Tehillim 119 – תהלים קיט‏ – Mikraot Gedolot

מַה חַלְיָן לְמוֹרִיגִי מֵימְרָךְ בַּסִימָן יַתִּיר מִן דוּבְשָׁא לְפוּמִי.

How sweet to my palate are your words; sweeter by far than honey to my mouth.

ומא אעד׳ב מקאלתך פי חנכי, מן אלעסל פי פאי.

וכמה ערבים בתוך החיך שלי המאמרים שלך יותר מהדבש בפה שלי.

מה, וכמה ערבה אמרתך בחכי מדבש בפי.

נמלצו – נמתקו.

sweet נמלצו: they are sweet

מה נמלצו – לשון מליצה (משלי א׳:ו׳), ודבר מתוק ומוטעם כשאדם מליץ בגרונו הוא שמח, והוא דבר שחוק וליצנות, הוא מתוק לחכו ונהנה בדבריו.

מה נמלצו – מלה זרה ופרושו מתקו כי איננו מגזרת מליץ ומליצה כי מליץ כמו מקים ואין המ״ם שרש. גם מליצה כמו מריבה ואין המ״ם מהשרש, על כן נמלצו מלה זרה, כי היא כמו נפתחו נשמרו נדברו, והמ״ם מן נמלצו שרש כאחד מאלה: פתח, שמר, כי לא תבא אות אחר נו״ן נפעל רק מן השרש פ״א פעל, על כן נמלצו מלה זרה, על כן יש לפרשה כמו מתקו, ויהיה הטעם כפול כמשפט. כן פירש לי החכם^א שיחיה. ותחסר מלת מטעמי כי הם בכח הפועל.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״חכם״.

HOW SWEET. Nimletzu (sweet) is an unusual word.⁠¹ It means “sweet.” Nimletzu is not related to melitz (an intercessor) (Job 33:23) and melitzah (parable)⁠² (Hab. 2:6), for melitz is like the word mekim³ (I establish) (Gen. 9:9). Its mem is not a root letter.⁠⁴

The same is the case with the word melitzah (parable). Melitzah is like the word merivah (Meribah) (Psalms 81:8). Its mem is not a root letter.⁠⁵

Nimletzu is therefore unusual,⁠⁶ for it is [a nifal] like niftechu (were opened) (Ez. 1:1), nishmeru (have kept themselves) (Samuel I 21:5), and nidberu (they … spoke one with another)⁠⁷ (Mal. 3:16).⁠⁸

The mem of nimletzu is a root letter. It is like the first letters of patach and shamar,⁠⁹ for only the first root letter of the verb follows the nun of the nifal conjugation.⁠¹⁰ Nimletzu is thus unusual.⁠¹¹

It is therefore necessary to say that nimletzu means “sweet.”¹² This being the case, the second half of the verse repeats what the first half says.⁠¹³ This is how the wise man,⁠¹⁴ may he live, explained it to me.⁠¹⁵

The word matame (delicacies) is missing.⁠¹⁶ It is implied in the verb.

1. It is not found elsewhere in scripture.

2. It looks like it is related, but as Ibn Ezra goes on to point out, it is not. Melitz and melitzah come from the root lamed, vav, tzadi. However, nimletzu comes from the root mem, lamed, tzadi.

3. From the root kof, vav, mem.

4. The mem of mekim is not a root letter. Neither are the mems of melitz and melitzah. Literally, “nimletzu is therefore irregular.”

5. Merivah comes from the root resh, yod, bet.

6. For it is not found again in scripture.

7. All these words are in the nifal.

8. It is a nifal.

9. Literally, “It is like the first letter of the following:patach, shamar.” The first letters of patach and shamar are root letters.

10. Nimletzu is a nifal. Therefore, the mem that follows the nun must be a root letter.

11. It comes from the root mem, lamed, tzadi. This root is not found elsewhere in scripture.

12. Because we cannot connect it to another word in scripture, we are forced to interpret it in its context.

13. Yea, sweeter than honey to my mouth repeats How sweet are Thy words unto my palate. However, if we give a different meaning to nimletzu, then the second part of our verse would not repeat the first part.

14. Ibn Ezra.

15. This is part of a note inserted by a student of Ibn Ezra It is not clear whether the note refers to the entire comment or to a part of it. It is possible that Ibn Ezra wrote the following: “Nimletzu is an unusual word. It means ‘sweet.’ Nimletzu is not related to melitz (Job 33:23) and melitzah (Hab. 2:6), for melitz is like the word mekim (Gen. 9:9). Its mem is not a root letter.” The rest of the comment might be what the student heard from Ibn Ezra and inserted into his commentary.

16. Our texts literally reads mah nimletzu le-chikki imratekha (How sweet Thy word unto my palate). It should be read as if it were written mah nimletzu le-chikki matame imratekha (How sweet are the delicacies of Thy word [i.e. the delicacies produced by Thy word] unto my palate). Nimletzu and matame are plural. Imratekha is singular. Hence Ibn Ezra’s comment that nimletzu governs matame. – R. Sherem.

מה נמלצו – יש מפרשים: לשון מתיקות.⁠¹

ושמעתי: לשון מליץ,⁠² כלומר: כמה מליצים לחכי, מדברים לחכי לעשות טובה.

אמרתך – היא מתוקה מדבש לפי.

1. בדומה ברש״י.

2. בדומה במיוחס לרשב״ם, אך הוא שילב בין שני הפירושים.

מה נמלצו – מה מתקו מדבש¹. והמליצה היא תוכן הדיבור. לפיכך המשיל דברי התורה לדבש, כי דבריה מתוקים, אמורים במיטב הלשון והדיבור.

ואמר נמלצו – דרך כלל על דברי התורה. ואמר אמרתך – לשון יחיד, כי כל אחת מאמרות י״י נמלצה, אחת מהנה לא נעדרה (ישעיהו ל״ד:ט״ז).

1. השוו ללשון הפסוק בשופטים י״ד:י״ח.

מה נמלצו לחכי.⁠¹ כי בזה העברתי² כל מחלוקת מבינינו³: אמרתך. שאמרת שנלך ׳אל השופט אשר יהיה בימים ההם׳ (שם פסוק ט): מדבש לפי. שלא נדון אחר כל בית דין⁴, אבל יהיה יפתח בדורו כשמואל בדורו⁵:

1. נמלצו – נמתקו (רש״י).

2. אולי: העברת?

3. ׳מה נמלצו׳ לשון רבים, וא״כ אינו יכול להתפרש רק על ׳אמרתך׳, לכן פירש שהכוונה ל׳משפטיך׳ שבפסוק הקודם.

4. ע״פ ראש השנה (ב׳:ט׳) ׳אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו׳.

5. בראש השנה (כה:): ׳יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים, ואומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם. וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו׳.

מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אלה ׳משפטיך׳¹, ומה נמלצה עוד מִדְּבַשׁ לְפִי אִמְרָתֶךָ, שאמרת לאברהם (בראשית י״ז:ז׳) ׳להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך׳². ׳מליצה׳ – הוא הדיבור הנעים והמתוק, ולכן אמר ׳נמלצו לחכי מדבש׳:

1. שהזכיר בפסוק הקודם. ולפי שאמר בלשון רבים ׳נמלצו׳ – ואילו ׳אמרתך׳ שהוא לשון יחיד, פירש שעולה גם על ׳משפטיך׳.

2. ׳אמרתך׳ – ברית מילה, כמש״כ (פסוק יא, סו-סז), ופסוק זה נאמר לאברהם בפרשת מילה.

אמרתך – באתנח וי״ס ברביע.

נמלצו – מלשון מליצה.

לחכי – מלשון חיך.

מה נמלצו – מה מאוד נחשבו אמרתך לחכי לדברי מליצה והמה ערבים לי יותר מערבות הדבש לפי.

[אמרות:] מה נמלצו לחכי – עת אטעם אמרתך בחכי שהיא ההבחנה השכלית אמצא שם מליצה יקרה ודבור נשגב, שתחת ספורי התורה נמצאו מליצות עמוקות וענינים גדולים עד שהם כדבש לפי.

נמלצו – ממקור לץ בחילוף אותיות רץ, ודבר מתוק ימהר האדם ויבלעהו, וכן מליץ ממתיק הדבר לאוזן, ונמצא גם ברי״ש מה נמרצו אמרי יושר (איוב ו׳:כ״ה) מתקו, אבל קללה נמרצת (מלכים א׳ ב׳:ח׳) רצונו נמהרת בלי שום לב על מוצא שפתיו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון