Devarim 24 – דברים כד‏ – Mikraot Gedolot

וזכרת כי עבד הי׳ במ׳ וכי מה ענין ארץ מצרים לכאן שלא תאמר הריני ממשכן בגד אלמנה בסתר וכי מי מודיע בגלוי אמ׳ המקום דעו מה עשיתי במצרים שהיו מעשיהן בסתר ופרסמתים בגלוי והלא הדברים קל וחמר מה אם מדת הפורענות שהיא מעוטה העושה בסתר המקום מפרסמו בגלוי קל וחמר למדת הטוב שהיא מרובה:

וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּמִצְרַיִם וּפַרְקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִתַּמָּן עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֶעֱבַד יָת פִּתְגָמָא הָדֵין.

but you shalt remember that you were a bondman in Mizraim, and that the Lord your God redeemed you from there; therefore I command you to do this thing.

ותדכרון ארום עבדין משעבדין^א הוויתון במצרים ופרק^ב יתכון [י״י אלהכון מן תמן בגין כדין^ג אנה מפקד יתכון]⁠^ד למעבד ית פתגמא הדין.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״משעבדין״) גם נוסח חילופי: ״מש⁠(י){ו}⁠ע׳⁠ ⁠⁠״.

ב. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״ואפק״.

ג. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע גם נוסח חילופי בין השיטין: ״כן״.

ד. המלים בסוגריים המרובעים הושמטו ע״י הדומות בכ״י ניאופיטי 1 והושלמו בגיליון שם.

ותהוון דכירין ארום משעבדין הויתון בארעא דמצרים ופרק יתכון מימרא די״י אלקכון מתמן בגין כן אנא מפקיד לכון למעבד ית פיתגמא הדין.

And remember that you were bondservants in the land of Mizraim, and that the Word of the Lord your God delivered you from thence; therefore have I commanded you to observe this thing.

ואד׳כר אנך כנת עבדא במצר ופכך אללה רבך מן ת׳ם ולד׳לך אנא אמרך באן תצנע הד׳ה אלאמור

וזכור כי היית עבד במצרים ופדה אותך ה׳ אלוהיך משם, ולכן אני מצווה אותך לעשות את הדברים האלה.

וזכרת – על מנת כן פדיתיך לשמר חקתי, ואפילו יש חסרון^א בדבר.

א. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917 נוספה כאן מלת: ״כיס״.

וזכרת BUT YOU SHALL REMEMBER [THAT YOU WERE A SERVANT IN EGYPT AND HASHEM YOUR GOD RELEASED YOU THENCE] – I released you only with this condition – that you should observe my statutes even though there be monetary loss in the matter.

פס׳: וזכרת כי עבד היית במצרים – שאם אין אתה שומר מצותי סופך לחזור לעבדות.

ויפדך ה׳ אלהיך משם – על מנת לקיים המצות.

על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר – שתהא חביבה עליך מצוה קלה כחמורה:

וזכרת כי עבד היית – בעבור זכר הגר שלא תטה משפטו (דברים כ״ד:י״ז).

ויש מאלה המשפטים שכבר הזכיר לאבות, גם יזכירם שנית לבנים.

BUT THOU SHALT REMEMBER. Scripture mentioned the stranger¹ for this reason,⁠² namely, that you do not pervert the justice due him. Moses previously mentioned some of the laws to the fathers.⁠³ He also repeated them to the children.⁠⁴

1. In verse 17.

2. Mentioned in our verse, i.e., that you were a slave in Egypt.

3. The fathers of those to whom Moses now spoke, namely, those who left Egypt.

4. See Ibn Ezra on Deut. 1:5.

וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך – שראה את ענייך ושעבודך וריחם עליך ופדאך.

על כן אנכי מצוך {לעשות} את הדבר הזה – לרחם עניים ולחמול עליהם.

וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך – BUT YOU SHALL REMEMBER THAT YOU WERE A BONDSERVANT IN EGYPT AND HE REDEEMED YOU – That He saw your affliction and your enslavement and had mercy on you and redeemed you.

על כן אנכי מצוך {לעשות} את הדבר הזה – THEREFORE I COMMAND YOU {TO DO} THIS THING – To have mercy on poor people and to pity them.

וזכרת כי עבד היית – כשתזכור בעצמך שהיית עבד כבר וצריך לאחרים תרחם על גר יתום ואלמנה ולא תטה משפט.⁠¹

1. שאוב מאבן עזרא.

וזכרת כי עבד היית, "you shall remember that you used to be a slave in Egypt.⁠" The Lord liberated you from that sorry state by having mercy on you. You should have learned from this to have mercy on your less fortunate neighbors. Do not ever exploit their misfortune by treating them unfairly.

וזכרת כי עבד היית – על מנת כן פדיתיך, לשמור חוקותי ואפילו^א בדבר שיש בו חסרון כיס. לשון רבינו שלמה.

והנכון, שהוא חוזר על אזהרת הגר, וכבר פרשתי טעמו (רמב״ן שמות כ״ב:כ׳).

א. כן בכ״י פרמא 3255, וכן בנוסח פירוש רש״י בכ״י פרמא 3115, פריס 73, לייפציג 1. בכ״י מינכן 137, פריס 222, דפוס ליסבון: ״אפילו״. בכ״י פולדה 2: ״אפלו״.

AND THOU SHALT REMEMBER THAT THOU WAST A BONDMAN IN EGYPT. "I have redeemed you on the condition that you observe My statutes even though it may involve monetary loss.⁠" This is Rashi's language. But the correct interpretation is that it refers back to the admonitions concerning the stranger. I have already explained the meaning thereof.⁠¹

1. Exodus 22:20 (Vol. II, pp. 392-393). See also above at end of Seder R'eih.

וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך י״י אלהיך משם – ולזה אתה עובד השם יתעלה ותחוייב לעשות מקניניך מה שירצה כי אתה וקניניך לו.

ואמר וזכרת כי עבד היית וגו׳. על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה לפי שהוא קשה לקבל שיהא נושה באלמנה עשירה ולא יכול לחבול בגדה ולמשכנה.

וכנגד הגר היתום והאלמנה אמר וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה׳ אלהיך. וגם כי היו ישראל במצרים גרים והיו יתומים מאין אב יעקב אביהם והשבטים אשר הולידום שמה, והיו גם כן כאשה אלמנה מבלי הבעל הקדוש ברוך הוא. וכמו שהוא ית׳ חמל עליהם ככה ראוי שיחמלו על הגר היתום והאלמנה.

וזכרת כי עבד היית במצרים. כלומר גרים הייתם במצרים ופדיתי אתכם ורחמתי עליכם. כן ראוי שתעשו אתם.

ויפדך ה׳ אלהיך משם – שהשגיח על שפלותכם, ונכנס עמכם לפנים משורת הדין לפדותכם, כאמרו ״וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו״ (דברים כ״ו:ז׳).

ויפדך ה' אלוהיך משם, He took note of your desperate situation and dealt with you over and beyond the requirements of justice in order to be able to redeem you. This has all been documented in 26,7 וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו, “He ‘saw’ our afflictions, our hard labour and our oppression.”

וזכרת כי עבד היית – ולא היה לך רשות לזכות בדבר, כי מה שקנה עבד קנה רבו, והנה כל מה שיש לך עתה הוא לפי שפדך ממצרים, ולכן אל ירע בעיניך לשמור חוקותי ואף על פי שיש חסרון כיס בדבר:

לעשות את הדבר הזה – לחמול על האביונים והגר והיתום והאלמנה, כי פסוק זה מוסב אל כל שלמעלה הימנו, מן כי תשה ברעך וגו׳ עד כאן:

על כן אנכי מצוך וגו׳: לא בשביל שאני רחמן אני מצוך על זה, שהרי באמת חוקות התורה אינן אלא גזירות, כמו שאמרו (ברכות לג,ב) לענין קן צפור¹, שאע״ג שהוא בשביל רחמנות כמבואר במדרשים, מ״מ אינו אלא כדי ללמדנו מדת רחמים, ולא בשביל שהקב״ה רחמן², שהוא יתברך מצד מדתו זאת אפשר לו לרחם בסיבות אחרות³, אלא הוא מצוה עלינו⁴ על מדה זו. וכן רחמנות על יתום ואלמנה הוא מצוה עלינו – להרגיל בליבנו הזכרת יציאת מצרים⁵, שהיה רע לנו וביקשנו לרחמנו, וכך ראוי לנו להתנהג עם מבקשי רחמים לרחם עליהם.

1. האומר ׳על קן צפור יגיעו רחמיך׳ – משתקין אותו.

2. כדעת הרמב״ן (לעיל כב,ו ד״ה כי יקרא קן צפור לפניך): ... ׳לבלתי היות לנו לב אכזרי׳. זאת נגד דעת הרמב״ם (מורה נבוכים ג,מח)... ׳כי יש לבהמות דאגה גדולה בזה׳. עיין שם בדברי הרמב״ן באריכות.

3. וכדי לרחם על צפורים אינו זקוק דוקא לנסיבות של ׳אם על בנים׳.

4. ׳עלינו׳ – ׳לבלתי היות לנו לב אכזרי׳.

5. חידוש גדול, לא כפשוטו שע״י שתזכור שהיית עבד תגיע לתכלית הזאת לרחם על המסכנים, אלא הפוך, תרחם על המסכנים כדי להגיע עי״ז לזכרון יציאת מצרים. ועיין בזה. וזהו עומק הלשון ״על כן אנכי מצוך״ – כדי שתזכור שהיית עבד ונפדית.

וזכרת כי עבד היית וגו׳ – והיית צועק על חמס שהיו עושים לך ואין לך מציל; ובפסוק כ״ב וזכרת וגו׳ – תזכור כי עבד היית ולא היתה לך נחלת שדה וכרם, א״כ לא ירע לבבך בהשאירך לעני יתר פליטת קצירך ובצירך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון