×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(נא) הִנֵּֽה⁠־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן⁠־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
Here, Rivka is before you. Take her and go and let her be a wife to the son of your master, as Hashem has spoken.⁠"
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובשכל טובאבן עזרא א׳ר״י בכור שוררד״קאברבנאלר״ע ספורנור׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןעודהכל
[קפא] 1הנה רבקה לפניך, בזכות שאמר לך ה׳ אלהי השמים הוא ישלח מלאכו לפניך. (לקח טוב)
[קפב] 2קח ולך, יש בלבם דופי. (נר השכלים כת״י)
1. לעיל מאמר סד.
2. בשכל טוב האריך בבאור לשון קח ולך. ובמדרש הגדול לכך נאמר כאשר דבר ה׳ שהכל בחפצו יעשה ואע״פ שמעשינו מסורין לנו. עי׳ מוע״ק יח: ובשמונה פרקים לרמב״ם פ״ח.
הָא רִבְקָה קֳדָמָךְ דְּבַר וְאִיזֵיל וּתְהֵי אִתְּתָא לְבַר רִבּוֹנָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ.
Here, Rivkah is before you, take her and go. Let her be a wife to your master’s son, as Hashem has spoken.”
הא רבקה קדמיך דברא ואזל ותהוי אתא לבריה דריבוני היך מה דמלל י״י.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דבר״) גם נוסח חילופי: ״דבור״.
הא רבקה קומך דבר ואיזיל ותהי איתא לבר ריבונך כמא דמליל י״י.
Behold, Rivekah is before thee, take and go, and let her be the wife of thy master's son, as the Lord hath spoken.
הוד׳א רבקה בין ידיך כ׳ד׳הא ואמץ׳ תכון זוג׳ה לאבן מולאך כמא ופק אללה.
הנה רבקה לפניך, קח אותה ולך, ותהיה אישה לבן אדונך כפי שהועיד ה׳.
הנה רבקה לפניך – בזכות שאמר לך. ה׳ אלהי השמים הוא ישלח מלאכו לפניך (שם כ״ד:ז׳).
ותהי אשה לבן אדוניך1מיכן אמרו רז״ל מה׳ אשה לאיש.
1. מיכן אמרו רז״ל מה׳ אשה לאיש. עי׳ מ״ק י״ח ע״ב. מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש. מן התורה דכתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה׳ יצא הדבר.
הנה רבקה לפניך – אין אנו מעכבין אותה:
קח ולך – כל סוף ענין ולך הו׳ נפתחת, כגון קח ולך (בראשית יב יט), נהג ולך (מלכים ב ד כד), וכל שכמותו, וכל תחלת הענין שבא תחת הו׳, כגון ולך לך (בראשית כב ב), ולך (ואשלחך) [אשלחך] (שמואל א טז א):
ותהי – לשון נקבה ולהבא שהיא נשרקת והתי״ו נרפית, ואם הו׳ נפתחת והתי״ו נדגשת, הרי הוא לשעבר, כגון ותהי ראשית ממלכתו (בראשית י י), ותהי שרה עקרה (שם יא ל), ודומיהן:
ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה׳ – אליו בהר המוריה. מכאן אמרו רבותינו מה׳ אשה לאיש:
כאשר דבר י״י – גזר, וכן: בדבר י״י שמים נעשו (תהלים ל״ג:ו׳).
או: הוכיח בחלום.⁠1
1. השוו ראב״ע בראשית פירוש ראשון כ״ד:י״ד.
AS THE LORD HATH SPOKEN. As the Lord hath decreed. By the word of the Lord were the heavens made (Ps. 33:6)1 is similar. On the other hand, it may mean: as the Lord hath appointed in a dream.⁠2
1. In Hebrew bi-devar adonai. Ibn Ezra renders this verse: By the decree of the Lord were the heavens made.
2. See Ibn Ezra's comment on verse 14 and the notes thereto.
קח ולך – כלומר: אתה בעצמך תקחנה בלא רשותינו ולך.
קח ולך – TAKE HER AND GO – Meaning to say: you yourself take her without our permission and go.
הנהכאשר דבר י״י – כי הוא זמן לך כאשר שאלת.
הנה.. כאשר דבר, for He has arranged everything in accordance with your request.
אלא שהנה רבקה לפניך קח ולך עמה ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה׳ והדבור הוא גזרתו בדבר כי הוא יעץ ומי יפר והותר׳ בזה השאל׳ הי״ז.
קח ולך – גם בלתי רשותנו.
כאשר דבר ה׳ – שגזר ׳בת פלוני לפלוני׳ (סנהדרין כ״ב.), שהרי נתן אות על רצונו בזה.
קח ולך, even without our specific consent.
'כאשר דבר ה, when He decreed that “the daughter of X is meant to marry the son of Y. He has given clear signs that this match is His desire.
הנה רבקה לפניך, קח ולך, ותהי אשה לבן אדוניך – כלומר איננה עוד ברשותנו אלא היא לפניך. קח אותה ברשותך ולך עמה אל המקום אשר תרצה. וכל זה אנו אומרים לך ועל תנאי זה אנו מוסרים אותה לך שתהיה אשה לבן אדוניך, אשת נעוריו לא בתורת פילגש. כי הדבר הזה לבדו נוכל לדבר אליך, לפי שזהו הדבר עצמו שיצא מי״י וכמו שאמר ״כאשר דבר י״י״ שתהיה הנערה הזאת אשה לבן אדוניך.
כאשר דִּבֶּר י״י – גזר. [כתב ראב״ע] ״וכן ׳בדבר י״י שמים נעשו׳1 או הוכיח בחלום״. מפירוש ראב״ע ז״ל. ואין צורך בזה, כי הם מודים שמי״י יצא הדבר וזה הדבר ביד מלאכו. שכן כתוב ״ברכו י״י מלאכיו גבורי כח, עושי דברו״.⁠2 ולעבד אברהם אמר ״ישלח מלאכו לפניך והצליח את דרכך״.⁠3 ועל דברו ית׳ למלאך אמרו כאשר דבר י״י.}
1. תהלים לג, ו.
2. שם קג, כ.
3. בראשית כד, מ.
קח ולך – קחנה ולך עמה אל בית אדוניך:
כאשר דבר ה׳ – פי׳ כאשר גזר:
כאשר דבר ה׳ – לא היה כאן דבור ה׳ ממש רק מקרה מאת ה׳, וכמ״ש בתפלתו הקרה נא לפני שר״ל שבעל המסבות יתברך בהשגחתו העליונה המוליך והמנהיג כל דבר שבעולם אל התכלית המכוון ממנו יתברך אף בלי השתדלות אדם לכך וחריצותו אליו הוא יביא גם זווג זה אל התכלית הנרצה. ועל הנהגה העליונה אמר כאן כאשר דבר ה׳ (וויא ער געלייטעט) ולשון דבור ישמש גם על הנהגה, כמו ידבר עמים תחתינו; כמו שכתוב בפינחס (כ״ו ג׳) בוידבר אותם לאמר מבן.
כאשר דבר ה׳ – כמו שהאל גילה רצונו ע״י המאורע.
as the Lord has decreed (dibber, lit. “spoken”). As the Lord has revealed His will by means of the incident [at the well].
כאשר דבר ה׳1: מה שהורה בהשגחה פרטית הוא ׳דבר ה׳⁠ ⁠׳2, כמו שכתבתי לעיל (כב,ב)3, וכן ביארנו בספר שמות (טז,כג) ובספר ויקרא (י,ג) לשון ״הוא אשר דבר ה׳⁠ ⁠⁠״. ועיין עירובין (לט,א) ׳התם מוכחא מילתא׳, ופירושו, משום הכי הוי שתיקותא כדיבור מפורש4, ועיין שם.
והנה עלינו להתבונן למה זה נצרך להוכחות כל כך כי היא האשה אשר הוכיח ה׳ ליצחק, הלא גם בלא הוכחות היה הענין טוב ומוצלח לרבקה שתהא אשה ליצחק. ואולי באשר קשה לילך למדינה אחרת, כדאיתא בכתובות פרק הנושא (קי,ב).
ונראה עוד, באשר כל זיווג אינו אלא כבשי דרחמנא שכך הוא מתחילת היצירה, ואם אינו מוצא זיווגו אינו עולה יפה אע״ג שלפי ראות עין אדם הוא ישר, משום הכי הנושא אשה שלא מבית אביו זה עצמו הוכחה שהוא סיבה מן השמים שיזדווגו לדעה אחת, משא״כ הנושא קרובתו מבית אביו אין הוכחה כי מה׳ היא, על כן ניצרך איזו הוכחה כי מה׳ היא.
1. לא מצאנו שה׳ אמר שרבקה תהיה ליצחק. ועמדו על כך רוב המפרשים.
2. השגחה פרטית = דבר ה׳, ואם כאן נראה שהדבר נעשה בהשגחה פרטית משמעותו שכך דיבר ה׳. וכן כתב ב׳הכתב והקבלה׳.
3. עה״פ ״והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך״, לא שיאמר לו בפירוש, אלא ממה שיבין ויראה ע״י מראה ענן וכבוד ה׳. ועיין גם לעיל כא,א ברבינו ׳כי כאשר נראה רצון ה׳ הוא מיקרי ׳דבר ה׳⁠ ⁠׳. ועיין גם להלן כו,ב. לב,יג.
4. שיש בו איסור בשבת של ״ודבר דבר״. ומדובר שם על איסור על אדם ללכת בשבת לסוף שדהו לידע מה היא צריכה, ובזה עובר על איסור של ״ודבר דבר״, והליכתו זאת מוכיחה שרצונו לראות את מצב שדהו כדי לתקן במוצ״ש. אמנם ניתן היה לומר ששם זו בעיה של ״ממצוא חפציך״ ולא של ״ודבר דבר״ ואז אין מקום לדברי רבינו, אך רש״י שם כותב ״ממצוא חפצך וגו׳״ א״כ יתכן שהתכוון על ״ודבר דבר״.
קח ולך – זה אינו מתנגד למה שכתוב אחריו תשב הנערה אתנו וגו׳, ופירושו טוב בעינינו שהאשה בזמן הראוי תלך אתך רחוק ממולדתה ומבני משפחתה בארץ לא לה ותהי אשה לבן אדוניך.
כאשר דבר ה׳ – מעשה השגחתו של ה׳ זה הנראה לעין, הם רואים בו ״דבר ה״⁠ ⁠׳.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובשכל טובאבן עזרא א׳ר״י בכור שוררד״קאברבנאלר״ע ספורנור׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144