Bereshit 24 – בראשית כד‏ – Mikraot Gedolot

[צו] ¹וירץ העבד לקראתה, לקראת מעשיה הטובים, ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך, גמייה אחת. (בראשית רבה ס)

[צז] ²הגמיאיני נא מעט מים, זשה״כ צדיק אוכל לשובע נפשו (משלי י״ג:כ״ה) זה אליעזר שאמר לרבקה הגמיאיני נא מעט מים כדי גמיאה, ובטן רשעים תחסר זה עשו. (תנחומא פנחס יג)

[צח] ³הגמיאיני, חלב כדי גמיאה, [שיעור הוצאה בשבת] איבעיא להו כדי גמיאה, או כדי גמיעה, א״ר נחמן בר יצחק הגמיאיני נא מעט מים מכדך. (שבת עז.)

1. לקמן מאמר ק. קיד. ועי׳ זהר ח״א קכח:

2. במדב״ר כ״א, יח. פסקתא דר״כ פ״ו. פס״ר פט״ז. ובמדרש הגדול מוסיף אבל בעשו הרשע מהו אומר הלעיטיני נא.

3. בשכל טוב מלת הגמיאיני אין לה דמיון במקרא אלא בדברי רבותינו גמיעה ולגימא כדאמרין בגמרא פסחים קז. ושיעורו כדי שיקלוט אדם בפיו מן הכלי בפעם אחת, ובהגהות מהרש״ב כתב מה שהביא ״ולגימה״ נעלם ממנו הכוונה. והכוונה פשוטה דמפרש דשיעור גמיעה הוא כמו מלא לוגמיו וכמבואר בתוס׳ שבת עו: ד״ה כדי גמיעה פי׳ הר״ר פור״ת כדי גמיעה מלא לוגמיו. ועי׳ במאירי ושאר ראשונים שם. וברמב״ם בפירוש המשניות סוף פי״ד דשבת ובת״א ונל״ג.

וּרְהַט עַבְדָּא לְקַדָּמוּתַהּ וַאֲמַר אַשְׁקַנִי כְעַן זְעֵיר מַיָּא מִקּוּלְּתִיךְ.

The servant ran toward her and said, “Now give me to drink a little water from your pitcher.”

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ

וּרְהַט עַבְדָּא לְקַדָּמוּתָהּ וַאֲמַר אַשְׁקַנִי (ח״נ: אַשְׁקִינִי, אַטְעִימִנִי) כְעַן זְעֵיר מַיָּא מִקּוּלְתִיךְ

הַגְמִיאִינִי – אַשְׁקַנִי או אַטְעִימִנִי?

״הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם״ – ״אַשְׁקַנִי״ [ולא: אַשְׁקִינִי ראה בפסוק יד]. אבל במקצת נוסחים ״אַטְעִימִנִי״ שלדעת ״נתינה לגר״ הוא הנוסח הנכון כמוכח מהגמרא: ״חלב כדי גמיעה. איבעיא להו: כדי גמיאה או כדי גמיעה? אמר רב נחמן בר יצחק: הגמיאיני נא מעט מים מכדך״ (שבת עז א). ול״מעט מים״ מתאים לתרגם טעימה.⁠¹ אבל ״מרפא לשון״ דחה: אין לשון טעימה במים אלא במאכלים בלבד כתרגום ״הַלְעִיטֵנִי״ (בראשית כה ל) ״אַטְעֵימְנִי״. ״ומה שנמצא בפוסקים לשון טעימה במים, הוא בלשון השאלה אגב גררא דשאר משקין״.

1. וכדבריו הוכיח מדברי מגיד משנה הלכות שבת פרק יח הלכה ב: ״חלב כדי גמיאה. כתב הרמב״ן ז״ל אין שיעורו ידוע לנו אבל פירושו כדי טעימה של אדם בינוני והוא פחות אפי׳ מכדי לוגמיו ואצ״ל מרביעית״. אבל שגה בציטוט כי שם כתוב ״כדי גמיעה״.

ורהט עבדא לקדמותה ואמר אשקיין^א יתי כען מן קלתיך^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אשקיין״) גם נוסח חילופי: ״אשקיי״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מן קלתיך״) גם נוסח חילופי: ״מים מן קולתיך״.

ורהט עבדא לקדמותהא ואמר אטעימיני כדון קליל מוי מן לגיניתיך.

And the servant ran to meet her, and said, Let me taste now a little water from thy pitcher.

[ו] וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לִקְרַאת מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים.

וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ – גְּמִיָּה אַחַת.

הגמיאיני נא מעט מים מכדך – ¹גמיעה אחת אמר, ושתה גמיעות הרבה.

1. גמיאה אחת. ב״ר פ״ס אות ו׳.

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לִקְרַאת מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים.

רמז קט

הַגְּמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם – גְּמִיאָה אַחַת.

הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי י״ג:כ״ה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״, זֶה אֱלִיעֶזֶר, שֶׁאָמַר: הַגְמִיאִינִי נָא, גְּמִיאָה אַחַת, ״וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר״, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁאָמַר לְאָבִינוּ יַעֲקֹב, ״הַלְעִיטֵנִי נָא״. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, פָּעַר פִּיו אוֹתוֹ רָשָׁע כְּגָמָל. אָמַר: אֲנָא אֶפְתַּח פּוּמִי וְאַתְּ מְשַׁדֵּר וְאָזִיל כְּהֲדֵין דְּתָנִינָן אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל אֲבָל מַלְעִיטִין.

פאחצ׳ר אלעבד תלקאהא וקאל אסקני קלילא מן מא מן ג׳רתך.

ורץ העבד לקראתה ואמר, השקיני מעט מהמים שבכדך.

הגמיאיני – הפרוש המדויק של הגמיאיני {בערבית}: אג׳ועיני {השקיני מעט מים}. ואם אתה מתכוון לפעולה {לשתייה} יותר מרובה אתה אומר השקיני.

וקו׳ להא הגמיאיני מחץ׳ אללפט׳הֵ אגרעיני. פלמא אסתת׳קלתה קלת אסקיני.

וירץ העבד לקראתה – לפי שראה שעלו המים לקראתה.

הגמיאני – לשון גמיעה, הומֵיר בלעז.

וירץ העבד לקראתה AND THE SERVANT RAN TOWARDS HER – because he saw that the waters rose in the well when she approached it (Bereshit Rabbah 60:5).

הגמיאיני נא GIVE ME TO DRINK, I PRAY YOU – the word means sipping; humer in old French.

וירץ העבד לקראתה – ¹לקראת מעשיה הטובים.

ויאמר הגמאיני נא – גמיאה אחת.

1. לקראת מעשיה הטובים. שם.

וירץ העבד לקראתה – כשראה בה זכות שהמים עלו לקראתה ולא הצריכה למלאות בחבל:

ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך – מלת הגמיאני אין לה דמיון במקרא, אלא בדברי רבותינו, גמיעה ולגימה, כדאמרי׳ בגמרא מלא לוגמיו ושיעורו כדי שיקלוט אדם בפיו מן הכלי בפעם אחת:

וירץ^א – לפי שראה אותה יפה, ועל שאלותיו סמך על האל.

הגמאיני נא – כמו השקיני.

א. כן בכ״י פריס 193, מינכן 28, וכן בפסוק. בכ״י מוסקבה 495: ״ותרץ״.

וירץ, seeing that he saw her beauty, plus the fact that his request seemed to have been answered so promptly, he ran towards her, relying on the fact that he had enjoyed a heavenly assist.

הגמיאני נא, the word has a similar meaning to השקיני, “give me to drink!”

הגמיאיני נא – דוגמת הגמיעיני¹ נא. כלומר ׳תני לי כדי לגימה והלעיטיני׳, רמז לשתיה מועטת². והמתרגם [תרגם] כך אשקיני.

1. נז. ר״ל בחילוף העי״ן והאל״ף כפירוש רש״י (וראה הבחנה דומה בד׳ הרמב״ם בפיה״מ שבת כ:ד). ואמנם יש להעיר לכאורה מגמ׳ שבת (עז.) ששם משמע דבאמת מלת ׳גמיאה׳ היא הנכונה, ו׳גמיעה׳ הוא שיבוש שנשתבש ממנה ע״ש. [ומעניין הדבר שבלשון המקרא יתכן חילוף שכזה למרות שאז היו בקיאים במבטא והם רחוקים זמ״ז. ואמנם מצינו כזה בכמה מקומות, ראה לדוגמא הא דאיתא בב״ר (כ:יב): ׳בתורתו של ר״מ מצאו כתוב כתנות אור׳ במקום ׳כתנות עור׳ שבמקרא (בראשית ג:כא) (ועי׳ רש״ש פסחים נד:), ובפרט מצוי הדבר בחילוף אל – על, וראה להלן פר׳ וארא (ו:יג)]. וראיתי להרמב״ן בפירושו לפר׳ כי תצא (דברים כא:יד) שהאריך בכגון זה: ׳ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון, פדעהו מרדת שחת, פדאהו, כמו שפירשתי במלת פתע, וכן מעשה צעצועים, כמו באל״ף, מן הצאצאים והצפיעות, הבנים והבנות, כי תרגום כרובים כרביא ובלשון חכמים, עומדות אומדות, בקיאין בקיעין, עדין אדין, עורכי הדיינין ארכי, עריס אריס ושנינו חלב כדי גמיעה, ושאלו בגמרא גמיעה או גמיאה, ותרצו, הגמיאיני נא מעט מים, ואעפ״כ אומרים ממנו מגמע, לא יגמע ופולט אבל מגמע ובולע׳. ומכלל דבריו נמצינו למדים תשובה לדקדוק הנ״ל בד׳ רבנו מהגמ׳ בשבת, שהרי אע״פ שבלשון המקרא העיקר הוא ׳הגמיאיני׳, מ״מ מורגל בדברי חז״ל ׳הגמיעיני׳. [ואמנם צ״ב קצת שלגירסת הערוך בשבת (עז.) אכן נאמר שם ׳לא יגמא׳ ושתי הגירסאות הובאו ע״י בן דורו ומקומו של רבנו, ה״ה ר׳ תנחום הירושלמי, בספרו ׳אלמרשד אלכאפי׳ ערך ׳גמע׳ (מהד׳ שי עמ׳ 106–107), וע״ש שכנראה העדיף גירסא זו בהיותה כשרש המלה המקראית (ולפי תרגומו של הר״ב טולידאנו במהדורתו עמ׳ 80 כגירסא זו הכריע ר׳ תנחום), והשוה גם פירושו של ר׳ תנחום לספר נחום (ג:ה, מהד׳ שי, ירושלים תשנ״ב, עמ׳ 198) שהביא חילופי גירסאות בביטוי התלמודי ׳גרף של רעי/ראי׳, וכנראה ששם חשב לעיקר גירסת ׳רעי׳ בלשון תלמוד לעומת ׳ראי׳ בלשון המקרא].

2. נח. דברי רבנו בכאן שגמיאה היא שתיה מועטת הם כדברי המהרש״א בסוכה (מט:), ודלא כהרב ׳ערוך לנר׳ שהשיג עליו וכתב: ׳למען הודיע שצמא מאוד אמר אליעזר הגמיאיני שרוצה לשתות בלגימה גסה מפני שתאב מאוד לשתות׳ וע״ש עוד. וראה מש״כ בספר פרשגן כאן לדון בחילופי הגרסאות שבתרגום אונקלוס (ולא הזכיר שם גירסת רבנו), ודן האם כוונתו לשתיה מרובה או מועטת.

^אוירץ העבד לקראתה – לשון רבינו שלמה: לפי שראה שעלו המים לקראתה, ובבראשית רבה (בראשית רבה ס׳:ה׳): ותמלא כדה ותעל (בראשית כ״ד:ט״ז) – כל הנשים יורדות וממלאות מן העין, וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו. אמר לה הקב״ה: את סימן ברכה לבניך. נראה שדקדקו כן מלשון: ותמלא כדה ותעל (בראשית כ״ד:ט״ז), שלא אמר: ותשאב ותמלא. ונעשה לה הנס בפעם הראשונה,⁠^ב כי אחרי כן כתוב: ותשאב (בראשית כ״ד:כ׳). והעבד כשסיפר להם אמר: ותרד העינה ותשאב (בראשית כ״ד:מ״ה), אולי לא יאמינו.

א. הביאור על פסוק י״ז מופיע בכ״י ובדפוסים הראשונים לפני הביאור על פסוק ט״ו.

ב. כן בכ״י פולדה 2, רומא 44, פרמא 2978, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255, מינכן 138: ״ראשונה״.

AND THE SERVANT RAN TO MEET HER. Rashi comments: "Because he saw that the waters rose in the well when she approached it.⁠" In Bereshith Rabbah the Rabbis said,⁠¹ "And she filled her pitcher, and came up.⁠² All the women went down and filled their pitchers from the well. But this one, as the waters saw her they immediately rose. The Holy One, blessed be He, said to her, 'You are a sign of blessing to your children.'"³
It would appear that the Rabbis derived this interpretation upon observing the language, And she filled her pitcher, and came up,⁠⁴ for it does not say, "and she drew water and filled [the pitcher].⁠" Now this miracle happened to her only the first time for afterwards it is written, and she drew.⁠⁵ The servant, when recounting the day's events to them, said: And she went down unto the well, and drew water.⁠⁶ That was because he thought that perhaps they would not believe in the miracle.

1. 60:6.

2. (16) here.

3. When Israel wandered in the desert, the waters in the well would rise as soon as they approached it. See Numbers 21:17 and Midrash Rabbah, ibid.

4. (16) here.

5. (20) here.

6. (45) here.

וירץ העבד לקראתה – לפי שראה שעלו המים לקראתה מדכתיב ותמלא כדה ותעל ולא כתיב ותשאב ותמלא אלמא לא הוצרכה לירד ולשאוב ולא נעשה לה נס רק בפעם ראשונה כדי שיכיר בה דהא כתיב בתר הכי ותשאב לכל גמליו. אע״ג דבסיפור אליעזר כתיב ותרד העינה ותשאב חשב אולי לא יאמינו לו ולכך לא רצה לומר הנס שאירע לו:

וירץ העבד לקראתה, "the servant ran towards her.⁠" He did so after witnessing that the waters in the well had risen in response to her approach. Our sages derive this from the wording of our verse ותמלא כדה ותעל, "she filled the jug and ascended.⁠" There is no mention here of her having "drawn water,⁠" ותשאב, something the Torah emphasis in verse 20 when she descended again in order to draw water for Eliezer's camels. No miracle occurred in order to facilitate the watering of the camels. The first time the miracle occurred in order that Eliezer focus on the unusual speed with which this girl came up from the well, her jug already filled with water.

Although, when Eliezer recounts the events at the table of Bethuel and Lavan he did not mention the miracle which had occurred, but described Rivkah as having drawn the water normally, (verse 45) he omitted mention of the miracle as he was afraid Lavan and Bethuel would not believe him and would consider his having fabricated that event in order to enhance his chances of obtaining their consent for Rivkah to travel back with him to the land of Canaan.

וירץ העבד לקראתה – פר״ש לפי שראה שעלו המים לקראתה. וא״ת מ״ל לר״ש שעלו המים לקראתה. וי״ל מדכתיב ותרד העינה ותמלא כדה ותעל, ולא כתיב ותרד ותשאב משמע שלא היתה צריכה לשאוב להוריד הדלי אלא למלאת כדי לפי שהמים עלו לקראתה.

וירץ העבד לקראתה – בעבור שראה אותה טובת מראה מאד.⁠¹

1. ולא כרש״י בשם המדרש שרץ העבד לקראתה הואיל וראה שהמים עלו לקראתה.

ורץ העבד לקראתה, ואמר לה: השקיני נא מעט מים מכדך.

וירץ העבד לקראתה אחשוב כי מפני שהיה לו לומר וירץ אחריה אז״ל שראה שעלו המים לקראתה (בראשית רבה ס׳) ירצה שרץ העבד לסבת מקרה. אמנם ע״ד הפשט יתכן שהוא היה מבריך הגמלים קרוב לבאר ההוא או לצד האחר מן העיר כלומר שהיה הבאר בינו ובין העיר ושם היה מחשב במורשי לבבו והיה סבור שאחר שיבריכם ויניחם במקומם ילך לאט לו להתיצב על עין המים. והכתוב אמר ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וכו׳ לזה הוצרך לרוץ ממקום הגמלים אל העין לקראתה בעוד שהיא באה כדי שתמצא אותו נצב על עין המים כאשר זמם. וא״כ ותרד העינה ראוי להיות מאוחר ואין בזה בית מיחוש כי כן דרך הכתוב. הגמיאיני נא וכו׳ יש במשמעו שתגיע היא המים אל פיו וכבר נאמרה הסבה.

לפי שראה המי׳ שעלו לקראתה. בראשית רבה דאם לא כן מאי לקראתה והלא העבד על העין היה נצב וכשבאה הנערה מן העיר אל העין אילו היה הולך העבד אצלה היה נופל בו לשון לקראת׳ אבל אחר שכבר ירדה אל העין ותמלא כדה ותעל והעבד היה עומד שם מתחלה אינו נופל שם לשון לקראתה אלא על כרחינו לומר דה״ק וירץ העבד לפי שעלו המים לקראתה:

ולפי שלא התמהמהה כלל הוצרך העבד לרוץ לקראתה ומאשר אמר לקראתה ולא אחריה יראה שהעבד היה יושב בין העיר והעין והיא יצאה מהעין ללכת אל העיר והוא רץ לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך.

[א] הגמיאיני נא מעט מים

[1] שבת פרק שמיני דף עז ע״א (שבת עז.)

לפי שראה המים וכו׳. פירש הרא״ם דהוי למכתב ׳וירץ העבד אחריה׳, שהרי כשעלתה מן הבאר כדכתיב (פסוק טז) ״ותעל״ – הוצרך העבד לרוץ אחריה, שהרי היה עומד אצל העין (פסוק מג), וכשבאתה הנערה מן העיר וירדה אל העין לשאוב ועלתה – הוצרך העבד לרוץ אחריה, אלא על כרחך פירושו לפי שראה שהמים עולים לקראתה. וכך פירוש הכתוב; ״וירץ העבד לקראתה״ – לפי שראה שהמים עולים לקראתה. ופירוש משובש הוא, דמנא לן לומר שכבר עלתה לגמרי, שמא ״ותעל״ (פסוק טז) הוא תחלת עליה שהתחילה לעלות, ולפיכך כתב שפיר ״וירץ לקראתה״, ויראה לומר שרש״י הוקשה לו למה רץ, דמשמע שראה בה דבר חידוש, דאם לא כן וכי אחת באתה לשאוב מים שהיה רץ מיד לקראתה, ותירץ לפי שראה שהמים עלו לקראתה. ואם תאמר מנא לן דבר זה, שמא דבר אחר ראה, זה לא קשיא, כי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (רש״י לעיל י, כה), והנס שהוא הוה ורגיל בביאת הצדיק אל המים – שהם עולים אליו. וכן מצינו באברהם (רש״י לעיל כא, ל), ובמשה (רש״י שמות ב, כ), וביעקב שהיה היאור עולה לרגליו (רש״י להלן נ, ג), כי הצדיק ברכה עולה לרגליו, ולפיכך מיד כשהוא בא שם – המקור של הבאר מתברך, ועולה כנגדו המים, כי הבאר שיש לו מקור של ברכה – מיד שיבא אליו העזר על הברכה – מיד המקור מתברך. ובב״ר (ס, ה) – כל הנשים ממלאות מן העין, וזו כיון שירדה למלאות עלו המים לקראתה. ופירש הרמב״ן ז״ל שדקדקו כך מדכתיב (פסוק טז) ״ותמלא״ ולא כתיב ״ותשאב״ כדכתיב אחר כך (פסוק כ), אלא שלא היתה צריכה רק מלוי:

לפי שראה שעלו המים לקראתה. דק״ל למה נאמר לקראתה כיון שכבר מלאה הכד ועלתה מן הבאר הל״ל וירץ אחרי׳ שהרי גם העבד היה עומד על הבאר אצלה כדכתיב הנה אנכי נצב על עין המים אלא לקראתה ה״פ שרץ העבד אחרי׳ בשביל שהמים עלו לקראתה. [כן מצאתי בשם מהר״ר אברהם מפראג]: ומהרש״ל פי׳ וז״ל ונראה שכך הפשט שלא היה עומד אצל המעיין ממש אלא רחוק ממנו ורש״י דייק מדכתיב וירץ העבד וגו׳ עבד דכתב קרא למה לי ולמה לא כתיב וירץ סתם כמו לעיל אלא בעבור שהיה עבד אברהם וידע שאברהם הורגל באלו נסים כדלעיל (בראשית כ״א:ל׳) גבי שבע כבשות האלה היה רץ לקראתה ואמר ראוי היא לבית אברהם שהרי גם המים עולים לקראתה כמו לאברהם עכ״ל:

Because he saw the water rise toward her. Rashi is answering the question: Why does the verse say: "Toward her"? Since she already filled the pitcher and came up from the well, it should say he ran after her, as he had been standing by the well next to her, as it is written (v. 13): "Behold, here I stand by this well of water.⁠" Perforce, "toward her" means he ran after her because of the water which rose toward her. (cited in the name of R. Avraham of Prague) Maharshal explains: It seems that Eliezer was not standing right at the well, but some distance from it. And Rashi deduced [his comment] from the fact that it is written, "The servant ran.⁠" Why is it not written, "He ran,⁠" similar to the preceding verses? Perforce, [it comes to say] that since he was Avraham's servant he knew that Avraham was used to such miracles, as seen in (21:30) שבע כבשות האלה [where Rashi explains: "And the waters rose towards Avraham.⁠" Thus,] Eliezer ran toward her, thinking: "She is worthy for the House of Avraham since the water even rises toward her, like for Avraham.⁠"

הגמיאיני נא וגו׳ – הנה המעיט ממה שהתנה לשאול, כי הוא אמר ואומר אליה הטי נא כדך ואשתה ועתה אמר הגמיאיני פי׳ לשון גמיעה, גם אמר מעט, גם לא אמר שתטה היא כדה להשקותו כאשר התנה. טעמו הוא על פי דבריהם ז״ל (ב״ר פ״ס) שראה שעלו המים לקראתה וסימן זה הוא מובהק שאינו מצוי בבנות הכנעני כי אם בזרע ברוך וקדוש כאברהם, גם מזלו הראהו כי היא זאת, לזה היה ירא על התנאים שהתנה שמא לא תקיים אותם ונמצא הוא מפסיד מבוקשו על ידי תנאו, לזה היה ממעיט בכל האפשריות בתנאיו כדי שיהיה נקל בעיניה לעשותם.

הגמיאיני נא מעט מים, "let me please sip a little water, etc.⁠" Eliezer actually asked for less than he had originally stipulated, seeing he meant to ask her "to incline her jug in order to let him drink (extensively).⁠" Not only did he only ask to take a sip, but he stressed that he wanted only a little water. He also failed to ask her to incline her jug in order to give him to drink. Our sages (Bereshit Rabbah 60,5) explain that Eliezer saw that the waters rose towards Rebeccah. This is when he realised that she was not a Canaanite girl and that she was destined for Isaac. He became afraid that he might forfeit an opportunity by insisting on the conditions he had made in his prayer, and proceeded to ask for the minimum possible. He wanted to make it easy for the girl to meet his request.

וירץ העבד לקראתה – פירש רש״י ז״ל ״לפי שראה שעלו המים לקראתה״. ורמב״ן ז״ל כתב על זה דברים. ולפי פשוטו נראה כי על שאלתו ״הגמיאיני נא מעט מים מכדך״ תתמה הנערה כי הוא עומד קרוב לעין המים, ועמו אנשים ועבדים. גם יש להולכי דרך כלים על הגמלים לשאוב מים מן העינות, ולמה לא ילכו אל המעין לשאוב מים? והוצרך לעשות ולהתראות לפניה כאילו עתה באו אל המקום הזה ועדיין לא פרקו הכלים מעל הגמלים ואח״כ ילכו המה וישאבו לגמליהם מים בכליהם. אבל הוא עייף וצמא מאד מטורח הדרך ומתענה כל רגע מן הצמאון. וזהו שרץ לקראתה בחפזון ואמר ״הגמיאיני נא מעט מים מכדך״. ומלת הגמיאיני כמו ״לא יגמע בהן את החומץ״.⁠¹ כאומר איני חפץ לשלול ממך מימך, או להטריחך לשוב ולשאוב. רק אגמע מעט מים בפי מכדך, כי דבק לשוני בחכי ואיני יכול להמתין עד שנכין כלינו לשאוב בעצמנו. ואחר שתשוב רוחי אלי במעט המים שאגמא בפי, אלך עם אנשַׁי אל המעין ונשאב לכולנו ולגמלינו. ויראה בעיני עוד, לפי שלא אמר ״השקיני נא מעט מים מכדך״ כי ההשקאה היא כדרכו לתת הכד אל פיו ולשתות. ואין זה מדרך המוסר לשתות בפיו מעט מכד זולתו, והמים הנשארים אין מדרך כבוד שתביאם אל הבית. אבל ״הגמיאיני״ הכונה שתטה כדה על שכמה מעט ויזלו מעט מים לפיו. וזהו שאמר ״והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה״ לא שאשתה מן הכד שבידך אבל תטה הכד משכמה ויזלו המים לפי.

1. שבת קיא, א.

הגמיאיני – השקיני, ולשון הגמאה הוא פחות מהשקאה:

הגמיאיני – לשון גמיעה שבלשון חכמים, ומזה קִמְעָא, שענינו מעט, כאלו תאמר בלשון איטלקי un fiato, un sorso.

let me try (הגמיאיני). The term גמיעה in Rabbinic Hebrew [means “to sip,” “to swallow”]. From this was derived קמעא, meaning “a little,” just as in Italian one says un fiato [lit. “a breath”] or un sorso [lit. “a drop,” “a sip”].⁠¹

1. {Translator's note: Jastrow, however, connects קמעא to the roots קמץ and קמט, meaning “to squeeze,” “to grasp” (Marcus Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature [New York: Pardes, 1950]).}

הגמיאיני נא: ולא אמר לה ׳הטי כדך׳¹, כי אחרי שירדה לתוך העין על כרחך שאבה את הכד מלא, ושוב לא היה צורך להטות הכד² לצורך גמיאה³, אלא שתניחהו לגמוא מן הכד בעודו על הכתף⁴.

1. כפי שהתנה אליעזר (פסוק י״ד) ״אשר אומר אליה הטי נא כדך״.

2. כפי שביאר רבינו לעיל פסוק י״ד.

3. וגמיאה היא שתיה מועטת, כדאיתא בהדיא במתניתין (שבת עו,ב).

4. ועל צורת שתיה כזאת מתאים לומר ״מעט מים״.

וירץ וגו׳ – נראה שכבר חיצוניותה של הנערה משכה את העבד אליה, ולכן — ״וירץ״, אך השווה רש״י.

הגמיאיני – מלשון גמא, לבלוע משקה.

מעט⁠־מים – הרי זו בקשה צנועה.

הגמיאיני – מכאן דמה ששנינו המוציא חלב בשבת כדי גמיאה חייב – כדי גמיאה ולא כדי גמיעה הוא.⁠¹ (שבת ע״ז.)

1. ר״ל דצ״ל כדי גמיאה באל״ף ולא בעי״ן, והוא הדין דהי׳ יכול להביא מאיוב ל״ט ברעש ורוגז יגמא ארץ, אך הראי׳ מכאן היא יותר חזקה דגבי שתיה כתיב. ושיעור כדי גמיאה הוא מלא לוגמיו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון