Bereshit 24 – בראשית כד‏ – Mikraot Gedolot

[קכז] ¹ויאמר בוא ברוך ה׳, שהיה סבור בו שהוא אברהם שהיה קלסתר פניו דומה לו. (בראשית רבה ס)

[קכח] ²בוא ברוך ה׳, אמר ר׳ יוסי ב״ר דוסא כנען הוא אליעזר וע״י ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך, שנאמר ויאמר בוא ברוך ה׳, א״ר יעקב בשם ר׳ יוחנן דבית גוברין עבד ליה אפטרה, ומה אם אליעזר ע״י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך. ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם וברגליהם עאכ״ו. (בראשית רבה ס)

[קכט] ³בוא ברוך ה׳, אילן שנעקר ובו בריכה. ובו ברכה. ר׳ הונא בשם רבי יוחנן ובו בריכה. א״ר מנא אית בר נש שמון בריכה כמאן דאמר בוא ברוך ה׳. (ירושלמי ערלה פ״א ה״ג)

[קל] ⁴ויאמר בוא ברוך ה׳, למה תעמד בחוץ, ולפי שהוא פתח בברוך לכך זכה ויצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך. (מדרש אגדה)

[קלא] ⁵למה תעמד בחוץ, אין כבודך שתשב בחוץ. ואנכי פניתי הבית, מטנופת של ע״ז. ומקום לגמלים. (בראשית רבה ס)

[קלב] ⁶ואנכי פניתי הבית, שכן לבן אומר לאליעזר מתירא את לכנס לכאן מפני ע״א כבר עקרתי אותה מכאן בשבילך שנאמר ואנכי פניתי הבית. ומהו ומקום לגמלים, אמר לו לבן אין רבקה גונבת ע״א ואנכי פניתי הבית ומי גונבת במקום הגמלים רחל העתידה לעמוד גונבת ונותנת אותן במקום הגמלים שנאמר ורחל וגו׳ (בראשית ל״א:ל״ד). (אגדת בראשית פרק ס״ז)

[קלג] ⁷ומקום לגמלים, כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים, כך בהמתן היו חסידות, אמרו, גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו ע״ז. שנאמר ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים, ואנכי פניתי הבית מתרפים, ומה ת״ל ומקום לגמלים, מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל הע״ז מפניהם. (אדר״נ פ״ח)

1. לעיל מאמר לה. לו. ועי׳ בתריב״ע.

2. ויק״ר יז, ה. בלקח טוב האיך זכה אליעזר להקרא ברוך והלא כל העבדים בכלל ארור דכתיב ארור כנען אלא אריב״ד למה ששירת את הצדיק נקרא ברוך ק״ו לישראל שעושין חסד עם גדוליהם בידיהן ורגליהן. - ובילמדנו מובא בקונטרס אחרון לילקוט שמעוני ד״ר, ילמדנו רבינו בשעה שקורין בתורה בשבת העבד עולה ממנין שבעה וכן אליעזר עבד אברהם מפני שהיה צדיק נשתווה לאדונו, בוא ברוך ה׳. ועי׳ בזהר ח״ג קג. מבואר באריכות תוכן דברי הב״ר שלפנינו. עבד ליה אפטרה, דרש זה הפסוק בנטילת רשות לכבוד אכסניא. וכן הוא בויק״ר הלשון עביד להו נטילת רשות.

3. ובו בריכה, מנהג הבריכה שלוקח ענף מן האילן כשהוא מחובר ותוחבו בארץ עד שיוציא ראשו לצד אחר ונעשה אילן. לישנא דבריכה מפרש דלשון ברכה הוא שנעשה אילן חדש מאותו אילן עצמו שבא ממנו. ור״י מפרש דבריכה מלשון ילדה כמבואר בגמרא ב״ב ברוכי יונים. ר׳ מנא מפרש שיש בני אדם שמבינים ופותרין כך דבו ברכה שבא ברכה ממנו וכהאי דאמר בוא ברוך ה׳. (פנ״מ) וצריך ביאור הא דהביא קרא זה ולא ניחא ליה להביא מכל לשונות של ברוך וברכה דכתיב הרבה פעמים בתורה מקודם. ונראה דהביא פסוק זה משום דבניקוד ברוך אינו בתורה מקודם. ומלה זו בניקוד זה דומה לבריכה, ובתרגום אונקלוס עול ״בריכא״ ועוד שדומה גם בהקרי ללשון המשנה ״ובו בריכה״ ״בוא ברוך״ ויש לדרוש כן אפילו למאן דגריס בריכה ולא ברבה. ועי׳ יבמות סג. מובא לעיל בתורה שלמה פי״ב מאמר עח. ובביאור שדרשו ״ונברכך״ מלשון המבריך והמרכיב. ובמלאכת שלמה במשנה ד. פ״ג דערלה מביא בירושלמי משמע דאיכא מאן דתני ובו ברכה שמפרנס עצמו ואביו כמא דאת אמר בוא ברוך ה׳. שו״ר בירושלמי כתב יד רומי (הנמצא אצל ידידי הרב ש. ליברמן) ושם הגירסא אילן שנעקר ובו ברכה ר׳ הונ׳ בשם ר׳ יוחנן ובו בריכה שמון בריכה כמה דאמ׳ ויאמר ברוך ה׳. ומבואר דגורס הפסוק הראשון שכתוב בתורה המלה ברוך בראשית ט, כו. והערני הנ״ל די״ל הפי׳ ״שמון״ בריכה, דיש אנשים נקראים בריכה כלישנא דקרא, א״כ בריכה היינו ברכה.

4. לעיל מאמר קטו. ובמדרש הגדול ברוך ה׳ שבירכו ה׳.

5. לקמן מאמר קלג.

6. לעיל מאמר קלא. ולקמן קלג. עוד דורש שם ואנכי פניתי הבית מצלמו של מנשה.

7. לעיל קלא. קלב. ובמדרש הגדול ר׳ יהודה אומר בהמתן של צדיקים דומה להן שנאמר ומקום לגמלים כשבאו הגמלים ליכנס ראו ע״ז בבית ולא רצו ליכנס עד שפינו אותה.

וַאֲמַר עוֹל בְּרִיכָא דַּייָ לְמָא אַתְּ קָאֵים בְּבָרָא וַאֲנָא פַנֵּיתִי בֵּיתָא וַאֲתַר כָּשַׁר לְגַמְלַיָּא.

He said, “Come, you who are blessed of Hashem, why are you standing outside when I have emptied the house and [prepared] a fitting place for the camels?”

וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה׳ לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים

וַאֲמַר עוֹל בְּרִיכָא דַּה׳ לְמָא אַתְּ קָאֵים בְּבָרָא וַאֲנָא פַנִּיתִי בֵּיתָא וַאֲתַר כָּשַׁר לְגַמְלַיָּא

א. אונקלוס תרגם ״פִּנִּיתִי הַבַּיִת״ – ״פַנִּיתִי בֵּיתָא״ כמו שתרגם ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת״ (ויקרא יד ל) ״וִיפַנּוֹן יָת בֵּיתָא״. אבל הפשיטתא תרגם ״ואנכי פִּנִּיתִי הַבַּיִת״ – ״ואנא תקנת ביתא״, הכנתי אותו, שהרי לבן השאיר בוודאי כלים ורהיטים לצורך האורחים ואינו דומה לפינוי האמור במצורע שיהיה הבית ריק לגמרי.

האם תרגם כמדרש?

ב. המיוחס ליונתן שתרגם ״פִּנִּיתִי הַבַּיִת״– ״פַּנְיַת בֵּיתָא מִפּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה״ רמז למדרש חז״ל המובא ברש״י ״פניתי הבית – מעבודה זרה״; לצורך האנשים פינה את הגילולים מהבית אבל ״וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים״ – ״וַאֲתַר אַתְקִינַת לְגַמְלַיָא״, התקנתי מקום עבורם. זו גם כוונת ת״א ״וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים״ – ״וַאֲתַר כָּשַׁר לְגַמְלַיָּא״, מקום ראוי עבורם. אבל אין להעמיס בת״א ״וַאֲתַר כָּשַׁר״ את מדרש חז״ל שפינה הבית מע״ז [וכָּשַׁר משמעו מותר כדברי ״נפש הגר״ בפסוק כג], כי סילוק ע״ז אינו עניין לגמלים.⁠¹

1. ורחוק לתלות בת״א דרשת אדר״נ פכ״ח ״מלמד שלא נכנסו הגמלים עד שפינו כל העבודת כוכבים מפניהם״.

ואמר עול^א בריכה די״י למה כען את קיים לברא ^בוהא אנא פניית ביתה מן פלחנא נכראה ואתר לגמליא.

א. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״כען״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״והא אנא ... לגמלייא״) נוסח אחר: ״ואנה פניית ביי׳ פניית ית׳ (לפל) מן תלת אתקנית עבירן קשיין דהוון קיימין בגווה מן פולחנא נכראה ומן גלוי ערייתא ומן שפיכות דם זכאי ואתרא אתקינת לגמליא״.

וחשיב לבן דהוא אברהם ואמר עול בריכא די״י למא אנת קאי בברא ואנא פניית ביתא מפולחנא נוכראה ואתר אתקינית לגמלייא.

And Laban thought that this was Abraham, and said, Come in, you blessed of the Lord: wherefore stand you without, when I have purified the house from strange worship, and have prepared a place for the camels?

וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה׳ – שֶׁהָיָה סָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לוֹ.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי דוֹסָא כְּנַעַן הוּא אֱלִיעֶזֶר, וְעַל יְדֵי שֶׁשֵּׁרַת אוֹתוֹ צַדִּיק בֶּאֱמוּנָה יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ. וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה׳, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן דְּבֵית גּוּבְרִין עֲבַד לֵהּ אַפְטָרָה, וּמָה אִם אֱלִיעֶזֶר עַל יְדֵי שֶׁשֵׁרַת אֶת הַצַּדִּיק בֶּאֱמוּנָה יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ, יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂין חֶסֶד עִם גְּדוֹלֵיהֶם וְעִם קְטַנֵּיהֶם בִּידֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ – אֵין כְּבוֹדְךָ שֶׁתֵּשֵׁב בַּחוּץ.

וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת – מִטִּנֹּפֶת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

ויאמר בוא ברוך ה׳ למה תעמוד בחוץ – ¹ולפי שהוא פתח בברוך, לכך זכה ויצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך.

ואנכי פניתי הבית – ²פניתי אותו מע״ז.

ותגד לבית אמה – ³לפי שדרכן של נערות אינן מגלות עניניהם אלא לאמותיהם.

1. ולפי שהוא פתח בברוך. עיי׳ ב״ר פ״ס אות ז׳ ועיי׳ לקח טוב.

2. פניתי אותו מע״ז. ב״ר וילקוט ואדר״נ פ״ח ורש״י ולק״ט ויב״ע.

3. לפי שדרכן של נערות. ב״ר פ״ס אות ז׳ א״ר יוחנן אין האשה רגילה לילך אלא לבית אמה, ורש״י עה״ת.

פקאל אדכ׳ל יא מבארך ללה לם תקף ברא ואנא קד נג׳לת אלבית ואצלחת מוצ׳עא ללג׳מאל.

ואמר, היכנס, אתה מבורך האלוהים, למה תעמוד בחוץ, אני כבר פיניתי את הבית והתקנתי מקום לגמלים.

והוסיף ומקום לגמלים אחרי פניתי הבית כי:

איכסון אנשים קל ביותר, כי כל מקום נוח להם,

ואיכסון בהמות קשה יותר.

וזיאדתה ומקום לגמלים בעד פניתי הבית לאן צ׳יאפהֵ אלנאס אסהל אד׳ כל מוצ׳ע יצלח להם וצ׳יאפהֵ בהאימהם אצעב.

פניתי הבית – מעבודה זרה.

פניתי הבית I HAVE CLEARED THE HOUSE – of idols (Bereshit Rabbah 60:7).

ויאמר בוא ברוך ה׳ – ¹שהיה קלסתר פניו דומה לאברהם. לכך אמר ברוך ה׳.

שאילה היאך זכה אליעזר להקרא ברוך והלא כל העבדים בכלל ארור. דכתיב ארור כנען (בראשית ט׳:כ״ה). ²אלא א״ר יוסי ב״ר דוסא למה ששירת את הצדיק נקרא ברוך. ק״ו לישראל שעושין חסד עם גדוליהם בידיהן וברגליהן.

למה תעמוד בחוץ – ³אין כבודך לעמוד בחוץ.

ואנכי פניתי הבית – ⁴מטינוף עבודה זרה.

1. שהיה קלסתר. ב״ר וילקוט שם.

2. אלא אמר ר׳ יוסי. ב״ר פ״ס. ויק״ר פי״ז. וילקוט רמז ק״ט.

3. אין כבודך. שם.

4. מטינוף עבודה זרה. ב״ר וילקוט שם. ואדר״נ פ״ח. ורש״י עה״ת. ויב״ע.

ויאמר – ברוך י״י – שברך אותך בעשר כאשר אני רואה.

פניתי הבית – לך ולאנשיך ופניתי גם כן מקום לגמלים.

'ויאמר בא ברוך ה, he meant that he could see that God had blessed Eliezer with wealth and therefore

פניתי הבית, for you and your men, מקום לגמלים, and I have also cleared space to accommodate the camels.

ברוך י״י – אמרו רבותינו (בראשית רבה ס׳:ז׳): נעשה חפשי ויצא מכלל ארור לבוא לברוך, על ידי ששמש את אברהם הצדיק באמונה.

'ברוך ה, according to our sages in B'reshit Rabbah 60,7, Eliezer thanked the Lord, who had removed the curse that had lain on him together with all the descendants of Canaan. He no longer suffered from that taint as he had faithfully carried out the mission his master had assigned to him.

ואנכי פיניתי הבית – פי׳ (רש״י ד״ה פניתי הבית) מע״ז. וא״ת והלא לא ידע שהיה עבד אברהם עד שאמר לו. וי״ל דמ״מ בטוב ידע כי בארץ מרחק לא היו עובדים לאלוהי נחור.

ואנכי פניתי הבית – פירש״י מע״ז וקשה הרי לא ידע עדיין שהוא עבד אברהם, וי״ל דמ״מ ידע שבארץ רחוקה אין עובדין לאלהי נחור.

בא ברוך ה׳ – אליעזר היה כנען ונקרא ארור וקראו ברוך לפי ששמש אברהם בנאמנות.

ומקום – ב׳ הכא ואידך ומקום לזהב יזוקו. בשביל מקום לזהב שראה מה שנתן לאחותו פינה מקום לגמלים.

בא ברוך ה׳ – אחר ששאלת בית לינה בוא תבא ולא תאחר כי אנכי פניתי הבית מאז והכינותי בית זבול לאנשים הגדולים העוברים עלינו ומקום לגמלים.

פניתי הבית מעבודת כוכבים. ב״ר דאם לא כן ואנכי פניתי הבית למה לי היה די לומר ומקום לגמלים או ומקום לנו ללון כמו שאמרה רבקה מה טעם לומר שלא היה פנוי מעיקרא והשתא פנוי:

ולכן בא אליו במרוצה ואמר בא ברוך ה׳ למה תעמוד בחוץ והדברים האל׳ מוכיחים שהיה כבר יודע שהוא היה איש מבית אברהם ולכן הוכיחו למה תעמוד בחוץ כלומר ראוי היה שתלך אל ביתנו מפני הקורבה וכן היה שבא האיש הביתה רומז לאליעזר.

למה תעמד בחוץ – ששאלת מקום ללין את הגמלים בלבד, למה תחפוץ לעמוד בחוץ אתה ואנשיך.

ואנכי פניתי הבית – בעדך ובעד אנשיך.

ומקום לגמלים – ופניתי גם כן מקום בעד הגמלים.

?למה תעמוד בחוץ, why did you only ask about spending the night? Why would you and your men stand around on the outside?

ואנכי פניתי הבית, for you and your men,

ומקום לגמלים, I also cleared space to accommodate the camels.

ויאמר בא ברוך ה׳ למה תעמוד בחוץ. לפי שמדברי רבקה שמע ששאל מקום עבור הגמלים ולא בעבורו, והוא אמר, ואתה, ׳למה תעמוד בחוץ׳, ואנכי פניתי הבית בעדך ומקום לגמלים:

פניתי הבית מע״ז. דאם לא כן הרי כבר אמרה רבקה שיש מקום לנו ללון (ראו פסוק כה), ואם כן כבר היה קודם זה פנוי, ולא הוצרך לפנותו:

מעבודת אלילים. דאל״כ די לומר ומקום לגמלים או מקום לנו ללון:

Of idols. Otherwise, it would be sufficient to say there is a place for the camels, or a place to lodge, [without mentioning, "I have emptied the house.⁠"]

ויאמר בוא ברוך י״י – גם זה בארנו בפירוש ״וברוך אברם לאל עליון״¹ כמו ״ברוכים אתם לי״י״² ישים ברכתו בארץ, וחביבים [הם] אליו בעבור לכתם בדרכי הצדק. וכן כאן שהגידה לו רבקה כי השתחוה לי״י והודה לו על חסדו ועל אמתו, וזה אות על צדקתו. והרי הוא ברוך י״י ובא יבוא בחפץ לב.

למה תעמוד בחוץ? – מחוץ לעיר ולא תבא אלינו אל ביתינו, כמו ששמעת מאחותי שיש בביתנו כל צרכי לינה.

ואנכי פניתי הבית – ואם אתה אומר שתניח לנו זמן להכין ההכנות הצריכות? דע שהכל מוכן, כי אנכי כששמעתי הדבר מפי אחותי שחפצך ללון בביתנו פניתי המקומות לך ולאנשיך, כי הוצאתי מתוכם מה שהיה מונח בהם, גם הכינותי מקום משומר לגמלים.

1. בראשית יד, יט

2. שמו״א כג, כא.

פניתי – פנוי אינו כי אם במטלטלים ולא באדם. ופנית לפניה (תהלים פ׳:י׳) הוא בדרך דמיון, שדמה ישראל לגפן וארצם לכרם, יאמר על הכנענים כעל הקוצים פנית הקוצים ולפניה.

ונמצא בכתוב בבנינים הרבה, ולא בנפעל, וחכמים השתמשו בבנין זה לדבר אחר, כשהוא נפנה אינו נפנה אלא וכו׳ (בבלי עבודה זרה כ״ט.). ולא כמשפט הגיהו קצת באבות (משנה אבות ב׳:ד׳): לכשׁאִפָּנה אשנה, ולישנא סרוחה הוא.

בוא ברוך ה׳ – מדרך לבן היה לדבר תמיד בשפה רכה ובדברים ערבים, ובקרבו ישים ארבו לרמות את הבריות, כמו שנראה ממה שעשה ליעקב, ולכן גם בפעם הראשונה שדבר עם אליעזר אמר לו ברוך ה׳ כמו שחבק ונשק ליעקב בבואו לפדן ארם:

ואנכי פניתי הבית – בעדך ובעד אנשיך, ואל תחשוב שלא אסכים במה שאמרה לך אחותי, כי גם אנכי חפץ לקבלך בביתי, שהרי כבר פניתי הבית:

ומקום לגמלים – ופניתי גם מקום בעד הגמלים:

פניתי הבית – מע״א (רש״י מרבותינו), נראה שיצא להם כן מדלא אמר בערתי הבית, כמו בערתי הקדש מן הבית, ואמר לשון פניתי אשר בכ״מ בואו בלשון כבד יורה על המפנה ממקומו דבר שהוא מוקש המזיק או מצער את האדם, כמו סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול וכדומה לזה, והדבר להיותו עבד אברהם אשר נתפרסם מהכרזתו בביטול דעות עע״ג, אין לך דבר מוקש המצערו כמו להיותו מתגורר בחדר מלא גלולים.

ברוך ה׳ – אין צורך שיהיה זה ממש מאמר לבן כי התורה העתיקה הדבור זה מלשון המדבר ללשון ישראל, וכן אמרה ברוך ה׳, גם כי לבן לא ידע את ה׳, ואמר ברוך אלהים או כיוצא בזה.

blessed of the Lord (berukh YHVH). There is no need to regard this as Laban’s actual utterance, for the Torah translated this speech from the speaker’s language [i.e., Aramaic] to the language of Israel. Thus the Torah says “blessed of the Lord” even though Laban did not know “the Lord” and actually said “blessed of God (Elohim)” or something similar.

בוא ברוך ה׳. היה שם ה׳ שגור בפי לבן כי ידעהו מקבלת אבותיו ומלמודי אברהם, כי אם היה מקרא שם ה׳ בפי הנכרים לא יתכן שימנענו מבני משפחתו, או יראה עוד לומר שמדורות הראשוני׳ נשאר אצלם זכר צדיקו של עולם, לברכה, לכבוד, ולתפארת — וכן בענין בלעם, כאשר אפרש במקומו, ועיין למטה ע״פ מה׳ יצא הדבר.

ברוך ה׳ – או צריך להניח, כי במשפחתו של אברהם שם ה׳ ידוע היה, או שמא רבקה שמעה שם זה מפיו של עבד אברהם וכבר הספיקה לספר זאת בביתה.

ומקום – כאן יש להשלים — הכינותי שכן טעמי המקרא אינם מניחים להסב את הפועל ״פניתי״ גם על ״מקום״.

ומקום לגמלים – מלמד שלא נכנסו הגמלים עד שפינו כל העבודות כוכבים מפניהם¹ (אדר״נ פכ״ח).

1. יתכן דדריש הלשון ואנכי פניתי הבית, דעל הרוב יונח לשון פנוי על הסרת המכשול או הסקול וכבוד המקום, כמו סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול (ישעיהו נ״ז), ומפרש כאן דהלשון פניתי יונח גם על ומקום לגמלים, והיינו שהסיר כל המכשולים המונעים לכניסת כל הכבודה של אברהם אבינו, וקרוב לענין זה איתא בחולין ז׳ ב׳ בחמורו של ר׳ פינחס בן יאיר שלא רצה לאכול מן הטבל, יעו״ש ובדרשא הבאה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון