×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כא) גָּ֭עַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑יםהַ֝שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
You have rebuked the proud that are cursed, that err from Your commandments.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
נְזַפְתָּא זְדוֹנִין לִיטִין דְאִשְׁתְּלִיוּ מִפִּקוּדָיִךְ.
You have rebuked the malicious; cursed are all who stray from your commandments.
וקד זג׳רת אלואקחין אלמלאעין, אלצ׳אלין מן וצאיאך.
וכבר גערת בחצופים הארורים התועים ממצותיך.
גערת – כמו שעשית אתה.
THOU HAST REBUKED THE PROUD. [I acted as] you did.
גערת זדים – אחרים, כמו דואג וחביריו, והראית לי נקמה מהם.
השוגים ממצותיך – לפי שטעו ממצותיך.
גערת זדים – עבר במקום עתיד. והגערה שאינה קשורה עם הבי״ת, היא לשון השחתה ומארה. אמר: תגער הזדים הארורים שהם שוגים ממצוותיך.
וקראם זדים וקראם שוגים, כי הם זדים בביטול הלימוד, ושוגים המצות מפני שאינם יודעים. ולפי שזכר כי בכל עת הוא תאב אל המצות ואל המשפטים, אמר כן: אני תאב והם אינם תאבים, אלא בטלים, מתעסקים בהבלי העולם, יושבי קרנות, ואין להם חפץ בלימוד. לפיכך לא ידעו משפט האל, והם שוגים בהם ועוברים עליהם. ועל הדרך הזה אמרו רז״ל: הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון, כלומר לזדון תחשב אותה השגגה לפי שהוא בטל מן הלימוד במזיד.
ואמר ממצותיך ולא אמר במצותיך כי בשגגתם הם יוצאים מן המצות.
גערת זדים.⁠1 הנה לשעבר, ׳גערת׳ אותם ׳זדים׳ שהזידו בבעל פעור: השוגים. גם שהתחלת זה היה בשגגה, כי לא התחילו בעבירה כדי לעבוד עבודה זרה, אבל היה לזנות בלבד, כאמרו (במדבר כה א) ׳ויחל העם לזנות׳2:
1. אם ׳זדים׳ הם – שעוברים במזיד, איך הם ׳שוגים׳ – בשגגה.
2. שלעניין איסור עבודה זרה לא היו מזידים אלא שוגגים, וכתב רבינו שם ׳ויחל העם לזנות, תחילת עניינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד . אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו (שמות לד טו-טז) וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו וגו׳ וְזָנוּ בְנֹתָיו וגו׳ וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה, כמו שהעידו רבותינו ז״ל (שבת קה:)׳. ובבראשית (ט כ) כתב רבינו ׳ויחל נח. התחיל בפועל בלתי נאות, ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא יעשו . כי אמנם מעט מן הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו בסוף, כמו שיקרה בחכמות מהטעות בהתחלה . וזה בעצמו הורה באמרו וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת׳. ובדברים (ד א-ד) ׳ועתה ישראל, השמרו מחטוא ושִמרו מצוותיו בלי תוספת וגרעון, כי התוספת והגרעון בכל שהוא יביאו אתכם לתכלית הקלקול וכו׳, עיניכם הרואות, הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור, כי אמנם אותם שחטאו בעבודה זרה לא התכוונו לזה בתחילה, אבל היתה תחילת כוונתם לזנות בלבד, כאמרו (במדבר כה א) וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, ואף על פי שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודה זרה, כאמרו (שמות לד טז) וְזָנוּ בְנֹתָיו [אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן] וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ [אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן], חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל, והנה קרה ההיפך, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור להדבק בבנותיו, אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהיכשל בעבודה זרה עצמה, עד שהשמידו ה׳ אלהיך, ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום, הייתם כולכם חכמים להישמר מהיכשל בעבודה זרה׳.
ויאמר, אתה ה׳ יתברך, גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ1. כאילו תאמר על דרך משל עוון שיטים, שאתה אמרת (שמות ל״ד:ט״ו) ׳וקרא לך ואכלת מזבחו׳2, וכן עשו הם, שבתחילה היו ׳שוגים׳, ולבסוף ׳ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׳ (תהלים ק״ו:כ״ח), לפי שלא השגיחו אל ה׳עדות׳ אשר אתה העדות בם3:
1. ׳זדים – שוגים׳, אם ׳זדים׳ הם – שעוברים במזיד, איך הם ׳שוגים׳ – בשגגה.
2. שציוה להשמיד שבעת האומות כדי שלא יכשלו בעבודה זרה, ובפסוק שלאחריו הזהיר מלישא את בנות הגויים.
3. כמו שביאר (פסוק א-ג) בהגדרת ׳העדות׳. וכתב בבמדבר (כה א): ׳תחילת עניינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד, אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו וגו׳ וְזָנוּ בְנֹתָיו וגו׳ וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה׳. וראה מש״כ בבראשית (ט כ) ובדברים (ד א-ג), ומש״כ בקהלת (ז כו) ובמצויין שם.
השוגים – מלשון שוגג ומשגה.
גערת – ר״ל כי ראיתי אשר מעולם גערת בזדים ארורים אשר הם שוגים ממצותיך בעבור זדון לבם אשר לא למדו ולזה אתאוה אל משפטיך ללמדם ולעשותם.
השוגים – בעיון, כנ״ל יו״ד, והגערה שבאה בלא ב׳ אחריה היא ענין השחתה.
[מצות:] גערת – ונגד מה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים ושפלים, אמר הלא תמיד גערת זדים ארורים (הזדים הם המעיזים לחלוק בזדון על האמונה ועל תורת ה׳),
השוגים ממצותיך שהשגיאה היא בעיון כנ״ל כמו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, שהוא על הוראה שמורים לעבוד ע״ז, שבזה שוגים מכל המצות שעבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, ואתה גערת בם בעונשים.
גערתי – לפי דברי יודעי לשון הקודש גער בלי שמוש בי״ת אחריו יש לו הוראת אבדון, כמו הנני גער לכם את הזרע (מלאכי ב׳:ג׳), וזהו שכתב כאן ארורים מלשון ארור טנאך, כלומר אבדת זדים שבשגותם ממצותיך גרמו נזק לעצמם, כי מצות ה׳ מגמתם טוב והצלחת בני אדם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144