Tehillim 119 – תהלים קיט‏ – Mikraot Gedolot

בִּגְזֵרָתָךְ אִתְפַּרְנֵק לָא אִתְנְשֵׁי דִבּוּרָיִךְ.

I will find delight in your decrees, I will not forget your utterance.

ואקרר ברסומך, ולא אנסא כלאמך.

ובחוקים שלך אעסוק בשלוה ולא אשכח את הדבורים שלך.

אשתעשע, ״אקרר״ ובשלשה אופנים תרגם רבינו מלה זו, א) ״אקרר״ אנטרם אנצרם ואחשבם כבבת עיני, כי ״קרה״ היא בבת העין, תהלים קיט טז, כד, מז, ע, עז, צב, קמג, קעד. ישעיה ה ז. משלי ח ל-לא. ב) ״תלאהי״ שעשוע בדור וחדוה, תחלים צד יט. ישעיה יא ח. סו יב. ג) ״תלבת״⁠ ⁠׳ עכבה שהייה והתמהמהות, ישעיה כט ט.

אשתעשע – אתעסק, כמו: ישעה האדם על עשהו (ישעיהו י״ז:ז׳), ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה׳:ט׳).

I shall occupy myself Heb. אשתעשע, I shall engage, like: "man shall turn to his Maker" (Yeshayahu 17:7); "and let them not engage (ישעו) in useless things" (Shemot 5:9).

אשתעשע – אדבר.

בחוקותיך – בחוקות שהשם נהג עולמו.

אשתעשע – על כן לא אשכח דבריך שאמרת אחרי י״י אלהיכם תלכו (דברים י״ג:ה׳).

I WILL DELIGHT MYSELF IN THY STATUTES.⁠¹ The statutes (chukkim) refer to rules by which God governs His world.

I WILL DELIGHT MYSELF. Since I will delight myself in Thy statutes, I will not forget the statement² which You uttered: After the Lord your God shall ye walk (Deut. 13:5).

1. In Hebrew, chukkotekha.

2. Literally, “Your statement.”

והייתי אומר כך: בחוקותיך אשתעשע – [חוקותיך – מלכות שגזרת לי לחק עולם אז אשתעשע]⁠^א ולמה אעשה רעה עתה.

לא אשכח דברך – איני רוצה לשכוח מה שדברת עלי, כך הייתי מדבר אז, כדי להתאפק שלא לחטא.

ואין לפרש לפי הפשט, שעל דברי תורה היה אומר שהיה עוסק בהם, שאין דרך בני אדם להתפאר על לימוד תורה. שהרי אמרו חכמים במשנתם, אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרתה (משנה אבות ב׳:ח׳), והיאך היה דוד מתפאר על תורה. ועוד, לפי העניין היאך יכול להתעסק בתורה כל ימי שאול, והוא היה הולך נע ונד על נפשו.

אלא כך יש לפרש, שהיה מזכיר לפני הקב״ה מעשיו הטובים שנתאפק כמה פעמים מלעשות להם רעה לשונאיו. ועתה בצרת אבשלום בנו היה מבקש רחמים ומזכיר מעשיו הטובים בתפילתו, שנאמר: זכור לי נא אשר התהלכתי לפניך באמת וגו׳ (מלכים ב כ׳:ג׳). כמו כן דוד בצרת אבשלום היה מתפלל ומזכיר גמילות חסד שעשה עם שאול ולא הרגו. ואם לחשד אדם לומר למה לא המתין בצרת אבשלום כמו כן לישועת י״י, ולמה שלח יואב ואנשיו להלחם עם אבשלום וסיעתו. תשובת לדבריך לפי ששאול היה מלך ואדונו היה, אבל אבשלום וסיעתו כולם היו מורדים במלכות,⁠^ב והיו חייבים מיתה מן הדין.

א. המלים בסוגריים המרובעים הושלמו בגיליון, ואולי הושמטו ע״י הדומות.

ב. בכ״י נוסף כאן: היו.

בחקתיך אשתעשע – כשאני מתבונן בהם, אני משתעשע בהם. לפיכך לא אשכחם, כי הם לי לששון ולשמחת לבב (ירמיהו ט״ו:ט״ז).

בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע. כי האדם שמח בעיון אַחַר שכלה להשכיל, אבל בעודו משכיל קשה בעיניו הדבר¹. ויהי רצון שלֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ, ד׳לאוקמי גירסא – סייעתא דשמיא היא׳ (מגילה ו:)²:

1. וביקש שיבין – וכך ישתשע.

2. לאוקמי גירסא – שלא תשתכח ממנו (רש״י שם). ובנדפס: ׳יהי רצון שאדע טעמם באופן ש׳אשתעשע׳ בהם כמו בשאר המצוות, ובזה לא אשכח׳.

אשתעשע – ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיהו י״א:ח׳).

אשתעשע – בכל עת אני משתעשע בהם למען לא אשכח מה מהם.

[חקים:] בחקתיך אשתעשע – מוסיף שגם החקים יהיו לו כדבר שאדם משתעשע בו מרוב אהבתו, כי באמונתו כי בם חלקת מחוקק ספון סודות עליונים לשלמות הנפש, יהיה לו החלק הזה נטע שעשועיו, כי זה העד שנפשו עליונה והליכתה בקדש בענין פלאיי, שמצד התקשרה עם אלהים יחויב לעשות לאשרה ושלימותה מעשים פלאים נשגבים מבינת אדם, ולכן על חלק זה אמר יראת ה׳ טהורה עומדת לעד, כי זה מורה על נצחיות הנפש ותעלומתה וזה שעשוע הנפש,

ולא אשכח דברך שלא יהיו אצלי כדבר שאין לו טעם שדרך לשכחו, כי יהיו יקרים וחשובים בעיניו עד שיזכרם תמיד.

אשתעשע – מלשון וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו (פרשת בראשית), ומקור המילה כפול, להוראת חוזק ותמידות השעייה והפניה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון