Bereshit 24 – בראשית כד‏ – Mikraot Gedolot

[ריד] ¹ותקם רבקה, קימה היתה לה שיצאת מבית הפסול והלכה לבית קדש. (לק״ט)

[רטו] ²ותקם רבקה ונערתיה, והלא כתיב ואת מנקתה וכאן כתיב ונערתיה אלא שהלכו נערות הרבה ללוות את רבקה וכיון שנעלמו מן העיר אמרו לילך עם רבקה ולהתלוות אליה. (ילקוט אור האפלה)

[רטז] ³ותרכבנה על הגמלים, תנא דבי ר׳ ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב, ובאשה קראו מושב, ואומר, ותבחר לשון ערומים (איוב ט״ו:ה׳), ובאשה לא כתיב בה מרכב, והכתיב ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים, התם משום ביעתותא דגמלים אורחא היא. (פסחים ג.)

[ריז] ⁴ותרכבנה על הגמלים, אמר ר׳ לוי שכן דרך הגמלין גדלין במזרח, ורבנן אמרי מה הגמל הזה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כך העמידה רבקה צדיק ורשע. (בראשית רבה ס)

[ריח] ⁵ותלכנה אחרי האיש, אמר ר׳ יוחנן שכעור לאיש להיות מהלך אחר האשה. (בראשית רבה ס)

[ריט] ⁶ותלכנה אחרי האיש, עד כאן הוא איש וכיון שחושב לפגוע בה בדרך נאמר ויקח העבד מכאן שאין אמונה בעבדים. (אור האפלה)

[רכ] ⁷ויקח העבד את רבקה, בדברים אמר לה אשריך שזכית להזדווג בצדיק שבחר בו הקב״ה להיות קודש כליל ובירכו שבו ובזרעו יתברכו כל גויי הארץ. (שכל טוב)

[רכא] ⁸ויקח העבד את רבקה וילך, בשש שעות ביום יצא העבד מחרן ולקח את רבקה ואת דבורה מניקתה והרכיב אתהן על הגמלים ובשביל שלא יתיחד העבד עם רבקה בלילה נקפצה הארץ לפניו ובג׳ שעות בא לחברון לעת תפלת המנחה. (פדר״א פט״ז)

1. לעיל פכ״ג מאמר עט. ויקם שדה עפרון.

2. לעיל מאמר רו.

3. בזב קראו מרכב. בפ׳ מצורע כתיב בזב וכל המרכב אשר ירכב ובנדה כתיב על הכלי אשר היא יושבת עליו, משום שלא נאות להזכיר באשה לשון רכיבה. בעיתותא דגמלים, שהוא גבוה ומתיירא שלא תפול אורחא דאשה לרכב כדי שתהא מחזקת בו בידים ורגלים (רש״י).

4. גדלין במזרח ושם רגילות גם הנשים לרכוב על גמלים עי׳ בראשית לא, יז. ושמות ד, כ. ולעיל מאמר רטז. ועי׳ כתובות סז. וירושלמי שם פ״י ה״ג - סימן טומאה שאינו מפריס פרסה וסימן טהרה שהוא מעלה גרה. ובמדרש הגדול כך ילדה רבקה שנים איש תמים ואיש דמים.

5. ברכות סא. עירובין יח: א״ר נחמן מנוח עם הארץ היה, דכתיב [שופטים יג] וילך מנוח אחרי אשתו, א״ר אשי כו׳ אפילו בי רב נמי לא קרא, שנאמר ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש, ולא לפני האיש, ושם בגמ׳ אמר ר׳ יוחנן אחורי ארי ולא אחורי אשה.

6. כ״ה גם בכת״י מעין גנים ועי׳ לעיל פי״ז מאמר קע.

7. עי׳ לעיל פי״ב מאמר קנה.

8. במדרש הגדול מביא לשון הפדר״א וסיים בעת תפלת ערב דכתיב לפנות ערב ומתרגמינן למנח יומא. ובהערות שם כותב שלא נמצא בתרגום שלנו. וראה מ״ש בתורה שלמה פ״ג מאמר מו. ובהשמטות ומלואים שם מהאבודרהם בהל׳ תפלת המנחה שכ׳ דנקראת תפלת המנחה מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדם הראשון חטאו וזהו שכתוב ״לרוח היום״ ומתרגמינן ״למנח״ יומא. ואולי היה לפניו גם בתרגום כאן. ועי׳ תוס׳ פסחים קז.

וְקַמַת רִבְקָה וְעוּלֵימְתַהָא וּרְכִיבָא עַל גַּמְלַיָּא וַאֲזַלָא בָּתַר גּוּבְרָא וּדְבַר עַבְדָּא יָת רִבְקָה וַאֲזַל.

Rivkah and her maidens set off. They rode on the camels and followed the man. The servant took Rivkah and went.

וקמת רבקה ורביתה ורכבין על^א גמלי⁠[א] והלכין בתר גברא ונסב עבדא ית רבקה ואזל^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ורביתה ורכבין על״) גם נוסח חילופי: ״וטלייתא ורכבי על״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ואזל״) גם נוסח חילופי: ״ואזלו״.

וקמת רבקה וריבתהא ורכיבן על גמלייא ואזלן בתר גברא ודבר עבדא ית רבקה בהדיה וטייל והיכמא דאיתקטעא ליה אורחא במיזליה לפדן ארם היכדין איתקטעא ליה במיתביה דביומא חד אזיל וביומא חד תב.

And Rivekah arose, and her damsel, and they rode upon camels, and went after the man. And the servant took Rivekah with him and journeyed. And as the way was shortened to him in his journey to Padan Aram, so was it shortened to him in his return, that in one day he went, and in one day he returned.

[יד] וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וגו׳ – אָמַר רַבִּי לֵוִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים גְּדֵלִים בַּמִּזְרָח. רַבָּנָן אָמְרֵי מַה גָּמָל זֶה יֵשׁ בּוֹ סִימָן טֻמְאָה וְסִימָן טָהֳרָה, כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע.

וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ – שֶׁכָּעוּר לָאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחַר הָאִשָּׁה.

ותלכנה אחרי האיש – ¹מיכאן שאין רשות לזכר ללכת אחרי האשה, אלא הזכר ילך ראשון והנקיבה אחריו שלא יהרהר עליה.

1. מכאן שאין רשות לזכר. ב״ר פ״ס אות י״ד, ועיי׳ ברכות ס״א ע״א.

וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ – וְלֹא לִפְנֵי הָאִישׁ, כָּעוּר לְאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחֲרֵי אִשָּׁה.

אָמַר רַב נַחְמָן, מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י״ג:י״א) ״וַיֵּלֵךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״. וְדִלְמָא אַחַר דְּבָרֶיהָ וְאַחַר עֲצָתָהּ. וּלְמַאי דְּאָמַר רַב נַחְמָן מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, אֲפִלּוּ פְּסוּקֵי בֵּי רַב לֹא קָרָא, דִּכְתִיב וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וְכוּ׳.

וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִים – שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים גְּדֵלִים בַּמִּזְרָח. רַבָּנָן אָמְרִין, מַה גָּמָל זֶה יֵשׁ בּוֹ סִימַן טֻמְאָה וְסִימַן טָהֲרָה כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע.

פקאמת רבקה וג׳וארהא פרכבו אלג׳מאל ומצ׳ו מע אלרג׳אל פאכ׳ד׳ אלעבד רבקה ומצ׳י.

קמה רבקה ונערותיה ורכבו על הגמלים והלכו עם האנשים, ולקח העבד את רבקה והלך.

ותקם רבקה ונערותיה – קימה היתה לה. שיצאת מבית הפסול. והלכה לבית קדש.

ותרכבנה על הגמלים – ¹א״ר לוי ²שכן דרך הגמלים שהן גדלין במזרח. ³רבנן אמרי מה גמל זו יש בו סימן טומאה וסימן טהרה. כך העמידה רבקה צדיקים ורשעים.

ותלכנה אחרי האיש – ⁴א״ר יוחנן מפני שאין ראוי לאיש להלוך אחרי אשה.

1. א״ר לוי. ב״ר שם וילקוט רמז ק״ט.

2. שכן דרך הגמלים. הכוונה אף שהיא מגונה לנשים לרכוב על גמלים ולזה אמר שכן דרך הארץ ההיא שהיא מזרחית שהגמלים גדלים שם לרוב ורוכבים אנשים ונשים ואין מכלים. ועי׳ פסחים ג׳ ע״א.

3. רבנן אמרי. ב״ר שם

4. א״ר יוחנן. ב״ר וילקוט שם. ובמדרש שם חסר שם האומר. אולם בברכות ס״א ע״א מובא בשם ר׳ יוחנן אחורי ארי ולא אחורי אשה.

ותקם רבקה ונערותיה – לא נאמרה קימה אלא בלשון יחידה, כנגד רבקה שקימה היתה לה, שיצאת מבית הפסול, ונזדוודגה לצדיק:

ותרכבנה על הגמלים – כלומר הגמלים שלקח עמו, שכן דרך הגמלין גדילין במזרח:

ותלכנה אחרי האיש – א״ר מכאן שאסור לאיש להלוך אחרי האשה. ותרכבנה ותלכנה, וכל דומיהן, הו׳ והת׳ שבראש התיבה משמיע המלה לשעבר אם הו׳ נפתחת וגם הת׳ נדגשת, אבל אם שבא תחת הוי״ו והתי״ו נרפית התיבה נשמעת להבא, כגון ותשמענה הגבעות (מיכה ו א), (ותשאנו) [ותשנה] עלינו (ירמיה ט יז), (ותרדנו) [ותרדנה] עינינו (שם):

ויקח העבד את רבקה – בדברים, אמר לה אשריך שזכית להזדווג בצדיק שבחר בו הקב״ה להיות קודש כליל, ובירכו שבו ובזרעו יתברכו כל גויי הארץ:

וילך – הל׳ נפתחת, כי סוף ענין הוא, ואם צירי תחתיו, היא תחלת ענין:

ותרכבנה^א על הגמלים – שהביא העבד.

וילך – פתח. ואם הוא סוף פסוק,⁠¹ לא נקמץ, כי בתחלה היה בפתח קטן,⁠² ולא יוכל לעלות שתי מדרגות. וכן כל ״ויאמר״.⁠³

וטעם^ב ויקח העבד את רבקה וילך – הוא היה הולך עם רבקה ולא הרגיש עד בא יצחק.

1. כלומר: למרות שהמלה ״וילך״ באה בסוף פסוק.

2. כלומר: בסגול.

3. כלומר: אף מלת ״ויאמר״ המופיעה בצורת הפסק נקודה בפתח, ולא בקמץ.

א. בכ״י פריס 177: ותרכב.

ב. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ס״פ I.24, פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177: והטעם.

AND THEY RODE UPON THE CAMELS. That the servant brought with him.

AND WENT HIS WAY. Va-yelakh (and went his way) is vocalized with a pattach rather than a kamatz even though it closes a verse,⁠¹ the reason for this being that this word is normally vocalized with a segol, and a vowel cannot go up two steps.⁠² The same principle applies to the word va-yomar (and he said).⁠³

The meaning of And the servant took Rebekah, and went his way is that he took Rebekah under his personal care until Isaac came up toward them and did not experience any hardship in caring for her.⁠⁴

1. A pattach usually changes to a kamatz at the end of a verse. We would thus expect va-yelakh to be vocalized with a kamatz.

2. And he went is usually written with a segol (ya-yelekh). However, since here it closes a verse, the segol changes to a pattach. It cannot change to a kamatz because it would then be going up two steps, that is, from a segol to a kamatz, skipping the step of pattach. The normal sequence of the vowels followed by Ibn Ezra is segol pattach, kamatz.

3. Va-yomer (and he said) is vocalized va-yomar with a pattach and not a kamatz, at the close of a verse.

4. The servant did not assign any of the people with him to take care of Rebekah. He did so himself and did not consider it a burden, so devoted was he (Weiser).

ותקם – אחר שלוו אותה ונפרדו ממנה קמה ורכבה כי אין דרך לרכוב כל זמן הלויה שילך ההולך רוכב וילכו המלוים רגלים זה אינו דרך ארץ, ובספור הזה למדנו הכתוב דרך ארץ, כי לא רכבה עד שנפרדו ממנה המלוים.

אחרי האיש – כי הוא יודע הדרך, והוא לפנים והן אחריו.

ויקח העבד את רבקה – לקחה עמו לצדו שלא תפרד ממנו כף רגל, וזה לאהבתה ולכבודה.

ותקם, after they had departed from accompanying her on foot, Rivkah mounted the camel and rode. It is not good manners for the departing person to ride while those accompanying her are walking on foot. This part of the story teaches us this basic point of good manners, something that Rivkah was aware of.

אחרי האיש, for he knew the way so that he had to be in the lead and Rivkah and her entourage behind him.

ויקח העבד את רבקה, he took her to be by his side so that she would not be apart from him, a sign of his high regard for her.

ותקם רבקה ונערותיה ותלכנה כו׳ – תימה למה הלכו אחריו. וי״ל בעבור הלוייה של אמה וקרובותיה ורחמנות שנפרדת מהן. לכך הלכו באחרונה. אמ׳ להן אליעזר די לכם שובו לבתיכם. ומיד ויקח העבד את רבקה וילך. רי״ח.

ותקם רבקה ונערותיה – סיפר הכתוב כי אחרי שנתנו רשות שתלך רבקה ומינקתה ועבד אברהם ואנשיו, קמה רבקה וקראה נערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש, כי הוא מורה הדרך לפניהם.

וטעם ויקח העבד את רבקה וילך – לספר בזריזותו כי אחרי צאתו מן העיר ותלכנה כל הנשים אחריו לקח העבד את רבקה עמו, לא^א תפרד ממנו לשמרה בדרך מכל מכשול. ור׳ אברהם אמר כי טעמו שהיה הולך עם רבקה ולא הרגיש עד שבא יצחק ופגע בו.

א. כן בכ״י מינכן 138, פולדה 2, רומא 44, פרמא 2978, דפוס רומא, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״שלא״.

AND REBEKAH AROSE, AND HER MAIDS. Scripture relates that after they gave permission for Rebekah and her nurse to go, as well as for Abraham's servant and his men, Rebekah rose and called her maids. And they rode upon the camels, and followed the man because he led them on the way.

AND THE SERVANT TOOK REBEKAH, AND WENT HIS WAY. The purpose of this is to tell of his zealousness for after having left the city with all the women following him, the servant took Rebekah to him and did not part from her in order to guard her against any mishap along the way. And Rabbi Abraham ibn Ezra said that it means that he walked with Rebekah and never felt the weariness of the journey until Isaac came and met him.

ויקח העבד את רבקה וילך – לספר בזריזותו כי אחרי צאתם מן העיר ותלכנה כל הנשים אחריהם לקח את רבקה ולא נפרד ממנה לשומרה מכל מכשול. א״נ בשביל שהלכו עמה אמה וקרובותיה ולא יכלו לעוזבה כי נכמרו רחמיהם עליה אמר ויקח את רבקה מידם ואמר חזרו בכם.

ור׳ אברהם פירש: שהיה הולך עם רבקה ולא הרגיש עד שבא יצחק ופגע בו:

ויקח העבד את רבקה וילך, "The servant took Rivkah and he went.⁠" The Torah here describes the servant's desire to quickly complete his mission, after all the women had first accompanied Rivkah to the outskirts of the town, now Eliezer personally took over the task of watching over her to protect her against any possible mishap.

Alternatively, seeing that the entire entourage of Rivkah and her family and friends had delayed the orderly departure as they had difficulty in parting from her, Eliezer now told the locals to turn back and let him get on with his task; i.e. ויקח, he now took matters in hand, etc.

Ibn Ezra opines that the meaning of the apparently repeated mention of Eliezer taking Rivkah is that he personally walked along side her until they eventually met Yitzchok, and that he did not mind the inconvenience of walking (instead of riding on a camel).

ותלכנה אחרי האיש – ולא לפני האיש. כי אסור לילך אחרי אשה, ואפי׳ אחרי אשתו (ברכות ס״א א׳).

ותלכנה אחרי האיש – ר״ל אחרי הגמלים שאם לא כן תיקשי רישא דקרא לסיפא.

והנה קמה רבקה, ונערותיה הבאות עימה לשרתה, ותרכבנה על הגמלים, ותלכנה אחרי עבד אברהם. וכאשר היה העבד קרוב ממקום אדוניו לקח רבקה אתו לדקדק בעניניה בבואה לפני אדוניו, והלך עימה; ואולם קודם זה היתה הולכת אחריו, מרוב הצניעות.

התועלת השנים עשר הוא במידות, והוא שראוי לאדם בלכתו עם אשה, שילך ראשון והיא אחריו, ואף על פי שתהיה באופן שיהיה ראוי לו לתת כבוד לה; שאם היתה האשה הולכת ראשונה, יהיו עיני האדם בה, ויביאהו זה לחשוק בה, ואולי יבואו לדבר עבירה. ולזה תמצא שהלכה רבקה ונערותיה אחרי האיש עד הגיעם קרוב למקום שהיה שם יצחק.

ותקם היא ונערותיה אמר שעם היותה קטנה נתאמצה וקמה בעצמה ונערותיה עמה ותלכנה כו׳. אמנם לפי רכות ימיה אמר ויקח העבד את רבקה וילך.

וספר הכתוב מזריזות רבקה וחריצותה שהיא מעצמה קדמה וקראה את נערותיה ותרכבנה על הגמלים שהביא אליעזר ותלכנה אחריו. האמנם העבד לא נסב את רבקה מאצלו והוא אמרו ויקח העבד את רבקה וילך.

ויקח העבד את רבקה – מיד שלוחי האב שמסרו לשלוחי הבעל, ובהיותה אז נשואה לגמרי היתה גברת, והיה ״האיש״ אז ״עבד״ לה.

ויקח העבד את רבקה, this describes the transfer from the father’s emissaries to those of the husband, as described in Ketuvot 48. Once the marriage became consummated she became the mistress, and Eliezer became her servant also.

[א] ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים

[1] פסחים פרק ראשון דף ג ע״א (פסחים ג.)

[ב] ותלכנה אחרי האיש

[1] ברכות פרק תשיעי דף סא ע״א (ברכות סא.)

[2] עירובין פרק שני דף יח ע״ב (עירובין יח:)

ותקם רבקה ונערותיה – אחר ששלחוה ונתנו רשות, קמה בזריזות ללכת למסעה היא ונערותיה, ולא נזכרו למעלה מטעם שכתבנו, ונזכר פה להגיד שהיתה בת גדולים ולקחה עמה הנערות הראויות לתת לה מבית אביה. וללמוד על תחלת דבר שלא היתה צריכה לצאת אל עין המים וכדה על שכמה לשאוב כמו שצריכין לעשות בנות העניים שאין להם שפחות לשמשן כי היו בבית אביה נערות רבות. וידענו שהיה הדבר כולו מאת י״י. וכמו שבארנו למעלה גם לענין עשרה וגדולתה. ננערה ללכת מבית אביה אל ארץ אחרת, כי הֵעִיר י״י את רוחה לעשות כן. ולכוונה זו סובבים הכתובים כולם.

ותרכבנה על הגמלים – ״שהביא העבד״. כן פירש ראב״ע ז״ל וזה בעבור [אות] ה״ה הידוע,⁠¹ ואינו מוכרח. כי מצאנו ״וירכיבם על החמור״² וכן כאן ״על הגמלים״ שהכינו להם מבית אביה. כי הגמלים שהביא העבד היו טעונין מכל טוב אדוניו, ועמו אנשים רוכבים עליהם, ואיך ירכיבו עליהן רבקה ומינקותה ונערותיה? ויצטרכו האנשים ללכת ברגליהם ואין זה מדרך המוסר שיעשו כן בבית אחי אברהם. אבל יראה לי כי העבד ואנשיו קמו תחלה ורכבו על גמליהם והרחיקו מעט להניח את רבקה לדבר עם אחיה ואמה ומשפחתה, שישקו זו את זו ויברכוה. וזה צער לאורח לראות כן בהפרד הבת מבית אביה וממשפחתה ותעזבם כל ימי חייה. לכן הלכו הם תחלה והתעכבו מעט עד שתגמר נטילת הרשות ותבא אליהם. ולא היה צורך שיזכיר הכתוב לכת אליעזר ואנשיו, אבל זכר שהלכה רבקה ונערותיה אחרי האיש שהלך כבר, והלכו אליו אל המקום שעמד שם הוא ואנשיו. וכשהגיעו אליו לקח העבד את רבקה וילך.

ויקח העבד את רבקה וילך – לדעתי כי הנערות הניח על הגמלים שרכבו עליהן, אבל רבקה לקח מעל הגמל שהיא יושבת עליו והושיבה על הגמל שהוא יושב עליו. כי על כל גמל יש שני כסאות משני צדיו ועל כל צד רוכב אחד. והושיב את רבקה על הגמל שהוא עליו שתהיה תחת ידו ועינו עליה לשמרה מכל מכשול בדרך, ואז הלך לדרכו ואחריו הגמלים עם אנשיו, והגמלים עם הנערות.

1. מלת ״הגמלים״.

2. שמות ד, כ.

הגמלים – בה״א הידיעה, והם הנזכרים למעלה שהביא העבד עמו:

ויקח העבד – הוא כלל שאחר הפרט:

ויקח העבד – רבקה ונערותיה רכבו, בעוד שאליעזר נהג את גמלה של רבקה והלך ברגליו.

ותקם – ואז קמה ותרכבנה על הגמלים, והעבדים הלכו רגלי קודם להם, כי היתה עדיין ברשות האב, ולכן נקרא בשם איש, ואז מסרוה שלוחי האב לשלוחי הבעל, שעז״א ויקח העבד את רבקה שלקחה לרשותו ומעתה נקרא בשם עבד, כי מעתה נכנסה לרשות יצחק שהוא אדוניו, כי אברהם נתן לו העבדים במתנה, ועז״א ויקח העבד את רבקה וילך.

THEN RIVQAH AROSE. Then she arose and mounted the camels, with the servants continuing on foot in front of them. And because she was still in her father's legal domain, it states: followed the man.⁠¹ But then the father’s messengers transferred her to the messengers of the husband-to-be; hence: the servant took Rivqah, he placed her in his custody. Henceforth he is called a servant, since as of this moment she had come into the domain of Yizhaq who was his master — Avraham having given him the servants as a gift. Accordingly: the servant took Rivqah and departed.

1. Eliezer – who was an important 'man' in the eyes of the family of Rivqah.

ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד וגו׳: נראה מיותר¹. אבל הענין, דמתחילה כשהיו אנשים ונשים מלוים אותם, היתה בושה לשבת עם העבד על הגמל, על כן ישבה עם נערותיה על הגמלים², ואח״כ בהיותם אחורי העיר והמלוים שבו³, אז ויקח העבד אותה על הגמל שלו⁴.

והנראה, כי את נערותיה לא לקחה עמה לארץ ישראל⁵ זולת מינקתה⁶, אך בעיר היו הנערות מסייעות לה לרכוב על הגמל. (ובעירובין יא,ב מדקדק ״אחרי האיש״ ולא לפני האיש, הוא משום שאסור להלוך אחורי אשה. ולכאורה קשה, מאי ראיה מכאן הא העבד הראה הדרך לפניהם⁷. ולמה שכתבתי ניחא, דכאן⁸ היו עוד בעיר והיתה הדרך ידועה, ומכל מקום הלכו אחריו).

ובא כל זה הספור לתכלית שיבואר בסמוך.

1. מיותר ״ויקח העבד וגו׳⁠ ⁠⁠״, שהרי כבר מוזכר שהן רכבו על הגמלים אחרי האיש. ועיין ברמב״ן שמפרש שהעבד לקחה עמו, לא נפרד ממנה לשומרה בדרך מכל מכשול, וכן ברד״ק.

2. והן סייעו לה לרכוב על הגמל. וברד״ק שלל זאת וכתב שאין זה דרך ארץ כל זמן הלויה שילך ההולך רוכב, וילכו המלווים רגליים.

3. וכאמור, הרד״ק שולל זאת, ולדעתו המלווים שבו כבר לפני פסוקנו, לפני ״ותקם רבקה... ותרכבנה״.

4. כפי שביאר רבינו בפסוק נ״ח בהסבר שאלת אחיה ואמה ״התלכי עם האיש הזה״. ובנקודה זו כך פירשו הרד״ק והרמב״ן.

5. כי פסוקנו מזכיר בתחילה את רבקה ונערותיה ומסיים ״ויקח העבר את רבקה״ ללא הזכרת הנערות.

6. דבורה מינקת רבקה המוזכרת להלן (לה,ח).

7. כך כתבו הרד״ק והרמב״ן.

8. כלומר, עד סיום הפסוק ״ויקח העבד״.

ונערתיה – לבנות הנכבדים ניתנו נערות, לשמש אותן.⁠¹

ויקח... וילך – פירוש ככה לקח האיש את רבקה וכו׳, כלומר לפי הסדר קודמת מחציתו השניה של הפסוק לראשונה שאיננה אלא תיאורה המפורט יותר.

1. השווה להלן כ״ט:כ״ד,כ״ט.

ותרכבנה על הגמלים – לא זכר הכתוב באליעזר ועבדיו שרכבו על הגמלים רק ברבקה ונערותיה, משום שאמרו בנדה דף י״ד רוכבי גמלים אסורים לאכול בתרומה שא״א שלא יוציאו ש״ז מחמת חמום, לכן באנשים לא נזכר רכיבה בגמל שהשחתת זרע נקרא רע בעיני ה׳ קודם מתן תורה ודוק.

ותרכבנה – תנא דבי רבי ישמעאל, לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה מושב,⁠¹ והא דכתיב ותקח רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים, התם משום בעתותא דגמלים אורחא הוא.⁠² (פסחים ג׳.)

אחרי האיש – אחרי האיש ולא לפני האיש, מלמד שלא יהלך אדם אחורי אשה.⁠³ (ברכות ס״א.)

1. בפ׳ מצורע כתיב בזב וכל המרכב אשר ירכב ובזבה כתיב על הכלי אשר היא יושבת עליו, ואע״פ דהמרכב ומושב שוין בשניהם, אך אינו נאות להזכיר רכיבה באשה.

2. שהגמל גבוה הוא ויראה שלא תפול, לכן אורחא דאשה לרכוב כדי שתוכל להחזיק בו היטב.

3. משום הרהור, ואין נ״מ בין פנויה בין נשואה.
ויש מפרשים דקדקו בפסוק זה יתור הלשון ויקח העבד וגו׳ וילך, אחרי דכבר כתיב ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש, וכן יש לדייק כזה לעיל בפסוק י׳ ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך ויקם וילך, הנה גם שם כפל לשון וענין הליכתו, וצריך טעם.
וקרוב לומר ע״פ מ״ש בנדה י״ד א׳ רוכבי גמלים אסורין לאכול בתרומה, ותניא נמי הכי, רוכבי גמלים כולם רשעים, ופירש״י מפני שאבריהם מתחמם בבשר הגמל ומוציאים זרע, עכ״ל, וזה משמיעים אותנו הכתובים ביתור לשון וילך בצדקת אליעזר, כי אע״פ שלקח עמו גמלים לרכוב וכל הכבודה שבדרך רכבו אבל הוא לא רכב אלא הלך ברגליו או באופן נסיעה אחרת רק לא ברכיבה על הגמלים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון