופסוק זה המשך הקודם, מי אני ומה אני שאתה רודפני ורושם את חטאי כדי להענישני. והנה מרורות רבוי מרי וענינה מרד. וכוונת איוב באמרו עונות נעורי שעונות הנעורים יש לאדם בהם התנצלות שלבת הגדילה ושלהבת הבחרות גרמתם, וכדלקמן יד יז.
ותורשני עונות נעורי, ותענשני, כי העיקר בו ירושה, וענין הירושה שהאדם יורש מעונותיו הוא העונש.
ותורשני עונות נעורי, ותעאקבני, לאן אלאצל פיה ותורת׳ני ומעני אלוראת׳ה אלתי ירת׳הא אלאנסאן מן ד׳נובה הו אלעקאב.
מרורות – סרבניות אשר מריתי פיך אתה כותב ולא הטובות שפעלתי.
disobediences Heb. מררות. The cases of obstinacy in which I obeyed Your orders, You write [down] but not the good deeds that I performed.
ואם תאמר: היאך אני רודפך? כי תכתוב עלי מרורות – פתרונו: כי תגזור עלי מרורות, כמו: כל הכתוב לחיים בירושלם (ישעיהו ד׳:ג׳) – שפתרונו: כל מי שנגזר עליו להיות חי בירושלים.
ותורישני עוונות נעוריי – אפילו בדין שלמטה אין אתה דן אותי. בית דין שלמטה אין עונשין עד שיהא אדם בן עשרים, דכתיב: אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה (דברים א׳:ל״ה) העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה (במדבר ל״ב:י״א), ואתה מעניש אותי בעוונות שעשיתי מנעוריי.
כי תכתוב – אשר תכתוב.
מרודות – להמרידני.⁠א
ותורישני – ואשר אתה מורישני את אשר פשעתי בימי נעוריי לשלם לי עכשיו התשלומין.
א. כן בכ״י לוצקי 778. אך אפשר שצריך לגרוס כנוסח שלנו בפסוק: ״מרורות – להמרירני.⁠״
מרורות – מן מרי (שמואל א ט״ו:כ״ג).
כי תכתוב עלי מרורות – עונות, מן מריתם את פי י״י (שמואל א י״ב:ט״ו). הריש במקום הה״א שהיא למ״ד הפועל.
מרודות – מן מרי או מן מר והוא הנכון.
כי תכתוב – הכתיבה הם הגזרות, כפי מערכת שמים.
מרורות – למרר נפשי.
עונות – עונש עונותי וכן גדול עוני מנשוא (בראשית ד׳:י״ג).
ויש אומ׳ תכתוב מריי שנים שרשים בענין אחד והראשון נכון.
כי תכתוב עלי מרורות – מגזרת מרי, תכתוב עלי כי פעמים רבים מריתי פיך.
ותורישני עונות – שעשיתי בימי נעורי. והענין שאתה כותב עלי שמריתי וחטאתי בימי הנעורים ועליהם אתה מענישני, ואני לא חטאתי ולא פשעתי מעולם.
כי תכתוב עלי מרורות – רוצה לומר: את׳ גוזר עלי גזירות קשות ומרות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

מרורות – מלשון מרי וסרבנות.
ותורישני – מלשון ירושה.
כי תכתוב – כל המרי והמרד הנמצא בי תכתוב עלי בספרך למען לא ישכח ואף העוונות שעשיתי בנעורי עוד לא הייתי שלם בשכלי הנה אתה מוריש אותם לי לקבל הגמול גם עליהם כאשר ידקדק האדם אחר הדומה לו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כז) וְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד׀ רַגְלַ֗יוְתִשְׁמ֥וֹר כׇּל⁠־אׇרְחוֹתָ֑יעַל⁠־שׇׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗יתִּתְחַקֶּֽה׃
You put my feet also in the stocks, and watch all my paths; you draw You a line about the soles of my feet.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּתְשַׁוֵי כַד בְּשִׁיעַ רִגְלַי וְתִנְטוֹר כּוּלְהוֹן אִסְרָטַי עַל סִמְיוֹנֵי רִגְלַי תִּרְשׁוֹם.
ותציר עלי אלמאצר רגלי, ותחפט׳ ג׳מיע טרקי, עלי כ׳טא רג׳לי תרסם.
ותשם, ותשם את הסד על רגלי ותשמור כל דרכי ועל פסיעות רגלי תרשום. בסד ״מאצר״ והוא מין כבלים, עושים חריצים בשתי קורות עץ ומכניסים רגלי האסורים באותן החריצים ונועלים את הקורות במנעולי ברזל, ומכניסים כמה אסירים יחד בקורה אחת. ופירוש שרשי פסיעות ואיני יודע לה חבר, ותתחקה מלשון מחוקק, וכך תרגם ומחוקק מבין רגליו, בראשית מט י, והוא הלבלר החוקק ורושם כל דבר בפנקס.
ופירשתי בסד, ״אלמאצר״, מלה בודדת, הוא ודומהו.
ופסרת בסד, אלמאצר, מפרדה, הו ונט׳ירה.
בסד – בלשון ארמי סדנא בסדני׳ יתיב עץ גדול שנותנין בו רגלי האסורים ובלשון אשכנזא אשתוק.
תתחקה – אתה עצמך מתחקה על פסיעותי כן פסע זה וכה פעל, וכמו: מחק הארץ (יחזקאל מ״ג:י״ד), וחיק האמה (יחזקאל מ״ג:י״ג) זה היסוד, אפיקיול בלעז, הן על כפים חקותיך (ישעיהו מ״ט:ט״ז).
א. כן בכ״י אוקספורד 165. בדפוסים: ״יוני״. ועיינו גם רש״י ברכות כ״ח: ״באסדא״.
in the stocks Heb. בסד. In Aramaic, "The one who makes the stocks (סדנא) sits in his own stocks (בסדניה)" (Pesachim 28a). [This is] a large [block of] wood in which the prisoners' feet are inserted, and in Greek it is astock(?).
You engrave Heb. תתחקה. You Yourself engrave my footsteps. So did this one transgress (step – Ed. Furth]), and so he did. Like, "from the bottom (ומחיק) upon the ground" (Yechezkel 43:14); [and], "the bottom (וחיק) shall be a cubit" (verse 13). This is the foundation, affishe in Old French, to affix.: "Behold on [My] hands have I engraved you (חקותיך)" (Yeshayahu 49:16).
ותשם בסד – לשון סדנא בסדניה יתיב (פסחים כ״ח:א׳), עץ גדול ונקוב ונותנים בו רגלי הגנבים.⁠א בלעז: צף.⁠ב
ועל שרשי רגלי תתחקה – פתרונו: על כל מצעדי רגליי אתה כותב וסופר, כמה הם, כלומר: שאתה מדקדק על כל מעשיי.
תתחקה – מגזרת החקקים חקקי און (ישעיהו י׳:א׳), וכמו שיאמר: תתחתן בי היום (שמואל א י״ח:כ״א) – שפתרונו: תחתן בי. כמו כן יאמר: תתחקה – ויהא פתרונו תחקה, תכתוב.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״הגונבים״.
ב. כן בכ״י פריס 162, ס״פ I.20. בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו: ״ציפי״.
תתחקה – מתפעל ומשקל חזק הוא, ועל כן קו״ף נדגשת, ולא מפני קו״ף כפולה.
בסד – כמו: ושדת אותם בסיד (דברים כ״ז:ב׳), שיראו בו כל ארחותיי.
ורבינו האיי ז״ל אמר: שהוא כבל מדברי רבותינו.
על שרשי רגלי – על עיקרי רגלי תשים חוק וגבול, והוא רמז לבן אדם.
בסד – מן ושדת אותם בסיד (דברים כ״ז:ב׳-ד׳). מתרעם כי בכפות רגליו היו נגעים ופצעים.
ותשם בסד רגלי – מן ושדת אתם בסיד (דברים כ״ז:ב׳,ד׳), בעבור זה מזיק לרגלים.
בסד – מן ושדת אותם בשיד (דברים כ״ז:ב׳). ויש אומ׳ כבלים או אזיקים ובלשון חכמים לא סדן ולא כבלים.
תתחקה – מן [מחקה], מחוקק שנים שרשים בענין אחד.
ותשם בסד – שיראו מהלכי אורחותי או באזיקים גם הוא נכון.
תתחקה – כאלו אתה חוקק על עיקר רגלי.
ותשם בסד רגלי – מלשון ושדת אותם בשיד (דברים כ״ז:ב׳), וכן אמר התרגום: ותשוי כד בשיע רגלי. והענין תשים רגלי בסיד שיראו בו כל ארחותי ותזכור אותה.
ועל שרשי רגלי – תשים חוק ומשפט כאלו פסיעותי כולם בדרך לא טוב.
בסד – הוא כלי מכלי המאסר שאוסרין בו רגלי הנאסר בדרך שלא יוכל ללכת אנה ואנה ציפוש בלעז.
תתחקה – שב אל הסד והרצון בו שחקיקת המאסר ההוא שנאסרה בו רגליו הוא כאילו נחקק על שרשי רגליו עד שיהיה החקק בו כשעור רגליו בצמצום בדרך שיעמדו בו בדוחק ולפי זה הפירוש יהיה סד נקבע ואין זה זר בלשון כי כמה שמות יבואו בלשון זכר וישתמשו בהם שימוש לשון נקבה ולפי זה הפי׳ יתכן גם כן שישוב אמרו תשמור כל ארחותי אל הסד לפי שהוא נאסר בה ולא יוכל לצאת ממנה וללכת באשר ירצה.
[וְתָשֵׂם] בַּסַּד רַגְלַי. בנגעים המונעים הליכה:
ותשם בסד רגלי ותשמור – בספר אחר כ״י ישן נושן כתוב ותשם בסד רגלי ותשמור ויחיד הוא אצל רבים.
ותשמור – מלא וא״ו.
ארחתי – במקצת מדוייקים חסר וא״ו אחר חי״ת והיא בקמץ חטוף לקריאת ב״א ולב״נ בחולם.
בסד – עצים חקוקים עשוים להסגר בהם רגלי התפוס וכן ישם בסד רגלי (איוב ל״ג:י״א) ובדרז״ל סדנא בסדניה יתיב (בבלי פסחים כ״ח).
שרשי רגלי – הם העצמות הרגל שהם העיקר להם.
תתחקה – מלשון חקיקה.
ותשם בסד רגלי – עם כי שמת רגלי בכבלי עצים סגורים והוספת עוד לשמור כל כל ארחותי לבל אברח והלא רגלי סגורים ואיך אוכל לברוח ועוד תוסיף להכאיב אותי כי תחקוק נקבי עצי הסד מצומצמים לפי מדת שרשי רגלי הם עצמות הרגל והמה דוחקים בשר הרגל ומצערים ביותר ור״ל הנה תייסר אותי במכאוב על מכאוב אשר לא אוכל לשאת.
על שרשי רגלי תתחקה – אתה שומר כל אורחותי לדקדק עמי כחוט השערה, ואתה הולך אחרי בכל מקום שאלך, ואתה מתחקה. אתה נותן רגלך ומניח דפוס רגלך על שרשי רגלי, על כל מקום ששם דפוס רגלי.
שרשי – דפוס הפסיעות.
בסד – הוא עץ שמשימין בו רגלי האסורים.
ותשם בסד רגלי – לבל יוכלו לנוע ממקומם. וחוץ מזה תשמור כל ארחותי שאני הולך. הגם שאיני הולך בכחי כי רגלי בסד. ור״ל הגם שמעשי מוכרחים תשמור ארחותי להענישני כאילו אני הולך בבחירתי. והלא אם על שרשי רגלי תתחקה לדרוש השרש שממנו יוצא תנועת רגלי. הלא אז תראה כי.
Man is shackled and so there is no point in God watching over him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כח) וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑הכְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃
He wastes away likes something rotten, like a garment that is moth-eaten.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םרמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְהוּא הֵיךְ רַקְבוּבִית יִתְבְּלֵי הֵיךְ לְבוֹשׁ דְגַמְרֵיהּ זְחִיל.
והו כאלעפן יבלא, או כת׳וב יאכלה אלעת׳.
והוא, והוא כרקב יבלה או כבגד שאוכלו העש. כי אם כבר אכלו העש וכלהו איני נקרא עוד בגד. ותרגם רקב ״עפן״ והוא רקבון וכליון שיארע בבגד וכדומה מחמת רטיבות וטחב.
והוא כרקב יבלה – הגוף הזה אשר תרדוף ירקב ויבלה ואין כבודך ברדיפתך.
And it is like rot that decays The body You pursue will decay like rot, and it is beneath Your dignity to pursue it.
ולמה אתה עושה כן? והלא הוא – האדם, כרקב יבלה כבגד אכלו עש – ואפילו אם אתה לא שמתה לבך עליו לדקדק אחריו, אחריתו כרקב יבלה כבגד אכלו עש.
כרֶקֶב – שם דבר הוא, כמו: דָבָר, מָשָל, אדם.
עשׁ – הוא תולע אוכל ומרקיב הבגד.
והוא כרקב יבלה – רמז לעלה הנדף ולקש היבש אשר הזכיר. והענין למה תעשה כה להעניש גופי על לא חמס כי הוא קש נדף וסופו לרקבון ואינך צריך להראות גבורתך כנגדו. ויתכן לפרש הפסוקים האלה העלה נדף תערוץ כי יתלונן לאמר אני עלה נדף וקש יבש, ולמה תכתוב עלי חטאת נעורי שעשיתי, די לי במיתתי שאני מעותד לה בקצר ימים ושביעות רוגז, וישוב לתלונתו שאמר שאפילו יחטא האדם אינו ראוי להענישו, כאשר אין צדקו מציל אותו מן המות, וזה יותר נכון בענין הפסוקים הבאים אחרי כן בכל המענה.
כרקב – כעניין הנרקב שיבלה בקלות.
וְהוּא. הנפסד1, כְּרָקָב יִבְלֶה מעצמו, ואין להחשיבו כל כך:
1. העלה הנידח הנזכר.
אכלו עש – הטעם בכ״ף.
יבלה – מלשון בליה ורקבון.
עש – כן שמו של התולעת האוכל הבגדים וכן כבגד יאכלם עש (ישעיהו נ״א:ח׳).
והוא – הלא הגוף הנרדף ממך הלא יבלה ויושחת כדבר הנרקב וכבגד אשר אכלו התולעת וכי כבודך היא זו לרדוף אחר בריה שפלה כזאת.
כרקב – דבר שבא בו רקב ומבלה אותו, ועי׳ דוגמתו ישעיה (ס׳ נ׳, הושע ה׳) שנרדפו יחד רקב ועש.
הוא כרקב יבלה – שכח הבליה והרקב נמצא בו בעצמו. וגם הוא כבגד אכלו עש. שנשחת ע״י משחית חוצה לו כן גוף האדם עלול להפסד. הן מצד מזגו והרכבתו הן מצד הסבות שחוצה לו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םרמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144