×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיַּ֖עַן יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֶת⁠־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
Moreover Hashem answered Iyyov, and said:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודעודהכל
וַאֲתֵיב יְיָ יַת אִיוֹב וַאֲמַר.
ת׳ם אג׳אב אללה איוב קאילא.
(מענה ה׳).
(Hashem's reply.)
ויען י״י את איוב.
ויען י״י את איוב.
ויען י״י את איוב ויאמר.
פירוש המענה.
ויען ה׳ את איוב ויאמר.
ויען י״י את איוב ויאמר – וכראות השם יתברך שלא היה איוב עונה אותו דבר ואמר האם הוא לקיחת מוסר מהרע הבא לאדם שיריב הנוסר בו עם השם יתברך ואם ראוי במי שיתווכח עם השם יתברך שיענהו השם על התוכחת והטענה ההיא ועם כל זה כבר עשיתי לפנים משורת הדין להשיב על דבריך או ירצה בזה ואם מי שאלוה מוכיח אותו יענה על התוכחת ההיא ויטיח דברים כנגד השם יתברך או ירצה שמי שיתווכח עם השם יתברך ראוי שיענש על תוכחתו כשידבר עמו ולזה ראוי לך להשיב על דברי או להודות בהם.
(הקדמה) [מענה ה׳ ב]
(א) האל ית׳
ויען – מתחלה פסק מן מאמריו למען ישיב לו דבר מה וכאשר עמד ולא ענה השיב לו עוד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודהכל
 
(ב) הֲ֭רֹב עִם⁠־שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹרמוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃
Shall he that reproves contend with the Almighty? He that argues with God, let him answer it.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דְנָצֵי עִם שַׁדַי יִתְרְדֵי מַכְסֵן אֱלָהָא יְתִיבִנֵיהּ.
הל אלכ׳צומה מע אלכאפי מן אלאדב, פקד ינבגי ללמסתקבל אלאלאה אן יג׳יב ענהא.
הרב, האם להריב עם שדי הוא מדרך המוסר, אלא ראוי לעומד לנגד ה׳ שיענה עליהם. וענין יסור, מוסר ונמוס ודרך ארץ.
אמרו יעננה, רצה בכך השאלות הללו האמורים לעיל, ועליהן רמז באמרו יעננה, והודיעו כי הדבור יותר טוב לא השתיקה. וכאשר שמע איוב את זה דבר דברים הסובלים שני ענינים והוא אמרו:
קולה יעננה, יריד בה הד׳ה אלמסאיל אלמתקדם ד׳כרהא, פאשאר אליהא בקולה יעננה, וערפה אן אלכלאם אצלח לא אלסכות.
פלמא סמע איוב ד׳לך תכלם כלאם מחתמל מענאיין והו קולה.
הרוב עם שדי יסור – העם שדי אדם ישתרר.
מוכיח אלוה יעננה – הבא להתווכח יענה דבריו
Will one who contends with the Almighty make himself master? May a man make himself master to contend with the Almighty?
He who argues with God, let him answer it He who comes to argue, let him answer his words.
הרב עם שדיא יסור – לשון מוסר ותוכיחה. וכה פתרון המקרא: מי שרצה לריב עם שדי עד עכשיו, יבא וייסר אותו ויתווכח עמו.
מוכיח אלוה יעננה – יבא עכשיו, ויענה את שאילותיו ששאל לו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״הרוב עם שדי״.
הרוב עם שדי – אם נכון לרובא ולהתווכח עם שדי.
יְסוֹרב – לשון מייסר במשקל קל. ואם נכון ליסור ולהתווכח עמו.
מוכיח אלוה – הבא להוכיח עמו יסדר ויענה אמרתו.
יְסוֹרג – לשון עשות במשקל קל, מן יָסַר. וכן יאמר יְסוֹד בלשון עשות מן יָסַד, כמו: לנטוע שמים וליסוד ארץ (ישעיהו נ״א:ט״ז). וכן יסור כמו ליסור. וכפל מלה הוא על הרוב.
וכל הניסים הללו המסורות בידו הזכיר לו הקב״ה לאיוב להפחידו ולהחרידו לאיוב, לומר: היאך עלה בדעתך להתווכח עמי, וכי אתה עושה את כל אלה.
א. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י קזנטה 2752: לריב.
ב. כך הניקוד בכ״י לוצקי 778 ושוב גם בהמשך. בנוסח המסורה: ״יִסוֹר״.
ג. כך הניקוד בכ״י לוצקי 778 וכן גם לעיל. בנוסח המסורה: ״יִסוֹר״.
_
ויען י״יהרוב עם שדי יסור – הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי.
מוכיח אלוה יעננה – איוב שיוכיח השם, למה לא יענה על זאת.
הוסיף השם ית׳ ואמר: הרוב עם שדי יסור – לשון מריבה, כמו הרוב רב עם ישראל (שופטים י״א:כ״ה). ויסור – שם בשקל ׳כיור׳, ׳כנור׳, ׳צפור׳. אומר לריב עם שדי הוא מוסר? אי זה מוסר אם יבא אדם לעשות תוכחה יעננה? ולא יענה.
הרוב עם שדי יסור – כמו הרוב רב עם ישראל (שופטים י״א:כ״ה).
יסור – כמו מוסר, כשקל כיור, כנור, שם דבר.
ומוכיח אלוה יעננה – בתמיה.
הרב – מן מריבה.
יִסּוֹר – מן בנין הקל וכן יוסֵר לץ (משלי ט׳:ז׳) ופי׳ מי שיחפץ עתה לריב עם שדי יענה מוסר ואמירה נכונה, כי הנני מזומן לריב עמו ומוכיח עם אלוה יענה אותה בתוכחה שרעה להוכיח עמו וזה כנגד דברי איוב באמרו מי יתן ידעתי ואמצאהו (איוב כ״ג:ג׳) שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי (איוב כ״ג:ז׳).
ויש אומ׳ הרב עם שדי הוא דרך מוסר ואיוב מוכיח השם וענה על זאת תורתו אם יש בו חכמה.
הרוב עם שדי יסור – הלריב עם שדי הוא מוסר.
מוכיח אלוה – איוב שיוכיח האל יענה על זאת, כך פירש ראב״ע ז״ל, והנכון לי שיאמר האם המריב עם שדי ייסר אותו עתה על דבריו אליו, ויוכל לאמר שאינם הגונים, ואם המוכיח לאל יענה על זאת. והענין כי איוב שהוא רב את יוצרו1 ומוכיח אותו, למה ייסר אותו על דרכיו אלה, כי עתה ידע דרכיו ואורחותיו, וייסר אותם אם אינם ישרות, ויוכיחנו על התשובה הזאת. אז ענה איוב כי הוא קל ונבזה מלהשיב על דבריו, וישם ידו על פיו מענות אותו, כי פעם אחת דבר ולא יענה עוד, ושתים ולא יוסיף עליהם לעולם, והענין לזמן תלונתו שלא יוסיף להתלונן בעת אחרת, כי הבין שהאל יודע ומשגיח ועושה חסד משפט וצדקה בארץ (ירמיהו ט׳:כ״ג). והנה ראינו כי הודה איוב בסוף, וקבל האל דבריו ונתרצה לו, ובאמת כי מן המענה הזה היתה הודאתו, כי לא יוסיף לו, ובמענה השני דבר בשאלת שלום הרשעים וייסורי הצדיקים, גם לא יחדש ענין, רק יאריך בדבר בהמות ולויתן, והנה הענין המישב דעתו של איוב, מן המענה הזה היה לו.
1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ״ה:ט׳.
הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר. האמנם ראוי למי שלא ידע את טעם פעולת האל ית׳ וידע שיוכל לעשות כל דבר אל נכון1 - שיעיז פניו לריב עמו כמו מייסר את העושה שלא כשורה: מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ. ומי שיעיז פניו לזה, יַעֲנֶנָּה - האמנם יכול להשיב על אחת2 מאלה שאמרתי:
[איוב מענה יב]
1. נראה שמרומז בשם שד״י שיודע שעושה אל נכון, אבל אינו יודע טעם פעולתו, ׳ושמי ה׳ לא נודעתי׳, ועי׳.
2. ד״ר. ק׳: ׳לאחת׳.
הרוב – מלשון ריב.
יסור – מלשון מוסר.
הרוב – היא בה״א השאלה כי שאל לו האם אתה הרב עם שדי קבל מוסר מדבריו הלא המתווכח עם אלוה ראוי לו לענות תשובתו ומה זה תשתוק.
יסור, מוכיח – המוסר הוא ביסורים, והתוכחה הוא וכוח בדברים. עמ״ש ירמיה ג׳.
הרוב – מי שעושה מריבה עם שדי אשר יסור, מוכיח אלוה, אלוה מוכיח.
יעננה – ראוי שיענה על תוכחתו.
הרוב – באשר החריש איוב ולא ענה כל מאומה, וה׳ ידע כי עוד דברים בלבבו, א״ל, הלא מי שרב עם שדי אשר יסור, לאלוה מוכיח יעננה, אחר שתחלה יסר ה׳ אותך ביסורים ובכ״ז עמדת כנגדו לריב אתו ובקשת שיתוכח עמך פנים אל פנים, וא״כ עתה שנסתלקו היסורים ממך ואני רק אלוה מוכיח, שאני מתוכח עמך בדברים ובראיות בדרך הוכוח, כ״ש שראוי שיעננה, ומדוע החרשת עתה ולא ענית מענה:
Though Job had voiced no reply to God's oration, God knew that there were still things on his mind that he wanted to ask. During the debate with his companions, Job had shown little or no reticence despite his suffering and had spoken freely, demanding that God answer his suit. His health and vigor had now been restored him and so God calls upon him to speak up and express his thoughts.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) אוַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃
Then Iyyov answered Hashem, and said:
א. ‹פפ› יש רווח של שורה ריקה בכתר לפני הכותרת הממורכזת
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשהעודהכל
וַאֲתֵיב אִיוֹב יַת יְיָ וַאֲמַר.
פאג׳אב איוב רבה וקאל.
הדברים הללו מאתו1 דברים שקולים, לא יושג לשומע מה כוונתו בהם, והוא שהמדבר כאשר אומר למי שכנגדו איני יכול לענות לך, הרי דבריו אלה סובלים שני ענינים, או שתהא זאת מצדו הצדקה לשכנגדו והרי הוא אומר לו אני אי אפשר לי להשיב על האמת. או שיהא זה מפני שמיחס עול לשכנגדו והרי הוא אומר היאך אני יכול לענות לך וידך למעלה ממני. ולפי שדברי איוב אלה אי אפשר לשומע להבין מהן מה כוונתו בכה הוזקק לדבור שלישי מאת ה׳ הודיעו בו כי הדברים האלה השקולים אינם נכונים, וכל זמן שאתה עומד על כך הרי אתה עדין מיחס עוול במשפט בתתך לשומעים ספק בכך, לפיכו אמר הכתוב:
1. מאת איוב.
כאן הד׳א אלכלאם מנה כלאם מתשאבהא, לא יחצל ללסאמע מא מענאה פיה, וד׳לך אן אלקאיל אד׳א קאל למן יסתקבלה אני לא אטיק מג׳אובתך, פקולה הד׳א יחתמל אמרין, אמא אן יכון ד׳לך מנה תעדילא ללמסתקבל פיקול לה אני לא יתהיא לי אלרד עלי אלחק, או יכון ד׳לך תג׳וירא ללמסתקבל פיקול כיף אראדדך וידך אעלי מני. פלמא כאן כלאם איוב הד׳א לא יתבין מנה אלסאמעין מא אראד בה, אחתאג׳ אלי כ׳טאב ת׳אלת׳א מן אללה יערפה בה אן הד׳א אלכלאם מעלק ליס בצואב, ואנה מא דאם אנת ת׳אבת עליה פאנת מקים עלי תג׳ויר אלקצ׳א באיהאם אלסאמעין ד׳לך, פקאל אלכתאב.
(מענה איוב).
(Iyyov's reply.)
איוב.
ויען איוב.
(ג-ד) ויען איוב את י״י ויאמר, הן קלותי מה אשיבך ידי שמתי למו פי – הודה על חטאיו מאשר הצדיק נפשו כנגד הדין.
ויען איוב את י״י ויאמר.
ויען איוב את י״י וכו׳ – כבר קדם לנו ביאורו.
ויען איוב את י״י ויאמר – הן אני נקלה מאד ביחס אליך ומה אשיבך על דבריך אלה הנה שמתי ידי למו פי הנה פעם אחת דברתי עמך ואיני עונה על דבריך ושנית אדבר ואראה אם יש תשובה להשיב על דבריך ולא אוסיף ויהיה פירוש ושתים ושנית וכמהו ושלש עשרה שנה מרדו שהרצון בו לפי קצת המפרשים שכבר מרדו בשנה שהיתה אחר השתים עשרה שנה שעבדו את כדרלעומר או יהיה הרצון בזה והוא יותר נכון הנה אני הייתי טוען שהרשע והעול נמצא בטובות והרעות המגיעות לאנשים משני צדדים הצד האחד מפני הרע שימצא מגיע לצדיקים והצד השני מפני הטוב שימצא מגיע לרשעים עד שכבר ינצלו מהרע בעח בואו לשכניהם כמו שזכר באומרו מדוע רשעים יחיו וגו׳ כי ליום אד יחשך רע וגו׳ והנה הצד האחד שדברתי והוא מה שטענתו מהרע שימצא נופל לצדיקים הנני מניח ועוזב אותו ולא אענה לך דבר עליו לפי שכבר התבאר לי היתר הספק בו ממה שזכר אליהוא בביאור רחב יזכרו השם יתברך בקיצור בזה המענה להיותו סומך על מה שכבר ביארו אליהוא לאיוב ואולם הטענה השנית לא הותר עדיין הספק בה בביאור לא בדברי אליהוא ולא בדברי השם יתברך ואיני מוסיף לטעון לך דבר זולתי הטענה ההיא והיא ההצלחה הנמצאת לרשעים זמן ארוך אשר הוא עול אם היו הטובות והרעות מגיעות לאנשים מהשם יתברך או ליאות וקיצור אם היו נעזבים אל הסידור אשר מהגרמים השמימיים אשר סדרו בזה האופן ולא היה יכולת לסדרו באופן יותר מתוקן להגיע לאיש כמעשיו וכפרי מעלליו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״י אבן כספירלב״ג ביאור הפרשההכל
 
(ד) הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ⁠־פִֽי׃
Behold, I am of small account; what shall I answer You? I lay my hand upon my mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אִזְדַלְזְלִית מָה אֲתֵיבִנָךְ אַיְדֵי שַׁוְיֵת לְפוּמִי.
אני לאהון מן אן אראדדך, פלד׳לך קד ג׳עלת ידי עלי פאי.
הן, קל אני מכדי להשיבך ולפיכך שמתי ידי למו פי. תרגם קלותי ״אהון״ שהוראתה קל ערך ומזולזל. ותרגם אשיבך ״אראדדך״ תשובות החוזרות כמה פעמים עד שיודה הצד שכנגד.
הן קלותי – לדעת את כל אשר שאלתני ומהא אשיבך.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בכ״י פריס 162 חסר: ״ומה״.
הן קלותי – הן אני קל לפניך ומה אשיבך – עוד.
ידי שמתי למו פי – אשר לא אוסיף לענות לפניך.
קלותי – מן קלל, כמו: סבתי (שמואל א כ״ב:כ״ב) מן סבב, זלותיא מן זלל, בלותי (תהלים צ״ב:י״א) מן בלל.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752. ואולי צ״ל: דלותי (תהלים קט״ז:ו׳) מן דלל.
_
הן קלותי – מגזרת: קל, וקרוב מגזרת: קלון. והפך הדבר: כבד מגזרת כבוד.
למו פי – המ״ם והו״ו נוסף כמלת כמו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

קלותי – מן קלון אם הם שנים שרשים קלל וקלה ופי׳ אני נקלה ונבזה בעיני מה אשיבך להתוכח עמך.
ידי שמתי לפי להכריחו שלא אדבר עוד.
(ד-ה) הֵן קַלֹּתִי. אף על פי שעדיין לא התרת ספקותי בענין ׳רשע וטוב לו׳ כמו שקרה לדורות המבול, מודה אני שדיברתי בקלות דעת נגדך, שהיה לי להיות מסופק ולא להחליט המאמר לרוע נגד המיטיב לכל, ובזאת1 וְלֹא אֶעֱנֶה: וּשְׁתַּיִם - ובשנית2, שהיתה אצלי דעת שתי רשויות, לֹא אוֹסִיף, שהודעתני שכל המציאות מסודר לטוב, ואם כן לא יקרה קלקול זולתי בבחירה האנושית:
האל ית׳ [מענה ה׳ ג]
1. ׳באחת׳ הזטענה הזאת שהיתה לי.
2. בטענתי השנייה.
למו פי – אל פי כמו למו עצתי (איוב כ״ט:כ״א).
הן קלותי – הנה הכרתי בעצמי שאני קל מאד ולא למדתי חכמה לדעת שהכל בא בהשגחה ומה זה הדבר אשר אשיב לך כי אין בפי מענה ולזה שמתי ידי אל פי ולא דברתי מאומה כאשר פסקת ממאמריך.
אשיבך – היא תשובה לסתור הדברים, וזה הבדלו מן מענה וכנ״ל כ׳.
הן קלותי השיב אליו הנה על מה שנתוכחתי עד עתה על יסורי שבאו בחנם וטענתי טענות נגד ההשגחה, ראיתי כי קלותי בדבר זה, ואין לי מה להשיבך, כי נתברר לי עתה השגחת ה׳ ממה שראה שענהו ושמשגיח על עניניו, וממה שראה שנרפא מיסוריו ואינו צדיק אובד, וממה שראה שיש השארת הנפש, כי מן הנבואה נודע השארת הנפש ודבוקה באלהים כמ״ש בפתיחה, וא״כ ידעתי שיש עוד עולם אחר להשיב גמול לצדיקים על יסוריהם, ולכן ידי שמתי למו פי:
Job answers that his silence had denoted his surrender. He had been chastened by God's oration and now recognized the insignificance of his own suffering. Furthermore, he acknowledges that the thesis he had proposed at the opening of the debate, namely, that the suffering of the righteous denies the existence of Providence, had been totally demolished by God's revelation and oration.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑הוּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃
Once have I spoken, but I will not answer again; yes, twice, but I will proceed no further.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חֲדָא זִמְנָא מַלְלִית וְלָא אֲתִיב וְתִנְיָנֵיתָא וְלָא אוֹסִיף.
ומהמא תכלמת בואחדה, פאני לא אעאוד ת׳אניה.
אחת, וכאשר דברתי אחת הרי אני לא אוסיף שנית. והנה דברתי ואענה מלים נרדפות, ואין ענין אענה תשובה, אלא דבור כמו וענו הלוים, וראה לעיל ג ב.
אחת דברתי – כלומר מעט אמרתי ולא אוסיף עוד.
ויש פותרים: אחת דברתי, אשר אמרתי תם ורשע הוא מכלה (איוב ט׳:כ״ב) לא אענה עוד.
ושתים – שאמרתי אל תעש עמדי (איוב י״ג:כ׳) לא אוסיף.
I said one [thing i.e., I have spoken little and I will add no more. Others explain: I said one What I said, "[It is all one; therefore I said,] 'He destroys both the innocent and the wicked,'" (Iyyov 9:22) I will no longer answer.
and two What I said, "Do not do two things to me" (Iyyov 13:20), I will not add.
אחת דברתי – פתרונו: מה שדיברתי: אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה (איוב ט׳:כ״ב).
לא אענה – עוד.
ושתים – שאמרתי: אך שתים אל תעש עמדי (איוב י״ג:כ׳).
לא אוסיף – עוד לדבר.
אחת דברתי – מעט דברתי.
ולא אענה – עוד.
ושתיםא – טענה שנייה לא אוסיף לדבר אליך.
א. כן בפסוק ובכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778: ושתיים.
_
אחת דברתי – דיברה אחת דיבורי, וכן: ועשיר יענה עזות (משלי י״ח:כ״ג).
אמירה אחת ושתים דברתי להצדיק את נפשי ולא אוסיף עוד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אחת דברתי – כאומר הנה האחת אשר דברתי בראשית אמרי לקרוא תגר על אשר מסרת הכל ביד המערכה הנה דברתי אז אבל עתה לא אשיב עוד על דבריך להחזיק מאמרי כי עתה רואה אני שלא מסרת ביד המערכה אבל הכל בידיך.
ושתים – אבל שתי השאלות אשר שאלתי לומר אם הכל בא בהשגחה מדוע א״כ יבוא הרע על הצדיק וטוב על הרשע הנה עם כי עדיין לא אדע תשובה עליהם עכ״ז לא אוסיף עוד לשאול כי יראתי להרהר אחריך.
אחת דברתי – ר״ל הנה הוכוח שלי היה על שני ענינים,
• א) על צדיק ורע לו, וע״ז כבר קבלתי תשובה כנ״ל, ולכן על האחת שדברתי שהוא שאלת צדיק ורע לו לא אענה עוד, אבל ושתים הלא היה וכוחי על שתי ענינים, שנתוכחתי ג״כ על רשע וטוב לו, ועל שיש רשעים שמחריבים הישוב ומאבדים נפשות רבות ומדוע אין ה׳ מסלק היזקם, גם ע״ז אני רוצה תשובה, ואז ולא אוסיף עוד לשאול:
However, the debate had also considered a second thesis, namely, that the prosperity of the wicked denies the existence of Providence and this had yet to be addressed by God.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) וַיַּעַן⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֶת⁠־אִ֭יּוֹב [מִ֥ן ׀ סְעָרָ֗ה] (מנסערה) וַיֹּאמַֽר׃
Then Hashem answered Iyyov out of the whirlwind, and said:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהמנחת שימלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַאֲתִיב יְיָ יַת אִיוֹב מִן עַלְעוֹלִיתָא דְצַעֲרָא וַאֲמַר.
פאג׳אבה אללה מן ריח אלעאצף פקאל לה.
ויען, ויענהו ה׳ מרוח הסערה ויאמר לו. ומלת רוח מן המלים המובלעות, ועל סוג זה של מלים נסתרות במקרא ראה בנבחר באמו״ד מהדורתי עמ׳ צד ועמ׳ קי.
(מענה י״י מן הסערה).
(God's answer from the tempest)
ויען י״י את איוב.
מנ הסערהא – כחבירו (איוב ל״ח:א׳). והטעם: כי השם ענה את איוב על דבריו, והוכיחו והודיעו כי איננו יודע דרכי השם, שהם כלל אף כי הפרט. וכאשר כלה השם להוכיחו, שתק איוב. ענה השם ואמר לו: למה לא תענה. והנה השיב מלה שאיננה הגונה ואמר: לא אשיב.
א. כן בכ״י פרמא 2395, לונדון 24896, וכן בכמה כ״י של המקרא.
(ו-ז) ויען י״י את איוב מן הסערה ויאמר, אזור נא כגבר חלציך אשאלך – עוד אשאלך אם תדע להשיב.
ויען י״י את.
ויען י״י את איוב.
זה דקדוק המלות.
ויען ה׳ את איוב מן סערה ויאמר – אף ע״פ שהודה איוב שלא יענה וידע כי השם צדיק כאשר פירשתי, אבל בעבור שלא התודה על תלונתו, ענהו השם עוד מן סערה לאמר, שלא נקרא מן הסערה הראשונה הנקראת בה״א הידיעה לרב גדלה וחזקה, רק בסערה נחה ממנה.
ביאור מלות המענה
ויען י״י את איוב מן הסערה ויאמר.
ביאור דברי המענה: ענה השם את איוב בנבואה כאשר ראה שהוא מחזיק עדיין בדעתו, ואמר: אזר נא כגבר חלציך והתבונן להשיב על דברי, אשאלך הודיעני, האף תפר המשפט אשר סדרתי אותו בתכלית היושר, ותרשיעני ליחס לי ליאות, או עול למען תצדק, ותאמר שכבר נענשת על לא חמס בכפיך. האם כח כאל לך ובקול חזק כמוהו תוכל להרעים, עד שתוכל להשיג ענין כחו, ותאמר שיש לו ליאות וקצור. הלא הכח נאמר בשיתוף השם לבד בך ובשם יתברך, ולזה לא תוכל להשיג כח השם וגבורתו, אם לך כח דומה לכח השם יתברך, לבש גאה גאון וגובה כמו הענין בשם יתברך שהוא הגבוה במוחלט, לפי שאין גבוה כמוהו, אבל כל שאר הנמצאות שפלות ממנו, וכחם נאצל מכחו, ולזה לא יהיה יחס בין כח שאר הנמצאים וכח השם יתברך, לפי שכח השם יתברך הוא לו מעצמותו, וכח שאר הנמצאים הוא להם מזולתם. ולבש הוד והדר שיהיה בפעולותיך תכלית היופי וההדר כמו הענין בפעולות השם יתברך, וזה כי ליתרון כחו, לא קצר מהמציא כל נמצא ביותר שלם שבפנים, הפץ עברות אפך ופזר אותם בדרך שתשפיל כל גאה כמו שאני עושה. ואולם אמר זה, כי לא יתכן בפועל השלם שיעשה רע, ולולי זה הסידור אשר התחייב ממנו רע מה במקרה, לא היה מגיע העונש לאנשי הגאוה והרשע בעניינים הגופיים, אשר בו תועלת נפלא ליסר האנשים ולהצילם מרעת הרשעים, רצה לומר שלא יזיקום, וכבר יחס זה העונש לאנשי הרשע והגאוה לבד, כי כבר התבאר במה שקדם, שאין הצדיקים ניזוקים ברעות ההם, כאשר ירדפו בצדק כפי הראוי, ראה כל גאה והכניע אותו כמו שאני עושה באמצעות זה הסידור, ושבר וכתת הרשעים במקומם והמיתם יחד, כמו שאני עושה בקצת העתים, עד שתהפך עליהם הארץ ויטמנו יחד בעפר, וזה אם מצד המערכת, אם מצד ההשגחה להציל הצדיקים מידם.
והנה אם תוכל לעשות כמו אלו המעשים, גם אני אודה לך שתוכל לעשות להציל מכל רע האנשים יראי השם, ולמנוע טוב מהרשעים, ושמי שלא יסדר בזה האופן המציאות, תוכל אז ליחס לו עול או ליאות וקיצור, להיות מתבאר אצלך שהוא אפשרי מצד כחך זה, אבל מה תדמה כחך לכחו שתוכל לשפוט, אם היה אפשר שיהיה בכאן שלימות יותר במעשה. הנה יגיע מעוצם כחי, שכבר עשיתי חיה אחת שמה בהמות והיא בתכלית הכח, והיא אוכלת עשב כבקר, וימצא לה כח גם במקומות אשר הם חלושים בשאר הבעלי חיים, עד שבמתניו ימצא לו כח, וכחו ימצא גם בטבור בטנו, יניע זנבו בחפזה, והוא בתכלית הגובה והגודל כמו ארז, גידי ביציו ישורגו ויסתבכו מרב גדלם, עצמיו הם חזקים כמו חתיכות נחושה, הוא מבחר דרכי אל בבריאותיו, אלה לחוזק ותוקף מי שעשהו לבד, יוכל לנצחו לא זולתו מרוב כחו וגבורתו.
הנה ההרים יצמיחו בעבורו יבול והוא נזון ממנו בזולת עבודה אנושית, וכל חית השדה ישחקו שם ולא ייראו ממנו כי אינו טורף, התחשוב שיכול לשכב תחת האילנות ובסתר קנה ובביצה אשר הקנה גדל שם, האם יסכוהו אילנות להיות לו לצל, האם יקיפוהו ערבי נחל עד שיהיה צלם מגן לו? הנה זה בלתי אפשר, כי לגדלו בשתותו בנהר יעשקהו שלא ימהר לרוץ כבראשונה לרוב חסרון מימיו יבטח כי יכניס כל הירדן אל פיהו עם גודל הנהר ההוא, ידמה בעיניו שיקח כל הנהר ההוא עד שישפיל אפו לתחתית הנהר בשתותו, ויגע במוקשים אשר שם. והנה אמר זה על צד הפלגה וגוזמא להורות על גדלו, וספר זאת הבריאה הנפלאה להורות על שלא יקצר השם יתברך מהגיע הטוב כפי מה שאפשר בבריאה בריאה, וזה, כי גם באיברים החלושים בטבע הטוב מהבעלי חיים סדרתי כח וגבורה בבעלי חיים, אשר אפשר בו זה, וסדרתי לו מזונו ושמירתו מהאויר המקיף, ואם לא ימצא לו מגן מהאילנות, לפי שכבר שמתי בו כח חזק עד שלא יתפעל מהאויר המקיף, ולזה הוא מבואר שלא תהיה עלי טענה שימצא מההצלחה לרשעים, עד שישמרו מהרע בעת בואו לאחרים כמו שטען איוב, באמרו: כי ליום איד יחשך רע. וזה, כי עיקר הכוונה האלהית היא, להטיב לכל נמצא כפי מה שאפשר, ואם היה אפשר לו שישמור האדם מכל רע, לא היה מקצר מזה. והנה הרשע כשישמר מהרע הוא מצד המערכה לבד, ואולם הצדיק ישמר בעצמותו, וזהו ההבדל בין שמירת הרשע מהרעות ובין שמירת הצדיק מהם.
התוכל למשוך לויתן ברשת כמו הענין בשאר הדגים. ואם בחבל אשר תשקיע בים לצוד תוכל למשוך אותו בשיסתבך החוח שבראש החבל בלשונו. התוכל לשים אגמון באפו ללכדו ותנקוב לחייו בחוח בדרך שתקחנו. הירבה אליך תחנונים להיותך מושל עליו, ואם ידבר אליך רכות, היכרות ברית עמך ותקחנו לעבד עולם. התשחק בו כמו שישחק האדם עם הצפור, ותקשרנו לנערותיך להשתעשע בו, כמו שישתעשעו בקצת העופות. האם יסעדו יחד בעבורו הסוחרים ויחלקוהו ביניהם. התכרות עורו בחרב שכורתים הדייגים עורות הדגים, ואם תכרות ראשו בחרב שכורתים ראש שאר הדגים. הנה אם תרצה לשים עליו כפיך לצודו, לא תוסיף לזכור מלחמה, כי הוא בלי ספק ימיתך.
מנ סערה – מן סערה קרי ועיין מ״ש לעיל סימן ל״ח.
ויען – לכן ענהו ה׳ שנית תשובה על רשע וטוב לו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהמנחת שימלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) אֱזׇר⁠־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗א וְהוֹדִיעֵֽנִי׃
Gird up now your loins like a man; that I may ask of you, and you will inform Me.
א. אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ לגבי הקמץ הרחב ראו בהערה על שמות יג,יד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
זְרֵז כְּדוּן הֵיךְ גִבָּרָא חַרְצָיִךְ אֶשְׁאֲלִנָךְ וּתְהוֹדְעִנַנִי.
אן אמכנך אן תשדד חקואך, פערפני אד׳א סאלתך שיא.
אזר, אם אפשר לך שתאזור מתניך, אם כן הודיעני כאשר אשאלך דבר.
הענין באמרו אזר נא כגבר השני כמו הענין בראשון1, והוא שה׳ יתהדר ויתרומם הדגיש לאיוב בשני נבראים עצומים, האחד מדברי והשני ימי, ואמר במדברי הנה נא בהמות2 וכל הפרשה, עד במוקשים ינקב אף3. ואחר כך אמר בימי תמשך לויתן בחכה4 עד סוף הפרשה, הוא מלך על כל בני שחץ5.
1. לעיל לח ג, וראה שם גם בהערה.
2. לקמן פסוק טו.
3. פסוק כד.
4. פסוק כה.
5. לקמן מא כו.
אלמעני פי קולה אזר נא כגבר אלת׳אני כאלמעני פי אלאול, והו אן אללה עז וג׳ל תחרא איוב בכ׳לקין עט׳ימין, אחדהמא ברי ואלאכר בחרי, פקאל פי אלברי הנה נא בהמות וג׳מיע אלקצה, אלי במוקשים ינקב אף. ת׳ם קאל פי אלבחרי תמשך לויתן בחכה אלי אכ׳ר אלקצה, הוא מלך על כל בני שחץ.
אזור נא כגבר חלציך – להיות זריז נגדי, אולי תוכל להשיבני דבר.
_
אז אמר לו השם: אחר שלא תודה על האמת, ותחשב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

אזר נא כגיבורא חלציך – לשמוע גבורת יצירותיי.
א. כן בכ״י פרמא 2958, ובדומה לעיל איוב ל״ח:ג׳. בנוסח המקרא שלנו: ״כגבר״.
חלציך – מתניך.
בעבור ששתק איוב ולא הצדיק את השם, אמר לו אזר נא כגבר חלציך והטעם התחזק ואשאלך גבורות.
אזר נא כגבר חלציך – עוד ותענני.
אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ. כי אימתי לא תבעתך1:
1. כנ״ל.
אזר נא כגבר – בס״ס הכ״ף רפה ועיין מ״ש ביחזקאל סימן י״ז.
אזר – חגור.
כגבר – כאיש גבור.
חלציך – מתניך.
אזר נא וגו׳ – הוא ענין זריזות כי החגור במתניו הוא מזורז.
אשאלך – אני אשאלך ואתה הודיעני תשובה עליהם והשאלה היא אשר שאל ואם זרוע וגו׳ תמשוך לויתן וגו׳ וכדומה אמר שישיב לו אם מודה הוא להדברים האלה.
אזר נא – תוכן התשובה על מה ששאל מדוע מניח ה׳ את הרשעים העריצים והגבורים המפילים מוראם על בני אדם והמשמידים אותם, כי הלא שאלה זאת תשאל על כלל הבריאה, שראינו שה׳ ברא בריות גדולות ונוראות שמפילים חתיתם על כל בע״ח, וטורפים מהם ומאבדים אותם, ולמה יניחם ה׳, וכבר באר לו שהשגחתו כוללת כל הבע״ח למיניהם, ולמה לא יעביר את הטורפים והמשחיתים, אבל זו שאלה סכלה, שהאומר כן יבקש שיברא ה׳ רק ברואים חלשים רפויי כח, עד שלא ימצא בע״ח יהיה לו כח להתקומם על החלוש ממנו, ואין זה מכבוד הבורא שיברא תולעים ונמלים ושבלול תמס יהלך, וזו כבודו שימצא ברואים גבורים ואדירים גאים ורמים, והבורא רם על רמים ומתגאה עליהם ומכניע כולם בכחו, ומשגיח שבכ״ז יתקיימו המינים, במה שהכין לכל חי כלים ותכונות בם ישמר מאויביו, וכן ברא בני אדם גבורים וענקים אמיצי כח, ואם הם בבחירתם לפעמים יעריצו בגבורתם להרע לעניים וחלשים, ה׳ משגיח והכין לבני אדם שכל ואהבת משפט ונימוסים וטבע ההתחברות שעל ידם ישתמרו מגאות עריצים, וה׳ בהשגחתו יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות, עפ״ז צוה לו שיאזר חלציו להשיב על שאלתו:
Accepting Job's point, God now turns to the question of the prosperity of the wicked. The gist of His reply is that the wicked are to mankind as the predators are to the animal kingdom. That just as God has provided means for the weaker and smaller animals to survive and prosper despite being hunted down by the predators, so has He endowed mankind with the intelligence and the social, judicial and civil attributes needed to deal with all the dangers surrounding him including those that come from the wicked members of his own species.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑יתַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃
Will you make My judgment void? Will you condemn Me, that you may be justified?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הַבְּרַם תְּשַׁנֵי דִינִי תְּחַיְבִינַנִי מִן בִּגְלַל דְתִזְכֵּי.
וכיף תפסך׳ חכמי באלאיהאם, או תט׳למני חתי תזכו.
האף, ומדוע תפר משפטי על ידי העמדת פנים, או תיחס לי רשע למען תצדק. הוסיף ״באלאיהאם״ כמו שכתב לעיל בפירושו כי איוב בתשובתו בפסוקים ד-ה העמיד פני מקבל את הדין בדברים שקולים שיש בהם גם אי הודאה בצדק המשפט, ועל זה מוכיחו ה׳.
האף תפר משפטי – האף תוכיח שדבריך להפר משפטי ולהראות שהוא מעוקל.
Will you even make void My judgment Will you even prove with your words to make My judgment void and to show that it is perverted?
(ח-ט) האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק, ואם זרוע כאל לך – אין אדם בא להרשיע ולעוות דין שדן חבירו, אלא אם כן גדול כמהו בחכמהא ויכולת בידו לעשות משפט. ואתה: כלום זרוע כאלב לך לעשות משפט ברשעים?
כלום בקול כמוהו תרעם – עליהם, כשם שהוא מרעים? דכתיב: ירעם מן שמים י״י ועליון יתן קולו (שמואל ב כ״ב:י״ד), ומי שופט בשר ודם שישפוט את הרשעים, כשם שאני שופט בהן.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״בחכמה״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״כוח״.
האף תפר משפטי – אם אף אתה סבור להפר משפטי לומר שפעלתי עוולה.
תרשיעני למען תצדק – וכי אתה סבור לחייבני למען תהיה צדיק במשפט לנגדי.
_
וזה ששתקת, התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק.
(ח-י) האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק, ואם זרוע כאל לך ובקול כמוהו תרעם, עדה נא גאון וגובה – מלשון תרגום עדה נא. גאון וגובה – ואומר הוד והדר תלבש – כי לא יאות ללבוש גאות כי אם לבורא ית׳ בלבד, שנאמר י״י מלך גאות לבש (תהלים צ״ג:א׳).
ואיך היית מרשיע דיני בעבור שתצדק אתה.
האף – לרבות ופי׳ האף עוד תפר משפטי כי כל דרכי משפט1 ותרצה לעות דיני.
תרשיעני – תאמר לחבריך כי כרשע דנתיך בעבור שתהיה צדיק בעיניהם.
1. השוו ללשון הפסוק בדברים ל״ב:ד׳.
האף תפר משפטי – הגם הפרת המשפט והיושר אשר אני מתנהג בו בעולמי ותרשיעני במעשי, למען תצדק בעיני חביריך, שלא יאמרו אחר שהאל שופט צדק לא ירשיע על חנם כי כן עשה איוב אומר כי תמיד יהיו בעולם רשע וטוב לו צדיק ורע לו ולא על עצמו בלבד התלונן. ועל דרך האמת מפני שהודיעו אותו תתהפך כחומר חותם (איוב ל״ח:י״ד), וימנע מרשעים אורם (איוב ל״ח:ט״ו), והענין ההוא, אמר לו עתה הגם תפר משפטי בלבך לאמר כי חוץ מן המדה ההיא יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ותרשיעני במשפטים למען תצדק בכל זמן. הגם זאת כאשר עשית עד היום טרם תדע הסוד הזה. ענין הפרה הוא בטול דבר או בטול עצה, כענין אישה הפרם (במדבר ל׳:י״ג), הפיר עצת גוים (תהלים ל״ג:י׳). אולי המבין כל יצר מחשבות ידע כי איוב מהרהר בזה, אמר שישים ידו לפיו ולא יענה, כי באמת האל יודע הכל ואין להוכיח עוד, רק לא התודה כי לא ידע אם יש דבר חוץ מן המדה ההיא, ושמא תוכחת בלבד הם, אמר לו עתה ארצה שתאזר כגבר חלציך ואשאלך (איוב ל״ח:ג׳) עוד אם תפר משפטי זה אשר הגדתי לך, בעבור גדל חפצך להצדיק עצמך כאשר עשית עד עתה. ירצה להוכיחו על התלונה הראשונה כי לא התודה עליה ויטפול עליו כדרך המתווכחים, והוא הטוב והנכון.
הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי. האמנם אף על פי ש׳תפר משפטי׳ בענין ׳רשע וטוב לו׳, תַּרְשִׁיעֵנִי - ראוי ש׳תרשיעני׳ שאעשה לך עוול לְמַעַן תִּצְדָּק באזני כל שומע, ולא תפשפש במעשיך:
תפר – מלשון הפרה ובטול.
האף – חזר להשיבו גם על זאת ואמר לו וכי גם משפטי תפר וכאומר הלא זה קשה מהראשונה כי תחשוב שמשפטי בטל על כי לא אשיב לאיש כגמולו.
תרשיעני – ר״ל תרשיע משפטי בעבור כי תחשב אותך לצדיק כי על רשע וטוב לו אין מקום לתמוה כ״כ כי מי יודע מטמונו של חבירו הצדיק הוא אם רשע אבל עיקר תמיהתו היה על צדיק ורע לו ובעבור עצמו יתמה כי חשב עצמו לצדיק והיה מעונה מאד ואמר לו המקום וכי בעבור מחשבתך תרשיע משפטי.
(ח-ט) האף תפר משפטי ואם זרוע כאל לך אני שואל אותך אם יצוייר שיהיה לך זרוע וכח כמו שיש לאלהים, ותוכל להרעים בקול כמהו ולהפחיד את כל העריצים, האם גם אז תפר את משפטי והנהגתי, ותאמר שאין הנהגתי נכונה, ותרשיעני למען תצדק, אם כשיהיה לך כח כמו לה׳ האם אז תנהיג אתה את ההנהגה באופן אחר למען תראה שהנהגתי היתה בלתי נכונה ולא בצדק:
(8) Would Job, if he had God's powers, do it any differently? Would his governance be better than God's?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) וְאִם⁠־זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃
Have you an arm like God? And can you thunder with a voice like Him?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְאִין אֶדְרַע הֵיךְ אֱלָהָא לָךְ וּבְקַל דִכְמָתֵיהּ תַּכְלֵי.
ואן כאן לך סלטאן כאלטאיק, או מת׳לה תרעב בצות.
ואם, ואם יש לך שלטון כאל או כמוהו תרעם כקול. פירש זרוע – שלטון משילה ויכולת. ופירוש תרעם תפחיד, וכדלעיל לט יט וכה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

ואם זרוע כאל לך – למי פקחת עיניך להתווכח אם יש לך זרוע נטוייה כאל להשתרר לנגדו.
ובקול כמוהו תרעם – ואם תרעים את העולם בקול רעמך כמוהו.
_
ואם זרוע כאל לך – כשם.
ותרעם בקול – כאשר ירעם אל קול הרעם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

ואם זרוע – היש לך גבורה כאל שהוא תקיף ותוכל כמותו להרעים כי הרעם הוא פלא נעלם.
ואם זרוע כאל לך – יאמר אתה שחכמת יותר ממני להרשיע אותי, אם יש לך גם כן כח ככחי וקול כמוני, להרעים כאשר אני עושה בקול הרעם, עדה הגאון והגבה בכחך זה, שהאל לבש גאות ועוז וגאוה.
תרעם – תעשה קול חזק ומרעיש כמוהו.
וְאִם זְרוֹעַ כָּאֵל לָךְ. והודיעני גם כן אם היה לך כח אלהי:
זרוע – ענין כח כי הוא נתון בזרוע.
תרעם – מלשון רעם ורעש.
ואם זרוע – כי הנה האדם עשוי הוא בצלם אלהים וכאשר ימצא שלם בעצמו שלא ינטה נטיה מה מדרך ה׳ הנה כחו רב מאד וימשול בכל דבר ואף בצבא השמים וכענין שנאמר שמש בגבעון דום וכו׳ וידום השמש וכו׳ ולא היה כיום וכו׳ לשמוע ה׳ בקול איש (יהושע י׳:י״ד) ולזה אמר לו איך תחזיק עצמך לצדיק וכי אם יש לך כח הזרוע כמו האל למשול בכל דבר וכי תרעם כמוהו בקול לגזור מה על צבא השמים כאשר יאות לצדיק שלום ואמיתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃
Deck yourself now with majesty and excellency, and array yourself with glory and beauty.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִתַּקֵין כְּדוּן גִוְתָנוּתָא וְגוֹבִהָא וְזִיוָא וְשִׁבְהוֹרָא תִלְבַּשׁ.
פתזיין באלקדרה ואלשמך׳, ואלבס אלבהא ואלבהג׳ה.
עדה, אם כן עדה. תרגם עדה ״תזיין״ צווי מן עדי, התקשט. וכך תרגם רבנו כל עדי שבמקרא, פרט לאחת המשביע בטוב עדיך, תהלים קג ה שפירשה מזון, ראה שם מהדורתי.
עדה – לשון עדי ותכשיט.
Bedeck yourself Heb. עדה, an expression of an ornament (עדי) and decoration.
עדה נא גאון וגבה – פתרונו: כלוםא אתה יכול ללבוש גאון וגובה במקום עדי, להשפיל כל גאה, כשם שאני עושה, דכתיב: י״י מלך גאות לבש (תהלים צ״ג:א׳).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״כלום״.
עדה נא גאון וגובה וג׳ – ועשה המעשים הללו אשר אני רגיל לעשותם.
_
עדה נא – מגזרת: הורד עדיך (שמות ל״ג:ה׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

עדה נא גאון וגבה – הסר. ואז הוד והדר תלבש.
והוד – כח.
עדה נא גאון – כאל כי הוא גאות לבש ולו לבדו יאות הגבורה וכח והדר תלבש כאל כי עליו נאמר הוד והדר לבשת (תהלים ק״ד:א׳).
עדה נא – בעבור הגאון והגובה לאל עדי, אליו לבדו יאותו, ולכן האדם אולת היא לו1 סכלות וכלימה, והוד והדר תלבש בחכמתך כחכמת אלהים שנאמר בו הוד והדר לבשת (תהלים ק״ד:א׳), והשפל הגאים כאשר אני משפיל אותם בגאותי, כענין אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים (שמות ט״ו:א׳), וכן הכתוב אומר ה׳ מלך גאות לבש לבש ה׳ עוז התאזר (תהלים צ״ג:א׳), יאמר שיתגאה על הרשעים והמושלים בגאוה וישפיל אותם, ואז תכון תבל בל תמוט (תהלים צ״ג:א׳).
1. השוו ללשון הפסוק במשלי י״ח:י״ג.
עדה נא גאון וגובה – לבוש ואעדי גאוה וגובה כמו שאני עושה להיות הגבוה במוחלט.
עֲדֵה נָא בציור מחשבתך גָאוֹן וָגֹבַהּ, ותלבש הוֹד מלכות וְהָדָר של מורא על זולתך:
עדה – מלשון עדי וקשוט.
גאון – גאוה.
עדה נא – כאומר נסה עתה לבחון הדבר וקשוט עצמך בגאון ובגובה והלבש עצמך בהוד והדר לעשות מעשים נפלאים.
עדה, תלבש – העדי הוא על המלבוש, הוד והדר יהיה הלבוש, כמו הוד והדר לבשת ע״ש הבדלם. ועליו תעדה עדי גאון וגובה שהוא התגאות הנפש על ההוד וההדר שלו.
עדה נא – עפ״ז אני אומר לך הנני נותן לך כח וגבורה כמו שיש לאל, נס נא ועדה גאון וגובה ותלבש הוד והדר כמו שלובש האל, שיהיה לך כח כמהו:
Job had asked why God tolerates the existence and prosperity of wicked and arrogant evil-doers; why, if He indeed governs, does He not crush or eradicate them? God now invites Job to imagine that he is in charge of the universe and can do all those things he thinks God should be doing. He could then deal with the evil-doers as he sees fit: bringing them low or even wiping them out. This would certainly make an impression and put the world in awe of him. But what sort of god does he think he would then be? Would he warrant the designation 'Creator' or 'Maker'? A creator's creations are his glory. What sort of creator creates only weak and feeble things?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יא) הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כׇל⁠־גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃
Cast abroad the rage of your wrath; and look upon every one that is proud, and abase him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בַּדַר רוּגִזָתָא דִנְחִירָיִךְ וַחֲמֵי כָל גֵיוְתָן וּמַכְּכִנֵיהּ.
ובדד עבראת גצ׳בך, ונט׳ר כל ד׳ו מקדרה פצ׳עה.
הפץ, ופזר עברות כעסך וראה כל בעל גאוה והשפילהו. והנה עברה ואף מלים שונות לענין אחד. ותרגם כאן גאה בעל גאוה, כלומר שיש בו תכונת הגאוה, אבל אין בידו להיות גאה בפעל, מעין דל גאה, אמר בו השפילהו, שידע את מקומו.
כלום אתה יכול להפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו?
עברות אפך – כי באף יראה הכעס.
עברות – חמות.
הפץ עברות – שלא תצטער על היסורין.
או הפץ הרשעים בעברות אפך.
עברות אפך – חמת קצפך הגדול.
והתרגום אמר: רוגזתא דנחיריך.
הפץ – פזר.
הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ. שלא תפעל מתוך כעס וקצף:
עברות – בדפוס נאפולי ובדפוס קושטאנדינה עם פירוש הכהן ובדפוס ויניציאה עם פירו המאירי ואוהב משפט העי״ן בפתח וכן מצאתי בס״א מדוייק כ״י וכ״כ רד״ק בסגול לב״נ ולב״א בפתח.
הפץ – פזר כמו יפץ קדים (איוב ל״ח:כ״ד).
עברות – מלשון עברה וזעם.
הפץ – פזר עברת אפך וכעסך על רשעי עם לענשם ברוח שפתיך וראה בל גאה והשפילהו ר״ל תן עיניך בו והשפילהו כאשר ראוי ויאות לצדיק שלם.
עברות אפך – העברה היא שטף האף להשחית גם מי שלא חטא כמ״ש בכ״מ, ועז״א וראה כל גאה.
הפץ עברות אפך – ובכח האלהות שיש לך תפיץ אפך להשפיל כל גאה אשר תראה, כל בעל חי ואדם שנמצא בעולם שהוא חזק מחבירו ומתגאה עליו בכח, תשפיל שיהיו כולם רפויי כח:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) רְאֵ֣ה כׇל⁠־גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃
Look on every one that is proud, and bring him low; and tread down the wicked in their place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חֲמֵי כָל גֵיוְתָן וְתַבְּרִנֵיהּ וְדַעֲדָק חַיָבַיָא בְּאַתְרֵיהוֹן.
ואנט׳ר כל מקתדר פאהזמה, ודק אלט׳אלמין פי מכאנהם.
וראה, וראה כל המתאנה והכניעהו ושבר את הרשעים במקומם. בפסוק זה תרגם גאה ״מקתדר״ שהוא כבר גאה בפעל לפיכך אמר בו הכניעהו, כי ההשפלה אינה מספיקה לו. ופירש תחתם במקומם, כמו ותפול החומה תחתיה, יהושע ו כ. וכתב רבנו בפירושו למשלי כ כו וישב עליהם אופן והשבת האופן בשני אופנים, לפי הפשט שיטחן את הרשעים כמו שנ׳ והדך רשעים תחתם.
ופירשתי והדך, מן או דכו במדוכה1.
1. במדבר יא ח. ובשבע צורות תרגם רבנו את השרש הזה, ראה תהלים פט יא מהדורתנו.
וצרפת והדך, מן או דכו במדוכה.
והדוך – לשון דכו במדוכה (במדבר י״א:ח׳).
and crush Heb. והדך, an expression of, "or crushed (דכו) it in mortars" (Bemidbar 11:8).
והדוך רשעים תחתם – פתרונו: במקומם.
תחתם – במקומם, כמו: וישבו תחתם (דברים ב׳:י״ב).
_
והדוך – אין לו חבר, כמו: ורמוס. וקרוב ממנו: או דכו במדוכהא (במדבר י״א:ח׳). והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים: האחד בהמות שהוא ביבשה, והשני לויתן שהוא בים.
א. כן בכ״י פרמא 2395. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״וקרוב ממנו או דכו במדוכה״.
וראה כל גאה הכניעהו אם תוכל והדך רשעים תחתם – שרשו הדך, והוא לשון ערבי: התך. ותי״ו בערבי כמו דל״ת בעברי במקומות, וענין הריסה והשחתה.
והדוך – אין לו חבר ופי׳ שבור.
ראה כל מתגאה וחוק הכניעהו אם יש לך כח ושבור הרשעים במקומם.
והדוך רשעים תחתם – והכניעם ודוכם כאשר ידוכו במדוכה.
תחתם – במקומם, או תחת הארץ אשר ברגליהם, והגאים האלה הם המורדים והפושעים באל, אשר להם ממשלת כמלכים ויועצי ארץ.
והדוך רשעים תחתם – שבור וכתת הרשעים במקומם.
ראה כל גאה והכניעהו והדוך רשעים. צייר במחשבתך שתשפיל כל גאה ותדכא את הרשעים תחתם - במקום חטאם:
הכניעהו – מלשון הכנעה.
והדוך – ענין כתישה כמו תשב אנוש עד דכא (תהלים צ׳:ג׳).
ראה וגו׳ – הוא כפל ענין במ״ש.
והדוך – במאמר פיך הדוך את הרשעים במקומם.
השפילהו, הכניעהו – שישפל בפועל ויכנע בלבו.
והדוך – מקור מהקל שרשו הדך. פי׳ רמוס.
ראה – וגם כל גאה המתגאה בדעתו תכניעהו, עד שיכנע גם בלבבו, ועי״כ והדך רשעים תחתם, שאחר שלא ימצא לא בעל כח ולא גאות בעולם לא ימצאו עוד רשעים משחיתים את ריעיהם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) טׇמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַדפְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃
Hide them in the dust together; bind their faces in the hidden place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
טַמְעִנוּן בְּעַפְרָא כַּחֲדָא אַפֵּיהוֹן כְּבוֹשׁ בְּטוּמְעָא.
ואדפנהם פי אלתראב אג׳מעין, ואחבס וג׳וההם פי אלדפאין.
טמנם, וטמנם בעפר יחד, וכלוא את פניהם במטמונים.
טמנם בעפר יחד – להמיתם ולהשיבם לעפר.
פניהם חבוש בטמון – מלה כפולה: שתתנם במקום טמון בקבר.
_
חבוש – כמו: ולאא חובשו (ישעיהו א׳:ו׳).
בטמון – כמו: בעפר, והטעם כפול.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״לא״.
חבוש – מן לא אהיה חובש (ישעיהו ג׳:ז׳).
וטמנם בעפר עד שיהיו פניהם חבושים במקום טמון וצפון.
טמנם בעפר יחד כולם, כאשר אני עושה להם. ויתכן שהוא הסוד הנזכר.
חבוש בטמון – חבשם במאסר ובמחבא או ירצה שימיתם ויחבאם בעפר והוא מחבא הקבר.
טמנם בעפר יחד. הנה תמשכנה1 מזה שתים רעות, ראשונה ש׳תטמנם בעפר יחד׳ ותחריב העולם. שנית, פניהם חבוש בטמון, שתחבוש ותעצור מגמת פניהם ורצונם הבחיריי בטמון, שלא יעשו רצונם ובחירתם מחמת יראת העונש, ובהסירך את הבחירה תסיר את התכלית המכוון מאתי, והוא שיהיה האדם דומה ליוצרו בלכתו בדרכיו בבחירתו בלתי שום אונס ומכריח:
1. ד״ר. ק׳: ימשכו.
חבש – במקצת מדוייקים חסר וא״ו ועיין מ״ש ביחזקאל סימן כ״ד.
טמנם – ענין ההסתרה במקום נסתר כמו והנם טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א).
חבוש – ענין תפיסה וסגירה כמו מבכי נהרות חבש (איוב כ״ח:י״א).
טמנם – את כולם יחד טמנם בעפר וחבוש את פניהם במקום טמון ונסתר ר״ל גזור עליהם שפלות והכנעה וכתישה ותראה אם תתקיים גזרתך.
בטמון – תואר למקום שנטמנים שם תחבש ותקשר שם פניהם.
טמנם בעפר יחד – כי כולם יתבטלו ממציאותם וישובו אל העפר:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) וְגַם⁠־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי⁠־תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃
Then I also will confess to you that your own right hand can save you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּלְחוֹד אֲנָא אוֹדִינָךְ אֲרוּם תִּפְרוֹק לָךְ יְמִינָךְ.
והאנא איצ׳א אשכרך, אד׳א אגאת׳תך ימינך.
וגם, ואף אני אודך אם תושיע לך ימינך. תרגם כאן אודך ״שכר״ ופעמים מתרגם ״חמד״ ובפירושי לתהלים עה ב הבחין ביניהם, שכל שאינו גמול על פעולה מסויימת נקרא ״חמד״, וכל שבא בעד פעולה כל שהיא נקרא ״שכר״ ראה שם מהדורתי.
וגם אני אודך כי תושיע לך ימינך – פתרונו: כשיהא כח בידך לשפוט את הרשעים בכל המידות הללו, כשם שאני עושה, גם אני אודה לדבריך שיפה אתה עושה שאתה מיפר משפטי.
וגם אני אודך – גם אני אשבחך על כך, לומר שאתה גבור, אם תוכל לעשות את כל אלה.
כי תושיע לך – כאשר תושיע ותתגבר בגבורתך.
_
אודך – כמו: ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ״ח:י״ג).
וגם אני אודך ואומר כי ראוי אתה להצדיק את נפשך כי יש לך כח להושיע ימינך מן הרשעים הקמים עליך ואם אין לך נח להכניע כל גאה איך תוכל להכניע שני גאים.
וגם אני אודך – ואגיד כי הדין עמך, מלשון ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ״ח:י״ג), וימינך וכחך תושיע לך מן הגאים. או פירושו וגם אני שאני אל אודה אותך ואשבח לפניך כאשר יודו לפני האלהים, כאשר תושיע ימינך מן הגאים בבואך להשפילם, כי אם תוכל לעשות כן, זרוע כאל לך (איוב מ׳:ט׳) וראוי שיעבדוך ותהיה לאלהים.
אמנם גם אני אודך בהכרית הרשעים כי תושיע לך ימינך - כאשר תושיע את עולמך מיד הרשעים המקלקלים את המכוון מאתך, וזה יהיה כאשר יזיק הרשע לצדיק גמור שהוא תכלית מכוון במין האנושי ׳כי זה כל האדם׳, וכן אעשה אני בזה כמו שאמרתי (בראשית ט ה) ׳מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם׳1, וכן כאשר ירבו קלקול בישוב ואין דרך להמלט מקלקולם זולתי בהענישם והכריתם, כאשר היה בענין דור המבול וסדום ומצרים וכנען וזולתם, וכן עשיתי אני בסדר המציאות שהרחקתי מן הישוב את נזק התקיפים אשר אין דרך לבני אדם להמלט מהם:
1. אף על פי שלא אדרוש דם שאר בעלי חיים מידכם מכל מקום אדרוש את ״דמכם״ בשביל ״נפשותיכם״, שהן חשובות אצלי יותר מנפשות כל שאר בעלי חיים. וזאת הדרישה תהיה על אופנים מתחלפים. שאם יזכה האדם הנה אז ״מיד כל חיה אדרשנו, ומיד האדם״, להצילו, על דרך ״ודרשתי את צאני מידם... והצלתי צאני מפיהם״ (יחזקאל לד, י):
וגם אני אודך – כאשר תהיה בהמעלה ההיא אשר זכות ימינך תושיע לך להיות לך כח הזרוע הזאת הנה גם אני אודך לומר עליך שצדיק גמור אתה אבל עתה הואיל ולא כן הוא מה לי במה שאתה לבדך תשבח עצמך לצדיק.
וגם אני אודך – אם תוכל להנהיג הנהגה כזאת ושבכ״ז תקרא בשם אל ואלהים בורא ויוצר, שזה לא יהיה רק אם ברא עולם מלא וברואים גדולים מתיחסים אל כחו הגדול:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טו) הִנֵּה⁠־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר⁠־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃
Behold now behemoth, which I made with you; he eats grass as an ox.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא כְדוּן בְּעִירַיָא דִי עֲבַדֵית עִמָךְ עִסְבָּא הֵיךְ תוֹרֵי יֵיכוֹל.
הוד׳א בעץ׳ אלבהאים אלד׳י כ׳לקתה מעך, יאכל אלחשיש מת׳ל אלבקר.
הנה, הנה אחד הבהמות אשר בראתיו עמך אוכל את העשבים כמו הבקר. וחציר כאן שם כללי לכל עשבות השדה כמו מצמיח חציר לבהמה, תהלים קד יד. אבל את החציר ואת הבצלים, במדבר יא ה הוא שם פרטי לכרישין-כרתי.
בהמות – מוכן לעתיד.
behemoth Prepared for the future.
הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך – פתרונו: להשוות כחך וגבורתך. אין צריך לומר שאין זרוע כאל לך ולא בקול כמוהו תרעם (איוב מ׳:ט׳), ולא בכל גבורות האמורות בעניין אינך שוה לו. אלא, אפילו בהמות שעשיתי עמך, צא נא עתה והלחם בו,⁠1 ונראה אם תוכל לעמוד בו. כלום בעיניו יקחנו או במוקשים ינקוב אפו (איוב מ׳:כ״ד)?
ואם בבהמות אשר עשיתי עמך שחציר כבקר יאכל, ואם רעב ואין כח2 אי אתה יכול להלחם ולריב עמו, עמי,⁠א אשר נתתי בו כח, על אחת כמה וכמה שאין אתה יכול לריב.
1. השוו ללשון הפסוק בשופטים ט׳:ל״ח.
2. השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ״ד:י״ב.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו (״עימי״). בכ״י פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״עמי״.
הנה נא בהמות וג׳ – הרי לך כל גבורות הללו אשר אניא עושה, ובידך אין יכולת לעשות זה.⁠ב והיאך נתגאיתג ברוחך לנגדי להתווכח עמי.
בהמות – גדולות אשר בראתי בעולמי עמך,⁠ד והוא ראם גדול אשר אוכל חציר כבקר.
(טו-יז) ה[שהם ראמים שהן ב/כיד למעלה.
הנה נאכח הבהמה הזאת במתניה ובטיבורה שהם שרירי בטנה, כמו: לא כרת שרך (יחזקאל ט״ז:ד׳).
{י}⁠חפץ זנבו – יעשה חפצו בכח זנבו שהוא קשה כארז.]
א. כן בכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778: שאני.
ב. כן בכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778 חסרה מלת: זה.
ג. כן בכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778: נתגאיתה.
ד. כן בכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778 חסרה מלת: עמך.
ה. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י המבורג 32 עם הכותרת: ״ורשב״ם א׳⁠ ⁠⁠״.
_
(15-17) _
בהמות – שם בהמהא גדולה אין ביישוב גדולה ממנה.
וטעם עמך – לפי שהוא ביבשה, כי באחרית יזכור הלויתן שהוא בים.
ויש אומרים: כי טעם עמך – שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון. וזה דרך דרש.
חציר כבקר יאכל – בעבור זה אמרו מפרשים שהוא הפיל. ואיננה ראייה גמורה.
חציר – עשב, כמו: המצמיח הרים חציר (תהלים קמ״ז:ח׳).
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״בהמות״.
הנה נא בהמות אשר עשיתי – זכר בהמה אחת שיצרי ביבשה שתרעה כמו הבקר.
הנה נא בהמות אשר עשיתי והם עמך ביבשה ואוכל חציר.
בהמות – שם לבהמה אחת כדרך אבות הראש (דברי הימים א כ״ד:ל״א) שהוא שם לאיש אחד.
האחד בהמות אשר עשיתי עמך בארץ.
ויש אומ׳ עשיתיהו עמך שנברא ביום ברוא אלהים אדם.⁠1
חציר כבקר יאכל – שאין בטבעו להזיק לנבראים.
1. השוו ללשון הפסוק בבראשית ה׳:א׳.
הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך – יאמר אם לא תוכל לגאים שבבני אדם, הנה אצלך לפניך בנבראים שאינם מדברים ביבשה ובים, נסה עצמך התוכל להם.
בהמות שם כלל לכל בהמה וחיה גדולה, ולויתן לדגים העצומים, רק רבותינו ז״ל קבלו ענין בהמות ולויתן שהם יחידים ושמן כן, ודברם ידוע והוא האמת בקבלה והנאות בלשון הפסוקים.
חציר כבקר יאכל – כי איננו טורף, לא תוכל לו.
בהמות – הוא בעל חיים שמו כן.
(טו-יט) הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת שהוא מין חיה תקיף מאד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ – ביבשה, חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל - עשיתיו שיהיה בלתי טורף1, כֹחוֹ בְמָתְנָיו לרוץ באופן שלא יועיל לנוס מפניו2, יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז, באופן שיוכל להלחם גם בזנבו3: גְּרָמָיו - עצמות צלעותיו, כִּמְטִיל בַּרְזֶל - כשבט ברזל, באופן שלא יועיל נגדו שום כלי זיין, הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ, באופן שלא יוכל להמיתו זולתי האל העושה אותו:
1. שיאכל חציר כמו שהבקר אוכל.
2. בק׳ בא פירוש פסוק ט״ז לאחר פירוש פסוק י״ז.
3. כמו יחפוז מתקשה וכן בלשון חכמים דחפיזא כי אופתא (חולין מז) קשה כעץ: (רש״י).
נא – עתה.
בהמות – כך שמו בהמות וכמ״ש בהמות בהררי אלף (תהלים נ׳:י׳) והוא שור הבר.
הנה נא בהמות – כאומר כי אם היית צדיק גמור באמת לא היה קצרה ידי מלשלם גמול אם אמנם עשיתי בריות נפלאות כאלה אשר אין מי יעמוד למולם ומי א״כ יעמוד למולי למחות בידי מלשלם גמול והנה האחת היא הבהמה אשר בראתי בשבעת ימי בראשית והנה עתה עודנה עמך ולא מת.
חציר – עם כי רבים ימיו לא בא בפיו בשר טריפה מעולם כי יאכל עשב השדה כבקר.
בהמות – בהמה אחת ששמה בהמות.
הנה – עפ״י הציור הזה שצייר במליצה שמוסר בידו כח אלהות לקיים ולבטל כל יצור, ורוצה לנסות אם ייטב בעיניו לבטל ולהשבית כל דבר חזק ואביר ובעל כח שיש במציאות, בהכרח יחל מעשה ההשחתה מן הברואים היותר גדולים שיש בעולם, עפ״ז אמר לו, שיש לו שני ברואים היותר תקיפים בעולם השפל, א׳ ביבשה אוכל עשב ומשחית כל מזון הברואים וחייתם, וא׳ בים טורף טרף, וצריך הוא להתחיל בם להשחיתם ולהעבירם מן העולם עז״א הנה הבהמות אשר עשיתי הם עמך והוא אוכל חציר כבקר:
Continuing the charade, God asks Job how he intends to deal with the two most powerful and imperious beasts He created: the Behemoth, that consumes all vegetation leaving nothing behind for the other land-beasts, and the Leviathan which preys on all the other sea-creatures.⁠1 Job's campaign of extermination should start with them.
1. According to Malbim's interpretation the Behemoth and Leviathan are archetypes of the beings that exploit their power over others for their own purposes. Whether they are actual or mythological beasts is irrelevant; the question is whether Job has room for such beings and their ilk in his world.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טז) הִנֵּה⁠־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמׇתְנָ֑יווְ֝אוֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃
Lo now, his strength is in his loins, and his force is in the muscles of his belly.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא כְדוּן לִוְיָתָן דְחֵילֵיהּ בְּחַרְצוֹי וְתוּקְפֵיהּ בִּפְרַת דִכְרֵסֵיהּ.
הנה נא כחו במתניו – א״ר יהודה אמר רב כל מה שברא הקב״ה בעולמו זכר ונקבה בראם, ואף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם, ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבים כל העולם כלו, מה עשה הקב״ה סרס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר והרג את התנין אשר בים, ונמלחיה לזכר, מליחה דנקבה עדיף, ואי בעית אימא כיון דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו לאו אורח ארעא הוא דחדי בהדי נקבה. ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין את כל העולם כלו, מה עשה סרס את הזכר וצנן את הנקבה שנאמר הנה נא כחו במתניו זה זכר, ואונו בשרירי בטנו זה נקבה, ונעביד הני כהני, כוורא מליחא עדיף, ונעביד הני כהני, פריצותא דכוורי טפי נפישי.
הוד׳א קוותה פי חקויה, ומנאלה פי סרתה.
הנה, הנה כחו במתניו, והשגו בטבורו. תרגם אונו ״מנאל״ כחו ויכולת השגו. וכך תרגם בבראשית מט ג וראשית אוני.
ונגזר בשרירי מן שררך אגן הסהר1.
וינשק בשרירי, מן שררך אגן הסהר.
כחו במתניו – ביציו מעוכים ונסתרים ולא נתקו לגמרי.
בשרירי – כמו שררך (שיר השירים ז׳:ג׳).
his strength is in his loins His testicles are squashed and concealed, and have not been completely torn off.
in the navel Heb. בשרירי, like, "Your navel (שררך)" (Shir HaShirim 7:3).
הנה נא כחו במתניו – חזק מתנים הוא.
ואונו בשרירי בטנו – כפל מילה הוא.
כחו במתניו – שיש בו כח גדול.
ואונו בשרירי בטנו – כפל מלה: שיש לו גבורה גדולה באמצע גופו, הוא הטבור.
ואונו – וכחו, כמו: כי הוא ראשית אונו (דברים כ״א:י״ז), כחי וראשית אוני (בראשית מ״ט:ג׳), כפל מלה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

_
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 15]

ואונו – כוחו, כמו: וראשית אוני (בראשית מ״ט:ג׳).
בשרירי – כמו: לא כרת שרך (יחזקאל ט״ז:ד׳).
בשרירי בטנו – מן לא כרת שרך (יחזקאל ט״ז:ד׳).
שרירי – מן שררך אגן (שיר השירים ז׳:ג׳).
ואונו – וכחו.
בשרירי בטנו – מן שררך שהוא הטבור ובא בלשון רבים ועוד אפרשנו.
כחו במתניו ובשריריו הטעם מלמעלה ומלמטה יש לו כח.
בשרירי – לשון רבים כי סביבות השריר שהוא הטבור נקראים שרירים וכן סביבות הצואר נאמר מצוארוניך, צוארי בנימין, וסביבות הגרון נאמר גרגרותיך גם כן בשרירי הם סביבות השריר.
ואונו – וכחו.
בשרירי – הוא הטבור.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

כחו במתניו – הבי״ת רפויה.
ואונו – וכחו כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳).
בשרירי – בטבורו כמו שררך אגן הסהר (שיר השירים ז׳:ג׳).
הנה נא כחו וגו׳ – כאומר עם כי לא למד לטרוף טרף ולא נודע א״כ כחו בפועל מ״מ הכח שמורה אצלו במתניו והוא בעל כח בעצם.
ואונו וגו׳ – וכחו בטבור בטנו והוא כפל ענין במ״ש.
כחו, אונו – הכח היא הפנימי והאון היא התגלות הכח לחוץ (ישעיהו מ׳):
שרירי – כמו שררך אגן הסהר.
הנה נא כחו במתניו – כי החיות הטורפות האוכלות בשר, כחם בכלי הטרף שלהם בצפרניהם ושניהם וקולם וארסם, אבל בהמות זה שמזונו חציר עקר כחו תלוי במתניו:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יז) יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ⁠־אָ֑רֶזגִּידֵ֖י פַחֲדָ֣ו יְשֹׂרָֽגוּ׃
He extends his tail like a cedar; the sinews of his thighs are knit together.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
כָּפֵף דוּנְבֵיהּ הֵיךְ כְּאַרְזָא וַתָנַיָא דְפַּחְדוֹי מְשַׁבְּשִׁין.
ויקעי ד׳נבה מת׳ל ארזה, וערוק אפכ׳אד׳ה תתשעב.
יחפץ, ויזקוף זנבו כמו בקעת ארז, וגידי ירכיו ישורגו. והנה פחדיו דומה לערבית ״פכ׳ד״. ופירוש ישורגו מתפשטים לכל עבר.
יחפץ, יזקוף, מלה בודדת.
ויחפץ, יקעי, מפרד.
יחפוץ – כמו יחפוז מתקשה, וכן בלשון חכמים: דחפיזא כי אופתא (בבלי חולין מ״ז:) קשה כעץ.
פחדיו – ביציו.
ישורגו – גדילים, כמו: וישתרגו (איכה א׳:י״ד) או שריגי מטה בלשון משנה והוא לשון גדיל.
hardens Heb. יחפץ like יַחְפּוֹז, hardens. Similarly, in the language of the Sages: דַחַפִּיזָא כִּי אוּפְתָּא (Hullin 47b), hard as wood.
his testicles Heb. פַחֲדָיו.
are knit together Heb. ישרגו, twisted cords, like, "they are knit together (ישתרגו)" (Lam. 1:14), or the webbing (שריגי) of a bed in the language of the Mishnah, (Moed Katan 1:8), and it is an expression of twisted cords.
יחפוץ – כמו: יחפוז, מתקשה. וכן בלשון חכמים (בבלי חולין מ״ז:): דחפיזא כי אופתא, קשה כעץ.
גידי פחדיו ישורגו – פתרונו: גידי מבושיו עבין כשריגים.
פחדיו – ביצים, כמו: מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳), דמתרגמינן: מריס פחדין.
פחדיוא – ביציו, וזהו תרגומו של: והחזיקה במבושיו (דברים כ״ה:י״א) – בבית בהתתיה, והוא לשון בית הבשת שבלשון תלמוד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

א. כן בפסוק ובכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778: פחתיו. ועיינו בהמשך בלשון התרגום: בהתתיה.
-
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 15]

יחפוזא – יעמיד, ואין לו אח במקרא.
והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ, אין לי בהם חפץ (קהלת י״ב:א׳).
פחדיו – תרגום מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳) – מרים פחדין, והן הבצים.
ישורגו – ישתרגו,⁠ב מגזרת: שריגים (בראשית מ׳:י׳), יסתבכו.
א. כן בכ״י פרמא 2395, לונדון 24896, וכן בכמה כ״י של המקרא.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395 חסר: ״ישתרגו״.
יחפוץ זנבו – כמו יחפז, ופירושו ימהר לנענע זנבו אף על פי שהוא גדול כמו ארז.
פחדיו – ׳פכד׳ בערבי, והם יריכיו.
ישורגו – לשון שריגים (בראשית מ׳:י׳).
פחדיו – בציו, מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳) – מריס פחדיו (אונקלוס ויקרא כ״א:כ׳), וכן ביצי שועל – אשכי תעלא.⁠1
1. כן בספר השרשים לר״י אבן ג׳נאח ״אשך״, ומקורו בדברי ר׳ יהודה אבן קריש, רסאלה (עמ׳ 28), בשם ספרי הרפואה.
יַחפֹּץ – הצד״י תחת הזי״ן ושניהם ממוצא אחד וכן יעלז יעלץ; ופי׳ יחפוץ ינוע מן נחפז ללכת (שמואל א כ״ג:כ״ו) או הוא כמשמעו כאשר אפרש.
פחדיו – ביציו תרגו׳ מרוח אשך מרים פחדין.
ישרגו – פי׳ יסתבכו מן שריגים.
יחפץ זנבו כמו ארז – יניע זנבו אע״פ שהוא כמו ארז.
או יחפץ כמשמעו ופי׳ יחפץ ויבחר בו אם הוא גדול כארז כי לא יכבד עליו; גם זה נכון.
גידי פחדיו ישורגו – הם כשריגים.
יחפוץ זנבו – כמו בזי״ן, כי יתחלפו בהיותם ממוצא אחד, כלשון זעקה, צעקה, וכאשר פירשתי לעיל במלת יזורבו, כלומר ימהר זנבו כי יניענו במהירות, והוא כמו ארז גדול. או יחפוץ, שיעשה בו חפציו בכל תנועה ואם הוא כמו ארז גדול. והתרגום אמר: כפיף.
פחדיו – לא מצאו לו מוצא, רק מתרגום מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳).
יחפוץ זנבו – יניע זנבו בחפזה ובמהירות והנה הצד״י תמורת זי״ן כי הם ממוצא אחד.
גידי פחדיו ישורגו – גידי ביציו יסתעפו וישתרגו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

פחדו – פחדיו ק׳.
ישרגו – השי״ן בחולם לא בשלש נקודות כמו שנמצא בדפוס ישן.
יחפוץ – יחפוז צד״י במקום זי״ן כי זסשר״ץ מתחלף והוא מלשון חפזון ומהירות.
פחדיו – ביציו כי מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳) ת״א מריס פחדין.
ישורגו – ענין סעיף וענף כמו הלבינו שריגיה (יואל א׳:ז׳).
יחפוץ – ימהר להניע זנבו אשר הוא כמו אילן ארז בגדול ובעובי.
גידי פחדיו – גידי ביציו המה עבים כאלו היו ענפי אילן.
יחפץ – בעת יחפץ, וזנבו הוא כינוי לאבר שלו.
פחדיו – תרגום מרוח אשך מרים פחדין.
יחפץ בעת יגיע לו החפץ והתאוה, אז זנבו כמו ארז, וגידי ביציו יהיו כשריגים וכסעיפי אלנות:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחֻשָׁ֑הגְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃
His bones are as pipes of brass; his limbs are like bars of iron.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִבְרוֹי תַּקִיפִין הֵיךְ פַּצִידֵי נְחָשָׁא גַרְמוֹי הֵיךְ מַטְלָנָא דְפַרְזְלָא.
ועט׳אמה כצלאבהֵ אלנחאס, וכראזנהֵ אלחדיד.
עצמיו, ועצמותיו כקושי הנחשת וכמטיל הברזל. והנה אפיק כאן ולקמן מא ז ענינה קושי וחוזק. ומטיל מלה בודדת והיא עשת הברזל. והשמיט בתרגום מלת גרמיו כיון שהיא כפל עצמיו.
אפיקי – חוזק.
גרמיו – עצמיו.
כמטיל – כמשאוי של ברזל.
as a load Heb. כִּמְטִיל, as a burden of iron.
עצמיו אפיקי נחושה – פתרונו: עצמיו קשין כחתיכות של נחשת.
כמטיל ברזל – כמשוי שלא ברזל.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״של״.
עצמיו אפיקי נחושה – מקרא כפול על גרמיו כמטיל ברזל, אבל חתיכות וטסין של נחשת קרויין כך ושל ברזל קרויין כך, עצמיו חזקים וקשים כאפיקי נחשת.
_
אפיקי – חזקים כנחשת, והגלים החזקים נקראו כן.
כמטיל ברזל – אין לו חבר, והמ״ם שורש, ופירושו לפי מקומו: בכח.
אפיקי נחושה – חוזק נחושה.
גרמיו – הוא תרגום עצמיו.
כמטיל ברזל – כמו כנטיל מן נטילי כסף (צפניה א׳:י״א) בחילוף מ״ם בנו״ן. כמו נשכה (נחמיה י״ג:ז׳) ולשכה (נחמיה י״ג:ה׳). ונטילים ענין בדים.
אפיקים – תקיפים.
גרמיו – תרגו׳ עצם גרמא.
כמטיל – אין לו דומה ופי׳ כפי׳ אפיקי.
עצמיו חזקים כאפיקי הנחשת גרמיו כמטיל – כפל דבר.
עצמיו אפיקי נחושה – חזקי נחושה, מלשון ומזיח אפיקים (איוב י״ב:כ״א), אזור החזקים, וכל לשון התאפקות ויתאפק, ויתחזק, יאמר כי עצמיו כנחשת בחזק.
כמטיל ברזל – בעובי וכבד. מטיל ברזל הוא הפטיש הגדול שאדם נוטל על הסלע ויפוצץ אותו, מלשון ויטילו את יונהא (יונה א׳:ט״ו), נטל החול.
א. בפסוק: ״הכלים״.
אפיקי נחושה – הם חתיכות חזקות מנחשת והוא הברזל הקשה, אצייר בלעז.
גרמיו כמטילי ברזל – עצמיו כחתיכת ברזל והענין כפול במלות שונות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

אפיקי – ענין חוזק כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א).
גרמיו – עצמיו כמו תשבר גרם (משלי כ״ה:ט״ו).
כמטיל – ענין משא כבד כמו ונטל החול (משלי כ״ז:ג׳).
אפיקי נחושה – יש להם חוזק הנחושת.
גרמיו – עצמיו כדבר עב וכבד של ברזל והוא כפל ענין במ״ש.
עצמיו, גרמיו, הגרמים הם בעצמות הקשים, ועצם כולל הרכים והקשים. כמטיל כמשא של ברזל.
ועצמיו דומים כאפיקי נחושה – מרוב חזקו ואמצו, כי כחו תלוי בבנין גופו ועצמותיו וגידיו החזקים:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי⁠־אֵ֑להָ֝עֹשׂ֗וֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃
He is the beginning of the ways of God; only his Maker can approach him with a sword.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הוּא שְׁרוּיָא אוֹרְחָתֵיהּ דֶאֱלָהָא דְעַבְדֵיהּ יִקְרַב סַיְפֵיהּ.
הו אוול מא כ׳לק אללה מן אלבהאים, צאנעה הו אלד׳י יקדם סיפה לא גירה.
הוא, הוא ראשית מה שברא ה׳ מן הבהמות, עושהו היא אשר יגיש חרבו לא זולתו, כלומר רק ה׳ לבדו יכול להכניעו.
ואמרו הוא ראשית דרכי אל, כלומר בריאת ה׳, לא דרכו, וכך ה׳ קנני ראשית דרכו1 תחלת ברואיו.
1. משלי ח כב. יראה פירוש רבנו שם שהאריך בכל הענין הזה של הבריאה. וביתר הרחבה בספרו הנבחר באמו״ד מאמר א פ״ג מהדורתי עמ׳ מז.
וקולה הוא ראשית דרכי אל, יעני כ׳לק אללה, ליס טריקה, וכד׳לך ה׳ קנני ראשית דרכו אול כ׳לקה.
ראשית דרכי אל – מבראשית נברא ראש לבהמות.
העושו – הקב״ה בעצמו ישחטנו.
He is the first of God's ways He was created at the beginning to be the chief of all animals.
his Maker The Holy One, blessed be He, Himself will slaughter him.
ראשית דרכי אל – מבראשית נברא ראש לכל הבהמות.
העושו יגש חרבו – הקב״ה בעצמו ישחטנו.
ראשית דרכי אל – ראשית תחלת מעשיו שנבראו על הארץ בבהמות וחיות.
_
הוא ראשית דרכי אל – בבריאת החיות וכל הבהמותא כי הוא למעלה מכולם.
העשו – הטעם מי שעשהו יכול להורגו.
א. כן בכ״י לונדון 24896. פרמא 2395: ״החיות הנבראים והבהמות״.
הוא ראשית דרכי אל – מששת ימי בראשית.
העושו יגש חרבו – לא יהרגהו כי אם בוראו.
העֺשו – עושה אותו.
ראשית דרכי אל – כי הוא נברא ראשון לבהמות.
העשו יַגֵּשׁ חרבו – העושה אותו יוכל להגיש חרבו להרגו ולא זולתו.
הוא ראשית דרכי אל – הוא ראש לבהמות כל ימי עולם.
העשו יגש חרבו עליו, כי אתה לא תוכל, ולא כל נברא זולתי האלהים העושה.
העשו – העושה אותו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

הוא ראשית – ר״ל אותו ברא ראשון לבהמות.
העושו – לרב חזקו אין מי יוכל לו רק ה׳ אשר עשהו הוא בעצמו יגיש אליו חרבו להכותו נפש.
הוא ראשית דרכי אל – אחר שגמרת אומר בהיותך במקום האל וכחך ככחו, להכרית כל אביר ורב כח, הדרך הראשון שילך האל להשחית הבריות האדירות הוא לילך אל בהמות זה להשחיתו ראשונה, עד שהעושו הוא צריך שיגיש חרבו להשחית אותו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כ) כִּי⁠־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ⁠־ל֑וֹ וְֽכׇל⁠־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַׂחֲקוּ⁠־שָֽׁם׃
Surely the mountains bring him forth food, and all the beasts of the field play there.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם עֲלַל טוּרַיָא יְסוֹבְרוּן לֵהּ וְכָל חֵיוַת בָּרָא יְגַחֲכוּן תַּמָן.
כי בול הרים ישאו לו – תחת מה שאסרתי לך התרתי לך, תחת איסור [בהמות] בהמות בהררי אלף וכו׳, ר׳ יוחנן ור׳ שמעון בן לקיש ורבנן, ר׳ יוחנן אמר בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מיני בשמים מה טעם כי בול הרים ישאו לו, ר׳ שמעון בן לקיש אמר בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה כל מיני מאכל וכל מיני מזונות והיא אוכלת, מאי טעמא והיה השרון לנוה צאן, ורבנן אמרי בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה כל מיני בהמות והיא אוכלת, מאי טעמא וכל חית השדה ישחקו שם, אפשר כן אית בעיר אכיל בעיר, א״ר תנחומא גדולים הם מעשה אלהינו, ומהיכן הוא שותה ר׳ יוחנן ור׳ שמעון בן לקיש, ר׳ יוחנן אומר כל מה שהירדן מכניס לששה חדשים עושה אותה גמיאה אחת, מאי טעמא הן יעשוק נהר ולא יחפוז, ר׳ שמעון בן לקיש אומר כל מה שהירדן מכניס לי״ב חדשים עושה אותו גמיאה אחת, מאי טעמא יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו, ויש בהן לכלוך פה, ר׳ הונא בש״ר יוסי אמר אין בהם לכלוך פה. ומהיכן הוא שותה, תני ר׳ שמעון בן יוחאי נהר יוצא מעדן ושמו יובל ומשם הוא שותה, מאי טעמא ועל יובל ישלח שרשיו, ר׳ מאיר אומר שאל נא בהמות ותורך זו בהמות בהררי אלף, ועוף השמים ויגד לך זה זיז שדי, או שיח לארץ ותורך זה גן עדן, ויספרו לך דגי הים זה לויתן. אמר ר׳ יהודה אמר רב ירדן יוצא ממערב פמיאס ומקלח בימה של טבריא ובימה של סיכני ובימה של סדום ובימה של חילת ונופל לים הגדול ומתגלגל ויוצא לתוך פיו של לויתן שנאמר יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו, מתקיף לה רבה בר עולא האי בבהמות בהררי אלף כתיב, אלא אמר רבה בר עולא אימתי בהמות בהררי אלף בוטחת בשעה שיגיח ירדן אל פיהו של לויתן.
וד׳לך אן אלג׳באל תחמל לה אלגד׳א, וג׳מיע חיואן אלצחרא תלעב פיהא.
כי, והוא שההרים ישאו לו המזון וכל חית השדה ישחקו בהם. מוסב על ההרים, שלא רק לבהמות הם נושאים מזון אלא גם לכל חית השדה, ואף שאינם אוכלי עשב ישחקו שם.
ונגזר בול, מן יבול הארץ1.
ויתצרף בול, מן יבול הארץ.
כי בול הרים ישאו לו – ובספר תהלים כתוב: בהמות בהררי אלף (תהלים נ׳:י׳), אלף הרים נשאו לו יבול ובכל יום רועה את כולם, ולמחר צומחין.
For the mountains bear food for him And it is written in the Book of Tehillim: "Behemoth upon a thousand mountains" (50:10). A thousand mountains bear food for him. He feeds on all of them every day, [and they are grown again the next day].
כי בול הרים ישאו לו – הרים נושאין יבול שהוא אוכל.
כי בול הרים – הולך ומספר גדולתו של ראם.
בול – כמו יְבול.
הרים ישאו לו – כמה וכמה הרים נושאים ומגדלים יבול ותבואה למרעיתו.
ישחקו שם – משחקים שם לטיילו ולשמחו.
_
כי בול הרים – כמו: יבולה, והטעם שההרים ישאו לו יבול.
ישחקו שם – עמו, כי איננו דורס.
כי בול הרים ישאו לו – ההרים יצמחו וישאו לו, בול הרים ישאו לו ועשב למרעהו. ואומר: כי ביום ירעה שבעה הרים ושבעה בקעות, ומרוקו יצמחו ליום אחד, וכן כל הימים. וחיות השדה יתקבצו שם וישחקו שם יחדו. כן בתמיהה.⁠א
א. כן בכ״י בהמ״ל 985. במהדורת עפנשטיין ע״פ כ״י מינכן (במקום ״יחדו כן בתמיהה״): ״כי אינו מזיק״.
(כ-כב) כי בול הרים ישאו לו – הכל בתמיה, כמו שישאו לבהמה אחרת, או כל חית השדה ישחקו שם, או יסכוהו צאלים צללו או ערבים מפני החמה, כמו לבהמה אחרת?
בול – חסר יו״ד יבול ופי׳ צמח.
כי בול – פי׳ תבואה או עשב ישאו לו למאכלו.
ישחקו שם – כי איננו מזיק להם.
כי בול הרים – ההרים ישאו לו יבולה וירעה מהם כר נרחב, על כן הוא חזק וישחקו החיות לפניו ולא ייראו ממנו כי איננו טורף עם חזקו, כי בול הרים אוכל ולא מטרף, כי כן שם האל בטבעו.
בול – כמו יבול.
ישחקו שם – רוצה לומר: שלא יראו ממנו לפי שאינו טורף.
(כ-כד) כי בול הרים ישאו לו. ובהיותו אוכל חציר כבקר1, לא יצטרך לבוא בישוב, כי אמנם ׳ההרים ישאו לו׳ היבול והמזון הצריך לו: וכל חית השדה ישחקו שם. ואפילו במקומו אינו מזיק לשאר החיות: בסתר קנה וביצה. בהיותו צריך למים רבים לשתות, שמתי מקומו במקום רב מים2, מכל מקום יסובוהו ערבי נחל3, באופן שגם שיתאווה למי נהרות4 עד כי יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו, שיוציא את מי הירדן מן הנהר ויכניסם בפיו, הנה בעיניו יקחנו - לא יקחנו כי אם ׳בעיניו׳, שיראהו ולא יקרב אליו, וזה כי במוקשים ינקב אף - כי במוקשי האילנות אשר סביביו5 ינקוב את חוטמו, ויחדל לצאת:
1. כמו שהתבאר פסוק טו.
2. שיש שם קני אגם וביצות.
3. עצי הערבה סובבים את הנחלים, כדי שלא ישתה אותם ׳בהמות׳, כפי שמבאר.
4. יעשוק נהר, אולי כמו ׳יחשוק׳?
5. ערבות סביב הנחל כמבואר, או הכוונה שם וכאן סביביו לבהמות, שאינו יכול לצאת ממקומו.
וכל חית – הוא״ו בגעיא.
בול – כמו יבול בחסרון פ״א הפעל וכן כל תוכל (איוב מ״ב:ב׳) ומשפטו יכל ויבול ענינו צמח האדמה כמו יבול הארץ (שופטים ו׳:ד׳).
כי בול – כי ההרים נושאים ומצמיחים לו יבול למאכלו ומצויה היא לו ולזה הוא רב כח כי לא יחסר לחמו ועם כל רב כחו ישחקו כל חית השדה במקומו ולא יטרוף מי מהם להחרידם משם.
בול – כמו יבול, ר״ל הרים בול ישאו לו לעושהו.
כי – בזה ירויח הרבה, שעי״כ הרים בול ישאו לו, שישאו לה׳ יבול ותבואה, כי הבהמה הזאת תשחית יבול ההרים, ואם יאבדנה ישאו לו הרים יבול, וכל חית השדה ישחקו שם בההרים, כי עתה תברח כל חיה משם מפני מוראו:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) תַּֽחַת⁠־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑בבְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃
He lies under the lotus-trees, in the covert of the reeds and marsh.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
תַּמָן טְלָלַיָא יִגְנֵי בְּטִמוּר קַנְיָא וְעַרְקָא.
ותחת אלמט׳ללה ינצ׳ג׳ע, ופי סתר קצב ווחל.
תחת, ותחת המצלים ישכב ובסתר קנה ובצה. וצאלים שם כללי לכל המצלים על הארץ אילנות או כפים ומערות צורים. ותרגם בצד. ״וחל״ והוא הטיט הדליל.
צאלים – צל אילנות.
the shadows the shades of trees.
בסתר קנה – לשון כפול: שנסתר שם בסתר צל קנים במקום בִצַּת לחלוחית שלא מים.
א. כן בכ״י קזנטה 2752. בכ״י לוצקי 778 חסרה מלת: של.
_
צאלים – כמו: צללים, ואל״ף תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים (ישעיהו י״ח:ז׳).
בסתר קנה וביצה – גבוה שיש על הנהרים עם הבצה – כמו בצאתיו וגבאיו (יחזקאל מ״ז:י״א), ומקום הטיט הוא.
ותחת צאלים ישכב – כמו צללים, בחלוף האל״ף באות הכפל, כמו בזאו (ישעיהו י״ח:ב׳) – בזזו, ימאסו כמו מים (תהלים נ״ח:ח׳) – ימססו. מכאן ואילך תמיהה הוא לנגדו לגדלו. אומר: ישכב תחת צללים כמו בהמה אחרת? אין צל בעולם שיוכל לכסותו או בסתר קנה וביצה יכול להסתר מפני החום.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

צאלים – יש אומ׳ כמו צללים והקרוב עצים.
תחת – חסר הא התמה ופי׳ התחת עצים ישכב או בסתר קנה גבוה ובמקום בצה ישכב.
צאלים – אילנות ונקרא צאלים להיותם בעלי צל.
וביצה – טיט ורקק.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

ובצה – הה״א רפה.
צאלים – מלשון צל.
ובצה – עניינו טיט הלח כמו היגאה גומא בלא בצה (איוב ח׳:י״א).
תחת – כאלו אמר התחת ותחסר ה״א התימה בדבר המובן וכמוהו רבים ור״ל וכי ישכב תחת צאלים הלא לרב גדלו אין צאלים בעולם לסכך עליו ובהשגחתי יתקיים מבלי צל להגן עליו בחמה מפני החמה.
בסתר וגו׳ – ר״ל וכי ישכב בסתר קנה או בסתר גומא הגדל בבצה.
תחת – וראוי שישכב תחת צאלים אחרי מותו, ושישכב בסתר קנה ובצה, שלשם ישליכו את נבלתו במקום נסתר מכוסה בצללים:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלְל֑וֹא יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי⁠־נָֽחַל׃
The lotus-trees cover him with their shadow; the willows of the brook surround him.
א. צִֽלְל֑וֹ א=צִֽלֲל֑וֹ (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יְטַלְלוּנֵיהּ טְלָלַיָא גְנוּנֵיהּ יַחְזְרוּנֵיהּ עַרְבִין דִנְחַל.
פתט׳ל לה אלמט׳ללאת בט׳לה, ותחיט בה גרב אלואד.
יסכהו, ואז יסבכו עליו המצלים כצלו ויקיפוהו ערבי הנחל. ופירוש צללו צל המספיק לו.
יסכהו צאלים צללו – אותו צל של שדי, סתר, קנה, וביצה, מסוכך ומסובך מאילנות הרבה.
Do the shadows cover him as his shadow [Does] the shadow of the covert of the reeds and the swamp, which is entangled [or surrounded – Berechiah] and hedged around with [many] trees.
צאלים צללו – צאלים: צל אילנות.
ואותו צל של סתר, קנה וביצה שהוא שוכב שם מאילנות הרבה.
יסכּוהו – כמו יסוככוהו. שסוככים צאלים של אילנות בצללו שסובבים אותו ערבי נחל לעשות לו צל.
יסבּוהו – כמו יסובבוהו.
_
יסכהו צאלים – להיות צללו.
או יסוכוהו צאלים צללו – שיהיה צללו מחמתו, או יסובוהו ערבי נחל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

היְסֻכֻּהוּ צאלים להיות צללו בהם.
יסכהו צאלים צללו – יהיו לו האילנות לסוכה ויהיה לו צל.
יסבהו ערבי נחל – הקיפו אותו סביב ערבי נחל להיות לו לצל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

צללו יסבוהו – במקצת מדוייקים מלא וא״ו אחר בי״ת.
יסוכוהו – מלשון סכך.
ערבי נחל – שם אילני סרק הגדלים אצל הנחל.
יסכוהו – וכי יסכהו צאלים אשר המה ראוים להיות צללו לפי גדלו הלא אין בעולם צל הראוי לכסותו.
יסבהו – וכי יסבבו אותו ערבי נחל לעשות עליו צל מפני החמה הלא כמוהם כאין וכפל הדבר רבות פעמים במ״ש המורה על גודל המניעה.
צללו – הצל שישאר ממנו, ר״ל שארית עצמותיו יסכוהו צאלים.
יסכהו, הצללים יעשו סכך על צללו – דהיינו על נבלתו שהוא הצל הנשאר אחריו, ושם יסבוהו ערבי נחל עד שלא תראהו בריה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כג) הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹזיִבְטַ֓ח׀ כִּֽי⁠־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל⁠־פִּֽיהוּ׃
Behold, if a river rages violently, he does not tremble; he is confident, though the Jordan rush forth to his mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא יִטְלוֹם נַהֲרָא וְלָא אִתְבְּהֵל יִתְרְחֵץ אֲרוּם נְגִיד יַרְדְנָא לְפוּמֵיהּ.
והו יט׳טלם אלנהר ולא יחזן, וית׳ק אד׳א תצדר אלארדן אלי פאה.
הן, הן ינזול את הנהר ולא ידאג ויהיה בטוח כאשר יזרום הירדן אל פיהו. תרגם יחפוז ״יחזן״ ידאג, יאבל, וקרוב לזה אל תיראו ואל תחפזו, דברים כ ג.
ואמרו הן יעשק, כלומר שהוא שותה את הנהרות דרך משל מרוב גדלו.
וקולה הן יעשק, יעני אנה ישרב אלאנהאר מת׳לא מן עט׳מה.
הן יעשק נהר ולא יחפז – פרת שמימיו פרים ורבים, והוא נהר גדול, עושקו וגוזלו מן הבריות בשתותו בו, ולא יתקשה בטנו על שתייתו, כמו: יחפז זנבו.
יבטח כי יגיח – בטוח הוא למשוך כל הירדן לפיהו אילו היה שותה שם, כמו: גוחי מבטן (תהלים כ״ב:י׳).
Behold, he plunders the river, and [he] does not harden The Euphrates, which is a large river whose waters increase, he oppresses and plunders from the creatures by his drinking.
and [he] does not harden [His belly does not harden from his drinking, like, "His tail hardens" (verse 17).
he trusts that he will draw the Jordan He is confident [of his ability] to draw the whole Jordan into his mouth were he to drink there: like, "Who drew me (גחי) from the womb" (Tehillim 22:10).
הן יעשוק נהר ולאא יחפוז – פתרונו: הנה הוא עושק וגוזל את הנהר, ושותהו כולו.
ולא יחפוז – אינו ממהר לשתותו, כאילו צמא ונחפז לשתות, אלא אף על פי ששבע ואינו צמא לשתותב ושותה בנחת, שותה נהר בשתייה אחת.
יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו – פתרונו: בדבר זה הוא בוטח, ואין לו שום ספק שבגמיאה אחת ימשוך את ירדן אל פיהו.
יגיח – לשון המשכה, כמו: והאורב מגיח ממקומו (שופטים כ׳:ל״ג), שפתרונו: מושך.
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בדפוס ברסלאו, ובנוסח שלנו: ״לא״.
ב. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225. בדפוס ברסלאו ובכ״י פירנצה II.24 הושמט ע״י הדומות ״כאילו צמא... ואינו צמא לשתות״.
הן יעשק – הנה הוא עושק וגוזל את הנהר, ושותהו כולו ואין בטנו צבה וקשה בשתייתו של כל הנהר אשר שתה, כאדם שבטנו קשה ברוב שתייתו.
יבטח כי יגיח – בטוח הוא אשר יגיח וימשוך כל מי הירדן אל פיהו בהמשכה אחת, אם יהא שותה ממנו.
יגיח – ימשוך, כמו: ותגח בנהרותיך (יחזקאל ל״ב:ב׳).
א[יבטח – ולא יפחד מגאון הירדן.
יגיח – לשון המשכה, כמו: מגיח ממקומו (שופטים כ׳:ל״ג), שפירושו: מושך ממקומו, וכן: אתה גוחי (תהלים כ״ב:י׳).]
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י המבורג 32 עם הכותרת: ״וא׳ רש״ם״.
_
יעשק נהר – כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן מלת יעשוק.
ולא יחפז – לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מאדם וחיה.
וכן יבטח כי יגיח – כמו: מגיח ממקומו (שופטים כ׳:ל״ג), והטעם קרוב מיציאה. וכן: גוחי מבטן (תהלים כ״ב:י׳).
הן יעשוק נהר ולא יחפוז – נהר פרת הוא אם היה משים פיו בו לא היה מניחו ללכת לדרכו. וכל סתם נהר, נהר פרת הוא. והוא בטוח כי כל הירדן יגיח ויוציא אל פיהו.
הן יעשק נהר ולא יחפז – לא ימהר, כי הוא יעכבנו, והוא בוטח כי הירדן יגיח אל פיהו.
יחפוז – ינוע.
יגיח – יוציא.
והן יעשק נהר שיוציאהו ממקומו והנהר לא יחפזהו ולא יניעהו.
יבטח בכחו כי יגיח ירדן לרוץ על שפתו והזכיר הירדן כי הוא מזרחי ידוע לבני קדם.
הן יעשוק נהר – פירשו בו שימשוך הנהר כולו אל פיו, כמו העושק והגוזל שמושך מחבירו מה שבידו. ולא יעשה זה בחפזון, כי לא יירא מהיה ומאדם, ולכן מלת יבטח.
יעשוק – יגזלו מימיו.
ולא יחפוז – ולא יתנועע הנהר בחפזון כמו שהיה עושה בראשונה.
יגיח ירדן אל פיהו – יוציא מי הירדן ויכניסם אל פיהו והוא מגז׳ בגיחו מרחם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

ולא יחפוז – בוקירא רבה סיף פ׳ כ״ב ומדרש רבה פ׳ כ״א בענין גדולת בהמות בהררי אלף אמרינן אליבא דמאן כל מה שהירדן עושה לששה חדשים ומכניס הוא עושה גמיעה א׳ שנאמר הן יעשק נהר ולא יחפוז וכתב בעל מתנות כהונה י״ל דדריש וא״ו של ולא אע״ג שמצאתיו כתיב לא יחפוז בלא וא״ו וכו׳ ע״ש ואולם בנוסח קדמון מטוליטולא כתוב ולא בוא״ו וחזיתיו דדחיק ליה עלמא להיא וא״ו ומתחלה הי כתוב לא בוא״ו (צ״ל בלא וא״ו) וכן הוא בדפוס שונצין ונפולי וויניציאה שנת רע״ח גם בפירש רש״י ורלב״ג ואבן עזרא והתרגום גרסינן ולא בוא״ו וכן הביאוהו רד״ק ובעל הלשון ומאיר נתיב בשרש חפז.
יעשוק – מלשון עושק וגזל.
נהר – ר״ל כל נהר אשר ישתה ממנו.
יחפוז – מלשון חפזון ומהירות.
יגיח – ענין המשכה כמו בגיחו מרחם יצא (איוב ל״ח:ח׳).
הן יעשוק – בא בדרך השאלה לומר הנה מושכו כולו אל פיו כאלו עשקו.
ולא יחפוז – עם כי לא ימהר לשתות בחפזון וא״כ נמשך עודו המים במשך זמן השתיה מ״מ שותה את כולו ואף הנמשך בזמן השתיה.
יבטח – בוטח הוא בעצמו אשר יוכל למשוך אל פיו כל מי הירדן.
יגיח – ימשכנו אל גחונו.
הן – עתה מראה לו הבריאה השניה הנוראה שראוי לאבדה לפי דעתו, והוא הלויתן שנמצא במים וטורף שם כל חיות המים, הן יעשק נהר, ראה נא שם נמצא בריאה שרוצה לעשוק את כל הנהר עם הבע״ח אשר בו, עצור בעדו שלא יחפז לעשק את הנהר, כי הלא הוא בוטח שיגיח את כל הירדן אל פיהו וישחית את כל חי הנמצא בו:
The second mighty beast that Job should put down is the Leviathan. Beyond discipline or training, the Leviathan is the embodiment of ferocious and ungovernable violence; and it knows it and does not care. Many desperate attempts have been made to catch this rampaging sea-monster but all have been in vain. And even were it caught alive it would never submit; and if dead, its carcass would be of no use, as its flesh is too tough to be butchered.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כד) בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ בְּ֝מוֹקְשִׁ֗ים יִנְקׇב⁠־אָֽף׃
Shall any take him by his eyes, or pierce through his nose with a snare?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּעֵינוֹי יִסְבִנֵיהּ בְּתוּקְלַיָא יִנְקוֹב נְחִירֵיהּ.
פמן ד׳א בבצרה יאכ׳ד׳ה, או באוהאקה ית׳קב אנפה.
בעיניו, ומי זה אשר במבטו ימשכנו או במוקשיו ינקוב אפו. כדרך שמביטים על העבד במבט זועף והוא נכנע, אף מי הוא זה אשר יכול להכניע את החי הזה במבטו. או במוסרה ינקוב אפו כדרך שעושים לנאקה וימשכנו.
בעיניו יקחנו – הקב״ה יקחנו בהביטו בו ונרעד מאימתו.
מוקשים – כלי אומנות ציידין ששולין בהן דגים.
With His eyes He will take him The Omnipresent will take him by looking at him, and he quakes from fear of Him.
with snares Fishermen's tools, with which they catch fish.
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף – פתרונו: כלום יש גיבור בעולם שיעמוד לפניו ויקחנו או במוקשים ינקב אפו?
מוקשים – כלי של ציידין ללחוץ ולדחוק את החיה, לאחר שנפלה בפח, ליתן אותו בנחירה.
בעיניו יקחנו – כאשר ירצה הקב״ה ללוקחו, יסתכל ויתן בו עיניו ולא יזוז ממקומו, כאילו לקוח וחבוש ואסור לפניו.
במוקשים – כלי של ציידים ללחוץ ולדחוק את החיה לאחר שנפלה בפח, ליתן אותה בנחיריה.
א[בעיניו – מוסב אל ״העושו״ (איוב מ׳:י״ט), שיקחנו כשירצה בעיניו.]
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י המבורג 32 עם הכותרת: ״ורש״ם אמ׳⁠ ⁠⁠״.
_
בעיניו יקחנו – כאלו יקח הירדן בעיניו, כי הוא יחשוב שישתהו כולו.
וכאלו במוקשים ינקוב אף – שיפתח את נחיריו לשאוף.
בעיניו יקחנו – כמו כן בתמיהה. אך הן יעשק נהר (איוב מ׳:כ״ג) אינו תמיהה אלא היה אומר היה יכול לעא אומר עליו יקחנו אדם כשיראנו בעיניו כמו שעושה לסוס וישים לו מתג. אחרי כן חזר על לויתן וכל מה שזכר עליו הן תמיהות.
א. צ״ע בנוסח.
בעיניו יקחנו – אדם, או במוקשים ינקב – כדרך שעושים לסוסים לשום לו המתג, אין זה.⁠א
א. צ״ע בנוסח.
במוקשים – מן מוקש.
בעיניו יקחנו שלא יוכל הנהר לרוץ.
במוקשים יקחנו אם יפתח נקב אפו נקבי נחיריו יהיו מוקשים לנהר, והשני הוא בים.
בעיניך יקחנו – כאלו יקח הירדן בעיניו כי יביט בו ויחשוב שישתהו כולו, וכאלו במוקשים ינקב אף – ינקוב אפו שיפתח נחיריו לשאוף. כך פירש החכם רבי אברהם ז״ל. או נפרש שהירדן יקחנו בעיניו כי ישקיע ראשו עד עיניו לתוך הנהר לשתותו כמנהג הבהמות הצמאות, וכאשר יהיו מוקשים בקרקע הנהר יקוב אפו, והוא מליצה לרוב השתייה שישתה מן הנהר, כך נראה לי.
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף – ידמה בעיניו שיקח כל הנהר וישתה אותו עד שישפיל אפו בשתותו ויגיע לתחתית הנהר וינזק אפו במוקשים הנמצאים שם או ישוב על לויתן ואמר האם יראה בעיני האדם שיוכל לקחת אותו כמו שיקח שאר הדגים וינקוב אפו במוקשים ללכדו בחכה היא הרשת שצדין בה הדייגים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

בעיניו – הבי״ת תבא במקום עד כמו בהשמים חסדך (תהלים ל״ו:ו׳) ומשפטו עד השמים ועיניו הוא ענין מעין מים כמו עין המים (בראשית ט״ז:ז׳).
בעיניו – את כל הירדן יקח אל פיו עד המעינות מקום נביעתו שהוא נובע ממערת פמייס.
במוקשים – בכדי לשתות הכל ישפיל פיו עד קרקעית הירדן וינקוב אפו בהמוקשים אשר בירדן כאבנים וכדומה כי יפגע בהם באפו והוא מדרך הפלגה וגוזמא וענין מליצה.
בעיניו – עם העין והמעין שלו.
ינקב – יפתח נקבי אף במוקשים הנמצאים באפיו.
בעיניו – הלא רוצה לקחת את כל הירדן עם המעינות שלו ובמוקשים ינקב אף, הלא פותח נקבי אפיו המלאים מוקשים, שבם ילכדו כל הבע״ח שבירדן:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כה) תִּמְשֹׁ֣ךְ לִוְיָתָ֣ן בְּחַכָּ֑הוּ֝בְחֶ֗בֶל תַּשְׁקִ֥יעַ לְשֹׁנֽוֹ׃
Can you draw out leviathan with a fish-hook? Or press down his tongue with a cord?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
תִּנְגִיד לִוְיָתָן בְּחַכְּתָא וּבְאַשְׁלָא תִּקְדַח לִישָׁנֵיהּ.
תמשוך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשונו – כי אתא רב דימי א״ר יוחנן עתיד גבריאל לעשות קניגיא עם לויתן שנאמר תמשוך לויתן בחכה וגו׳, ואלמלא הקב״ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר העושו יגיש חרבו, כי אתא רב דימי א״ר יוחנן בשעה שלויתן רעב פותח פיו ומוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבים שנאמר ירתיח כסיר מצולה, ואלמלא מכניס ראשו לגן עדן אין כל בריה יכולה לעמוד לפני ריחו שנאמר ים ישים כמרקחה, ובשעה שהוא צמא עושה תלמים תלמים בים שנאמר אחריו יאיר נתיב, א״ר אחא בר יעקב שמע מינה תהום אינו חוזר לאיתנו עד שבעים שנה שנאמר יחשוב תהום לשיבה, ואין שיבה פחות משבעים שנה.
והל תטיק אן תמד אלמלתוי בצנארה, או תחוי לסאנה בחבל.
תמשך, והאם תוכל למשוך לויתן בהכה או תכרוך לשונו בחבל. ומכאן ועד סוף המשא דבר בלויתן שהיא בעל חי ימי. וראוי היה פרק מא להתחיל מכאן. ותרגם לויתן ״מלתוי״ כמעט תרגום מלולי. וחכה הוא הוו הכפוף שבו צדים את הדגים. ופירש תשקיע–תכרוך, כי כאשר כורכים חבל על הדבר הרי הוא שקוע בתוך החבל.
(כה-כז) תמשך לויתן בחכה – כאשר תמצאנו בחכה ותשים אגמון באפו הידבר אליך תחנונים – כלומר: לא תוכל להתקרב אליו בכלי מצודה.⁠א
א. כאן מסתיים פירוש רש״י. בחלק מכתבי היד והדפוסים, הפירוש הושלם מפירושים אחרים.
(25) Can you pull the leviathan etc. When you pull him with a harpoon and insert a fishhook into his nose, will he offer much supplication to you? It means that you are unable to approach him with fishing implements.
תמשך לויתן בחכה – כלום אתה יכול למשוך לויתן בחכה, ולהשקיע חבל בתוך לשונו.
תמשך לויתן בחכה – אם תמשכהו ממקומו בחכה, באותו עניין שציידי דגים צדין את הדגים ושולין אותן בחכה מן המים.
ובחבל תשקיע לשונו – לשון כפול: ואם בחבל של חכה תשקיע לשונו להוציאו ממקומו.
...
or press down his tongue He repeats his words: Let the rope down (on his tongue) to draw him out of his place.
תמשוך לויתן – חסר ה״א התימה.
בחכה – ברשת.
תשקיע – קרוב מגזרת ותשקע האש (במדבר י״א:ב׳).
תמשך לויתן בחכה – כמו שתעשה לדג אחר.
תמשוך לויתן בחכה – הכל תימה.
תשקיע – כפי׳ תטביע מן ותשקע האש (במדבר י״א:ב׳).
תמשך אליו לויתן ובחבל אשר תשקיע בים תמשך לשונו.
תמשוך לויתן בחכה – שאלה ללעג, וכן יכרו עליו חברים (איוב מ׳:ל׳) כאשר יעשו בדגים האחרים.
ובחבל תשקיע לשונו – בחבל אשר תשקע בים תמשוך לשונו, כי תמשוך לויתן במשך לפניו כמשפט.
תשקיע – מן ככה תשקע בבל (ירמיהו נ״א:ס״ד).
ובחבל תשקיע לזונו – האם בחבל שתשקיע בים תוכל למשוך לויתן ולצוד אותו כשיסתבך החוח אשר בראש החבל בלשונו.
(כה-כו) תמשוך לויתן בחכה. וכן ה׳לויתן׳ אשר הוא בתכלית החוזק, שמתיו בים שלא יזיק הישוב, כי אמנם מרב חזקו אין דרך לכבשו ׳בחכה׳ ו׳חבל׳ ו׳קוצים׳1 ו׳אגמון׳ כשאר הדגים הניצודים:
1. ׳חוח׳ - וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ.
בחכה – הוא מכלי הצדיה כמו משליכי ביאור חכה (ישעיהו י״ט:ח׳).
תשקיע – ענין שימת הדבר בעומק כמו ככה תשקע בבל (ירמיהו נ״א:ס״ד).
תמשוך – כאלו אמר התמשוך ותחסר ה״א התימה בדבר המובן ובא עתה לספר מפלאות גבורת הלויתן ואמר לו וכי תמשוך את הלויתן מן המים בחכה כאשר ימשכו יתר הדגים.
ובחבל תשקיע לשונו – הוא הפוך וכאלו אמר וחבל תשקיע בלשונו וכן ותשם בפוך עיניה (מלכים ב ט׳:ל׳) ומשפטו ותשם פוך בעיניה ור״ל וכי תשים את החבל תוך עומק לשונו למשכו אחריך.
תמשוך – צווי.
חכה – בו צדים דגים הגדולים ישעיה י״ט, חבקוק א׳.
תשקיע – שתניח לשונו. כמו אז אשקיע מימיהם (יחזקאל ל״ב).
תמשוך – ולכן ראוי שתמשוך את הלויתן בחכה, שבה צדים את הדגים הגדולים, ותשקיע לשונו בחבל, שלא ישחית דגי הים והירדן:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כו) הֲתָשִׂ֣ים אַגְמֹ֣ן בְּאַפּ֑וֹ וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקֹּ֥ב לֶחֱיֽוֹ׃
Can you put a ring into his nose? Or bore his jaw through with a hook?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דִתְשַׁוֵי אוּנְקְלָא בִנְחִירֵיהּ וּבְסִלְוָא תִּנְקוֹב לִיסָתֵיהּ.
או תצייר פי אנפה אלברדי, או תת׳קב כ׳דה באלשוך.
התשים, או תשים באפו גמי או תנקוב לחיו בקוץ. דרך הערבים לנקוב אף הנאקות המרדניית ולהכניס גמי בתוך הנקב וקושרים בו חבל, וכאשר משתוללת מושכים מעט בחוט ונכנעת. ותרגם חיח ״שוך״ שהוא שם כללי לכל הקוצים, ועל מיני הקוצים שנזכרו במקרא ראה לעיל ל, ד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

אגמון – הוא כפוף, כמו: כיפה ואגמון (ישעיהו ט׳:י״ג), ועשוי של ברזל לצוד בו דגים.
התשיםא – אם תשים אגמון באפו להוציאו מן המים.
ובחוח – כלי של ציידי דגים.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״התשים״.
אגמון – הוא כפוף, כמו: כפה ואגמון (ישעיהו ט׳:י״ג), ועשוי של ברזל לצוד בו דגים.
התשים – אם תשים אגמון באפו להוציאו מן הים.
ובחוח – כלי של ציידי דגים.
תקוב – כמו תנקוב.
a fishhook Heb. התשים. It is bent, like (Isa. 9:13), "a large arch and a small arch (אגמן), and it is made of iron to catch fish with it.
Can you insert Will you insert a fishhook into his nose to take him out of the sea?
or...with a barb A fishermen's implement.
or pierce Heb. תִּקּב, like תִּנְקֹב.
אגמון – ידוע, כמו גומא (שמות ב׳:ג׳), כמו מנהג צדי הדגים.
אגמון – מן גֺמא.
התשים אגמון באפו – לתלותו בו כמנהג הדייגים.
ובחוח – כמו חכה.
תקוב לחיו – לתפשו בו.
אגמון – הוא החוח החד שצדין בו הדגים.
תקוב – תנקוב.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

אגמון – וחוח גם הם מכלי הצדיה האגמון הוא כעין מחט כפוף כגומא שע״פ המים.
התשים – וכי תשים אגמון באפו וכי תנקוב לחיו בחוח כדרך אשר יעשו ליתר הדגים לצודם כי לרב כחו לא יועיל תחבולה אף זרוע עם גבורה.
אגמון, חוח – חכה נעשה מאגם וגמא או מקוץ שבו צדים דגים קטנים.
התשים – לכן צריך חכה כי לא תוכל לצודו כמו שצדים את הדגים הקטנים ע״י אגמון וחוח, וכן א״א שתתנהג עמו כמו עם בע״ח הטובים והרכים בטבעם שייראו מגערתך ולא יעשו רעה, כי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כז) הֲיַרְבֶּ֣ה אֵ֭לֶיךָ תַּחֲנוּנִ֑יםאִם⁠־יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃
Will he make many supplications to you? Or will he speak soft words to you?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דְיִסְגֵי לְוָתָךְ בָּעוּתִין אִין יְמַלֵל לְוָתָךְ רַכִּיכָן.
חתי כאנה יכת׳ר אלתחנן אליך, או יכלמך בלין.
הירבה, עד שכאלו הוא מרבה אליך תחנונים או ידבר אליך רכות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

הירבה אליך תחנונים – פתרונו: כלום הואא צריך להרבות אליך תחנונים שלא תעליהו מתוך מימיו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״הוא״.
הירבה אליך תחנונים – אם ירבה לך תחנונים לבקשא על נפשו שתניחהו.
אם ידבר – כפל לשון.⁠ב
רכות – דברים רכות של תחנונים.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים: ויבקש.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים: מלה.
Will he offer much supplication to you Will he offer much supplication to you and beseech you to spare his life?
or will he speak This is a repetitious word.
soft words Words of supplication.
רכות – מלות רכות.
רכות – שם תאר לאמרים החסדים.
הירבה אליך תחנונים – שתניחהו ולא תמשכהו.
הירבה1 אליך תחנונים. גם אם היה בעל דברים, לא היה מתחנן אליך כלל מיראתך:
1. ק׳: הידבר.
הירבה – וכי ירבה לך תחנונים ודברים רכים בכדי לעזבו לנפשו וכאומר הלא א״א לצודו ואיך יחנן אליך לעזבו.
(כז-כט) הירבה אליך תחנונים – ולכן לא תוכל להתנהג עמו כמו עם בע״ח שיוכל האדם להכניעם תחת רשותו שיעבדו עבודתו כמו הסוס והפרד, כי היכרת ברית עמך, וכן לא תוכל להתנהג עמו כמו עם בע״ח שצדים אותם ומראים אותם למשחק, כי התשחק בו כצפור, ולכן אין לו תקנה אלא סכין, וראוי כי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כח) הֲיִכְרֹ֣ת בְּרִ֣ית עִמָּ֑ךְ תִּ֝קָּחֶ֗נּוּ לְעֶ֣בֶד עוֹלָֽם׃
Will he make a covenant with you, that you should take him for a servant forever?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דְיִגְזוֹר קְיָם עִמָךְ תְּזַבְּנִנֵיהּ לַעֲבַד פְּלַח לַעֲלַם.
וכאנה יעאהד מעך עהדא, או תאכ׳ד׳ה עבדא ללדהר.
היכרת, וכאלו הוא כורת עמך ברית או תקחנו עבד לעולם.
היכרות ברית עמך – שיהא נשמע לך, או מכוחך תקחנו לעבד עולם.
היכרות – אם יכרות ברית עמך לעובדך שתקחנו להיות לך עבד עולם.
Will he make a covenant with you Will he make a covenant to serve you, that you will take him as a lifelong slave?
היכרות ברית. וכן לא תוכל לכרות ׳ברית׳ עמו שיעבדך כמו הסוס והפרד המשרתים אותך גם שהם חזקים ממך, לא תשיג זה ממנו:
היכרות – וכי יכרות עמך ברית שתקחנו לעבד עולם ותשלחו בברית זה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כז]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כט) הַֽתְשַׂחֶק⁠־בּ֭וֹ כַּצִּפּ֑וֹרוְ֝תִקְשְׁרֶ֗נּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃
Will you play with him as with a bird? Or will you bind him for your maidens?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דְתַגְחֵךְ בֵּיהּ הֵיךְ צִפְּרָא וְתִקְטוֹרִנֵיהּ לְטַלְיָתָךְ.
או כאנך תלעב בה כעצפור, או פי מיקאט אן תעקדה לצביאנך.
התשחק, או כאלו אתה משחק בי כצפור או בחבל תקשרנו לנעריך.
ואמרו התשחק בו, רומז כי שעור הנברא העצים הזה לפני ה׳ כצפור הקטן שמשחקים בו הנערים.
וקולה התשחק בו, יומי אלי אן מקדאר הד׳א אלכ׳לק אלעט׳ים ענד אללה כאלטאיר אלצגיר אלד׳י ילעב בה אלצביאן.
התשחק בו – אם תשחק בו ותטייל בו כאילו הוא ציפור קטן, כשם שאני מטייל בו. כדכתיב: לויתן זה יצרתה לשחק בו (תהלים ק״ד:כ״ו).
ואם תקשרינו לצורך נעריך – שישחקו בו נעריך הקטנים.
התשחק – אם תשחק ותטייל בו כאילו הוא צפור קטן.
ואם תקשרנו – לצוארי נעריך הקטנים שישחקו ויטיילו בו כעניין צפרים קטנים שנותנין לתינוקות לפייסן.⁠א
א. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים: לטייל ולפייסו.
Will you play Will you play and stroll with him as though he were a small bird,
and will you tie him to the necks of (other editions: for the sake of) your young lads, that they should stroll with him as with small birds that they give children to stroll and to placate him?
התשחק בו כצפור – אמרו כי צפור קטן יש בכרכי הים שכן דרכו יכנס בים ויבא בפי לויתן ויכנס במעיו ויוציא משם אבן יקרה אחת או שתיים ויבלעם ויצא ולא ירגיש בו לויתן לאחר שיצא ליבשה. יש בני ציידים שמכירין אותו צפור וירדפוהו ממקום למקום וישימו לו פחים וילכדוהו בתחבולותם ומוציאים מבטנו האבנים היקרות וימכרו בדמים יקרים על כן אמר התשחק בו כצפור כמו שמשחק הצפור הידוע ומאשר יוציא ממעיו תקשר ממנו עדיים וקשורים לנערותיך.
התשחק בו כצפור – אומרים כי יש צפור שדרכו להיכנס בים, וכאשר יפתח לויתן יכנס לבטנו ויקח משם מרגלית וילך לדרכו. ובאותו האי יש בני אדם מכירים אותו הצפור ורודפים אחריו ותופשים אותו ומוצאיםא אותה בבטנו. וזהו שאמר: התשחק בו כמו שמשחק בו אותו צפור הידוע, ותעשה מאשר תוציא מבטנו קשורים לנערותיך.
א. כן כנראה צ״ל. בכ״י פרמא 2958: ״ומוציאים״.
התשחק בו כציפור. לא תוכל ליהנות ממנו אפילו לשחק בו:
התשחק בו – הה״א במאריך במדוייקים וכן הוא לב״א והשי״ן בפפתח בכל הספרים וכן צ״ל בחילופים.
התשחק – וכי תלעיג בו כאשר תלעיג בצפור אשר תתן לפניו גרעיני תבואה אל הפח והוא יורד בה לאכול ונלכד שם וזהו השחוק שעם הצפור אשר ירמהו לרדת אל הפח ואמר וכי גם את הלויתן תוכל לצוד בתחבולה כזאת.
ותקשרנו – וכי תקשור אותו לבל יברח ותמסור אותו לנערותיך לשחק בו כאשר יעשו בצפור קטן.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כז]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ל) יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑יםיֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃
Will the bands of fishermen make a banquet of him? Will they part him among the merchants?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יַעְבְּדוּן עֲלוֹי חַכִּימַיָא שֵׁירוּתָא יְפַלְגוּנֵיהּ בֵּין תַּגְרַיָא.

רמז תתקכז

יכרו עליו חברים – אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן עתיד הקב״ה לעשות סעודה לצדיקים מבשר לויתן שנאמר יכרו עליו חברים, ואין כירה אלא סעודה שנאמר ויכרה להם כרה גדולה, ואין חברים אלא תלמידי חכמים שנאמר היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך, והשאר חולקין ועושין אותו סחורה בשוקי ירושלים שנאמר יחצוהו בין כנענים, ואין כנען אלא תגר שנאמר כנען בידו מאזני מרמה, ואי תימא מהכא אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ.
דבר אחר: יכרו עליו חברים – חבורות חבורות, יש בעלי מקרא, יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, יש בעלי מצות, יש בעלי מעשים טובים, כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה, ושמא תאמר יש ביניהם מריבה, ת״ל יחצוהו בין כנענים אל תהי קורא בין אלא כבין כנענים אלו הפרגמטוטין כשם שפרגמטוטין הללו כשיש להם אבן טובה בשותפות הם מוכרים אותה בדמים וכשהם באים לחלוק דמיה אינם עושים מריבה אלא כל אחד ואחד בא ונוטל חלקו לפי דמים שנתן, כך לעתיד לבא אין ביניהם מריבה אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו לכך נאמר יחצוהו בין כנענים אלו פרגמטוטין דכתיב אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ.
חתי יתולם עליה אלאצחאב, ויקסמוה בין אלתג׳אר.
יכרו, כדי שיסעדו עליו הרעים ויחלקוהו בין הסוחרים. תרגם יכרו ״ולימה״ והיא סעודת משתה גדולה, כמו ויכרה להם כרה גדולה, מלכים ב ו כג. וראה לעיל ו כז. וחברים–רעים, כאלו הבית נקודה צירי.
כנענים, סוחרים, ממה שנאמר כנעניה נכבדי ארץ1.
כנענים, תג׳אר, מן קולה כנעניה נכבדי ארץ.
יכרו עליו חברים – כלום יכרו ויחכימו עליו חברים ומכשפים לצוד אותו ולהוציאו מן הים על ידי מכשפות שיחצוהו ויחלקוהו בין תגרים, למוכרו, כשם שעושין ציידי הים שצדין דגים הגדולים בחכמתם, ובאין תגרין וקונין ממנו.
יכרו – לשון כורה שוחה (ירמיהו י״ח:כ׳).
חברים – כמו: וחובר חבר (דברים י״ח:י״א).
כנענים – תגרים.
יכרו עליו חברים – אם יכרו ויחכימו עליו חבַּרים ומכשפים לצוד אותו להוציאו מן הים על ידי מכשפות, שיחצוהו ויחלקוהו בין תגרים למוכרו, כעניין שעושין ציידי הים שצדין דגים גדולים בחכמתם ובאין תגרין וקונין ממנו.⁠א
יכרו – לשון: כורה שחת בו יפולב (משלי כ״ו:כ״ז).
חברים – כמו:⁠ג וחובר חבר (דברים י״ח:י״א).
כנענים – תגרים.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים: מהם.
ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 3204, לונדון 1861, וכן בכ״י ברלין 1221 אך שם כתוב ״וכורה״. בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5 (אולי בהשפעת ירמיהו י״ח:כ׳): לשון כורה שוחה. בכ״י פריס 154, קמברידג׳: כמו וכורה שוחה בו יפול.
ג. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים: לשון.
Will charmers dig pits for him Will charmers and sorcerers dig pits to hunt him? To take him out of the sea by means of sorcery [so] that they can divide him and share him among the merchants, as the sea fishermen do? That is, they catch large fish with their cunning, and the merchants come and purchase from them.
dig pits Heb. יכרו, an expression of (Jer. 18:22), digging a pit (כורה שוחה).
charmers Heb. חַבָרִים, an expression of (Deut. 18:11), "a charmer (וְחבֵר חָבֶר).⁠"
כנענים Merchants.
יכרו – היכרו עליו חברים – מגזרת ויכרה להם (מלכים ב ו׳:כ״ג), כטעם סעודה, והטעם חברי גנביםא שיתחברו.
כנענים – סוחרים.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״חברים״.
יכרו עליו חברים – מן ויכרה להם כרה גדולה (מלכים ב ו׳:כ״ג).
חברים – לשון חבור. ובתמיהה אומר יתקבצו עליו בני אדם ויעשו להם סעודה ויזדמנו לצוד אותו כמו שעושים לדגים הגדולים אחרים.
כנענים – סוחרים.
או יכרו עליו חברים – שיתחברו חבורות לצוד אוא יחצוהו בין כנענים.
א. בכ״י פרמא 2958 נכפל כאן: ״או״.
יכרו – מן ויכרה להם כֵּרָה (מלכים ב ו׳:כ״ג) כטעם אכילה.
חַבָּרִים – כמו חברים או מו חבורה תחת חבורה (שמות כ״א:כ״ה).
כנענים – סוחרים.
יכרו עליו המתחברים למשכו
או חברים החושבים לעשות לו חבורות וחברים שם תואר.
יכרו – יסעדו מגזרת כרה גדולה.
חברים – הם הסוחרים המתחברים ביחד.
יחצוהו – יקחוהו.
כנענים – סוחרים.
יכרו עליו חַבָּרִים. ׳יכרו׳ מגזרת ׳כורה רעה׳1 - מעמיק לחשוב. אמר, האמנם יעמיקו לחשוב עליו חוברי חבר לאסרו בכשפיהם כמו שעושים לנחשים ולשאר החיות באופן שבזה יכבשוהו, ובכן יחצוהו בין כנענים – תגרים:
1. וכן לעיל (יט ג) ׳תהכרו לי. תעשו שיהיה לבי כורה רעה על דבריכם נגדי׳. והוא ע״פ לשה״כ במשלי (טז כז), ׳בלבו חורש הרע׳ (רש״י שם), ׳יעמיק במחשבתו ויוסיף בה, ״כרה״ חופר ומעמיק במחשבתו׳ (רבינו יונה שם), דרכו לחפור ולחפש תחבולות לעשות רעה לבני אדם (מצודות שם). ד״ר: ׳כורה ועם׳.
יכרו – ענין סעודה כמו כרה גדולה (מלכים ב ו׳:כ״ג).
חברים – בעלי הקסמים כמו וחובר חבר (דברים י״ח:י״א).
יחצוהו – ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות (דניאל י״א:ד׳).
כנענים – סוחרים כמו כנענים נכבדי ארץ (ישעיהו כ״ג:ח׳).
יכרו – וכי חוברי חבר יצדוהו בקסמים שבידם ויכרו ממנו כרה גדולה וסעודה חשובה או האם יחצוהו לחלקים בין הסוחרים אשר יקנוהו מידם.
יכרו – כמו ויעש להם כרה גדולה.
חברים – בני החבורה, כנענים הם הסוחרים הקטנים (ישעיהו כ״ג).
יכרו עליו חברים – שיתחברו עליו חבורות חבורות לאכל מבשרו, וגם יחצוהו בין כנענים הסוחרים הקטנים למכור את בשרו למסחר:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לא) הַֽתְמַלֵּ֣אא בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃
Can you fill his skin with barbed irons? Or his head with fish-spears?
א. הַֽתְמַלֵּ֣א א=הַֽתֲמַלֵּ֣א (חטף)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דִתְמַלֵא בִמְטַלַלְתָּא מַשְׁכֵיהּ וּבִגְנוּנָא דְנוּנַיָא רֵישֵׁיהּ.
התמלא בשכות עורו – אמר רבה בר בר חנה עתיד הקב״ה לעשות סוכה לצדיקים לע״ל (כתוב בישעיה רמז תק״ג). אמר ר׳ לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הקב״ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא שנאמר התמלא בשכות עורו וגו׳, את מוצא בשעה שבאו יסורין על איוב היה עומד וקורא תגר אחר מדת הדין שנאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו אדעה מלים יענני, אמר לו הקב״ה איוב מה אתה עומד ואומר מי יתן ידעתי ואמצאהו הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא אם חסר אני מטלית אחת ממנו יש לך למלאת שנאמר התמלא בשכות עורו, וא״ת עורו של לויתן אינו דבר משובח, א״ר פנחס הכהן בר חייא ור׳ ירמיה בש״ר שמואל בר רב יצחק פספסי הרוחות שלו מכהות גלגל חמה שנאמר האומר לחרס ולא יזרח. ירפד חרוץ עלי טיט, אין לך מזוהם של דג אלא מקום רפידתו, ומקום רפידתו של לויתן יפה של זהב לכך נאמר ירפד חרוץ עלי טיט. ד״א האומר לחרס ולא יזרח מקום רפידתו חרוץ הוא זהב שנאמר ירפד חרוץ עלי טיט. גאוה אפיקי מגנים אלו קשקשים שלו. סגור חותם צר ר׳ אבא בר כהנא ורבותינו שבדרום, אחד מהן אומר סוגר כל חותמות הצרכים וחבריו אומרים סוגר כל חותמות המצרפים.
דבר אחר א״ר ברכיה הכהן אמר הקב״ה סגרתי עליו וחתמתי עליו והצרתי עליו. ד״א גאוה אפיקי מגנים שיש לו גאוה של מעלה והקב״ה אומר למלאכי השרת רדו ועשו עמו מלחמה, מיד יורדים ועושים עמו מלחמה ולויתן תולה פניו ומלאכי השרת רואים אותו ומתבהלים מיראתו ובורחים שנאמר משאתו יגורו אלים, ואין אלים אלא מלאכי השרת שנאמר כי מי בשחק יערוך לה׳ ידמה לה׳ בבני אלים. משברים יתחטאו מהו משברים יתחטאו לומר לך כשהוא מבקש לאכול הוא מקיש בזנבו ועושה שבר בים והדגים מתכוונים ובאים שם והוא אוכל, ואין יתחטאו אלא כוונה כמה דאת אמר קולע באבן אל השערה ולא יחטיא, והקב״ה אומר למלאכים טולו חרבות ורדו עליו, מיד נוטלים חרבות ונותנים עליו ולא איכפת ליה שנאמר ישיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה, כשם שהחנית הזו בורח מן השריון כך היא בורחת מעורו של לויתן, והברזל חשוב לו כתבן שנאמר יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה, והם נוטלים עליו קשתות ומורים עליו חצים ולא איכפת לו שנאמר לא יבריחנו בן קשת. והם נוטלים אבני קלע וזורקים עליו והוא סבור שהוא קש, שנאמר לקש נהפכו לו אבני קלע כקש נחשבו תותח, וכתיב ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה, כמעשה בשמים ישים ים, כמה דאת אמר רוקח מרקחת מעשה רוקח, אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה, לפי שהוא יושב על תהום סבור ששם הוא יושב מה הקב״ה עושה מביא בהמות ולויתן והם עושים מלחמה זה עם זה דכתיב אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם, ואין רוח אלא מלאכי השרת שנקראו רוחות שנאמר עושה מלאכיו רוחות, מיד בהמות ולויתן מתדבקים זה עם זה שנאמר איש באחיהו ידובקו ומשהם מדבקים זה בזה אינם (מתנפשין) [מתפרשין] זה מזה שנאמר יתלכדו ולא יתפרדו, מה הקב״ה עושה רומז ללויתן והוא מכה את בהמות בסנפיריו ושוחטו ורומז לבהמות והוא מכה את לויתן בזנבו וממיתו מיד מה הקב״ה עושה נוטל עורו של לויתן ועושה סוכה לצדיקים דכתיב התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו. ר׳ נחמן ור׳ הונא ור׳ לוי בר שלום אחד מהם אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות יבא ויטול ויאכל מראשו וטעמו כטעם ראש של דג שבים טבריא, וחברו אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות רגליות יבא ויאכל מראשו וטעמו כטעם הדג שבים הגדול. מיד הם באים וכרים עליו שנאמר יכרו עליו חברים מי שחבר עצמו במצות.
והל תכמל פי אלט׳לאל ג׳לדה, חתי יט׳לל ראסה אלסמך.
התמלא, והאם תמלא בסכוך את עורו כדי שיצל ראשו על הדגים. תרגם תמלא ״תכמל״ כמו שתרגם ומלאת יד אהרן, שמות כט ט. וענינו האם תשלים את הסוכה בעורו כדי שיהא ראשו צל על הדגים, והכוונה האם תוכל למשול בו לעשות בו כרצונך.
ויהיה ובצלצל כפול כמו חלקות1 וחלקלקות2.
1. כגון תהלים יב ג.
2. שם לה ו.
ויכון ובצלצל, מתראדף מת׳ל חלקות וחלקלקות.
התמלא בסכותא עורו – פתרונו: התמלא ביתך בעורו, המסכך את בשרו.
ובצלצל דגים ראשו – או כלום אתה יכול לצוד את ראשו במצודות דגים, זהו פשוטו. ומדרשו ידוע.
צלצל דגים – אחד מכלי אומנות שהדייגים מכין אותם בהם את הדגים, והורגין אותם בתוך המים.
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״בשכות״.
התמלא בסוכתא עורו – אם תמלאב ותעשה סוכות מכל עורו.
התמלא – שִיאַשְוִירָש בלעז.
ובצלצל דגים ראשו – כפל לשון: ואם תעשה מראשו צלצל סוכת דגים. לסוכה העשוייה ממנוג קורא אותהד צלצל של דגים לפי שעשוייה ממנו.
צלצל – אוֹנְבְרְדֵֿיץ בלע״ז, {לשון צל הוא}.⁠ה והוא מתיבות כפולות, כמו: ירקרק (ויקרא י״ג:מ״ט), אדמדם (ויקרא י״ג:מ״ט), פתלתל (דברים ל״ב:ה׳), קעקע (ויקרא י״ט:כ״ח).
ו[התמלא – התוכל לעשות סוכה בים שקורין גורט, שתכסה על כל גופו לתפש בה, או אפילו צלצל קטן שעושין לתפוס דגים בהכנסת ראש, לצוד ראשו.
סוכה – הוא הגדול לכסות כל גוף הדג, וצלצל – להכניס הראש.
עורו – קרוי כל הגוף, כמו: יאכל בדי עורו (איוב י״ח:י״ג), וכן: כותנות עור וילבישם (בראשית ג׳:כ״א) – כתנות להלביש כל הגוף.]
א. כן בכ״י לוצקי 778, מינכן 5, וכן בכמה כ״י של המקרא. בכ״י קזנטה 2752: ״בסוכות״. בנוסח שלנו: בשכות.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים נוספה כאן מלת: תאותך.
ג. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5. ברש״י בדפוסים: מראשו.
ד. כן בכ״י מינכן 5, קזנטה 2752, וברש״י בדפוסים. בכ״י לוצקי 778: אותו.
ה. כן ברש״י בדפוסים. בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5 חסר: לשון צל הוא.
ו. הביאורים בסוגריים המרובעים מופיעים בכ״י המבורג 32 עם הכותרת: ״...פר״ת. ורשב״ם אחיו פי׳⁠ ⁠⁠״.
Will you fulfill Will you fulfill your desire and make tents of his skin?
התמלא – שִיאַשְוִירָש in Old French.
or a shade of fishes of his head Will you make from his head a shade of fish? This is a repetitious expression. a shade Heb. צִלְצַל, a tent of fish. A tent made from his head is called a shade of fish because it is made from him.
צִלְצַל is ombre in French. It is an expression of shadow, and that is one of the double words, like: green (ירקרק), red (אדמדם) [both in Lev. 13:49], twisted (פתלתל) [Deut. 32:5], tattoo (קעקע) [Lev. 19:28].
{See Hebrew text.}
בסוכותא – כמו: לשכים בעיניכם (במדבר ל״ג:נ״ה). והטעם התמלא עורו בשכים עד שתקחנו.
ובצלצל דגים – אין לו חבר. והטעם: שיש כדמות חוח בעצמות הדג, בו יתפשו הדגים שיקוב בו הראש.
א. כן בכ״י פרמא 2395, וכן בהרבה כ״י של המקרא.
התמלא בשכות עורו – יש מפרשים: התמלא – מלשון יתמוללו (תהלים נ״ח:ח׳), בחלוף אל״ף בלמ״ד. בשוכות – לשון שכים (במדבר ל״ג:נ״ה).
ואני אומר: התמלא בשכות – כמו בשכים וצנינים. עורו – כדי למשכו ליבשה או היה מושך ראשו בצלצל כמו שמושכין דג אחר.
בצלצל – הוא עץ ארוך.
בראשו – חדודי ברזל.
או תמלא עורו בחחים וסכות למשכו ביבשה כמו לדג אחר.
בשכות – יש אומ׳ מן לשכים.
ובצלצל – יש אומ׳ כמו חוח
והנכון להיות הצד״י תחת סמ״ך מן על סלסלות (ירמיהו ו׳:ט׳) וכן עלץ לבי (שמואל א ב׳:א׳), יעלס, נתעלסה באהבים
או מן צללים והוא הקרוב.
בשֻכות – יש אומ׳ מן שכים שיהיה עורו מלא מהם.
[ובצלצל] – ובסל דגים תשים ראשו;
או, בצל שיושמו שם הדגים כמו סוכה יושם ראשו.
התמלא בשכות עורו – ותוליכנו בידך או תשים ראשו בסל, והסמ״ך נחלפת בצדי״ק, כמו במלת שחוק, שיתחלפו שי״ן בצדי״ק, וכן השי״ן והסמ״ך במלת סערה, ושערה, וזולתו, ונכפל וכן כבוצר על סלסלות (ירמיהו ו׳:ט׳).
והתרגום אמר: האיפשר דתמלא במטללתא במשכיה ובגנונא דנוניא רישיה. פתר סוכות, מן וסוכה תהיה לצל יומם (ישעיהו ד׳:ו׳), וצלצל מלשון צל, יאמר אם תמלא הסוכות אשר עושין הדייגים בשפת הנהרות מעורו.
צלצל דגים – כפול ענין הצל שעושין ליצוד הדגים על כן יקרא צלצל דגים, או ישימו שם הדגים הנצודים שלא יזרח עליהם השמש ויבאשו.
התמלא – התכרות.
בשכות – הוא החרב שכורתין בו עורות הדגים הגדולים.
ובצלצל – הוא החרב שכורתים בו ראשי הדגים הגדולים.
התמלא בשוכות עורו. האמנם תוכל לשים מכשולות של ׳סוכות׳ וקוצים וצלצל דגים סביביו באופן שתכשילהו בהם ותנקוב בהם ׳עורו׳ ותסכסך ׳ראשו׳ כמו שתעשה בשאר הדגים:
התמלא – ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ׳:ו׳).
בשכות – מלשון סכין ועם היא בשי״ן וכן ושמת שכין בלועיך (משלי כ״ג:ב׳).
ובצלצל – הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת (שמות ט״ו:י׳) שר״ל נשקעו בעומק.
התמלא – ואף אם תצודו וכי תכרות בסכינים את עורו להפשיטו מעליו הלא עורו קשה עד מאד ואין לחתכו בסכין.
ובצלצל – וכי תשקיע את ראשו בכלי העשוי להשקיע בו ראש הדג ולצודו בזה.
התמלא – תמלול, כמו בלא יומו תמלא (למעלה טו) והא׳ בא תחת הכפל כמ״ש המדקדקים.
בשכות – מענין ושמת שכין בלועך, והם שני משקלים.
בצלצל – הקופיץ שכורתים בו ראשי הדגים הגדולים כ״פ הרלב״ג.
התמלא – וכי תוכל למלול ולהכרית ראשו בסוכות, שהם הסכינין הגדולים שכורתין בהם את הדגים, או התכרות ראשו בצלצל דגים, הוא קופיץ גדול שקוצצים בו ראשי הדגים הגדולים, ר״ל שא״א שתכניעו בשום כלי משחית, ומ״מ אני אומר לך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לב) שִׂים⁠־עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל⁠־תּוֹסַֽף׃
Lay your hand upon him; you will no longer remember the battle.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שַׁוֵי עֲלוֹי אַיְדָךְ אִדְכַּר קְרָב לָא תוֹסִיף.
פאנך אן ציירת עליה כפיך, לם תעוד אן תד׳כר אלחרב בפאך.
שים, כי אם תשים עליו כפך לא תוסיף עוד להזכיר המלחמה בפיך. איני יודע אם הכוונה אם תגע בי תירא ותפחד ממנו עד שלא תזכיר עוד בפיך האפשרות להלחם בו. או שהכוונה שהוא ישתלט על הנלחם בו ויעדירהו מן החיים.
שים עליו כפך זכור מלחמה אל תוסף – פתרונו: אין צריך לומר שתתגר בו מלחמה ותצודנו, שאותה שעה תמות. דבר זה אי איפשר אלא אפילו אם אתה משים עליו כפך לא תוסיף לזכור עוד מלחמה אחרת שאותה שעה תמות.
שים עליו כפך – התגבר לערוך לפניו שתשים עליו כפך להכותו.
זכור מלחמה – זכור גבורתך להלחם בו במלחמה ואל תניח.
אל תוסף – כמו: אל תוסיף,⁠א וסמ״ך נפתחת מפני סוף פסוק, כמו: ותותַר (רות ב׳:י״ד), וכן הרבה כמותו.
אל תוסף – מן יסף, כמו: ולא יסף עוד לדעתה (בראשית ל״ח:כ״ו), ולעז שלו: נואטְיְירְקרְיירָא.
ב[כפך – אכפך, כמו: ואכפי עליך (איוב ל״ג:ז׳), כמו: אזרוע – זרוע.]
א. כן בכ״י לוצקי 778, קזנטה 2752, מינכן 5, וטיקן 94.
ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י המבורג 32 עם הכותרת: ״ורש״ם א׳⁠ ⁠⁠״.
Put your hand over him Strengthen yourself to wage battle against him, that you will put your hand over him to strike him.
remember the battle, do not stop And do not stop. Remember your might to wage war against him.
אַל-תּוֹסַף is similar to אל תוסיף, the "sammech" is vowelized with a "pattah" because of the pause accent, as in (Gen. 49:4), "You shall not gain superiority (תּוֹתַר) "; (Ruth 2:14), "and she left over (וַתּתַר),⁠" and many like it.
and do not [rest] תּוֹסַף is derived from יסף, like (Gen.38:26), "and he did not cease (יָסַף) being intimate with her" (regrettera in French), will regret.
{See Hebrew text.}
שים עליו כפך – אם תוכל. ואלו עשית זה לאא תוסיף להלחם בו כי לא תחיה.
א. כן בכ״י פריס 334. בכ״י פרמא 2395, לונדון 24896 חסר: ״לא״.
שים עליו כפיך – אם היית משים כפיך עליו לא הייתה זוכר מלחמה עוד כל ימיך.
שים עליו כפיך – אם היית משים ידך עליו, לזכור מלחמה אחרת לא היית מוסיף לעולם.
שים עליו כפך – אם יכולת בך ואם זכרת להלחם בו אל תוסף לזכור עוד.
שים עליו כפיך – אם תוכל, כי לא תוכל עוד להלחם, כי לא תחיה אם תקרב אליו.
שים1 עליו כפיך. כמו ׳וכף ישימו לפיהם׳ (לעיל), כלומר שים יד על פה וחשוב, ובזה2 זכור מלחמה - צא וחשוב בענין המלחמה ותחבולותיה, ותמצא שאין שום תחבולה שתועיל נגדו: אל תוסף. ולא תוסיף לעשות יותר מזה ולנסות, כי תיגע לריק:
1. ק׳: שית.
2. ק׳. ד״ר: בזה.
אל תוסף – בפתח כמו ותאכל ותשבע ותתר רות ב׳ מכלול דף קכ״ז.
שים עליו כפיך – בחון נא ושים עליו כפיך לאחוז בו והן ידעתי כי לא תוסף עוד לזכור מלחמה למולו כי מה מאד ירעיש למולך ותרעד ממנו והוא ענין מליצה.
זכור – מקור, ופי׳ אל תוסף לזכור מלחמה לכן בא פת״ח בהפסק, כי ההפסק הוא במלת מלחמה.
שים עליו כפך – אחר שנתתי לך הכח שיש לאל, די בשתשים עליו כפיך שבזה ישוב אל האפס, ואל תוסף זכר מלחמה, לא תזכור כלל שתצטרך להלחם אתו בדרך מלחמה (שבדרך זה א״א שתנצחנו), כי רק ע״י שימת כפים יתבטל ממציאותו, ומפרש.
Job had asserted that there is no place for such malevolent beings in creation. So God now challenges him to use the power he has been given over creation to make an end to the Leviathan once and for all. He only has to touch him and he will be gone, and the battle will be over.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144