הָשֵׁב תָּשִׁיב – (כָּתוּב בֶּרֶמֶז שׁנ״א).
אָמַר עוּלָא, דְּבַר תּוֹרָה בַּעַל חוֹב דִּינוֹ בְּזִבּוּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה״, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהוֹצִיא פָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין, וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ״ וְגוֹ׳. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, נוֹטֵל אֶחָד וּמַחֲזִיר אֶחָד. מַחֲזִיר אֶת הַכָּר בַּלַיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם. וְאִם מֵת אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיּוֹרְשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחֲזִיר אֶלָּא עַד (שִׁשִּׁים) [שְׁלֹשִׁים] יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין.
אָמַר שְׁמוּאֵל, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין מְנַתֵּחַ נִתּוּחֵי אִין מִשְׁכְּנוֹ לָא. וְכוּ׳ תַּנָאֵי הִיא דְּתַנְיָא שְׁלִיחַ בֵּית דִין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ וְהַלָּה נִכְנָס וּמוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד״ וְגוֹ׳. וְתַנְיָא אִידָךְ בַּעַל חוֹב בָּא לְמַשְׁכְּנוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ, אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ וְהַלָּה נִכְנָס וּמוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד״. וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ נִכְנָס לְבֵיתוֹ וְנוֹטֵל מַשְׁכּוֹנוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְמַשְׁכְּנוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ דְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְנוֹתֵן מִטָּה [וּמִטָּה] וּמַצָּע לְעָשִׁיר, [וּמִטָּה] וּמַפָּץ לְעָנִי, לוֹ אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו. הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף זוּז וְהָיָה לָבוּשׁ אִיצְטְלָא שָׁוָה [מֵאָה] מָנֶה מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ אִצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתָהּ אִצְטְלָא. מִטָּה וּמִטָּה תַּרְתֵּי לָמָּה לִי, חָדָא לֶאֱכוֹל עֲלָהּ, וְחָדָא לִישֹׁן עֲלָהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל כָּל מִלֵּי יָדְעִינָן אַסוּתַיְיהוּ בַּר מְהַנֵּי תְּלָת מִלֵּי, מָאן דְּאָכִיל אַהִינָא (דִּתְמָרִים) [מְרִירָא] אַלִּיבָּא דְּרֵיקְנָא. וּמָאן דְּאָסַר מִיתְנָא דְּכִּיתְּנָא [רְטִיבָא] אַחַרְצֵיהּ. וּמָאן דְּאָכִיל לַחְמָא וְלָא מַסְגֵּי אַרְבַּע אַמּוֹת. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד (וְהָאִישׁ) אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט״ אֵינִי יוֹדֵּעַ שֶׁהוּא אִישׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָאִישׁ״, לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, מַאי לָאו לְרַבּוֹת לִיכָּנֵס כְּלוֹוֶה, לֹא לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין בַּחוּץ כְמַלְוֶה.
הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט – מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִיר לוֹ כְּלִי יוֹם בַּיּוֹם וּכְלִי לַיְלָה בַּלַּיְלָה. סָגוֹס בַּלַּיְלָה וּמַחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם, אֲבָל לֹא סָגוֹס בַּיּוֹם וּמַחֲרֵשָׁה בַּלַּיְלָה. וְשָׁכַב בְּשִׂמְלָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לְבָרֶכְךָ יָכוֹל אִם בֵּרַכְךָ אַתְּ מְבֹרָךְ וְאִם לָאו לֹא תְּהֵא מְבֹרָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. מְלַמֵּד שֶׁהַצְּדָקָה עוֹלָה עַד לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר
(תהלים פ״ה:י״ד) ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״.
וַיַחְזִרוּ בְּהֶקְדֵּשׁ קַל וָחֹמֶר מִבַּעַל חוֹב, וּמַה בַּעַל חוֹב שֶׁאֵין מְסַדְּרִין מַחֲזִירִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁמְּסַדְּרִין, אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּחֲזִירִין. אָמַר קְרָא וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, מִי שֶׁצָּרִיךְ צְדָקָה, יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ צְדָקָה.
תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמַּחֲזִירִין לָמָּה מְמַשְׁכְּנִין מֵעִקָּרָא, שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. וְאִם מֵת לֹא נַעֲשֶׂה מְטַלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו.
יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְנָכְרִי עַל חֶמְצוֹ אַחַר הַפֶּסַח אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עוֹבֵר וְכוּ׳, והָכָא בְּמַאי עָסְקִינָן שֶׁהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ, וְקָמִפְלָגֵי בִּדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״, אִם אֵינוֹ קוֹנֶה מַשְׁכּוֹן צְדָקָה מִנַּיִן לוֹ, מִכָּאן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן. תַּנָּא קַמָּא סְבַר הַנֵּי מִלֵּי יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל דְּקָרְיָא בֵּיהּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מִנָּכְרִי לָא קָנֵי. וְרַבִּי מֵאִיר סְבַר קַל וָחֹמֶר יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל קָנֶה יִשְׂרָאֵל מִנָּכְרִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתוֹ, דְּקָנָה לֵיהּ כִּדְרַבִּי יִצְחָק וְכוּ׳ (כִּדְלְעֵיל).
אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לָהּ הִתקַדְשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהִנִיח מַשְׁכּוֹן עָלֶיהָ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, מָנֶה אֵין כָּאן. מַשְׁכּוֹן אֵין כָּאן אִיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן, קִדְּשָׁה בְּמַשְׁכּוֹן מְקֻדֶּשֶׁת, הָתָם בְּמַשְׁכּוֹן דַּאֲחֵרִים, וְכִדְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן וְכוּ׳.
וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה – מַעֲשֶׂה בְּמוּנְבָּז הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו [וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו] בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, חָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ אֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת, וַאֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַזְבְּזָן, אָמַר לָהֶן, אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר
(תהלים פ״ה:י״ב) ״אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף״. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ״, אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר
(ישעיהו ג׳:י׳) ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעֲלָלֵיהֶם יֹאכֵלוּ״. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם״. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״, אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר
(ישעיהו נ״ח:ח׳) ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ״. (כָּתוּב בִּיְשַׁעֲיָה בֶּרֶמֶז ק״ט).