Devarim 24 – דברים כד‏ – Mikraot Gedolot

להניח עוללות בכרם – בה״ג מניין המצוות מצוות עשה ס״א. מפסוקים אחרים – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה קכ״ג, סמ״ג מצוות עשה קנ״ט, ספר החינוך ר״כ

שלא לבצור עוללות הכרם – בה״ג מניין המצוות מצוות לא תעשה רמ״ג, יראים קכ״א. מפסוקים אחרים – רמב״ם ספר המצוות מצוות לא תעשה רי״ב, סמ״ג מצוות לא תעשה רפ״ז, ספר החינוך רכ״א

[פיסקא רפה]

כי תבצר כרמך – מיכן היה רבי אליעזר אומר כרם שכולו עוללות לבעל הבית רבי עקיבה אומר לעניים.

לא תעולל – איזו היא עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף יש לה כתף ואין לה נטף יש לה נטף ואין לה כתף הרי היא של בעל הבית ואם לאו הרי הם של עניים.

אחריך – מלמד שיש לו שכחה.

אחריך – מלמד שיש לו פיאה מיכן אמרו איזו היא שכחה בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה, ברגליות משיעבור הימנה.

גר יתום – נאמר כאן גר ויתום ונאמר להלן גר ויתום מה גר ויתום האמור להלן בעושה סאתים אף גר ויתום האמור כאן בעושה סאתים.

סליק פיסקא

[Piska 285]

"When you cut your vineyard, do not glean it after you": From here R. Eliezer ruled: A vineyard which is all oleloth (gleanings) belongs to the owner. R. Akiva says: It belongs to the poor, it being written (Vayikra 19:10) "And you shall not glean your vineyard.⁠"

"do not glean it": Which are "gleanings"? Those which have neither "arm" nor "dripping.⁠" If they have "arm" but not "dripping" or "dripping,⁠" but not "arm,⁠" they belong to the owner; if not, they belong to the poor. ("do not glean it) after you": whence we derive that they are subject to shikchah.

"after you": whence we derive that they are subject to peah. From here they ruled: What is shikchah in an arbor? All that he cannot stretch out his hand for and take. And in runners (grapes growing in a row on isolated vines), whatever he passes by.

"to the stranger, to the orphan, and to the widow shall it be": It is written here "stranger,⁠" "orphan,⁠" and elsewhere (Ibid. 19) "stranger,⁠" "orphan.⁠" Just as there (it is shikchah) only when it contains less than two sa'ah, so, here.

[End of Piska]

כי תבצר כרמך לא תעו׳ מיכן היה ר׳ אליעזר אומ׳ כרם שכולו עוללות לבעל הבית ר׳ עקיבה אומ׳ לעניים אמ׳ ר׳ אליעזר כי תבצר לא תעולל אם אין בציר מנין עוללות אמר ר׳ עקיבה וכרמך לא תעולל אפלו כולו עוללות אם כן למה נאמר כי תבצר לא תעולל אין לעניים בעוללות קודם לבציר:

אחריך זו שכחה מלמד שיש לו שכחה ופיאה מיכן אמ׳ איזו היא שכחה בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה וברגליות משיעבור הימנה:

לגר לית׳ ולאלמ׳ יה׳ מצות עשה:

אֲרֵי תִקְטוֹף כַּרְמָךְ לָא תְעָלֵיל בָּתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יְהֵי.

When you are gathering your vineyard, you shalt not glean the grapes that are left behind you; let them be for the stranger, the orphan, and the widow;

ארום תקטפון כרמיכון לא תבערון עוללה מן בתריכון לגיוריה^א וליתמיה ולארמלתה יהווי^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עוללה מן בתריכון לגיוריה״) גם נוסח חילופי: ״טוטלוותהון מן בתריכון לג׳⁠ ⁠⁠״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יהווי״) גם נוסח חילופי: ״יהוון״.

{ארום תקטפון כרמיכון לא תעליל מן בתריכון לגיורא ליתמא לארמלא יהוון.}⁠^א

א. הושמט בכ״י לונדון.

When you gather in your vineyard, you shall not glean the branches after you; they shall be for the stranger, the orphan, and widow.

ארום תקטפון כרמיכון לא תבערו טוטלותהון מבתר כן לגיורא ליתמא ולארמלתא יהוון.

When you gather your vines, search not their branches afterwards; let them be for the stranger and the widow.

כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ – מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֶּרֶם שֶׁכֻּלוֹ עוֹלֵלוֹת לְבַעַל הַבַּיִת. רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר: לַעֲנִיִּים. לֹא תְּעוֹלֵל, אֵיזֶהוּ עוֹלֵלוֹת, כָּל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לוֹ כָּתֵף וְאֵין לוֹ נָטֵף, נָטֵף וְאֵין לוֹ כָּתֵף הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לַאו הֲרֵי הֵן שֶׁל עֲנִיִּים. אַחֲרֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחָה. [אַחֲרֶיךָ], מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאָה, מִכָּאן אָמְרוּ אֵיזֶהוּ הִיא שִׁכְחָה, בְּעָרִיס כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטְּלָהּ. וּבְרָגְלִיּוֹת, מִשֶּׁיַּעֲבֹר הֵימֶנָּה. לַגֵּר לַיָּתוֹם, נֶאֱמַר כָּאן גֵּר וְיָתוֹם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן גֵּר וְיָתוֹם מַה גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר לְהַלָּן בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם, אַף גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר כָּאן בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם.

ואד׳א קטפת כרמך פלא תמש בעד ד׳לך בל יכון ללגריב ואליתים ואלארמלהֵ

כאשר תבצור את כרמך, אל תחפש את השאריות¹ אחר כך, אלא יהיה לגר וליתום ולאלמנה.

1. רס״ג מתרגם ״לא תעולל״ - לא תמש, מהשורש מ.ש.ש בערבית, שבהקשר זה משמעותו לחפש או לאסוף שאריות.

לא תעולל^א אחריך – ^במצאת בה עוללת לא תקחנה.

ואיזו היא עוללות: כל שאין לה לא כתף ולא נטף. יש לה אחד מהם הרי היא לבעל הבית. וראיתי בתלמוד ירושלמי (ירושלמי פאה ז׳:ג׳) איזוהי כתף – פתיגין^ג זה על גבי זה, נטף – אילו התלויות בשדרה ויורדות.

א. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״תעלל״.

ב. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בדפוסים מאוחרים נוסף כאן: ״אם״.

ג. כן בכ״י לייפציג 1, והשוו פסקי תוספות תענית ו׳. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״פסיגין״.

לא תעולל [WHEN YOU GATHEREST THE GRAPES OF YOUR VINEYARD] YOU SHALL NOT GLEAN IT – i.e., if you find tender grapes in it, you shall not take them away.

And what are עוללות? Clusters which have neither כתף, "arms" nor נטף "drippings" If, however, they have one of these, then it belongs to the owner of the vineyard (not to the poor) (Mishnah Peah 7:4). (Cf. Rashi on Vayikra 19:10 and our translation and Note thereon). – I have seen the following in the Talmud Yerushalmi Peah 7:4: What is כתף? Where the branches lie one upon the other: while נטף are those which hang down directly from the central stem.

פס׳: כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך – מיכן היה ר׳ אליעזר אומר כרם שכולו עוללות כולו של בעל הבית רבי עקיבא אומר לעניים. אי זה הוא עוללות כל שאין לה לא כנף ולא עוף.

לגר ליתום ולאלמנה יהיה – זכו בהם עניים אין רשות לבעלי הבית בהם אפילו ליטלם וליתנם לעניים:

כי תבצר כרמך – חז״ק, זה קשה אמאי שנאו. ואם תאמר: שנאו בשביל אחריך – הא ליתא דהא קים לן אפילו לפניו מוזהר על עוללות.

לא תעולל – פר״ש: איזו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף כו׳ כתף פסיגין זה על גב זה פי׳ כמין אשכלות קטנות יוצאות מצדיה וזו יחידה שאין לה כתפות חוברות לה ואין נמצאות רק מעט, נטף אלו התלויות בשדרה ויורדות פירוש שהגרגרים רצופים ונוטפים למטה ושל זו מפוזרים ואינם תכופים זה לזה.

כי תבצור כרמך, "when you gather the grapes of your vineyard, etc.;⁠" why did this verse have to be written, seeing that we have a similar verse already in Leviticus 19,10? If you were to say that the word אחריך, "after you,⁠" is new here, i.e. that the prohibition applies only to grapes the farmer has left behind him, this is not so, as we have learned in the Mishnah in Peah 7,4 that these types of grapes known as ollelot, prematurely fallen grapes, may not be picked up by the farmer even if they are in front of him?

עוללות, Rashi explains that grapes known as ollelot have no shoulder and are not shaped like drops. [The Talmud goes into greater detail, explaining which kind of grapes the farmer must not keep for himself. Ed.]

כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך – הזהיר בזה המקום שמה ששכח מבצירת הכרם אחריו לא ישוב לקחתו ולזה אמר אחריך ואמר ולא תעולל דבר בהוה כי יונקות הגפנים הם היותר ראויות להשכח כמו שאמר באילן לא תפאר לפי שהפארה היא יותר ראויה שתשכח מהאילן כלו וכבר זכרנו דין השכחה באילנות וכן דינה בכרם.

לא תעולל אם מצאת בו עוללות לא תקחם. כי פי׳ לא תעולל לא תטול העוללות מפני שאין עוללות נמצאות בכל הכרמים כמו הפירות לאילנות והשרשים לתבואות והזנב לבהמות לפיכך הוצרך לומר פה אם מצאת בו עוללות ופירוש עוללות הם הקטנות שבאשכלות מגזרת עוללים ויונקים וכתיב אם בוצרים באו לך הלא ישאירו עוללות:

ואי זהו עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף. במסכת פאה והן התלויות בראשי הזמורות הנקראות בלשון יון סביא״ה שאין בהן לא כתף שהן הפסיגים שזה ע״ג זה כזה:

ולא נטף שהן הגרגרין התלויין בשדרות האשכלות כזה:

ונקרא הכתף פסיג מפני שמפסי׳ בינו לבין הכתף האחר מלשון מפסיג ועולה שפירושו מפסיק ועולה:

וכן כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך. כלומר לא תחשוב לעשות הכל לבאים אחריך. אלא לגר ליתום ולאלמנה יהיה.

כל שאין לו לא כתף ולא נטף. פירוש, שלשון ׳כתף׳ כשיש פסיגין קטנים יוצאים מן האשכול זה על גב זה, נראים כמשא המונח על כתיפו של אדם, זה נקרא ׳כתף׳. ׳ולא נטף׳, פירוש שבאשכול עצמו יש הרבה גרגרים, כאילו הם נוטפים זה על זה, וזה נקרא ׳נטף׳. ואם אין לו פסיגין הרבה זה על זה, גם אין בשדרה עצמה גרגרים תלויים בשדרה ויורדין, אלא יש לו מעט, אחד הנה ואחד הנה, זה נקרא ׳עוללות׳. והרא״ם פירש שהוא מין אשכול שאין לו ענבים, רק למטה מחוברים יחד, ואין לו פסיגין. גם אין לו ענבים תלוים בשדרה. ולא יתכן פירושו, דהא שנינו (משנה פאה ז׳:ד׳) ׳ספק – לעניים׳, פירוש ספק אם יש לו כתף או נטף. וזה לא יתכן לפירושו, דאיך יהיה בו ספק, הרי נראה איזה עוללות. אבל לפירוש זה הוי שפיר, כי לפעמים אין יכול לדעת אם יש לו כתף או נטף, דהכל תלוי אם תכופין וסמוכין זה לזה. לכך אמר אם אינו נראה שיש לו כתף, שלא נדע אם כל כך הם סמוכים, הוא לעניים. וכן פירש רבינו שמשון (שם):

אי זו הוא כתף פסיגין כו׳. שרביט אמצעי שבאשכול קרוי׳ שדרה, שדומה לשדרה של אדם, שמחברת את הצלעות, וכן מחוברים לו אשכלות קטנות הנקראין פסיגין, ופסיגין לשון חתיכה, ונתח אותו לנתחיו (ויקרא א׳:י״ב) תרגום ירושלמי מפסיק יתיה לפסיגין, וכשהפסיגין שוכבים זה על זה, הן כמשאוי השוכבת על כתפות של אדם, לכך קרוי כתף. ונטף הם גרגרי ענבים המחוברים הרבה בסוף השדרה ונוטפין למטה. כל אלו אינם לעניים, אבל כשאין בהן לא כתף ולא נטף אלא מפוזרין, זו היא לעניים. [מצאתי]. והרא״ם פי׳ כל שאין לו לא כתף ולא נטף, והן התלוין בראשי הזמורות הנקראת בלשון יון סביאה. שאין בהן כתף שהן הפסיגין שזה על גב זה כו׳. ולא נטף שהן הגרגרין התלוין בשדרות האשכולות. ונקרא הכתף פסיגה מפני שמפסיק בינו לבין הכתף האחר, מלשון מפסיג ועולה (ב״ק פא.) שפירשו מפסיק ועולה. עכ״ל. ועיין לעיל בפרשת קדושים (ויקרא י״ט:י׳) ושם מפורש יותר:

What is the shoulder? Clusters atop one another, etc. The middle stalk of the bunch is called a shidra (spine) because it is similar to a person's spine that joins together the ribs; similarly, joined to it are the smaller bunches that are called pesigin. Pesigin means a piece, as the Targum Yerushalmi of, "He shall sever it into its pieces (לנתחיו) (Vayikra 1:12),⁠" is מפסיק יתיה לפסיגין. When the pesigin lie one upon the other, they are like a load lying on a person's shoulders and therefore it is called "shoulder.⁠" "Droplets" are when many grapes are joined at the end of the spine and drip (i.e., hang) downwards. All these do not go to the poor. But when there is no shoulder or droplets but only scattered grapes, these go to the poor (I found this interpretation). Re"m explains: Anything lacking the shoulder and the droplets. These [that the poor may take] are the grapes that hang from the end of the branches that are [similar to the fruit] called sevi'a in the Greek language. They neither have a "shoulder,⁠" which are the pesigin that [lie] one on the other, etc., nor do they have "droplets,⁠" which are the grapes that hang on the spine of a bunch [i.e., there is only one bunch of grapes on the spine and not many "shoulders"]. The shoulder is called pesiga because it [i.e. each one] separates between the other kateif. This expression is similar to מפסיג ועולה (Bava Kama 81a), which means "He he cuts [a breach in the vines] and goes up.⁠" So far are the words of Re"m. See above in parshas Kedoshim (Vayikra 19:10) where more is explained.

לא תעולל – כמו הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר (שופטים ח׳ ב׳), והטעם אם תמצא בו עוללות לא תקחם, וחז״ל ביארו אי זו הוא עוללת, כל שאין לה לא כתף ולא נטף, והם הענבים שלא נתבשלו כל צרכן, והן מחוברות בשדרה אחת אחת, אינן שוכבות זו על זו, ואינן תלויות ויורדות:

[קנא] כי תבצור כרמך – כבר נאמר בסדר קדושים וכרמך לא תעולל לכן דעת ר״א שבא הכתוב ללמד שרק אם יש בציר שהם ענבים טובים אז מוזהר בעל הכרם להניח העוללות (שהם הענבים הקטנים שהם כעולל לפני איש), אבל אם היו כולו עוללות שאם יהיה לעניים לא יהיה לבעל הכרם בציר כלל אינו מוזהר. ור״ע דורש מפ׳ קדושים שנא׳ וכרמך לא תעולל שלא ילקט העוללות אפי׳ כולו עוללות ומ״ש כאן כי תבצור בא ללמד שיתן לעניים לבא רק בעת הבציר ולא קודם:

לא תעולל – את הענבים הקטנים, שלא נגמרו לגמרי, נתחייבנו לשייר לעניים. השוה את פירושנו הארוך לויקרא י״ט:י׳.

אחריך – נאמר שתי פעמים, ולמדו מכאן בספרי שדין שכחה נוהג אף באילן. נראה שתיבה זאת מציינת את העוללות ואת הפיאה גם כן כדבר שהוא מאחריך, דהיינו בתור שכחה.

לא תעולל אחריך – ארבע מתנות בכרם, פרט ועוללות שכחה ופאה, פרט ועוללות דכתיב (פ׳ קדושים) וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט, שכחה דכתיב לא תעולל אחריך, וא״ר לוי אחריך זו שכחה, ופאה יליף אחריך אחריך מזית.⁠¹ (חולין קל״א.)

1. עיין מש״כ באות הקודם. ובפסוק הקודם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון